https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%93_%D7%90פרשני:בבלי:נדרים עד א - היסטוריית גרסאות2026-05-22T06:31:07Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%93_%D7%90&diff=142370&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:20:16Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:20, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94713:rev-142370:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%93_%D7%90&diff=94713&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:35:47Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נדרים עד א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שומרת יבם</b> (אשה שמת בעלה והרי היא זקוקה ליבום על ידי אחי בעלה), <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> אם היא זקוקה <b style='font-size:20px; color:black;'>ליבם אחד</b> (שיש לבעלה אח אחד) <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> אם היא זקוקה <b style='font-size:20px; color:black;'>לשני יבמין</b> (שיש לבעלה כמה אחים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: יפר</b> היבם את נדריה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא מעמידה את דבריו כשעשה בה מאמר (קידושי כסף או שטר), ודינה הוא כארוסה, ומפר היבם בשותפות עם האב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע אומר</b>: היבם מפר רק באופן שהיא זקוקה <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>יבם <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד, אבל לא לשנים</b> (יבואר בגמרא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר</b>: אין היבם מיפר כלל, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> כשהיא זקוקה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחד, ולא</b> כשהיא זקוקה <b style='font-size:20px; color:black;'>לשנים.</b> כי אין היא נחשבת כארוסה, ואין היבם יכול להפר אפילו בשותפות עם האב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה המשנה את טעמי המחלוקת בין שלשתם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אליעזר</b>: יש ללמוד בקל וחומר, כדברי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה אם אשה שקנה הוא לעצמו</b> על ידי קידושין, <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא מיפר נדריה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אשה שהקנו לו מן השמים,</b> על ידי מיתת בעלה (אחיו המת), והיא עתה זקוקה לו ליבום (ואסורה להנשא לשוק), מבלי שעשה בה כל קנין - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו דין שיפר נדריה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי עקיבא: לא</b> תדון קל וחומר זה. כי יש לפרוך אותו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו,</b> שיכול הוא להפר נדריה, הרי זה מחמת שהיא קנויה לו באופן מוחלט, לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין לאחרים בה רשות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך, וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>תאמר</b> דין זה <b style='font-size:20px; color:black;'>באשה שהקנו לו מן השמים, שיש</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחרים בה רשות!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שכל אחד מהאחים יש לו זכות לייבמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי יהושע: עקיבא, דבריך</b> (טענתך זו) היא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>מקום שנפלה היבמה לפני <b style='font-size:20px; color:black;'>שני יבמין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מה אתה משיב על</b> מקום שנפלה היבמה לפני <b style='font-size:20px; color:black;'>יבם אחד?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו, אין היבמה גמורה</b> (שייכת לגמרי) <b style='font-size:20px; color:black;'>ליבם, כשם שהארוסה גמורה</b> (שייכת לגמרי) <b style='font-size:20px; color:black;'>לאישה.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא במחלוקת של התנאים במשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא רבי עקיבא, סבר אין זיקה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>זיקת היבום שבין היבמה ליבם, אינה נחשבת כקנין אישות כמו אירוסין, ולכן אין היבם יכול להפר נדרי יבמתו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בשלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע, סבר יש זיקה.</b> זיקת היבום היא מצב אישות, והיא אף יותר חזקה ממצב האישות של אירוסין, אלא נחשבת היבמה מחמת זיקתה ליבם כאילו היא כנוסה כבר אליו, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;38&nbsp;</b> ולכן יכול היבם להפר לבדו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;38.&nbsp;</b> הר"ן מביא שני פירושים. א. אליבא דרבי יהושע יש זיקה, והרי היא נחשבת כמו מאורסת לו ויכול היבם להפר אך ורק בשותפות עם האב. ב. כיון שיש זיקה הרי זה יותר מאירוסין, והיא נחשבת ככנוסה לגמרי ויכול היבם להפר לבד ואין צורך גם בהפרת האב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במה דברים אמורים, כאשר היא נופלת לפני יבם אחד. אבל אם היא זקוקה לשני יבמים, אין מבורר למי מהם היא נחשבת ככנוסה (והדבר תלוי במי שיכנסנה לבסוף, וקיימא לן שבדאורייתא "אין ברירה"), ולכן, שניהם אינם יכולים להפר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, רבי אליעזר</b> הסובר שאפילו נפלה לפני שני יבמים יכול כל אחד מהם לחוד להפר לה את נדרה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמיה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי,</b> כי גם אם נאמר "<b style='font-size:20px; color:black;'>יש זיקה</b>", שהזיקה בין היבם ליבמתו נחשבת כקניןאישות, הלא <b style='font-size:20px; color:black;'>"אין ברירה",</b> ואי אפשר לומר שאם יכנסנה היבם שהפר את נדרה בהיותה שומרת יבם, יוברר הדבר למפרע שהיא היתה זקוקה לו ולא לאחיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, האיך מפר היבם את נדרה לבדו כאשר היא זקוקה לשני יבמין <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;39&nbsp;</b>? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;39.&nbsp;</b> הרשב"א שואל, שיפירו כל היבמים ואז הנדר ודאי יהא מופר? ומתרץ הרשב"א, כתיב "אישה יפרנו", וצריך שיהא זה ודאי אישה. וכיון ש"אין ברירה", ועדיין לא הוברר מיהו אישה, אף אחד מהם לא יכול להפר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אמי: כגון שעשה בה</b> אחד מהיבמים <b style='font-size:20px; color:black;'>מאמר</b> (קידושין בכסף או בשטר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי אליעזר סבר לה כבית שמאי, דאמרי: "מאמר" קונה</b> ביבמה <b style='font-size:20px; color:black;'>קנין גמור</b>, והרי היא כאשתו ממש (שיכול להוציאה בגט, בלי צורך בחליצה), ולכן יכול להפר לבדו את נדריה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהושע, אמר לך</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי בחד יבם,</b> אז יכול להפר בין מחמת זיקת היבום, ובין מחמת המאמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בשני יבמין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם לדבר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי איכא מידי,</b> האם יתכן כדבר הזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכי</b> (שאם) <b style='font-size:20px; color:black;'>אתי אחוהי, אסר עליה בביאה או בגיטא, ו</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מפר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי אפילו לבית שמאי הסוברים שמאמר קונה קנין גמור, אין דינה כאשת איש גמורה, שהרי אם לאחר שעשה בה אחד היבמים מאמר, יבוא עליה אח אחר, או יתן לה גט, היא נאסרת על שאר האחים, ואפילו על האח שעשה בה מאמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, איך יתכן לומר שיוכל להפר לה משום שהיא נחשבת לארוסה גמורה או לנשואה גמורה, כאשר עדיין יכול אחיו השני לאוסרה עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך סובר רבי יהושע שבשני יבמים, שכל אחד מהאחים יכול לאוסרה על אחיו השני גם לאחר המאמר, אין זיקת היבום והמאמר מועילים לתת לו זכות הפרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי עקיבא סבר, אין זיקה</b> - שזיקת היבום אינה מועילה כלל להחשיבה כאשתו, ואפילו יבם אחד אינו יכול להפר נדרי יבמתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן על תירוצו של רבי אמי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולרבי אלעזר</b> (האמורא!), <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> במסכת יבמות: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאמר</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>פי <b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין קונה</b> קנין גמור להחשיבה כאשתו לגמרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> מועיל המאמר רק לענין "<b style='font-size:20px; color:black;'>לדחות בצ רה".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שתי אחיות שנפלו ליבום לפני יבם אחד, והיו זקוקות לו שתיהן ליבום, הן אסורות עליו ליבום, מדרבנן, מחמת איסור "אחות זקוקתו". שהרי כל אחת מהן זקוקה לו מן התורה, ואחותה היא "אחות זקוקתו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם עשה היבם מאמר באחת האחיות, ורק אחר כך מת האח השני שהיה נשוי את אחותה, ונפלה עתה האחות השניה לפניו ליבום, אין הראשונה שעשה בה מאמר נאסרת עליו כדין "אחות זקוקתו", כמו שאם תחילה יבם את אחת האחיות ואחר כך מת אחיו, בעלה של האחות השניה, אין הראשונה אסורה עליו משום אחות זקוקתו, כי השניה כלל אינה זקוקה לו, כי היא אחות אשתו, שאינה נופלת ליבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שכבר עשה בה מאמר, הרי לענין זה היא כאילו היא כנוסה לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך לרבי אלעזר (האמורא), רק לענין זה נחשבת "בעלת המאמר" כאשתו, והשניה נאסרת עליו כדין אחות אשתו, ואם כן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי לפיו אין לומר שטעמו של רבי אליעזר הוא משום שעשה בה מאמר, שהרי המאמר אינו קונה קנין גמור עד שיוכל להפר נדריה, וחוזרת הקושיא, מהו טעמו של רבי אליעזר שיכול היבם להפר בין ביבם אחד בין בשני יבמים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא, במאי עסקינן</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כגון ש</b>תבעה היבמה את היבם שיכנוס אותה לאשהאו שיחלוץ לה<b style='font-size:20px; color:black;'>,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>עמד</b> על כך <b style='font-size:20px; color:black;'>בדין</b>, וברח, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיתחייב לה מזונות,</b> שמחייבים בית דין יבם שעמד בדין וברח, לזון אותה, על ידי שיורדים לנכסיו, וזנים אותה מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וסובר רבי אליעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרב פנחס משמיה דרבא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר: כל הנודרת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>על דעת בעלה היא נודרת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שחייב לה היבם מזונות, הרי היא נודרת על דעתו, ויכול להפר את נדריה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך גם סובר רבי אליעזר במשנה הקודמת, שמשעה שהתחייב הבעל במזונותיה, היא נודרת על דעתו, והוא זכאי בהפרת נדריה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבי יהושע, שאומר יפר כשהיא זקוקה לאחד ולא לשניים, סובר שזיקה היא ככנוסה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנן,</b> שנינו במשנתנו:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0148_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעדB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>Micropedia bot