https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%92_%D7%90 2026-05-23T21:41:15Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%92_%D7%90&diff=142408&oldid=prev 2020-09-09T14:25:50Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:25, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נזיר (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94751:rev-142408:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%92_%D7%90&diff=94751&oldid=prev 2015-07-01T07:36:47Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נזיר ג א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין&lt;/b&gt;, אכן מן הראוי לקרותו &quot;נאה&quot;, כי אין זו עבירה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאפילו לרבי אלעזר הקפר&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר: נזיר חוטא&lt;/b&gt; הוא - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דברי רבי אלעזר הקפר הם בברייתא שהובאה בגמרא לקמן יט א: רבי אלעזר הקפר ברבי אומר: מה תלמוד לומר בקרבן נזיר טמא: &quot; (ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעולה) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש&quot;, וכי באיזו נפש חטא זה, אלא שציער עצמו מן היין, וקל וחומר ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר (שמקבל עליו תענית) על אחת כמה וכמה&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הני מילי גבי נזיר טמא, דאיידי דבעי מיסתר&lt;/b&gt; (היות וצריך הוא - כשנטמא - לסתור את ימי נזירותו שכבר מנה קודם שנטמא, ולהתחיל למנותה מחדש), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רחמנא&lt;/b&gt;: &quot;וכי ימות מת עליו וגו&#039;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו&lt;/b&gt;&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם הוא&lt;/b&gt; - גבי נזיר טמא - כיון שהוא חושש &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דילמא&lt;/b&gt; מתוך שארכו לו הימים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתי למיעבר על נזירותיה&lt;/b&gt; (שמא יעבור על נזרו), לכן תוהה הוא על שקיבל את הנזירות ו&quot;חוטא הוא&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. משמעות לשון הגמרא לפי פשוטה (ולא על דרך שנתבאר בפנים) היא: שבנזיר טמא &lt;b&gt;אנו&lt;/b&gt; &lt;b&gt;חוששים&lt;/b&gt; שמא יעבור על נזירותו ולכן חוטא הוא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אלא שהתוספות לא פירשו את הגמרא כפשוטה, וכנראה הוקשה להם, כיון שהפסוק הרי עוסק במי שמת עלין מת בפתע פתאם, והוא היה אנוס בדבר, אם כן אי אפשר לקרותו חוטא ואף שיש לחוש שמא יעבור על נזירותו, כי מה היה לו לעשות. ופירשו התוספות: &quot;אבל נזיר טמא רחמנא קרייה חוטא, לפי שהוא סותר את נזרו, וצריך לחזור לנזירותו, וכבד בעיניו המעשה ותוהא על הראשונות&quot;, ועל דרך פירושם נתבאר בפנים &lt;b&gt;שהוא חושש&lt;/b&gt; שמא יעבור על נזרו, וראה &quot;ארזי הלבנון&quot; אות כז. ואולם לא ביארו התוספות מה בכך שהוא תוהה על הראשונות, וכנראה כוונתם למה שאמרו לקמן ד ב, &quot;אמר שמעון הצדיק - שהיה כהן גדול - מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא&quot;, ופירשו שם התוספות: &quot;אשם נזיר היה קשה בעיניו לאוכלו לפי שאינו בא אלא בנזיר שנטמא, וכיון שנטמא היה דואג פן מתחרט על נדרו שהימים הראשונים נופלין, ומביא חולין בעזרה&quot;, וראה מה שנתבאר שם בהערה באריכות. ב. תמהו התוספות: דבעלמא אייתי לרבי אלעזר אפילו אנזיר טהור, על שם שציער עצמו מן היין קרי ליה חוטא, (היו יכולים להקשות מגוף לשון הברייתא שהובאה לעיל). ותירצו: דטהור נמי קצת קרי ליה חוטא, ומכל מקום המצוה רבה על החטא, ולכך קרי ליה &quot;נאה&quot;, מידי דהוה אמתענה תענית חלום בשבת, דיש לו מצוה לבטל את החלום, וקצת עבירה עשה שהתענה בשבת, שהרי צריך לישב בתענית למחרת השבת, לכפר על שהתענה בשבת, אבל נזיר טמא רחמנא קרייה חוטא לפי שהוא סותר וכו&#039;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה מה שנתבאר בהערה קודמת אות א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל נזיר טהור, לאו&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוטא&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרי ביה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריני כזה&lt;/b&gt; וכו&#039; הרי זה נזיר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;סבורה היתה הגמרא, שהאומר &quot;הריני כזה&quot; הרי הוא נזיר משום שהיה תפוס בשערו, וכמו שפירשה הגמרא את מה ששנינו &quot;אהא נאה&quot;; ולפיכך מקשינן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נהי נמי דתפוס בשערו&lt;/b&gt; (לו יהא שתפוס הוא בשערו), והרי סוף סוף &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריני נזיר&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אמר!?&lt;/b&gt; כלומר: הרי אין הוכחה מכך שכוונתו לנזירות, ולמה הוא נזיר!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמואל&lt;/b&gt;: משנתנו עוסקת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון שהיה נזיר עובר לפניו&lt;/b&gt; ואמר &quot;הריני כזה&quot;, ולכן הרי הוא נזיר, ואף על גב שאינו תפוס בשערו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריני מסלסל&lt;/b&gt; וכו&#039; הרי זה נזיר: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות במשנה, שבבא זו משנה שאינה צריכה היא, שהרי אפילו אם אמר &quot;אהא&quot; לבד והיה נזיר עובר לפניו הרי הוא נזיר, וכל שכן אם אמר &quot;הריני כזה&quot; והיה נזיר עובר לפניו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ולא נצרכה אלא להשמיענו שאם אמר &quot;הריני&quot; לבד אינו נזיר אף שהאומר &quot;אהא&quot; לבד והיה נזיר עובר לפניו הרי זה נזיר, כי &quot;אהא&quot; לבד משמע יותר לנזירות מאשר &quot;הריני&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממאי דהדין סלסול שערא&lt;/b&gt; (היפוך השער) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא&lt;/b&gt;, כלומר: מנין שכוונתו היא להיפוך שער, שהוא אכן נקרא &quot;סלסול&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדאמרה ליה הדא אמתא דבי רבי לההוא גברא&lt;/b&gt; (כפי שאמרה שפחתו של רבי לאותו אדם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד מתי אתה&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסלסל&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשערך!?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפשוטו לרווחא דמילתא הביאה הגמרא את דברי אמתא דבי רבי, וכדי להראות שלשון מדוברת היא, ואולם אין בכך צורך, כי בהכרח מבואר במשנתנו שלשון סלסול נופל על שיער, שאם לא כן הרי ודאי שלא היה נזיר&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה בהערה בהמשך הסוגיא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תורה&lt;/b&gt;&quot;, שאף בה שייך לשון סלסול, וכ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt;: &quot;ראשית חכמה קנה חכמה, ובכל קנינך קנה בינה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלסלה&lt;/b&gt; (חפשה, היה חוזר עליה לדקדק בה) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותרוממך&lt;/b&gt;&quot;!? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י במשלי, וסיים רש&quot;י: ובלשון חכמים &quot;מסלסל בשערו&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמואל: הכא נמי&lt;/b&gt; אף כאן עוסקת משנתנו בכגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תפוס בשערו&lt;/b&gt;, ולכן משמעות דבריו היא שיהפך בשיער. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריני מכלכל&lt;/b&gt; וכו&#039; הרי זה נזיר: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר לפי פשוטו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואולם לשון תוספות הוא: הריני מהפך &lt;b&gt;במצוה התלויה בשיער&lt;/b&gt;, וצריך תלמוד כיון שהסלסול קאי על המצוה, אם כן מה הביאה הגמרא מאמתא דבי רבי! ? ולכאורה נראה מדבריהם, שנשתנה פירוש הלשון בין הקושיא לתירוץ, ולפי תירוץ הגמרא אין &quot;הריני מסלסל&quot; מועיל משום שלשון &quot;סלסול&quot; נופל על שיער, אלא על המצוה. ולשון הגמרא מסייע פירוש זה, כי לכאורה תיקשי למה הביאה הגמרא את אמתא דבי רבי וכפי שהוקשה בהערה לעיל&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אך לפי זה קושיית הגמרא היא בדרך זו: קא סלקא דעתין ד&quot;הריני מסלסל&quot; מועיל משום שלשון סלסול נופל על שיער וכמו שמצינו באמתא דבי רבי, ואם כן תיקשי: הרי לשון סלסול נופל גם על תורה, ומתרצת הגמרא שאכן אין זה משום שלשון סלסול נופל על שיער אלא סלסול המצוה הוא. אך תיקשי: הרי אף ב&quot;הריני מכלכל&quot; מקשה ומתרצת הגמרא כעין קושיית ותירוץ הגמרא לענין סלסול, ושם הרי אי אפשר לומר הריני מכלכל במצוה התלויה בשיער, וצריך תלמוד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממאי דהדין כלכול שערו הוא&lt;/b&gt;, (כשהשיער עבה במקום אחד נקרא &quot;כלכול&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, כלומר: הריני מגדל שער), שהוא אכן נקרא &quot;כלכול&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדתנן&lt;/b&gt; במסכת שבת לענין שיעור הוצאה מרשות לרשות בשבת להתחייב עליה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיד&lt;/b&gt; - שיעורו הוא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי לסוד כילכול, ואמר רב: בת צידעא&lt;/b&gt; (צדעי הראש), כלומר: שיעור הראוי לסוד את השער שבצדעים כדי להשכיבו!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן ביאר המאירי, והביא שם המאירי דמיון לזה מנדה נב ב: &quot;עד מתי הבת ממאנת, עד שתביא שתי שערות דברי רבי מאיר וכו&#039; רבי יוסי אומר עד שתקיף העטרה, בן שלקות אומר עד שתכלכל (העטרה) &quot;, וכתב שם רש&quot;י &quot;לא שמעתי מהו, ונראה בעיני, שחבירו במסכת שבת &quot;כדי לסוד כלכול&quot;, ואמרינן מאי כלכול צדעה ובת צידעה, הכי נמי, עד שיהו שם שערות הרבה, שיהא רצוף ומלובש בשער&quot;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בגמרא שבת פ ב גרסינן &quot;רבי יהודה אומר כדי לסוד כלכול: מאי כלכול ומאי אנדיפי, אמר רב צידעא ובת צידעא&quot;, ופירש רש&quot;י: כלכול צידעא טינפל&quot;א&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וסדין אותה להשכיב השער&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; בת צידעתא, למטה הימנה להסיר שער דק והוא אנדי&lt;b&gt;פי;&lt;/b&gt; ולפי פירוש רש&quot;י שם, יש לגרוס בגמרא כאן &quot;צידעא&quot;, או &quot;צידעא ובת צידעא&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא&lt;/b&gt;, שמא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיזן עניי&lt;/b&gt; קיבל על עצמו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדכתיב&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו&lt;/b&gt; (במצרים) &quot;!? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר שמואל: הכא נמי&lt;/b&gt; עוסקת משנתנו בכגון שהיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תפוס בשערו&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה מה שנתבאר בהערה 5 ובהערה 7.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי עלי לשלח פרע הרי זה נזיר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממאי דהדין שילוח ריבויא&lt;/b&gt; הוא, (מנין שלשון &quot;לשלח&quot; הוא לשון ריבוי דהיינו גידול שיער), וכ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלחיך פרדס רמונים&lt;/b&gt;&quot;&quot;!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י פירש שם: &quot;שלחיך, ארץ יבשה קרויה &quot;בית השלחין&quot; וצריך להשקותה תמיד&quot;, וזה אינו תואם את הגמרא כאן, והמצודות שם &quot;פירש&quot; דהיינו פרי בטנך, ופירוש זה יתכן לפי הגמרא שלנו, אלא שהוא עצמו פירש: מלשון שהם &quot;נשלחים ממך&quot;, ולזה קוראת הגמרא כאן &quot;מידי דעבורי&quot;, וכמו &quot;וישלח מים על פני חוצות&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא: מידי דעבורי&lt;/b&gt; (לשון העברת שיער הוא), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדכתיב: וישלח מים על פני חוצות!?&lt;/b&gt; ומשנינן: הרי מצינו ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא&lt;/b&gt; ד&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרע פרע&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יליף&lt;/b&gt; לפרש מה שנאמר בכהן הדיוט &quot;ופרע לא ישלחו&quot;, שהוא גידול שער שלשים יום; וכך למד:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב הכא&lt;/b&gt; בפרשת נזיר &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קדוש יהיה גדל פרע&lt;/b&gt; שער ראשו&quot; וסתם נזירות שלשים יום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתיב התם גבי כהן הדיוט&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופרע לא ישלחו&lt;/b&gt;&quot;, וכשם שבנזיר גידול פרע הוא שלשים יום, כך בכהן הדיוט פירושו גידול שער -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומאחר ש&quot;ופרע לא ישלחו&quot; פירושו &quot;גידול שער&quot;, ממילא כל האומר: הרי עלי לשלח פרע&quot; משמעות הדברים היא שיגדל שערו והיינו שיהיה נזיר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו התוספות: לשם מה הוצרכה הגמרא לגזירה שוה, ולא הביאה את הפסוק כפי שהוא, שהרי פירוש הפסוק הוא בלי ספק גידול שער! ? (ונראה מדבריהם שבפסוק הזה לבד די כדי לתרץ את הקושיא. ולכאורה צריך ביאור, שהרי כשם שיש לפרשו על פי הפסוק &quot;ופרע לא ישלחו&quot;, כך יש לפרשו על שם הפסוק &quot;ושולח מים על פני חוצות שזה לא משמע נזירות&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וכוונתם היא: כי מאחר שמצאנו לשון שילוח פרע על שער, ודאי שמתפרש לשונו &quot;הרי עלי לשלח פרע&quot; על שיער, אלא שהוקשה להם שאם כן, למה הוצרכה הגמרא לגזירה שוה). ותירצו: &quot;דמקרא דכהן הדיוט לא משמע ד&quot;לא ישלחו&quot; הוי גידול (שלשים) דאפילו תרי יומי משמע (על פי &quot;ארזי הלבנון&quot;), וכיון שלא אמר בפירוש הריני נזיר תרי יומי אלא שילוח פרע, אין כאן קבלת נזירות, אבל כי גמרינן כהן הדיוט מנזיר דשילוח הוי מלשון &quot;שלשים&quot; בגזירה שוה, וקאמר &quot;הרי עלי לשלח&quot; הוי כאילו אמר &quot;הרי עלי לשלח פרע שלשים יום&quot;, ומשתמע שפיר דנזירות קביל עליה, להכי מייתי גזירה שוה&quot;. ויש נפקא מינה בדבריהם להלכה, לפי המבואר במאירי, וכן פירש בחידושי מרן רי&quot;ז הלוי בדעת הרמב&quot;ם, שיש חילוק לדינא בין נזירות סתם שהיא שלשים יום, לבין נזירות מפורשת לשלשים יום, (לענין &quot;מקצת היום ככולו&quot;), ולפי דברי התוספות נמצא שהאומר &quot;הרי עלי לשלח פרע&quot; הרי זה כאילו קיבל נזירות מפורשת לשלשים יום. וראה בפירוש הרא&quot;ש שביאר את הגמרא כאן באופן אחר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיבעית אימא: האי&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שולח מים&lt;/b&gt; על פני חוצות&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי&lt;/b&gt; לשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריבוי הוא, דכד משקין ליה מיא לפירא ורבי&lt;/b&gt; (כשמשקים את עצי הפרי במים, הפירות גדלים), ועל שם גידול הפרי נקראת ההשקאה &quot;שולח מים&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תמהו התוספות: וכי לא מצינו כמה לשונות של שילוח שאין כוונתם לריבוי אלא לישנא דעבורי הוא, והרי כל לשון שליחות הוא לישנא דעבורי! ? וראה מה שיישבו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי עלי ציפורים&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר אומר: נזיר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא דרבי מאיר?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ריש לקיש: ציפרין סמוכין ל&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיער&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קיבל עליו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד די שעריה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין&lt;/b&gt; (עד ששערותיו - של נבוכדנצר - ככנפי נשרים גדלו על כל גופו, וצפרניו כצפור) &quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: מה שאמר &quot;ציפורים&quot; היינו מילת &quot;ציפרין&quot;, שנכתבה בסמוך לשיער, וכאילו אמר: הרי עלי מצוה ששייך בה ציפרין התלויים במצות שיער, והם קרבן נזיר טמא הבא מציפורים (שתי תורים או שני בני יונה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכל מקום, אין די במה שאמר &quot;ציפורים&quot; לבד, אלא אם כן נזיר עובר לפניו, אבל כשאין נזיר עובר לפניו, לא מועיל אפילו לרבי מאיר, אלא אם כן אמר בפירוש &quot;הריני מקבל עלי ציפורים הסמוכין לשיער&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי התוספות בעמוד ב, בד&quot;ה מא&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; ומטעם זה אמר ריש לקיש &quot;ציפרין הסמוכין לשיער קיבל עליו&quot;, דמשמע שאמר כן בפירוש, אף על פי שהמשנה אינה עוסקת באופן שאמר כן בפירוש, והוא כדי להשמיענו שאם אמר כן בפירוש הרי הוא נזיר אפילו אם אין נזיר עובר לפניו, כמבואר שם בתוספות. ומשמע שלרבנן לא מועיל אפילו אם אמר בפירוש &quot;ציפרין הסמוכין לשיער&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ומיהו אם אמר כן בפירוש וגם נזיר עובר לפניו, אפשר שחכמים מודים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבאר ריש לקיש את מחלוקת רבי מאיר וחכמים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר סבר: מתפיס איניש במידי דסמיך ליה&lt;/b&gt; (מתפיס אדם את נזירותו במילה הסמוכה למילה שאמר).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0003_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBגB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div>

Micropedia bot