https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%98_%D7%91פרשני:בבלי:נדרים עט ב - היסטוריית גרסאות2026-05-26T22:26:10Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%98_%D7%91&diff=142381&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:21:34Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:21, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l80">שורה 80:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 80:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94724:rev-142381:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%98_%D7%91&diff=94724&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:36:05Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נדרים עט ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי: אין אלו נדרי ענוי נפש!</b> כיון שאם לא תרחץ היום, תהיה מותרת להתרחץ לעולם, אין נדר שכזה בכלל נדרי ענוי נפש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף על גב שאסורה היום ברחיצה, סובר רבי יוסי שענוי של יום אחד אינו נחשב ענוי, ואינו אלא בכלל נדרים שבינו לבינה, שאינו מפר אלא לעצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו הן,</b> לפי רבי יוסי, <b style='font-size:20px; color:black;'>נדרי ענוי נפש</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרה: קונם, פירות העולם עלי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שנאסרה בכל הפירות שבעולם, <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה יכול להפר,</b> משום שהוא נדר של ענוי נפש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם אסרה בנדר <b style='font-size:20px; color:black;'>פירות מדינה זו עלי,</b> אינו יכול להפר, אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>יביא לה ממדינה אחרת.</b> כי היות שיכול להביא לה פירות ממדינה אחרת, אין זה נדר של ענוי נפש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל זה דוקא כשנדרה מפירות מדינה אחרת, שאינה דרה שם. אבל אם אסרה עליה את פירות מדינתה שגרה שם, כיון שטורח גדול הוא להביא פירות ממדינה אחרת, אף רבי יוסי מודה שהוא בכלל נדרי ענוי נפש, ויכול הבעל להפר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם אסרה בנדר <b style='font-size:20px; color:black;'>פירות חנווני זה עלי,</b> כיון שיכול להביא לה פירות מחנווני אחר אין זה ענוי נפש, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אינו יכול להפר</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> דעת הר"ן שאף רבי יוסי מודה דחשיב כמו נדרים שבינו לבינה, אולם הכסף משנה <small>(פי"ב מנדרים ה"ז)</small> נקט שדעת הרמב"ם היא, שרבי יוסי סובר שאין זה אף בכלל דברים שבינו לבינה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לא היתה פרנסתו</b> של הבעל <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ממנו,</b> שרק חנווני זה נותן לו בהקפה, ולא ימצא אחר שיתן לו בהקפה, ופעמים שאין לו מעות, ונמצאת האשה מתענה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה יפר,</b> משום שהוא בכלל נדרי ענוי נפש, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יוסי.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> בחידושי רבי עקיבא איגר <small>(החדש)</small> תמה, מאי שנא ממה דאיתא לעיל לד ב, שאם אסר אדם את חברו מלהנות מככרו, ואמר "ככרי עליך", ונתנו במתנה לאדם אחר, כיון שעכשיו אין הככר שלו, הוא אינו בכלל לשון הנדר, ומותר לו להנות מן הככר. ואף באופן של משנתנו, שאסרה את פירות החנווני עליו, כיון שעכשיו אין הפירות של החנווני, מדוע עדיין היא אסורה בפירות של החנווני.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לתנא קמא, אפילו אם לא אסרה עצמה אלא מפרי פלוני, נחשב הדבר לנדר של ענוי נפש<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: משמע מדברי המשנה כי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>נדרי ענוי נפש הוא דמפר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל נדרים <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין בהן ענוי נפש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו מפר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שסברה הגמרא עתה, כי כוונת משנתנו לומר, שרק נדרי ענוי נפש יכול הבעל להפר אבל שאר נדרים אינו יכול להפר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא תניא</b>: הרי שנינו בברייתא: נאמר בתורה, בסוף פרשת נדרים (במדבר ל יז):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"אלה החקים אשר צוה ה' את משה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בין איש לאשתו בין אב לבתו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מלמד</b> הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>שהבעל,</b> וכן האב, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפר נדרים שבינו לבינה.</b> ומוכח שלא נדרי ענוי נפש בלבד הוא מפר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי,</b> אמרו לתרץ:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הלין והלין,</b> אכן, הללו והללו, בין נדרי עינוי נפש ובין נדרים שבינו לבינה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיהו, ענוי נפש מפר לעולם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ההפרה חלה לעולם, ואפילו אם לאחר מכן גרשה ונשאת לבעל אחר, הנדר נשאר מופר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל,</b> נדרים ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין בהן ענוי נפש,</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאיתה תחותיה,</b> כל עוד היא נשואה לו, <b style='font-size:20px; color:black;'>הויא הפרה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>מכי,</b> כאשר הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מגרש לה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייל עלה נדרה, בדברים שבינו לבינה, שאין בהן ענוי נפש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, נדרים שהם בינו לבינה, אך אין בהם ענוי נפש, מועילה ההפרה של הבעל רק לזמן שהיא תחתיו. אבל אם גרשה, חוזר וחל הנדר, ואפילו אם חזר הוא עצמו ונשאה, חוזר וחל הנדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל יש בהן ענוי נפש, לא חייל עליה נדרה</b> אחרי שהפר לה בעלה את הנדר, ואפילו אם חזרה ונשאת לאחר, הרי זה מופר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי הנודרת ב<b style='font-size:20px; color:black;'>דברים שאין בהן ענוי נפש,</b> אלא הם דברים שביהו לבינה, והפר לה בעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי מגרש לה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חיילא עלה</b> נדרה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תנן</b>: הרי שנינו במשנה לקמן (פה א):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אשה שאסרה על בעלה הנאה ממעשה ידיה, אין הבעל צריך להפר את נדרה, היות והבעל זכאי במעשה ידיה, והיא משועבדת לבעלה למעשה ידיה, וחיזקו חכמים את שעבודו שלא יחול נדרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן בן נורי אומר: יפר</b> לה בעלה נדרה עכשיו את נדרה, על אף שעתה אין בכוחה לאסור על בעלה את מעשה ידיה, כי הם משועבדים לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אם לא יפר לה עתה את נדרה, יש לחשוש <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא יגרשנה,</b> ויחול הנדר מיד, משום שמיד לאחר גירושיה היא אינה משועבדת לו למעשה ידיה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ותהא אסורה לו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, יש לנו לחשוש שמא יהנה ממעשי ידיה גם לאחר גירושיה, ולכן יפר עכשיו, כדי שלא יחול הנדר לאחר שיגרשנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא,</b> מוכח מכאן, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי</b> כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>מגרש לה, ומפר לה מעיקרא,</b> לפני שמגרשה - <b style='font-size:20px; color:black;'>הויא הפרה</b> לעולם!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי באופן שאוסרת מעשה ידיה על בעלה, זה נדר שבינו לבינה, ובכל זאת מועילה הפרתו לעולם, גם לאחר גירושיה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי, הלין והלין,</b> אלו ואלו, בין נדרי ענוי נפש ובין נדרים שבינו לבינה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הויא הפרה,</b> ומועילה ההפרה של הבעל לעולם, אף לאחר שגרשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, נדרי ענוי נפש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפר בין לעצמו</b> של המיפר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובין לאחרים.</b> אפילו אם גרשה ונשאת לאחר, מועילה ההפרה גם לגבי הבעל השני שנשאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל נדרים ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין בהן ענוי נפש,</b> אלא הם נדרים שבינו לבינה, הרי רק בנוגע <b style='font-size:20px; color:black;'>לעצמו</b> של הבעל הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מפר.</b> והפרתו חלה ביחס לעצמו גם לאחר שגירשה. שהיות והוא יכול לחזור ולישאנה, מועילה ההפרה לעצמו, כי כל זמן שיכול להחזירה, עדיין נחשב שיש לו שייכות לנדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם נשאת <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחרים,</b> כיון ששוב אינו יכול להחזירה אליו, שהרי אסור לו להחזיר גרושתו אחרי שנשאת לאחר - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו מפר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, משעה שנישאת לאחר, בטלה הפרתו, וחל הנדר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> וכתב הקרן אורה, שדעת הרמב"ם היא, שכל שגירשה, חל הנדר לגבי הבעל, ואסורה עליו אפילו בדברים שבינו לבינה. אלא, כשתחזור ותנשא לו, תחזור ההפרה. ומה שהקשו הראשונים שלא מצינו נדר שחל, שיפקע ממילא, ביאר הקרן אורה, שהרמב"ם סובר, כיון שאנו רואים שאין הפרתו מבטלת את הנדר לגמרי (שהרי אם נשאת לבעל אחר בטלה ההפרה, ואסורה אף על הבעל), בהכרח שאף לאחר ההפרה הנדר עדיין קיים, אלא שהתורה נתנה לבעל זכות להפר את כל מה שנוגע אליו, ורק ביחס למה שנוגע אליו הנדר מופר, אך לגבי מה שלא נוגע אליו, אין הנדר מופר. ולכן, אין זה נחשב כנדר שחל לאחר שפקע, כי לגבי מה שנוגע אליו הופר לגמרי, ולגבי מה שלא נוגע אליו, לא הופר כלל. ולכך אם גירשה, אסורה עליו לגמרי, ואם החזירה, מותרת לגמרי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קתני,</b> וכך אמר התנא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו נדרים שהוא מפר</b> באופן גמור ומוחלט, <b style='font-size:20px; color:black;'>בין לעצמו ובין לאחרים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נדרים שיש בהן ענוי נפש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל נדרים שבינו לבינה, מפר רק לעצמו, ואינו מפר לאחרים<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה, שלפי תנא קמא, אשה שאמרה <b style='font-size:20px; color:black;'>"אם ארחץ",</b> הרי זה נדרי ענוי נפש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי קאמר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>איך הוא לשון הנדר? שהרי אם רצונה לאסור על עצמה את הרחיצה, היה לה לומר "קונם הנאת רחיצה עלי", ומדוע אמרה בלשון "אם ארחץ"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא,</b> אם נאמר שמדובר באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרה "קונם פירות עולם עלי אם ארחץ",</b> שאסרה על עצמה את כל פירות העולם עליה רק בתנאי של אם ארחץ, אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לה הפרה?</b> מדוע היא זקוקה להפרה? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> לפי פירוש המאירי. אולם מדברי הר"ן משמע שפירש את קושיית הגמרא, האיך יכול להפר, והרי עדיין לא חל הנדר. ועיין שלמי נדרים, שנשאר בצריך עיון, מדוע לא פירש הר"ן את הגמרא כפשוטו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא תרחץ, ולא ליתסרן פירות עולם אלו עלה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שלא תרחץ ולא יחול איסור פירות העולם, עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף על פי שהיא לא תוכל להתרחץ לעולם, כי אם תרחץ היא תאסר בכל הפירות, אין זה נחשב נדר ענוי נפש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וראיה לכך, כי אם נאמר שגם איסור רחיצה נחשב ענוי נפש, מדוע לא נקטה המשנה אופן שאסרה עליה את הרחיצה עצמה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, בהכרח, שמניעת רחיצה כשלעצמה אינה נחשבת ענוי נפש, ולכן לא יכלה המשנה לנקוט איסור רחיצה כדוגמא לנדר של ענוי נפש <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> מבואר בגמרא, כי אעפ"י שאם תרחץ תיאסר בכל פירות העולם, בכל זאת אין חוששין שמא תרחץ. ושואל הר"ן, הרי מבואר לעיל יד ב, שהאומר "קונם עיני בשינה היום בתנאי אם אישן למחר", אסור בשינה היום שמא יעבור על התנאי ויישן למחר, ונמצא עבר על איסור למפרע, ואם כן, מדוע לא חוששים שמא תרחץ, ותאסר בפירות למפרע! ? ותירץ הר"ן, שאם היתה אומרת קונם פירות העולם עלי מ"היום" אם ארחץ, היתה נאסרת על הפירות למפרע, ולכך אנו חוששין שמא תעבור על נדרה למפרע. אבל כיון שתלתה את נדרה ב"אם ארחץ", משמע שיחול נדרה רק לאחר שתרחץ, ורק אז תיאסר בפירות העולם, ולכן אין חוששין שמא תעבור על התנאי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועוד</b> קשה, שלפי זה מבואר, שתנא קמא חושש שמא תרחץ, ואז יאסרו עליה פירות העולם, ויהיה לה ענוי נפש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>בהא, לימא רבי יוסי "אין אלו נדרי ענוי נפ ש"!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי אם נעמיד כך את דברי תנא קמא במשנה, יהיה משמע מלשונו של רבי יוסי, שאפילו אם נחשוש שמא תרחץ ויאסרו עליה פירות העולם, מכל מקום אין הוא חושש, היות ואיסור פירות העולם אינו נחשב ענוי נפש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה לא יתכן, כי דבר פשוט הוא שאיסור אכילת כל פירות העולם נחשב לענוי נפש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, גם לדברי רבי יוסי יש לחוש, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא רחצה, ואיתסרו פירות עולם עלה!</b> ואם כן, תיקשי, מדוע לפי רבי יוסי אינו יכול להפר!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ואין לומר שכוונת רבי יוסי לחלוק על תנא קמא היות והוא סובר שאין חוששין שמא תרחץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם אינו חושש שמא תרחץ, היה לו לומר: אין יכול להפר משום נדרי ענוי נפש!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדוע אמר בלשון "אין אלו נדרי ענוי נפש", שמשמע כי הוא בא לומר שנדרים כאלו אינם בכלל נדרי ענוי נפש).</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0159_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>Micropedia bot