https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%95_%D7%91 2026-05-25T05:51:31Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%95_%D7%91&diff=142415&oldid=prev 2020-09-09T14:26:42Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:26, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l73">שורה 73:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 73:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נזיר (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94758:rev-142415:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%95_%D7%91&diff=94758&oldid=prev 2015-07-01T07:37:00Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נזיר ו ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך בר פדא&lt;/b&gt;: אדרבה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא סיפא&lt;/b&gt; דאותה משנה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר אומר&lt;/b&gt;: אם נטמא ביום שלשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו סותר אלא שבעה&lt;/b&gt; ימים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי סלקא דעתך שלשים&lt;/b&gt; יום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעינן&lt;/b&gt; להשלים מנין נזירות, אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נסתור כולהו&lt;/b&gt; (יסתור הכל) ומה טעמו של רבי אליעזר!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא ודאי שלרבי אליעזר בכ&quot;ט יום די להשלים מנין נזירות, ולכן אם נטמא ביום שלשים אינו סותר אלא שבעה ימים, כלומר: ממתין עד שיטהר ויוכל להביא קרבנותיו, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובאותו זמן הרי הוא נוהג נזירות שבעה ימים כשאר מי שלא הביא קרבנותיו שהוא צריך לנהוג בנזירות. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולשון &quot;סותר&quot; אינו בדוקא, ולא נשנה לשון זה אלא אגב דברי תנא קמא, תוספות רבינו פרץ, ולפי זה אינו מביא קרבנות טומאה בסוף שבעת הימים&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואולם המפרש הביא שני פירושים בזה, האחד כהתוספות, והשני שחל עליו נזירות טומאה של שבעה ימים, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שלרבי אליעזר בהכרח שמנין הנזירות היא כ&quot;ט יום ותנא קמא לא בזה הוא שנחלק עליו, הרי מוכרח שנזירות היא כ&quot;ט יום; וביאור מחלוקת תנא קמא ורבי אליעזר היא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תנא קמא סובר: גזרו חכמים בסתם נזיר שנטמא ביום שלשים שיסתור שלשים יום אטו מי שנזר נזירות מפורשת של שלשים יום, שהוא סותר שלשים יום (דהיינו כל הנזירות, כיון שיום השלשים הוא בתוך ימי הנזירות), ורבי אליעזר אינו גוזר, וסותר שבעה ימים בלבד כדי להטהר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומה שהוא סותר שלשים יום כשנטמא ביום מאה ואחד, הוא משום גזירה אטו יום שלשים של סתם נזירות (וכמו שנתבאר בהערה לעיל אליבא דרב מתנא), ואף שלפי בר פדא גם אם נטמא ביום שלשים אינו אלא משום גזירה אטו מי שנזר שלשים יום, צריך לומר דסבירא ליה לבר פדא שהכל גזירה אחת היא ואי לא הא לא קיימא הא, תוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כאן שבה הגמרא לפרש את שיטת רב מתנא, שהרי מדברי רבי אליעזר שהנטמא ביום שלשים של סתם נזירות אינו סותר אלא שבעה, יש סתירה לשיטתו שמנין סתם נזירות הוא שלשים יום, שאם כן למה אינו סותר אלא שבעה; ומבארת הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר לך רב מתנא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קסבר רבי אליעזר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקצת היום ככולו&lt;/b&gt;&quot;, כלומר: אף לענין סתירה אנו אומרים &quot;מקצת היום ככולו&quot;, וכאילו נטמא אחר שהשלים נזירותו, ואילו חכמים סוברים: אין אומרים &quot;מקצת היום ככולו&quot; אלא לענין שיכול לגלח אחר תחילת היום, אבל אם נטמא ביום שלשים קודם תגלחת והבאת קרבנותיו לא אמרינן &quot;מקצת היום ככולו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד מקשה הגמרא בין לרב מתנא ובין לבר פדא, מהא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt; באותה משנה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריני נזיר מאה יום, נטמא יום מאה סותר את הכל&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר אומר: אינו סותר אלא שלשים יום&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותיקשי לרב מתנא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי סלקא דעתך&lt;/b&gt; כדפירש רב מתנא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר רבי אליעזר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקצת היום ככולו&lt;/b&gt;&quot; אף לענין סתירה, אם כן כשנטמא ביום מאה נאמר &quot;מקצת היום ככולו&quot; ולא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נסתור&lt;/b&gt; אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבעה&lt;/b&gt; ימים כדי ליטהר ולהביא קרבנותיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותיקשי נמי לבר פדא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי לא סבר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקצת היום ככולו&lt;/b&gt;&quot; וכשיטת בר פדא, אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לסתור כולהו&lt;/b&gt; ימים שהרי הוא עומד עדיין בתוך ימי נזירותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומיישבת הגמרא את המשנה בין לדעת רב מתנא ובין לדעת בר פדא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם לא אמרינן מקצת היום ככולו אי הכי לסתור כולהו!?&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפשוטו, לפי הפירוש המתבאר כאן על פי מהר&quot;ף שבתוספות, אין הבנה לפיסקא זו, וראה &quot;ארזי הלבנון&quot; אות קיט.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ריש לקיש: היינו טעמא דרבי אליעזר&lt;/b&gt;, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר קרא&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו&lt;/b&gt;&quot;, ומה שאמרה התורה &quot;זאת תורת הנזיר&quot; מיותר הוא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - אלא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התורה אמרה: נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר&lt;/b&gt; דהיינו שלשים יום. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אחרונים.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בהכרח שאין הכוונה שיהיה נזיר שלשים יום, שהרי לבר פדא אין נזירות אלא כ&quot;ט יום, ושלשים יום שאמרו כאן היינו כמו &quot;סתם נזירות שלשים יום&quot; ששנינו במשנתנו, דהיינו כ&quot;ט יום עם יום הבאת קרבנותיו ביום השלשים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: לדעת בר פדא, אף שמעיקר הדין היה לו לסתור את הכל, באה התורה וגזרה להקל שלא יסתור אלא שלשים יום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפיכך כשנזר מאה יום, ויום המאה הוא יום מלאת הרי הוא סותר שלשים יום, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם נזר סתם נזירות שיום השלשים הוא &quot;אחר מלאת&quot; שאין נזירות אלא כ&quot;ט יום, אז אינו סותר אלא שבעה ימים לדעת רבי אליעזר. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפשוטו לאו דוקא אם נזר מאה יום, אלא הוא הדין אם נזר שלשים יום מפורשים ולא סתם נזירות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולדעת רב מתנא מתיישבת המשנה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לעולם היה לנו לומר לדעת רבי אליעזר במי שנטמא ביום המאה - &quot;מקצת היום ככולו&quot;, ולהחשיבו כנטמא אחר מלאת שיסתור שבעה בלבד וכדרך שהוא סובר בנטמא ביום שלשים של סתם נזירות -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא שגזירת הכתוב היא להחמיר, שאם נזר נזירות מפורשת למספר ימים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולא סתם נזירות, אם נטמא ביום מלאת &quot;תן לו תורת נזיר&quot; דהיינו שלשים יום. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. שהרי כן משמעות הכתוב: נטמא ביום מלאת תן לו תורת סתם נזיר, הרי שעד השתא לא דיבר הכתוב בסתם נזירות אלא בנזירות מפורשת, ולכן אין דין זה אמור אלא במי שנזר מאה יום (או אפילו שלשים יום), אבל הנוזר סתם נזירות ונטמא ביום שלשים אינו סותר אלא שבעה בלבד, (&lt;b&gt;ומלשון התוספות&lt;/b&gt; - שכתבו: אבל כי נדר נזירות סתם בהא לא איירי כלל שאם נטמא ביום מלאת שניתן לו עוד תורת נזיר &quot;דודאי לא יהבינן ליה שלשים, כיון דאית ליה לרב מתנא מקצת היום ככולו&quot; - &lt;b&gt;נראה&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;שיש&lt;/b&gt; &lt;b&gt;סברא בדבר לחלק בין נזירות מפורשת&lt;/b&gt; &lt;b&gt;לנזירות סתם&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;וצריך תלמוד&lt;/b&gt;, וראה היטב החילוק בין נזירות מפורשת לנזירות סתם בדין מקצת היום ככולו שכתב מרן רי&quot;ז הלוי (נזירות ד א) לדעת הרמב&quot;ם). ב. לשון התוספות הוא: &quot;דגזירת הכתוב הוא לסתור שלשים, דעל כרחך ביום מלאת קאי, כי נטמא ביום ק אע&quot;ג דמקצת היום ככולו, לא נימא כאילו נטמא יום קא אחר מלאת דאינו סותר אלא שבעה &lt;b&gt;דהא אם לא נטמא היה&lt;/b&gt; &lt;b&gt;צריך להשלים נמי כל יום ק&lt;/b&gt;&#039;, &lt;b&gt;אם כן&lt;/b&gt; &quot;&lt;b&gt;יום&lt;/b&gt; &lt;b&gt;מלאת&lt;/b&gt;&quot; &lt;b&gt;הוא&lt;/b&gt;. ביאור דבריהם: הוקשה להם, כיון שאנו אומרים &quot;מקצת היום ככולו&quot; אם כן משעבר מקצת היום כבר הוא &quot;אחר מלאת&quot;, ואיך נלמד לטמאו שלשים יום ממה שאמרה התורה &quot;וזאת תורת הנזיר ביום מלאת&quot;, שהרי אין זה אלא אחר מלאת! ? וביארו, כי אף אם אנו אומרים מקצת היום ככולו, אין הפירוש שכל נזיר אחר שקיים מקצת יום האחרון, שוב אין זה תוך מלאת ימי נזרו, זה אינו, שלא מועיל &quot;מקצת היום ככולו&quot; אלא אם הביא קרבנותיו והפסיק את נזירותו, או אם נטמא שפסקה נזירות טהרה שלו ממילא, ולכן כשאנו דנים על טומאתו אם היא ב&quot;יום מלאת&quot; או אחר מלאת, כיון שאם לא שנטמא היה זה עדיין ב&quot;יום מלאת&quot; נקראת הטומאה שהיא היתה ביום מלאת, (ואחרים פירשו כוונתם, כיון שלכתחילה אין אומרים &quot;מקצת היום ככולו&quot;, ונאמר בדעתם שהוא דין דאורייתא). ובזה מתבארת גם סברת חכמים שהם אומרים שאם נטמא אחר מקצת היום סותר הוא את הנזירות, ואשר לכאורה צריך ביאור, כיון ש&quot;מקצת היום ככולו&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אלא טעמם של חכמים היא, כי אף שעל ידי הטומאה כבר עברו ימי נזרו, מכל מקום כשאנו דנים על הטומאה עצמה, נחשבת היא כמי שהיתה בתוך ימי נזירותו, ולכן היא סותרת את הכל. &lt;b&gt;ראה סיכום של פירוש המשנה לדעת רב&lt;/b&gt; &lt;b&gt;מתנא ולדעת בר פדא לקמן טז א במשנה&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;ובהערות שם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימא&lt;/b&gt; מחלוקת רב מתנא ובר פדא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתנאי&lt;/b&gt; היא (האם הכרח הוא שהתנאים אף הם נחלקו במחלוקתם)!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתוב בתורה: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד מלאת הימים&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שומעני מיעוט&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימים&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנים&lt;/b&gt; ולכן הייתי אומר שסתם נזירות שני ימים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קדוש יהיה גדל פרע&lt;/b&gt;&quot; ו&quot;יהיה&quot; בגימטריא שלשים, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כדי ללמד: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין גידול שער פחות משלשים יום, דברי רבי יאשיה&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון התוספות הוא: תלמוד לומר קדוש יהיה גדל פרע ואין גידול פחות משלשים יום כמנין &quot;יהיה&quot;. ויש לפרש כוונתם בשני אופנים: האחד ד&quot;יהיה&quot; לפי רבי יאשיה הוא לימוד על שיעור גידול שער שהוא שלשים יום, ולא על מנין ימי הנזירות עצמם, ואין שיטתו לגמרי כדרב מתנא, וכפירוש זה משמע בלשון הרא&quot;ש. השני: ד&quot;יהיה&quot; הוא לימוד על מנין ימי הנזירות, ולשון &quot;גידול שער&quot; הוא לשון ימי נזירות, וקצת משמע כפירוש זה, בתחלת דברי התוספות ד&quot;ה מאי לאו. וראה במשנה לקמן טו א &quot;שאין תגלחת פחותה משלשים יום&quot;, וראה בספרי סוף פיסקא כה וב&quot;עמק הנצי&quot;ב&quot; שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יונתן אומר: אינו צריך&lt;/b&gt; ללימוד זה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי הוא אומר&lt;/b&gt; &quot;כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור על ראשו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד מלאת הימים&lt;/b&gt; אשר יזיר לה&#039; קדוש יהיה&quot; - ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אלו הן ימים שצריכים למלאות&lt;/b&gt; (להתמלאות), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוי אומר שלשים&lt;/b&gt; יום, כלומר: חדשה של לבנה הוא כ&quot;ט יום ומחצה, ואנו אין אנו מונים אלא ימים שלמים, ולפעמים מחסרים יום זה והחודש הוא חסר (כ&quot;ט יום), ופעמים שאנו ממלאים יום זה והחודש הוא מלא (ל&#039; יום), ואמרה התורה שעד יום זה שאנו ממלאים אותו ומחסרים אותו עד אז ינהוג ימי נזירות, הרי שאין נזירות אלא כ&quot;ט יום. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי המאירי, והתוספות קיצרו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב מתנא דאמר כרבי יאשיה&lt;/b&gt; שאף הוא דורש &quot;יהיה&quot; שהוא שלשים יום. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשיטת הרא&quot;ש שהלימוד מ&quot;יהיה&quot; הוא על גידול פרע ולא על מנין ימי הנזירות, וכמבואר בהערה לעיל, הא דאמרינן &quot;כתנאי&quot; אינו על מקור הדרשה אלא על עיקר הדין, וכמו דלבר פדא לכולי עלמא אינו כרבי יונתן במקור הדברים אלא בעיקר הדין, ראה עמק הנצי&quot;ב סוף פיסקא כה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובר פדא דאמר כרבי&lt;/b&gt; יונתן שאין נזירות אלא כ&quot;ט יום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך רב מתנא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולי עלמא&lt;/b&gt; - בין לרבי יאשיה ובין לרבי&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשים&lt;/b&gt; יום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעינן&lt;/b&gt; למנין סתם נזירות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכא ב&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד ועד בכלל&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פליגי: רבי יאשיה סבר: עד ולא עד בכלל&lt;/b&gt;, ונמצא שאם היינו לומדים מ&quot;עד מלאת הימים&quot; היה משמע שהנזירות היא כ&quot;ט יום, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולכן לומד הוא מ&quot;יהיה&quot; שמנין הנזירות הוא שלשים יום. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה מה שתמה רבינו עקיבא איגר על זה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי סבר: עד ועד בכלל&lt;/b&gt;, ונמצא שמ&quot;עד מלאת הימים&quot; לומד רבי שנזירות היא שלשים יום, כי משמעות הפסוק היא להכליל אף את יום השלשים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל לדעת בר פדא אכן תנאי היא, דלרבי יאשיה סתם נזירות היא שלשים יום, ואילו לרבי, סתם נזירות היא כ&quot;ט יום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אלו הן ימים שצריכין למלאות, הוי אומר שלשים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מקשה הגמרא: מנין לך שהכוונה היא לימי החודש ויום שלשים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואימא&lt;/b&gt; ד&quot;ימים שצריכים למלאות&quot; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבת&lt;/b&gt; (ממש), כלומר: שלא יאסר בגילוח אלא עד שבת, שהרי השבת ממלאת את השבוע!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומשנינן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבת, מי איכא חסירותא!?&lt;/b&gt; כלומר: וכי יש שבוע שאינו בן שבעה ימים, כי אז אכן היה ראוי לקרוא את השבת שהיא ממלאת את השבוע, אבל כיון שאין שבוע בלי שבעה ימים שוב אין השבת נקראת שהיא ממלאת את השבוע; מה שאין כן בחודש, שפעמים הוא מלא ופעמים הוא חסר, ונמצא שיום השלשים ממלא את החודש. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מאירי, ולפי דבריו אף אם יחול שבת לאחר יום תיפקע נזירותו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ובדברי המפרש לא משמע כן.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי המאירי, (וטעויות סופר יש שם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0010_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBזB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div>

Micropedia bot