https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%9B_%D7%91 פרשני:בבלי:נזיר כ ב - היסטוריית גרסאות 2026-05-24T01:01:47Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%9B_%D7%91&diff=142443&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-09T14:30:10Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:30, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נזיר (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94786:rev-142443:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%9B_%D7%91&diff=94786&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T07:37:48Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נזיר כ ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא?&lt;/b&gt; ההוספה שהוסיף השני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא יש לומר, חמירתא אמר&lt;/b&gt; המקבל, דהיינו &quot;שלש ארבע חמש&quot;, קיבל על עצמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קילתא,&lt;/b&gt; אחת שתים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא כל שכן&lt;/b&gt; שקיבל!? ונמצא שאין השני מכחיש את הראשון אלא מוסיף על דבריו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי במערבא&lt;/b&gt;: בשני עדים שאחד מונה אחת שתים והשני שלש ארבע חמש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין הכחשה במונה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך מי שאמר&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$^--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0004_L5&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;פרקBרביעיB-BמיBשאמרBבתרא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-size:39px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק רביעי - מי שאמר בתרא&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שאמר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריני נזיר&lt;/b&gt;&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמע חבירו&lt;/b&gt; האחד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואני&lt;/b&gt;&quot;, ועוד אמר חבר אחר: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואני&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הגמרא לקמן כא א מסתפקת, האם השלישי אף הוא התפיס בראשון, או שהשלישי התפיס בשנ&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; ומסיקה הגמרא שהשלישי התפיס בשני.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולם נזירים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הותר הראשון&lt;/b&gt;, שנשאל על נזירותו והתיר לו חכם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הותרו כולן&lt;/b&gt;, לפי שתלו את נדריהם בנדרו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. בפשוטו נראה מן הגמרא כא ב ובתוספות שם (כפי שיתבאר בהערה בגמרא), שהטעם הוא משום שהחכם עוקר את הנדר למפרע, ונמצא שלא היה הראשון נזיר כלל, ולכן הותרו כולן&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אלא שלשון התוספות הוא: &quot;לפי שאמרו: ואני כמוהו, ותלו את נדריהם בנדרו&quot;, ומדלא הזכירו שהחכם עוקר את הנדר למפרע, משמע קצת שאין צורך לזה. ואכן בשיטה מקובצת כתב וז&quot;ל: &quot;גם האחרים הותרו לפי שאמרו: ואני כמותו ותלו נדריהם בנדרו, &lt;b&gt;ויש מפרשים&lt;/b&gt; משום דחכם עוקר את הנדר מעיקרו, וכיון דהתיר החכם להראשון, נמצא דהנדר עקור מעיקרו, ואין לאחרונים במה יתפשו&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הותר האחרון&lt;/b&gt;, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האחרון&lt;/b&gt; בלבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר, ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולם אסורין&lt;/b&gt; עד שלא יתירו הם עצמם את נדריהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריני נזיר&lt;/b&gt;&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמע חבירו ואמר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פי כפיו&lt;/b&gt;&quot; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושערי כשערו&lt;/b&gt;&quot; (כלומר: או שאמר &quot;שערי כשערו&quot;), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה&lt;/b&gt; השני אף הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נזיר&lt;/b&gt;, ובגמרא מתבאר יותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מי שאמר &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריני נזיר&lt;/b&gt;&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמעה אשתו ואמרה&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואני&lt;/b&gt;&quot;, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיפר את שלה, ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלו קיים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם אמרה היא &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריני נזירה&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמע בעלה ואמר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואני&lt;/b&gt;&quot;, שוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו יכול להפר&lt;/b&gt;, ותתבאר פיסקא זו בגמרא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הגמרא בדף כא ב נושאת ונותנת בביאור פיסקא זו, ולמסקנת הגמרא הטעם הוא, כי על ידי שאמר &quot;ואני&quot; הרי זה כאילו שקיים לה את נזירותה, ולכן שוב אינו יכול להפר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מי שאמר בפני אשתו: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריני נזיר&lt;/b&gt;&quot;, והוסיף ושאל את אשתו: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואת&lt;/b&gt;&quot;? התרצי לידור כמותי בנזירות -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;ענתה ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרה&lt;/b&gt; האשה: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמן&lt;/b&gt;&quot;, ונעשית נזירה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. נתבאר על פי התוספות כאן, ומיהו בגמרא יש שני פירושים במה שאמר &quot;ואת&quot;, ולפירוש ראשון בגמרא מה שאמר &quot;ואת&quot; היינו &quot;אם את&quot; תהיי נזירה אז אהיה גם אני נזיר, ראה בגמרא כב ב. ב. כתבו התוספות: &quot;ואמרה אמן, פירוש קיבלה עליה נזירות&quot;, ונראה מלשונם? שאין קבלתה על ידי אמירת &quot;אמן&quot;, אלא שקיבלה נזירות בהדיא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והטעם בזה שלא מצינו (שבועות כט ב) &quot;כל העונה אמן אחר שבועה כמוציא שבועה מפיו דמי&quot;, אלא כשאומר האחד לשון שבועה והשני אומר אמן, והוא הדין אם יאמר לה בעלה &quot;הרי את נזירה&quot; ותאמר &quot;אמן&quot;, אבל כאן ששאלה האם תרצי לקבל נזירות, אין משמעות &quot;אמן&quot; אלא שהיא רוצה, ואין כאן קבלת נזירות&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ויתכן עוד, ש&quot;אמן&quot; אינו כלום, כיון שבלשון שאלה הוא שואלה, אין מתפרש לשון &quot;אמן&quot; שהיא אכן רוצה בנזירות, ולכן פירשו שקיבלה על עצמה נזירות. ומיהו מלשונם בד&quot;ה מיפר משמע קצת שעל ידי מילת &quot;אמן&quot; נעשית נזירה. ג. ביארו התוספות: מה דאמר לה &quot;ואת&quot; לא הוי קיום, שאין הנדר חל עליה אלא כשאמרה אמן, ועדיין אינו יודע אם תקבלנו אם לאו, ולכך לא הוי קיום, וראה בתוספות רבינו עקיבא איגר על המשניות, שתמה על הרע&quot;ב שכתב כעין זה, דלא שייך קיום קודם הנדר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי הבעל - אם ירצה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיפר את שלה, ושלו&lt;/b&gt; נשאר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קיים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם אמרה היא בפני בעלה: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריני נזירה&lt;/b&gt;&quot;, והוסיפה לשואלו: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואתה&lt;/b&gt;&quot;? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר&lt;/b&gt; הבעל &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמן&lt;/b&gt;&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו יכול להפר&lt;/b&gt; אף את נזירותה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; למסקנת הגמרא, הטעם בזה הוא משום דזה הוי כמו קיום, דומה לבעל שאמר &quot;ואני&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני ואני כולן נזירים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתיב ריש לקיש קמיה דרבי יהודה נשיאה&lt;/b&gt; (יושב היה ריש לקיש לפני רבי יהודה נשיאה נכדו של רבי יהודה הנשיא), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויתיב&lt;/b&gt; ריש לקיש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקאמר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;זה ששנינו במשנתנו שכולם נזירים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוא שהתפיסו כולן&lt;/b&gt; כל אלו שאמרו &quot;ואני&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתוך כדי דיבור&lt;/b&gt; לראשון. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. כן פירש המפרש, וכן נראה מדברי התוספות&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ולפי זה סובר ריש לקיש, שאף השלישי התפיס בראשון, אף שבהמשך הסוגיא מסיקה הגמרא שכל אחד מתפיס בזה שלפניו. והלשון הוא שהכריחם לפרש כן, דמשמע שכל ההתפסות היו ב&quot;תוך כדי דיבור&quot; אחד&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ועוד שאם תפרש שכל אחד מתפיס בחבירו, אם כן הרי די שיהיה כל אחד תוך כדי דיבור של חבירו, ואם כן מה צריך להוסיף &quot;כולן&quot;, והרי פשיטא שאין הבדל בין השני לשלישי וכן הלאה שכולן צריכין להתפיס בתוך כדי דיבור לקודמיהם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; (וב&quot;באר משה&quot; כתב, שפירשו כן לפי הסלקא דעתין בגמרא שכולם מתפיסים בראשון). וראה ב&quot;באר משה&quot; שכתב: ראיתי בשיטה מקובצת בשם ה&quot;ר עזריאל וז&quot;ל: מילתה באפי נפשה ולא אמתניתין קאי, עכ&quot;ל, ואינו מובן דודאי אמתניתין קאי דכן מוכח הלשון וכפירוש רש&quot;י להדיא. וביאור דברי ה&quot;ר עזריאל הם: דמשמע לו הלשון שכולן צריכים להתפיס ב&quot;תוך כדי דיבור אחד&quot; וכנזכר לעיל, והוקשה לו הרי מסקינן שכל אחד בחבריה מיתפיס, ולמה צריך שיתפיס תוך כדי דיבור לראשון, ולכן פירש דריש לקיש לא קאי אמתניתין, אלא באופן שברור הוא שנתכוין להתפיס בראשון. ב. ב&quot;קרן אורה&quot; מבואר הטעם שאין מועילה התפסה אלא תוך כדי דיבור, כי רק באופן זה משמע, ש&quot;ואני&quot; על הנזירות הוא אומר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה&lt;/b&gt; הוא שיעור &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תוך כדי דיבור&lt;/b&gt;&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי שאילת שלום&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה כדי שאילת שלום?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי שאומר שלום תלמיד לרב&lt;/b&gt;, דהיינו: &quot;שלום עליך רבי&quot;, דהיינו כשיעור אמירת שלש תיבות; ונמצא ששלושה אנשים בלבד יכולים להתפיס בנזירותו של ראשון, כי שלש פעמים &quot;ואני&quot; הוא תוך כדי דיבור. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. תוספות&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואולם בשיטה מקובצת הביא בשם רבינו תם דאפילו לריש לקיש יכולים ארבעה להתפיס &quot;הואיל ומחובר לתוך כדי דיבור מועיל&quot;. ואילו דעת המאירי היא, שאפילו שלשה אין יכולים להתפיס אלא שנים בלבד &quot;שהרי שלוש תיבות הוא כדי דיבור וכל ששהה כדי דיבור לא הועיל&quot;. ב. כתב בשיטה מקובצת בשם רבינו תם: &quot;שכן הוא דרך בני אדם כשהוא עוסק בשום קנין או בשום מעשה ובא רבו ונתן לו &quot;שלום עליך רבי&quot;, חוזר לענין ראשון שהיה עסוק מתחלה ולא הוי הפסק כלל&quot;. וראה במאירי שכתב: &quot;ונתנו שיעור זה לכל תוך כדי דיבור, כדי שיהא פנאי לכל תלמיד הנושא ונותן באיזה ענין, אם יבוא רבו לשם שיהא שואל בשלומו וחוזר לעסקיו&quot;&lt;b&gt;; וראה מה&lt;/b&gt; &lt;b&gt;שהאריך ב&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;קרן אורה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b&gt;בענינים אלו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבי יהודה נשיאה לריש לקיש:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לדבריך שאתה אומר: אין אדם יכול להתפיס בנזירותו של אחר אלא &quot;תוך כדי דיבור&quot; שהוא כדי שאילת תלמיד לרב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תו לא שבקת רווחא לתלמידא&lt;/b&gt; (נמצא שלא השארת זמן מספיק לתלמיד) שהיה רוצה להתפיס, ואם עובר שם רבו וצריך לומר לו &quot;שלום עליך רבי&quot;, שוב לא יוכל להתפיס, שכבר עבר &quot;תוך כדי דיבור&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן כל שהתפיס לאלתר אחר כדי דיבור, הרי הוא נזיר, ואפילו שלא היה זה &quot;תוך כדי דיבור&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. כן כתבו התוספות, שאף לדעת רבי יהודה נשיאה אינו יכול להתפיס בו לעולם, אלא שלדעתו מועיל אם התפיס לאלתר אחר כדי דיבור, ולדעתו, ארבעה אנשים יכולים להתפיס בראשון, אבל החמישי אינו יכול להתפיס בראשון, וראה ב&quot;קרן אורה ביאור הסברא בזה. אבל רבינו תם בשיטה מקובצת סובר: &quot;דאפילו שהה זמן גדול יכול הוא להתפיס נזירות בראשון, דבציר מידות נזירות לא הוי, דכי נזיר עובר עליו ואמר &quot;אהא&quot; הרי זה נזיר&quot;. ב. בתוספות בבא קמא עג ב ד&quot;ה כי הביאו בשם רבינו תם שהביא ראיה מסוגייתנו, שעיקר טעם &quot;תוך כדי דיבור&quot; הוא משום שתקנו חכמים כן, כדי שיוכל להשיב שלום לרב&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה ב&quot;קרן אורה&quot; כאן, דרבינו תם הוא לשיטתו, שאף לריש לקיש דקיימא לן כוותיה, יכול לומר &quot;ואני&quot; מיד אחר שנסתיים תוך כדי דיבור שהוא כדי שאילת שלום תלמיד לרב, אבל לשיטת התוספות אין ראיה מכאן, שהרי ריש לקיש חולק על רבי יהודה נשיאה. ג. כתב המאירי: &quot;ומכל מקום לא חשו להשיבו, שכך היה הענין פשוט להם&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0038_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכאB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div> Micropedia bot