https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%91_%D7%91 2026-04-06T20:45:54Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%91_%D7%91&diff=142407&oldid=prev 2020-09-09T14:25:43Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:25, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l56">שורה 56:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 56:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נזיר (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94750:rev-142407:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%91_%D7%91&diff=94750&oldid=prev 2015-07-01T07:36:46Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נזיר ב ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבי&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש נוחלין&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי&lt;/b&gt; יש ליתן טעם למה פתח התנא לפרש תחילה את הרישא: כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפרש עיקר נחלה ברישא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא הכא&lt;/b&gt; - במשנתנו שהן הכנויים והן הידות הם איסורא דנפשיה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפרוש כינויי ברישא&lt;/b&gt;, היות ופתח בהם התנא של המשנה!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי התוספות&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ולפי זה משמע, שאם אין סיבה לפרש בתחילה את הסיפא, מן הראוי לפרש תחילה את הרישא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואולם לשון הגמרא לעיל &quot;אלא לעולם תני הכי ותני הכי&quot;, וכן ממה שהוצרכה הגמרא ליתן טעם גבי בהמה וגבי נחלה למה פתח התנא לפרש את הרישא משמע לא כן, &lt;b&gt;וראה בהגהות הגאון רבי&lt;/b&gt; &lt;b&gt;אלעזר משה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא היינו טעם&lt;/b&gt; שפירש התנא תחילה את הידות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ידות הואיל ואתיין מדרשה חביבין ליה&lt;/b&gt; (ידות הואיל והם באים מדרשת הכתובים, לכן חביבים הם לו להקדימם), שהידות אינם כתובים בהדיא בתורה, והם נלמדים ממה שאמרה תורה: איש כי יפליא לנדור נזיר להזיר לה&#039;, ומכפל הלשון &quot;נזיר להזיר&quot; נלמד דין הידות כמבואר בנדרים ג א.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליפתח&lt;/b&gt; נמי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהון ברישא&lt;/b&gt; (אם חביבים הם לו, יפתח בהם את המשנה)!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא כי מתחיל, מתחיל בעיקר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרבן&lt;/b&gt;, התנא פותח את המשנה בעיקר דין קרבן, כלומר: בעיקר הנזירות הכתובה בתורה ואינה צריכה דרשה ולימוד מיוחד, דקבלת נזירות גמורה היא, אלא שאמר בלשון כינוי - ודרך התנא היא לשנות תחילה את הדברים הפשוטים והידועים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ר&quot;ן נדרים ב ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מכל מקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לענין פירושי&lt;/b&gt; (לפרש מה הן ידות ומה הן כינויין), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפרש&lt;/b&gt; התנא את ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ידות ברישא&lt;/b&gt;, כי יש לו בהם חביבות מפני שהם באים מדרשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האומר אהא הרי זה נזיר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: והרי כשאמר &quot;אהא&quot; אין מדבריו הוכחה ברורה שכוונתו לנזירות, שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דילמא: אהא בתענית קאמר&lt;/b&gt;, ואם כן לא היה לו להיות נזיר, שהרי אין זה &quot;יד מוכיח&quot;!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר שמואל&lt;/b&gt;: משנתנו עוסקת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון שהיה נזיר עובר לפניו&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו בשם הגרי&quot;ז: אם כן למה במי שאמר: &quot;אהא נזיק&quot;, הוצרכה המשנה לדין כינויים, והרי כשאמר &quot;אהא נזיק&quot; אין זה פחות ממי שאמר &quot;אהא&quot; לבד והיה נזיר עובר לפניו שהוא מועיל מדין &quot;יד&quot;! ? ותירץ: היות ואמר &quot;נזיק&quot; אחר מילת &quot;אהא&quot;, נמצא שבשעת אמירת &quot;אהא&quot; עדיין לא היתה כאן הוכחה ש&quot;אהא נזיר&quot;, ולכן אינו נזיר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; האם אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קסבר שמואל: ידים שאינן מוכיחות&lt;/b&gt; בבירור שהכוונה היא לנזירות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הויין ידים&lt;/b&gt; להועיל כאילו אמר את כל המשפט כולו!? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. ביארו התוספות ש&quot;לימא&quot; האמור כאן אינו כבכל הש&quot;ס שמסיקה הגמרא לבסוף לא כן, אלא כן הוא אף לפי המסקנא שסובר שמואל: ידים שאין מוכיחות הויין ידים. ב. יש מאחרוני זמננו שכתבו לפרש, שקושיית הגמרא &quot;ודילמא אהא בתענית קאמר&quot; אינה קושיית הגמרא, אלא מדברי שמואל עצמו הן (וכמו שמצינו בכמה מקומות), שאם לא כן האיך מקשינן על שמואל &quot;לימא קסבר שמואל וכו&quot;&#039;, והרי אף המקשה עצמו סבר כן, שאם לא כן מאי מקשה! ?&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שאם &quot;ידים&quot; הן, לא היה צריך לתרץ &quot;כגון שהיה נזיר עובר לפניו&quot;, כי אף שמילת &quot;אהא&quot; אינה &quot;יד מוכיח&quot;, מכל מקום יד שאינו מוכיח יש כאן, שמשמעות דבריו נוטים יותר לנזירות מאשר לתענית, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והיה לו להיות נזיר. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והטעם הוא משום דלשון אהא משמע שיחול לאלתר, ורק בנזירות &quot;ראוי לחול לאלתר אפילו אכל ושתה יין כל היום מחצי היום ואילך יכול להיות נזיר, מ (אשר) קבלת תענית, דאם אכל כבר לא יוכל להתענות עד למחר&quot;. והוצרכו התוספות לבאר כן, משום שהנידון של &quot;ידים שאין מוכיחות&quot; הוא בלשון שפשטות לשונו אכן משמע לנזירות, אלא שאינו &quot;מוכיח&quot; כן, אבל בלא זה אין כאן יד לנזירות כלל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי&lt;/b&gt; בני הישיבה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין ודאי&lt;/b&gt; (אכן כן), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזמן שנזיר עובר לפניו ליכא לספוקי במילתא אחרינא&lt;/b&gt; (כשהנזיר עובר לפניו אין להסתפק בדבריו שמא לא לנזיר נתכוין), כלומר: אכן שמואל סובר &quot;ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים&quot;, ולכן אינו נזיר אלא כשנזיר עובר לפניו, כי אז הן ידים מוכיחות, שהרי אין להבין כוונתו באופן אחר מאשר לנזירות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; כש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין הנזיר עובר לפניו, אמרינן: דילמא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהא בתענית&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאמר&lt;/b&gt;, כלומר: ו&quot;ידים שאין מוכיחות&quot; הן, ולכן אינו נזיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;למה הוא נזיר אף שהיה נזיר עובר לפניו, והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דילמא&lt;/b&gt; (שמא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפוטרו מן קרבנותיו&lt;/b&gt; - של אותו נזיר העובר לפניו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאמר!?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. יכול אדם לקבל על עצמו להביא קרבנותיו של נזיר וכמו שמבואר במשנה לקמן יא ב שיכול אדם לומר &quot;הרי עלי לגלח נזיר&quot;, דהיינו להביא קרבנות של נזיר, ולאו דוקא קרבנות של נזיר, שהרי בגמרא לרמן ג ב מבואר, שיכול אדם לקבל על עצמו להביא את קרבנותיו של מצורע. ב. יש לפרש את קושיית הגמרא בשלשה אופנים: האחד: מנין שאדם זה נתכוין לנזירות כלל. השני: אין כאן ביטוי שפתים כי אין זה &quot;יד&quot;, היות ואין במשמעות לשונו נזירות יותר מאשר קרבנות. השלישי: אף ש&quot;יד&quot; יש כאן, &quot;יד מוכיח&quot; אין כא ן. ולשון התוספות הוא: &quot;ודילמא לפוטרו מקרבנותיו המוטלין עליו להביא כשישלים נזירותו, ולא נתכוין כלל לקבל על עצמו נזירות&quot;, ומשמע קצת מלשונם כאופן הראשון בביאור הקושיא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: הכא במאי עסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקאמר&lt;/b&gt; הנודר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלבו&lt;/b&gt; שהוא רוצה להיות נזיר, ואף שקבלה בלב לנזירות אינה מועילה, שהרי נאמר בתורה &quot;כי יפליא&quot;, מכל מקום כיון שנזיר עובר לפניו וגם אמר &quot;אהא&quot; הרי זה נזיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי&lt;/b&gt; - שבלבו קיבל על עצמו להיות נזיר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי למימרא&lt;/b&gt; (מה חידוש מחדשת לנו המשנה, והרי פשיטא היא)!? ומשנינן: מכל מקום חידוש יש בדבר, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא&lt;/b&gt; (שמא תאמר): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעינן פיו ולבו שוין&lt;/b&gt;, כלומר: הייתי אומר כיון שמלשונו שאמר בפיו אין הוכחה, נמצא שאין כאן דיבור, ולענין נזיר הרי צריך שיאמר בפיו וגם יחשוב בלבו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; משנתנו שהוא נזיר, כי באופן זה, מחשבתו שחשב בלבו הרי היא מגלה על פיו, ונמצא כאילו שאמר בפיו מלבד מחשבתו בלבו, והרי &quot;פיו ולבו שוין&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: האומר אהא הרי זה נזיר, או &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהא נאה&lt;/b&gt;&quot;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: וכי למה כשאמר &quot;אהא נאה&quot; הרי זה נזיר, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודילמא&lt;/b&gt; לא נתכוין להתנאות במצות נזירות, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אלא כוונתו היתה ש&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אנאה לפניו ב&lt;/b&gt;שאר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצוות&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדתניא&lt;/b&gt;: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי התוספות&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ונראה מדבריהם ש&quot;אהא נאה&quot; אין הכוונה להתנאות בגידול שער דוקא, אלא להתנאות במצות נזירות, (ומיהו לא נתבאר בדבריהם מה הוא החפצא של המצוה בנזיר ששייך בו נוי), וראה במפרש, וראה ב&quot;ארזי הלבנון&quot; אות כא. ולפי ביאורם צריך לומר שלרווחא דמילתא הביאה הגמרא את הברייתא ד&quot;זה אלי ואנוהו&quot;, שהרי גם בלאו הכי תיקשי מהיכי תיתי שמתכוין הוא להתנאות במצות נזירות יותר מאשר בשאר מצוות.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף כאן יש לפרש ככל הפירושים שנזכרו בהערה לעיל, ולשון התוספות משמע, שהקושיא היא משום שהוא ספק גמור, ולא משום שאין כאן &quot;יד&quot; או &quot;יד מוכיח&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתיב: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה אלי ואנוהו&lt;/b&gt;&quot;, מה תלמוד לומר: &quot;ואנוהו&quot;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתנאה לפניו במצוות&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיצד: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אעשה לפניו סוכה נאה, לולב נאה, ציצית נאה, אכתוב לפניו ספר תורה נאה ואכרכנו בשיראין&lt;/b&gt; (בגדי משי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נאים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמואל&lt;/b&gt;: משנתנו עוסקת בכגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תפוס בשערו&lt;/b&gt; בשעה שאמר &quot;אהא נאה&quot;, ומשמע: אהא נאה במצוה התלויה בשיער, דהיינו נזירות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביארו התוספות: אבל אם אינו תפוס בשערו, אפילו אם היה נזיר עובר לפניו, כיון שאמר דיבור שלם &quot;אהא נאה&quot;, וכשאינו תפוס בשערו אף על פי שנזיר עובר לפניו, עדיין משתמע מדבריו נוי בשאר מצוות כמו בנזירות. ולעיל גבי &quot;אהא&quot;, שמקשה הגמרא: &quot;ודילמא אהא בתענית קאמר&quot;, אי אפשר לתרץ שהיה תפוס בשערו ולא היה נזיר עובר לפניו, כי לשונו משתמע לתענית אפילו אם היה תפוס בשערו, כל עוד אין נזיר עובר לפניו. ובזה מתיישב לשון המשנה: &quot;האומר אהא נאה הרי זה נזיר, או אהא נאה&quot;, שלכאורה תמוה למה חילק אותם התנא, והרי שתיהן מדין &quot;ידות&quot; הן! ? ולפי זה מבואר, כי אין דינם שוה, שהאומר: &quot;אהא&quot; אינו נזיר אלא דוקא בנזיר עובר לפניו, ואילו &quot;אהא נאה&quot; אינו נזיר אלא בדוקא שהיה תפוס בשערו, עד כאן תוכן דבריהם. ומה שכתבו התוספות בלשונם &quot;דהכא דבור שלם קאמר אהא נאה&quot; ומשמע שאינו &quot;יד&quot; אינו מובן, שרי זה סותר את סוף דבריהם שכתבו ד&quot;אהא נאה&quot; הוא מדין &quot;ידות&quot;, ואם כן אינו דיבור שלם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמאי&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נאה&lt;/b&gt;&quot;, וכי למה קוראת המשנה את הנזיר &quot;נאה&quot;!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא מילתא דעבירה היא&lt;/b&gt; (נזירות דבר של עבירה היא), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;איך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרינן ליה נאה&lt;/b&gt; (איך אנו קוראים אותו &quot;נאה&quot;)!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ברא&quot;ש מבואר, שקושיית הגמרא היתה על פי המשנה בנדרים ט א: &quot;כנדרי רשעים נדר, בנזיר&quot;, והיינו שאם היה נזיר עובר לפניו, ואמר: &quot;כנדרי רשעים הריני&quot; הרי הוא נזיר משום שהרשעים דרכם לידור בנזירות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0002_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBגB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div>

Micropedia bot