https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%93_%D7%91 2026-05-26T17:41:23Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%93_%D7%91&diff=142391&oldid=prev 2020-09-09T14:22:45Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:22, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l56">שורה 56:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 56:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94734:rev-142391:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%93_%D7%91&diff=94734&oldid=prev 2015-07-01T07:36:19Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נדרים פד ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים: קורא שם&lt;/b&gt; (מחיל חלות שם של מעשר עני על עשירית מפירות הדמאי), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין צריך להפריש&lt;/b&gt; את המעשר הצידה בפועל, אלא משאירו במקומו, ומשתמש בו לעצמו, כיון שספק ממון לקולא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והסבר המחלוקת הוא: לדעת רבי אליעזר &quot;אין ספיקו טובל&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דהיינו, אין הפירות אסורים באכילה אם לא עישרם מעשר עני, ולכן אין צורך מספק לעשרו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הטעם שכתוב &quot;אין ספיקו טובל&quot; אפילו שלמאן דאמר זה אף כאשר ודאי שלא עישרו מעשר עני מותרים הפירות באכילה, היינו משום שמדרבנן אסורים הפירות באכילה כאשר ודאי שלא עישרו מהם מעשר עני. אלא שכאשר זהו ספק מעשר עני לא החמירו רבנן ומותרים הפירות באכילה. (ראשונים)&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולדעת רבנן &quot;ספיקו טובל&quot;, דהיינו הפירות אסורים באכילה כל זמן שעדיין לא עישר מהפירות מעשר עני, ולכן חייבים מספק לעשרו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הר&quot;ן מפרש את הסבר המחלוקת של רבי אליעזר ורבנן, כך: טעמו של רבי אליעזר הוא, כיון שמעשר עני עצמו מותר באכילה לזרים ואין איסורו אלא מטעם גזל העניים אבל אין איסור אכילה למי שאינו עני, לכן אי אפשר שיהיו הפירות כולם אסורים באכילה בגלל שלא הופרש ממנו מעשר עני, שהרי מעשר עני בעצמו מותר באכילה לכולם. ורבנן לומדים מפסוק מיוחד ביבמות דף פו א שיש בפירות איסור טבל כל זמן שלא הופרש מהם מעשר עני. ובספר אתוון דאורייתא כלל ב&#039;, חוקר מהו הגדר של איסור טבל, האם זהו איסור חדש של טבל, או שיסוד האיסור הוא שזה נחשב כאילו מעורב בתוך הפירות תרומה, ולכן אסור לאכול את הפירות בלא הפרשת תרומות ומעשרות. ומדברי הר&quot;ן האלו רוצה האתוון דאורייתא להוכיח, שיסוד האיסור הוא שזה נחשב כאילו יש כאן תערובת תרומה או מעשר, ולכן אומר הר&quot;ן שכיון שמעשר עני אינו אסור באכילה, אז אף כאשר עדיין לא הופרש המעשר עני מותרים הפירות באכילה. כי אם נאמר שאיסור הטבל הוא איסור חדש, היה מקום לאסור את הפירות באיסור טבל אף כאשר לא הופרש מהם מעשר עני ואין זה משנה אם המעשר עני עצמו אסור באכילה או לא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותולה הגמרא את הנידון, האם מודרת הנאה מהבריות מותרת לקבל מהם מעשר עני, במחלוקת זו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו, למאן דאמר ספקו טובל&lt;/b&gt; (לדעת חכמים), נמצא שמעשר עני נכלל בכלל שאר תרומות ומעשרות, שנאמרה בהם לשון &quot;נתינה&quot;, והמצוה היא על בעל הפירות ליתן את התרומות והמעשרות לכהן וללוי ולעני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קסבר אית ליה טובת הנאה&lt;/b&gt; - זכותו של בעל הבית היא לחלק את המעשר עני כפי ראות עיניו, ואין כל עני יכול לקחת את המעשר בעצמו בעל כרחו של בעל הפירות. ואם כן, יש לבעל הפירות &quot;טובת הנאה&quot; בפירות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכיון דאית ליה טובת הנאה, לא מהניא&lt;/b&gt; - אסור לה לאשה שנדרה הנאה מהבריות ליהנות מבעל הפירות, הנותן לה את המעשר עני, היות והיא נהנית ממי שיש לו זכות מסוימת של &quot;טובת הנאה&quot; בפירות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולמאן דאמר&lt;/b&gt; (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קורא שם&lt;/b&gt; (לדעת רבי אליעזר), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קסבר &quot;ספקו אינו טובל&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכל שספקו אינו טובל&lt;/b&gt; אינו נכלל בכלל שאר התרומות ומעשרות, ולא נאמר בו לשון &quot;נתינה&quot; אלא לשון &quot;עזיבה&quot;, דהיינו, שנצטוו הבעלים לעזוב את המעשר עני, ולהניח לכל עני שבשוק ליקח בעצמו את המעשר, ואין לבעלים זכות לחלק את המעשר כפי ראות עיני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולדבריו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לית ליה&lt;/b&gt; לבעל הפירות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טובת הנאה&lt;/b&gt; במעשר עני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושרי ליה לאיתהנויי&lt;/b&gt; - ומותרת האשה שנדרה הנאה מהבריות ליהנות מן המעשר עני כיון שאינה נהנית מבעל הפירות, שהרי יכולה היא ליקח את המעשר בעל כרחו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי&lt;/b&gt; לרב יוסף: אין הסבר המחלוקת כדבריך, שנחלקו אם מעשר עני טובל את הפירות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכולי עלמא&lt;/b&gt; סוברים ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספקו טובל,&lt;/b&gt; וללא הפרשת מעשר עני אסורים הפירות באיסור אכילת טבל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי אליעזר ורבנן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהא קמיפלגי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר סבר, לא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני&lt;/b&gt; (אין עמי הארץ חשודים שלא יפרישו מעשר עני).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן אין צורך לעשר מעשר עני בפירות דמאי, שהרי אין אנו חוששים שמא אין הפירות מעושרים אלא הם טבולים למעשר עני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והטעם לכך שאינם חשודים על אי הפרשת מעשר עני, הוא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דאילו מפקר נכסיה, והוי עני, ושקל ליה הוא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לית ליה פסידא&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משום שאין העם הארץ מפסיד מכך שיעשר את הפירות, כיון שהוא יכול להפקיר את נכסיו, ואז הוא יחשב עני, ויוכל לקחת לעצמו את המעשר עני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן סברי, נכסיה לא מפקר איניש, דמירתת דלמא זכי בהו איניש אחרינא&lt;/b&gt; - אין אדם מפקיר את נכסיו מחשש שמא יקדים אדם אחר ויזכה בכל נכסיו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכך, נחשדו&lt;/b&gt; עמי הארץ שלא יעשרו את פירותיהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפיכך, צריך לעשר מעשר עני בפירות דמאי משום שיש לחוש שמא אינם מעושרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפי זה, אין הנידון האם מודרת הנאה יכולה ליהנות ממעשר עני תלוי במחלוקתם של רבי אליעזר ורבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא אומר&lt;/b&gt;: כך יש לתרץ את הסתירה בין דברי המשנה לדברי הברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt; במשנה, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במעשר עני המתחלק בתוך הבית.&lt;/b&gt; לאחר שכבר הכניס את תבואתו אל ביתו, ומפריש ממנה מעשר עני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיבא ביה &quot;נתינה&quot;, &quot;ונתת ללוי לגר&quot;, וגומר.&lt;/b&gt; ובמעשר עני זה יש לבעל הפירות טובת הנאה בכך שהוא יכול לחלק את המעשר כפי ראות עיניו. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום הכי אסור ליה&lt;/b&gt; (לאשה שנדרה הנאה מהבריות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאיתהנויי&lt;/b&gt; מהמעשר, שהרי היא נהנית מבעל הפירות שנותן לה את המעשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt; בברייתא, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במעשר עני המתחלק&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתוך הגרנות,&lt;/b&gt; לפני שמכניס את תבואתו לביתו, שבאופן זה אין בעל הפירות מחלק את המעשר כפי ראות עיניו, אלא מניחו בגורן, וכל עני יכול ליקח את המעשר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דכתיב ביה &quot;והנחת בשעריך&quot;.&lt;/b&gt; ואז אין לבעלים טובת הנאה מכך, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שרי ליה&lt;/b&gt; (לאשה שנדרה הנאה מהבריות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאיתהנויי&lt;/b&gt; מהמעשר עני, כיון שאינה נהנית מהבעלים, שהרי יכולה היא לקחת בעל כרחו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהנים ולוים נהנין לי, יטלו כו&#039;&lt;/b&gt;;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכיחה הגמרא מדין זה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא טובת הנאה אינה ממון&lt;/b&gt; - אין זכות זו של טובת הנאה נחשבת זכות ממונית. ולכן על אף שאסר את הנאתו על כהנים ולוים, יכולים הם ליקח ממנו תרומות ומעשרות, משום שאין זה נחשב שנהנים הם ממנו הנאה ממונית. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בתוספות ר&quot;י הזקן בקידושין כותב שכל זה הוא רק לפי מאן דאמר שויתור מותר במודר הנאה, ולכן כדי שיהיו הכהנים אסורים לקחת תרומות ומעשרות צריך שזה יחשב הנאה ממונית. אבל לפי מה שקיימא לן שאף ויתור בעלמא אסור במודר הנאה אם כן אסורים הכהנים ליקח תרומות ומעשרות אפילו אם טובת הנאה אינה נחשבת זכות ממונית כיון שבכל מקרה יש פה הנאת ויתור. ולפי זה מיישב הכסף משנה את דברי הרמב&quot;ם, שפסק שאסורים הכהנים לקחת תרומות ומעשרות על אף שפסק בכמה מקומות שטובת הנאה אינה ממון. ולפי זה מיושב, כיון שהרמב&quot;ם סובר שויתור אסור במודר הנאה, לכן אפילו אם טובת הנאה אינה ממון, אסורים הכהנים ליהנות ממנו הנאה זו, על אף שאינה הנאה ממונית.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא סיפא&lt;/b&gt; - מהסיפא מוכח הפוך, לפי ששנינו בה: אם נדר ואמר: קונם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהנים אלו ולוים אלו נהנין לי, יטלו&lt;/b&gt; כהנים ולוים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחרים&lt;/b&gt; את תרומותיו ומעשרותיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל להני&lt;/b&gt; כהנים ולוים שאסר עליהם את הנאתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא,&lt;/b&gt; ואסור לו לתת להם תרומות ומעשרות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש להוכיח מזה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא טובת הנאה ממון&lt;/b&gt; - שזכות זו של טובת הנאה נחשבת זכות ממונית, ולכן אסורים כהנים ולוים אלו שאסרם בהנאתו ליהנות מכך שנותן להם את התרומות ומעשרות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן קשיא רישא על הסיפא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הושעיא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קשיא. הא רבי. והא רבי יוסי ברבי יהודה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: הגונב טבלו של חבירו, ואכלו,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משלם לו דמי טבלו.&lt;/b&gt; דהיינו את דמי כל הטבל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אינו משלם אלא דמי חולין שבו,&lt;/b&gt; אך אינו חייב לשלם את שווי דמי התרומה שהיה הבעל הפירות חייב להפריש מהטבל וליתנה לכהן. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בגמרא בקידושין הובאה ברייתא זו אך לא כתוב שם שהגנב אכל את זה, ועיין ברש&quot;ש כאן בהרחבה ובקהילות יעקב בבבא מציעא סימן י&#039;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו, בהא קמיפלגי&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0169_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBפהB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot