https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4_%D7%91פרשני:בבלי:נדרים פ ב - היסטוריית גרסאות2026-04-04T08:25:31Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4_%D7%91&diff=142383&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:21:48Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:21, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l79">שורה 79:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 79:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94726:rev-142383:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4_%D7%91&diff=94726&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:36:08Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נדרים פ ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: אמנם <b style='font-size:20px; color:black;'>שנית,</b> תרצת שכונת המשנה "<b style='font-size:20px; color:black;'>אם ארחץ"</b> מדובר שאומרת "הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ", אך עדיין יקשה החלק השני של המשנה, באופן שאמרה "<b style='font-size:20px; color:black;'>אם לא ארחץ"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי?</b> איזה איסור תלתה ב"אם לא ארחץ"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלימא,</b> אם נאמר שמדובר באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרה "תיתסר הנאת רחיצה לעולם עלי, אם לא ארחץ היום"</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תיקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לה הפרה!?</b> מדוע היא בכלל צריכה הפרה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תתסחי,</b> תרחץ היום, ולא תאסר ברחיצה לעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה</b>: מדובר בכגון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרה</b>: תאסר <b style='font-size:20px; color:black;'>הנאת רחיצה עלי לעולם, אם לא ארחץ במי משרה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"מי משרה" הם מים ששורים בהם את הפשתן, והם סרוחים מאד, ויש לה ענוי לרחוץ בהם. ולכן, ממה נפשך יש כאן ענוי: אם תרחץ במים הסרוחים זה ענוי, ואם לא תרחץ בהם תיאסר להתרחץ לעולם, וגם זה ענוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: הרי התנא במשנה נקט שתי דוגמאות לנדרי עינוי נפש, האחת של קישוט, והשניה של רחצה. ומשמע שהן שתי דוגמאות באותו אופן, ולא בשני אופנים שונים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שעתה העמדנו את נדר הרחיצה בכגון שאמרה "הנאת רחיצה עלי אם לא ארחץ במי משרה", הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>דכוותיה,</b> בדומה לזה, בדוגמא של קישוט, <b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני "אם לא אתקשט",</b> יש להעמיד בכגון שאמרה "יאסר קישוט עלי לעולם<b style='font-size:20px; color:black;'>, אם לא אתקשט</b> היום <b style='font-size:20px; color:black;'>בנפ ט".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם אמרה בסתם "אם לא אתקשט", אינו יכול להפר, כיון שזה לא ענוי נפש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה לא יתכן, כי אין הנפט נקרא קישוט, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>לכלוך הוא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>רב יהודה</b>): <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנאת רחיצה לעולם עלי אם ארחץ היום,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושבועה שלא ארחץ.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנאת קישוט עלי לעולם אם אתקשט היום,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושבועה שלא אתקשט.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, כוונת המשנה לומר, שתנא קמא ורבי יוסי נחלקו האם מניעת רחיצה נחשבת לענוי או לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש בכך שני חילוקים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האחד, באופן שאסרה רחיצת עולם בתנאי של "אם ארחץ", ולא מדובר שהתנאי היה "אם ארחץ היום" אלא "אם ארחץ לעולם".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לתנא קמא, כיון שזה ענוי נפש, יפר, ולרבי יוסי אין זה ענוי נפש, ואינו יכול להפר,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>השני, אם נשבעה שבועה ש"לא ארחץ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי תנא קמא יפר, ולרבי יוסי לא יפר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> על פי פירוש הר"ן. וכתב רבי עקיבא איגר, שלפי זה, כל מה שמצינו, שמניעת רחיצה לרבנן נחשבת לענוי נפש, הוא רק בנדרה שלא ארחץ לעולם. אבל בנדרה שלא ארחץ ליום אחד, אף רבנן מודים שאינו ענוי נפש. ובש למי נדרים תמה על רבי עקיבא איגר, אם כן, מה היא קושיית הגמרא להלן מיום הכיפורים, הרי כל מה דמצינו שרבנן סוברים שמניעת רחיצה נחשב לענוי נפש, הוא רק באופן שנדרה שלא ארחץ לעולם, אבל במניעת רחיצה ליום אחד אינו נחשב לענוי נפש, ולגבי יום הכיפורים כיון שזה רק ענוי ליום אחד אינו נחשב לענוי נפש, ולכך אינו חייב כרת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי זה מתפרשת המשנה כך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אשה שאמרה קונם רחיצת עולם בתנאי של "אם ארחץ", וכן אם אמרה "שבועה שלא ארחץ" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי תנא קמא יפר, ולרבי יוסי אינו יכול להפר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל דרך זה מתפרשת אף הסיפא של המשנה, לגבי קישוט <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> והקשה הר"ן מדוע המשנה נקטה באופנים האלו, ולא בציור פשוט באשה שנדרה שלא ארחץ לעולם אם זה נחשב לענוי נפש או לא, ומתרץ הר"ן שהרישא בא ללמדינו, שאעפ"י שהנדר עדיין לא חל, שהרי עדיין לא קיים את התנאי של הנדר, מ"מ סובר תנא קמא שהבעל יכול להפר את הנדר, והסיפא בא ללמדינו שאעפ"י שהשבועה כבר חלה סובר רבי יוסי שהבעל אינו יכול להפר משום שמניעת רחיצה לא נחשב לענוי נפש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבינא לרב אשי: האי,</b> אם כן, "<b style='font-size:20px; color:black;'>אלו נדרים ושבועות"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה למית ני!</b> כיון שהמשנה מדברת גם באופן שנשבעה שלא ארחץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: תני, "אלו נדרים ושבועות".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא,</b> יש לך לומר תירוץ נוסף:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שבועות נמי, היינו נדרים.</b> כי דרכו של התנא, פעמים שהוא שונה בלשון נדרים, וכוונתו לכלול בלשונו גם דיני שבועות, ומצינו כן בלשון התנא -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: "כנדרי רשעים"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נדר בנזיר, ובקרבן, ובשבועה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, דרך הרשעים לנדור ולהישבע. ולכן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם אמר "כנדרי רשעים הריני", ועבר נזיר לפניו, הרי זה יד לנזירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם אמר "כנדרי רשעים עלי", והיתה לפניו בהמה, הרי זה יד להתחייבות להביא קרבן,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם אמר "כנדרי רשעים הימנו", והיה לפניו ככר לחם, הרי זה יד לאיסור שבועה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי מצינו שהתנא קורא לשבועה בלשון נדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו רבנן, רחיצה אית בה ענוי נפש, כי לא רחצה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהי,</b> מצינו סתירה לכך, ממה ששנינו במסכת יומא, לגבי דין ענוי ביום הכיפורים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שאסור בכולן,</b> בעשיית מלאכה ביום הכיפורים, ובחמשת הענויים, אכילה, שתיה, רחיצה וסיכה, נעילת הסנדל, ותשמיש המיטה,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין ענוש כרת, אלא באוכל ושותה, ועושה מלאכה בלבד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל על שאר הענויים אינו חייב כרת. דכתיב "כל הנפש אשר לא תעונה, והאבדתי", ודרשו חכמים, שאינו חייב כרת אלא על דבר שיש בו ענוי נפש, ורק בהמנעות מאכילה ושתיה יש ענוי נפש. אבל בהמנעות מרחיצה ומסיכה ומנעילת הסנדל, אין ענוי נפש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת כי לא רחצה איכא ענוי, ביום הכיפורים כי רחץ</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ליחייב כרת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שרבנן סוברים שמניעת רחיצה הוא דבר שיש בו ענוי נפש, מדוע הרוחץ ביום הכיפורים אינו חייב כרת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: הכא, מעניינא דקרא, והכא, מעניינא דקרא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גבי יום הכיפורים, דכתיב "תענו את נפשותיכם",</b> שיהא מעונה ביום הכיפורים, משמעות העינוי היא ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מילתא דידע עינויא, השתא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, כוונת הכתוב כאן היא להמנעות מאכילה ושתיה, שניכר העינוי עתה, ביום הכיפורים עצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לגבי מניעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רחיצה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ידע עינויא השתא,</b> לא ניכר הענוי בו ביום, ולכך אינו חייב על כך כרת ביום הכיפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך ל<b style='font-size:20px; color:black;'>גבי נדרים, דכתיב "כל נדר וכל שבועת אסר לענות נפש",</b> משמעות הפסוק היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מילתא דאתיא ליה לידי ענוי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל נדר שסופו לגרום לאשה ענוי נפש יש לבעל זכות להפר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי לא רחצה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אתיא לידי ענוי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שמניעת רחיצה יגרום לידי ענוי נפש, יש לבעל כח להפר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמי</b> סתירה מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יוסי, אד</b>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא בברייתא (בתוספתא בבא מציעא פרק י"א) בביאור זכויות הציבור במים הנועדים לשימוש הציבור:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מעיין של בני העיר,</b> מעיין מים הנובע בעיר אחת, ומשם זורמים המים לעבר ערים אחרות, ואירע שלא הספיקו המים לכל המשתמשים במי המעיין זה, הרי -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם היתה הברירה בין <b style='font-size:20px; color:black;'>חייהן</b> של בני העיר שנובע בה המעיין, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בין <b style='font-size:20px; color:black;'>חיי אחרים,</b> שאינם בני העיר הזאת, לפי שאין המעיין מספיק לשתיית כל העיירות -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חייהן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קודמין לחיי אחרים.</b> ואם היתה הברירה בין חיי <b style='font-size:20px; color:black;'>בהמתם ו</b>בין חיי <b style='font-size:20px; color:black;'>בהמת אחרים,</b> שאין מי המעיין מספיקים לשתיית כל הבהמות של כל העיירות -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בהמתם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קודמת לבהמת אחרים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם <b style='font-size:20px; color:black;'>כביסתן וכביסת אחרים,</b> שאין המעיין מספיק לכביסת הבגדים של כל העיירות -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כביסתן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קודמת לכביסת אחרים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חיי אחרים וכביסתן</b> אם בני עיר אחרת צריכין את המיים לשתיה ובני אותה העיר צריכין את המים לכביסתן בלבד אמרינן <b style='font-size:20px; color:black;'>חיי אחרים קודמין לכביסתן</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> וכתב החתם סופר, נראה, שאף על פי שהדין הוא "עניי עירך ועניי עיר אחרת, עניי עירך קודמין", כל זה דוקא כשצרכיהן שוין, אבל באופן שעניי עיר אחרת צרכיהן מרובין יותר מעירך, עניי עיר אחרת קודמין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר כביסתן קודמת לחיי אחרים</b> רבי יוסי סובר דבמניעת כביסה יש צער רב וחיי נפש הוא, ולכך כביסתן של בני אותה העיר קודמת לשתייתן של בני עיר אחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופריך: <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא, כביסה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי יש בה צער.</b> ולכך קודמת כביסתתן לחיי בני עיר אחרת.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0161_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפאB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>Micropedia bot