https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%91_%D7%90 2026-04-06T20:46:01Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%91_%D7%90&diff=142406&oldid=prev 2020-09-09T14:25:36Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:25, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l87">שורה 87:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 87:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נזיר (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94749:rev-142406:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%91_%D7%90&diff=94749&oldid=prev 2015-07-01T07:36:44Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נזיר ב א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עיקר קבלת נזירות האמורה בתורה, הוא, שיאמר האדם &quot;הריני נזיר&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל כינויי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נזירות&lt;/b&gt; - כגון שאמר &quot;הריני נזיק&quot;, וכדמפרש ואזיל - אף הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כנזירות&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כל שאינו עיקר השם נקרא כינוי, כמו &quot;המכנה שם לחבירו&quot;, רא&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. וכן &quot;ידות נזירות&quot;, דהיינו דיבור חלקי של קבלת נזירות, שהתחיל אותו ולא סיים את דיבורו - הרי הן כנזירות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונקרא הדיבור החלקי &quot;יד&quot;, כמשל למי שאוחז ב&quot;בית יד&quot; של כלי, ועל ידו הוא מגביה את כל הכלי. ואף אדם זה, כיון שהתחיל את דיבור הנזירות, הרי הוא כאילו גמר את דיבורו, והרי הוא נזיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיצד הן ידות נזירות, שהרי הן כנזירות? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בגמרא מתבאר שמשנתנו &quot;חסורי מחסרא&quot;, שחסר בה את ביאור ענין הידות, ועל הדרך שנתבאר. ועוד מבואר בגמרא הטעם, למה פירש התנא תחילה את &quot;ידות הנזירות&quot;, אף שהידות שנויים אחר כנויי נזירות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האומר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהא&lt;/b&gt;&quot;, שאמר דיבור חלקי, ולא דיבור מלא &quot;הריני נזיר&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה נזיר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או&lt;/b&gt; האומר: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהא נאה&lt;/b&gt;&quot; הרי זה נזיר. ובגמרא יתבאר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וראה בהערות בגמרא, למה חילק התנא דין האומר &quot;אהא&quot;, ודין האומר &quot;אהא נאה&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלו הן ידות נזירות שהן כנזירות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיצד הם &quot;כנויי נזירות&quot;, שהם כנזירות?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האומר &quot;אהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נזיר&lt;/b&gt;&quot; הרי הוא נזיר. שזה הוא עיקר הלשון האמור בתורה, שבו מקבל אדם על עצמו נזירות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות: לפי שרצה לפרש כל הכנויין, פתח ואמר נזיר וכו&#039;. כלומר, נזיר הוא עיקר השם הכתוב בתורה, שעל ידי לשון זה חל עליו שם נזירות, והוא הדין אם אמר בלשון הכנויין, כמו נזיק נזיח פזיח. ומה שכתבו ש&quot;נזיר&quot; הוא עיקר שם הכתוב בתורה, הוא משום שנאמר: &quot;איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר&quot;. וכן מבואר בירושלמי (ב ד), שאפילו אשה שאמרה בלשון &quot;הריני נזיר&quot; הרי היא נזירה, משום שנאמר: &quot;איש או &lt;b&gt;אשה&lt;/b&gt; כי יפליא לנדור נדר &lt;b&gt;נזיר&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף האומר &quot;אהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נזיק&lt;/b&gt;&quot; (שהוא כינוי למילת נזיר), או &quot;אהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נזיח&lt;/b&gt;&quot;, &quot;אהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פזיח&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה נזיר&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם אמר &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריני כזה&lt;/b&gt;&quot; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בתוספות הביאו מהגמרא בנדרים י א, שנחלקו רבי יוחנן וריש לקיש במהותם של כנויים אלו, אם לשון אומות הן, ומקבל אדם על עצמו נזירות בכל לשון&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; או שכנויים אלו לשון חכמים הם, שבדו אותן כדי לידור בהם בנזירות. והקשו התוספות: לרבי יוחנן הסובר שכינויים לשון אומות הן, מה טעם נקטה המשנה לשונות אלו שבמשנה יותר משאר לשונות! ? ותירצו: חילוק יש בין לשונות אלו ללשונות אחרים, שבכל הלשונות אם מכירם ומבינם ומתכוין לקבל עליו נזירות הוי נזיר (ודעת הריטב&quot;א בנדרים ששאר לשונות אין מועילים אלא במקומות שמדברים בהם, הובאו דבריו ב&quot;ביאור הלכה&quot; סימן ס&quot;ב). אבל לשונות אלו שבמשנתנו, אם נזר בהם חלה עליו נזירות אפילו כי אין מתכוין, משום שהוא דומה ללשון תורה יותר מלשונות אחרים, וראה מה שתמה על זה בתוספות יום טוב, ומה שכתבו על זה ב&quot;אורח מישור&quot; וב&quot;קרן אורה&quot;. עוד הקשו לריש לקיש, הסובר שכינויים הם לשון שבדו להם חכמים, איך יביא קרבן על ידי לשון שבדו חכמים, והרי חולין בעזרה הם! ? ותירצו: כיון שמתכוין לנדור בנזיר, ויודע שלשון זה בדו חכמים לנדור בו בנזיר, קבלה גמורה היא, כאילו אמר בלשון הכתוב בתורה. והר&quot;ן בנדרים ב א כתב, שיכול להביא קרבן אף אם נזר בלשונות אלו, משום שלא גרעה הסכמת חכמים על לשונות אלו, מהסכמת כל אומה ולשון על לשונות שלהם, ונזירות גמורה היא מדאורייתא. ובשם הר&quot;ר יחיאל כתבו התוספות כאן, שאכן אינו מביא קרבן, אלא שלוקה מדרבנן אם עבר על נזירותו שקיבל בלשון שבדו חכמים. וב&quot;ברכת ראש&quot;, ו&quot;צפנת פענח&quot; (הובאו דבריהם ב&quot;ארזי הלבנון&quot;) פירשו דבריו, שאין זו נזירות אלא נדר. ובשם הגרי&quot;ז כתבו, שתמה, כיון שבלא קרבן אינו יכול לגלח, אם כן נמצא שיהיה נזיר לעולם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;או שאמר &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריני מסלסל&lt;/b&gt; (מהפך בשער) &quot;, או &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריני מכלכל&lt;/b&gt; (מקפל את השער) &quot;, או &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי עלי לשלח פרע&lt;/b&gt;&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה נזיר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואין זה מדין &quot;ידות&quot;, אלא לשונות אלו מתפרשות לנזירות, ובגמרא יתבאר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מי שאמר &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי עלי ציפורים&lt;/b&gt;&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר אומר&lt;/b&gt;: הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נזיר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים: אינו נזיר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותתבאר שיטתם של רבי מאיר וחכמים בגמרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא על מיקומה של מסכת נזיר בסדר נשים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכדי&lt;/b&gt;, הרי ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא, בסדר נשים קאי&lt;/b&gt; (בסדר נשים הוא עומד), ואם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא תני&lt;/b&gt; בסדר זה את מסכת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נזיר&lt;/b&gt;, הרי היה לו לשנותה בסדר קדשים, שמסכת נזיר היא הלכות קרבנות!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי התוספות והרא&quot;ש, המפרשים את קושיית הגמרא משום שמקומה של מסכת נזיר הוא בסדר קדשים, (וראה במפרש שאינו מפרש כן) &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואין כוונתם לומר שקרבנות הנזיר הן עיקר פרשת נזיר, אלא מתוך שאין לפרשת נזיר מקום מסוים באחד מהסדרים של הש&quot;ס, ומאידך יש בו חלק של קרבנות, לכן מן הראוי היה לשנותה בסדר קדשים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא&lt;/b&gt; ששנה את מסכת נזיר בסדר נשים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אקרא קאי&lt;/b&gt; (שונה אותה לפי דברי הכתוב)!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנאמר באדם המגרש את אשתו, &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיה אם לא תמצא חן בעיניו, כי מצא בה ערות דבר&lt;/b&gt; (שזינתה תחתיו), ושלחה מביתו&quot;, הרי שהגירושין נעשים בסיבת דבר ערוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכי קאמר&lt;/b&gt; התנא, לימדנו התנא של המשנה על ידי ששנה את מסכת נזיר בסדר נשים, הכוללת את מסכת גיטין - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי גרם לה ל&lt;/b&gt;עשות את ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבירה&lt;/b&gt; שבגללה היא משתלחת מביתו? - ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יין&lt;/b&gt; הוא שגרם לה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקאמר&lt;/b&gt;, ולימדנו עוד התנא של המשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל הרואה סוטה בקלקולה&lt;/b&gt;, שהיו מנוולין אותה בשעה שהיו משקין אותה את המים המאררים, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יזיר עצמו מן היין&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירוש: בניוולה ובבושתה, שהיו מנוולין אותה, כמו ששנינו בסוטה ז ב &quot;קושר חבל למעלה מדדיה&quot;. יזיר עצמו מן היין, שהיין מביא לידי קלות ראש והוא גרם לה, רש&quot;י סוטה ב א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא בסדר משנתנו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פתח&lt;/b&gt; התנא את המשנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;דין &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כנויין&lt;/b&gt;&quot;, שאמר &quot;כל כנויי נזירות כנזירות&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו בהמשך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפרש&lt;/b&gt; התנא מה הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ידות&lt;/b&gt;, ואינו מבאר מה הם הכינויים. שהרי המשיך התנא ואמר: &quot;האומר אהא הרי זה נזיר&quot;. ולשון זאת יד היא לנזירות ולא כינוי לנזירות!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; פירש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא, ואיתימא כדי&lt;/b&gt;, ויש אומרים ש&quot;כדי&quot; (שם חכם), פירש כן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חסורי מיחסרא&lt;/b&gt; משנתנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכי קתני&lt;/b&gt;, וכך יש לשנותה: א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל כינויי נזירות כנזירות&lt;/b&gt;. ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וידות נזירות כנזירות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו הן ידות: האומר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהא&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה נזיר&lt;/b&gt;, וכן האומר &quot;אהא נאה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך עדיין מקשה הגמרא על סדר המשנה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולפרוש כינויי ברישא&lt;/b&gt; (יפרש התנא תחילה מה הן כינויין) כיון שהם נשנו ראשונים, ולמה פירש התנא בתחילה מה הן ידות, שלא נשנו אלא אחר הכינויין!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכאורה תמוה: כיון שידות לא נשנו בהדיא במשנתנו כלל, אלא אנו אומרים עתה ש&quot;חסורי מחסרא&quot;, אם כן יכולים אנו לומר שהידות נשנו בתחילת המשנה לפני הכינויים, ולכן מבאר אותם התנא לפני הכינויים. והכי קתני: &quot;כל ידות נזירות כנזירות, וכל כנויי נזירות כנזירות&quot;! ? וביאר הר&quot;ן בנדרים ב ב ד&quot;ה פתח: &quot;אין אדם מחסר בראש דבריו אלא באמצען&quot;. ויש ללמוד מדברי הר&quot;ן, ש&quot;חסורי מחסרא והכי קתני&quot; אין פירושו שבלשון המשנה המקורי אכן היה כתוב כן, ורק לנו הוא שנחסר מלשון המשנה, אלא שנה התנא לשון מקוצרת. שאם לא כן, לא יתכן לומר בזה כללים היכן חסר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא, מההיא דסליק&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא מפרש ברישא&lt;/b&gt;. דרך התנא הוא לפרש תחילה את מה ש&quot;עלה&quot; ממנו. כלומר, את סיום דבריו!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדתנן&lt;/b&gt;, כמו ששנינו שלש דוגמאות לכך, בשלש משניות במסכת שבת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה&lt;/b&gt; (באיזה פתילות ושמנים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדליקין&lt;/b&gt; נר שבת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובמה אין מדליקין&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומפרש&lt;/b&gt; התנא &quot;במה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מדליקין&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברישא&lt;/b&gt; (תחילה). הרי שדרך התנא הוא לפרש תחילה את סיום דבריו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה טומנין&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; את התבשיל בערב שבת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובמה אין טומנין&lt;/b&gt;&quot;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הבא לסלק קדירה מעל גבי כירה ולטומנה בדבר אחר, אמרו חכמים אין טומנין בדבר המוסיף הבל (חום), אלא בדבר המעמיד הבל. ומפרשת המשנה אלו דברים הם מוסיפים הבל, רש&quot;י שבת מז ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומפרש&lt;/b&gt; התנא במה &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין טומנין&lt;/b&gt;&quot;, שהיא הבבא האחרונה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברישא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה&lt;/b&gt; (באלו תכשיטים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשה יוצאה&lt;/b&gt; בשבת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובמה אינה יוצאה&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומפרש&lt;/b&gt; התנא &quot;במה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תצא אשה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברישא&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; במה אשה יוצאה, דהוי תכשיט ולא משוי, ויש שהם תכשיט אלא שגזרו בהם חכמים שמא תטלם בידה כדי להראות לחברתה ותעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים, רש&quot;י שבת נז א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתנן&lt;/b&gt; בכמה מקומות אחרת!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. דתנן במסכת שבת: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה בהמה יוצאה&lt;/b&gt; בשבת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובמה אינה יוצאה&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומפרש&lt;/b&gt; התנא במה &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוצא גמל&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברישא&lt;/b&gt;, אף ש&quot;עלה&quot; התנא מ&quot;במה אינה יוצאה&quot;!? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפי שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ומה שהיא נשמרת על ידו אינו חשוב משוי, ואילו שאר דברים שאינה נשמרת בהם חשובים הם כמשוי ואסורה הבהמה לצאת בהם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. ותנן במסכת בבא בתרא: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש&lt;/b&gt; קרובים שהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נוחלין&lt;/b&gt; (יורשים) את קרוביהם שמתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנחילין&lt;/b&gt; הם לאותם קרובים כשימותו הם, ויש שהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נוחלין ולא מנחילין&lt;/b&gt;, ויש שהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנחילין ולא נוחלין&lt;/b&gt;, ויש שהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נוחלין ולא מנחילין&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הכלל בזה הוא: &quot;משפחת אב קרויה משפחה&quot;, ואילו &quot;משפחת אם אינה קרויה משפחה&quot;, אבל הבן יורש את אמו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וכן הבעל יורש את אשתו, והיא אינה יורשת אותו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומפרש&lt;/b&gt; התנא &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו נוחלין ומנחילין&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברישא&lt;/b&gt;, ואף ש&quot;עלה&quot; התנא מ&quot;לא נוחלין ולא מנחילין&quot;!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לעולם&lt;/b&gt; פעמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני&lt;/b&gt; התנא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי&lt;/b&gt; במה שפתח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;פעמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני&lt;/b&gt; התנא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי&lt;/b&gt; במה שסיים, והכל לפי הענין:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם&lt;/b&gt; - בשלשת הדוגמאות הראשונות שהובאו ממסכת שבת - ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איסורא דנפשיה הוא&lt;/b&gt; (האיסור הוא משום האדם עצמו), לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפרש&lt;/b&gt; התנא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איסורא דנפשיה ברישא&lt;/b&gt;, (לכן מפרש התנא מה אסור לו לעשות - בתחילה). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מילת &quot;אלא&quot; נראית כמיותרת, אלא שלשון נזיר משונה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבי בהמה&lt;/b&gt; (במשנת &quot;במה בהמה יוצאה&quot;) שאין האיסור על בעל הבהמה משום עצמו, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיסורא איידי בהמה הוא דאתי&lt;/b&gt; (האיסור משום הבהמה בא עליו), לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפרש&lt;/b&gt; התנא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היתירא ברישא&lt;/b&gt; (מפרש התנא במה &quot;בהמה יוצאה&quot; בתחילה). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הגאון רבי אלעזר משה זצ&quot;ל בהגהותיו תמה, הרי שביתת בהמה היא דאורייתא, ואילו שאר המשניות איסורי דרבנן הם, ואם כן ודאי איסור זה עדיף! ? ומכח זה ביאר ביאור אחר בגמרא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0001_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBבB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div>

Micropedia bot