https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%95_%D7%90פרשני:בבלי:נדרים סו א - היסטוריית גרסאות2026-04-04T18:10:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%95_%D7%90&diff=142354&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:18:24Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:18, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l99">שורה 99:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 99:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94697:rev-142354:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%95_%D7%90&diff=94697&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:35:21Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נדרים סו א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לומר, שאין מקרעין שטר כתובתה</b> כאשר אין לו לפרוע אותה, ואפילו אם אין לו אלא למכור את שערות ראשו, אלא ישאר החוב לעולם, עד שיוכל לפורעו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והחידוש בדבר הוא, שאנו למדים מערכין רק את הסידור לבעל חוב, ואין אנו למדים משם הלכה נוספת האמורה בערכין, שמעריכים את אפשרות הגביה מהחייב, וגובים את מה שאפשר לגבות, ובכך הוא נפטר לגמרי מחובו, ואף אם יעשיר לאחר מכן אין הוא צריך לפרוע להקדש את יתרת החוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמיעה לנו משנתנו שבכתובה וכן בשאר חובות רק מסדרים לחייב, אך אם הוא נהיה עשיר, הוא חייב לפרוע את יתרת החוב.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מי שנדר לפרק זמן מסויים להתענות בו, או שלא לאכול בו בשר, <b style='font-size:20px; color:black;'>פותחין</b> לו פתח חרטה לנדרו <b style='font-size:20px; color:black;'>בימים טובים ובשבתות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושואלים את הנודר: אילו היית יודע שאסור להצטער בשבתות ובימים טובים במניעת המאכלים, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> האם היית נודר? ואם אמר "לא", מתירים לו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> לפי הר"ן. ולפי הרא"ש שואלים אותו אם בשעת נדרו היה שם לב שבאותו פרק הזמן יש גם שבתות וימים טובים, האם היה נודר. ואין זה פתח בכבוד המקום.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בתחילה היו אומרים</b>: רק <b style='font-size:20px; color:black;'>אותן הימים</b>, השבתות והימים טובים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרין</b>, לפי שרק לימים אלו יש פתח לנדרו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושאר כל הימים אסורין</b>, שלגביהם לא הותר הנדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עד שבא רבי עקיבא ולימד, שהנדר שהותר</b> חלק <b style='font-size:20px; color:black;'>מכללו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הותר כולו!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד</b> נוהג הכלל שנדר שהותר מקצתו הותר כולו, וכמו כן נדר שלא חל מקצתו לא חל כולו? - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> והטעם מבואר בירושלמי, ש<b>גזירת הכתוב</b> הוא, שנאמר "ככל היוצא מפיו יעשה", רק אם הנדר כולו קיים צריך הוא לעשות מה שהוציא בפיו, ולא כאשר נתבטל חלק ממנו. ר"ן. ולפי זה מתבטל הנדר לגבי האחרים <b>מאליו</b>, ואין צריך כלל להתירו לגבם! ואילו הרא"ש מבאר את הכלל של רבי עקיבא מ<b>סברא</b>, שהוא לא נדר מעיקרא אלא על דעת שיתקיים כל הנדר, ולכן התרת מקצת הנדר היא עצמה פתח להתרת כל הנדר, וצריך <b>התרה</b> כלפי האחרים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> לכמה אנשים, בנדר אחד: <b style='font-size:20px; color:black;'>קונם שאיני נהנה לכולכם!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>הותר</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> הנדר לגבי <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד מהן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הותרו</b> לו <b style='font-size:20px; color:black;'>כולן</b> להנות מהם. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> הרא"ש מבאר ש"הותר" יכול להיות בשני אופנים, או משום שהוא נדר טעות, שהיה אביו ביניהם, ולא ידע מכך, או משום שהתיר החכם את נדרו כלפי אדם זה בלבד. ונמצא שהכלל של רבי עקיבא "נדר שהותר מקצתו הותר כולו", הוא בשני אופנים החלוקים מהותית ביניהם. האחד, שהתרת חכם למקצת הנדר מביאה להתרת כולו. והשני, שאי חלות מקצת מן הנדר (שהרי נדר טעות לא חל כלל), מביאה לידי ביטול הנדר כולו. לפי דברי הרא"ש בהערה הקודמת, שהתרת מקצת הנדר היא פתח להתרת כולו, והכלל של רבי עקיבא הוא מסברא, הרי בשני האופנים יצטרך להגיע להתרת חכם. ואילו לטעמו של הירושלמי שהביא הר"ן, הרי באופן השני, שמקצת הנדר לא חל, אין צורך בהתרת חכם, אלא הכלל של רבי עקיבא אמור גם בנדר ש<b>לא חל מקצתו</b>, שאז הוא לא חל כולו, ואין צריך לו כלל התרה. ולעיל, בדף כז א, הביא הר"ן את המחלוקת בין הרמב"ן והתוס', האם רק בנדר שהותר על ידי פתח, שההיתר של פתח הוא משום טעות בנדר, אומרים נדר שמקצתו טעות אך לא בנדר שהותר על ידי חרטה, או שכל היתר של חלק מהנדר מבטל את כולו. וכתב שם הר"ן, שדוקא התרת חכם במקצת הנדר מתירה את כולו, היות והחכם עוקר את הנדר, ונמצא שמתחילתו הוא לא חל. אבל הבעל שאינו עוקר את הנדר אלא רק "מיגז גייז", אם הפר לה מקצת הנדר, לא אומרים שהופר כל הנדר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אבל אם אמר בנדר אחד: קונם <b style='font-size:20px; color:black;'>שאיני נהנה לזה ולזה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רק אם <b style='font-size:20px; color:black;'>הותר</b> הנדר לגבי <b style='font-size:20px; color:black;'>הראשון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הותרו</b> לו <b style='font-size:20px; color:black;'>כולן</b> להנות מהם, כיון שתלה את איסור הנאתו מהשני באיסור הנאתו מהראשון, וכן הלאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>הותר</b> הנדר לגבי <b style='font-size:20px; color:black;'>האחרון</b> - רק לגבי <b style='font-size:20px; color:black;'>האחרון מותר</b> לו להנות ממנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכולן אסורין</b> לו להנות מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. ואם פירט את נדרו לגבי כל אחד מהם, ואמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאיני נהנה לזה</b> כמו שאסור עלי <b style='font-size:20px; color:black;'>קרבן, ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>לזה</b> (אסורה עלי הנאתו) כ<b style='font-size:20px; color:black;'>קרבן</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>צריכין פתח לכל אחד ואחד</b> בנפרד, כדי להתיר את נדרו לגבי כל אחד מהם, כיון שנדר בנוסח שכזה הוא כמה נדרים נפרדים לגבי כל אחד ואחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. אם אמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>קונם יין שאני טועם</b>, לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיין רע למעיים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו: והלא</b> היין <b style='font-size:20px; color:black;'>המיושן יפה למעיים!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הותר</b> מחמת טעותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>יין <b style='font-size:20px; color:black;'>מיושן</b>, כדין נדר בטעות, שאינו חל ואין צריך כלל התרה, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> שהרי תלה את נדרו ברוע היין למעיים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> לפי ביאור הר"ן, שההיתר הוא מחמת טעות, ולגבי זה לא חל כלל הנדר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא במיושן בלבד הותר, אלא בכל היין</b>, כי נדר שאינו חל במקצתו אינו חל כולו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם אמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>קונם בצל שאני טועם</b>, לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שהבצל רע ללב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו: הלא</b> בצל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכופרי יפה ללב!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הותר ב</b>בבצל ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כופרי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ב</b>בצל ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כופרי בלבד הותר, אלא בכל הבצ לים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה היה</b> באדם שנדר מבצלים, ואמר בנדרו שהוא אוסר עצמו בהם לפי שהם רעים ללב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתירו רבי מאיר בכל הבצלים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי היות והבצל הכופרי טוב ללב, הרי לגביו הוא נדר בטעות, שאינו חל, שהרי תלה את נדרו ברוע הבצל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, הותרו גם כל הבצלים, כי נדר שלא חל מקצתו לא חל כולו.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(מי שאמר קונם שאיני נהנה לזה ולזה, שתלאן זה בזה, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>הותר</b> נדרו לגבי <b style='font-size:20px; color:black;'>האחרון</b> - רק נדרו לגבי <b style='font-size:20px; color:black;'>האחרון מותר, וכולן אסורין</b>). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> לפי הסבר הראשונים נראה שהם לא גרסו קטע זה בגמרא, והדיון בגמרא הוא על הקטע הבא במשנה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם אמר: שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן - צריכין פתח לכל אחד ואחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח מדברי המשנה, הנוקטת "קרבן" לגבי כל אחד ואחד, שרק אם פיצל את נדרו והזכיר לגבי כל אחד ואחד מן האנשים שהוא אוסר עליו את הנאתו כקרבן, נחשב נדרו לגבי כל אחד ואחד כנדר נפרד, המצריך פתח נפרד לגביו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם יאמר שהוא אוסר את הנאתו כקרבן מאדם זה ומאדם זה (בין אם יאמר זאת בוי"ו החיבור "מאדם זה ומאדם זה", ובין יאמר "מאדם זה, מאדם זה"), כיון שכלל את כולם באמירה אחת של "כקרבן", הרי זה נדר אחד, ואם הותר מקצתו הותר כולו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן תנא</b>, מיהו התנא הסובר כך, לפי שמצינו מחלוקת תנאים בדבר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: רבי שמעון היא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> כך במסכת שבועות (לח א) לגבי שבועה אחת לכמה אנשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חמשה אנשים שהיו תובעים ממון מאדם אחד, ונשבע להם בשקר שאינו חייב להם ממון, הרי הוא חייב להביא קרבן על שכפר ממון בשבועה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו חכמים ורבי שמעון, באם אמר בלשון השבועה: שבועה שאיני חייב ממון לא לך ולא לך - האם הוא חייב שני קרבנות או קרבן אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לדברי חכמים, כיון שלשון שבועתו מופנית לגבי חמשה אנשים ("לך ולך"), הרי זה כאילו נשבע חמש שבועות נפרדות לכל אחד לחוד, וחייב עליהן חמשה קרבנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו רבי שמעון אומר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אינו חייב אלא קרבן אחד, כיון שכלל את כולם בלשון שבועה אחת, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיאמר</b> לשון <b style='font-size:20px; color:black;'>שבועה</b> בנפרד <b style='font-size:20px; color:black;'>לכל אחד ואחד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>קונם יין שאני טועם</b> שהיין רע למעיים. אמרו לו והלא המיושן יפה למעיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: מדוע יש צורך לומר שיין מיושן טוב למעיים? <b style='font-size:20px; color:black;'>ותיפוק ליה</b>, והרי די בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>דאין</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>רע</b> למעיים, כדי שלא יחול נדרו על יין ישן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבא</b>: כך היא כוונת התנא לומר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חדא, אין היין המיושן רע למעיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועוד</b>, לא רק שאינו רע למעיים, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>יפה</b> הוא להם -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כך <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני</b> התנא במשנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>קונם בצל שאני טועם שהבצל</b> רע ללב. אמרו לו, הלא הכופרי יפה ללב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וגם כאן מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ותיפוק ליה</b>, הרי די בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>דאין</b> הבצל הכופרי <b style='font-size:20px; color:black;'>רע</b> ללב, ומפני מה היה צורך לומר לו שהוא יפה ללב?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבא</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ועוד יפה</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני</b>, וכמו ביין מיושן.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פותחים לאדם</b> המדיר את אשתו עד שיגרשנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בכבוד עצמו ובכבוד בניו</b> - וכך <b style='font-size:20px; color:black;'>אומרים לו</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילו היית יודע שלמחר אומרין עליך</b> אנשים: <b style='font-size:20px; color:black;'>כך היא ווסתו</b> דרכו <b style='font-size:20px; color:black;'>של פלוני</b>, שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מגרש את נשיו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועל בנותיך יהו אומרין: בנות</b> נשים <b style='font-size:20px; color:black;'>גרושות הן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואז יוסיפו ויאמרו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה ראתה אמן של אלו להתגרש?</b> מדוע גירשה בעלה? אין זה אלא משום שמצא בה ערות דבר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא שבנדרך הזה אתה מוציא שם רע על בניך ובנותיך, שהם בני אשה שזינתה תחת בעלה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> הנודר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אילו הייתי יודע שכן</b> ידברו האנשים על בני ובנותי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא הייתי נודר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה מותר</b>, ואין לנו לחשוש שמא שיקר מחמת הבושה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם אמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>קונם שאני נושא את פלונית</b> משום שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>כעורה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והרי היא נאה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או אמר: קונם שאיני נושא אשה פלונית משום שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>שחורה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והרי היא לבנה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן בנודר משום שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>קצרה, והרי היא ארוכה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בכל המקרים הללו, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר בה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת המשנה, שיסוד ההיתר הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהיא</b> היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>כעורה</b> בשעת נדרו <b style='font-size:20px; color:black;'>ונעשת</b> לאחר מכן <b style='font-size:20px; color:black;'>נאה</b>, או שהיתה <b style='font-size:20px; color:black;'>שחורה</b> בשעת הנדר <b style='font-size:20px; color:black;'>ונעשת לבנה</b> לאחר מכן, או שהיתה <b style='font-size:20px; color:black;'>קצרה</b> בשעת הנדר <b style='font-size:20px; color:black;'>ונעשת</b> לאחר מכן <b style='font-size:20px; color:black;'>ארוכה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי באופן שכזה אי אפשר להתיר את הנדר, אפילו לא בפתח, כי הרי זה "נולד", לפי שאין דרך הנשים להשתנות מכעורה לנאה או משחורה ללבנה או מקצרה לארוכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כל ההיתר הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהנדר טעות</b>, ובשעה שנדר היא כבר היתה נאה, או לבנה, או ארוכה. וכיון שהוא נדר טעות אינו צריך היתר חכם כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה</b> היות והיתה מכוערת, ולא רצה לשאתה לאשה. <b style='font-size:20px; color:black;'>והכניסוה לבית רבי ישמעאל, וייפוה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי ישמעאל</b> לנודר: <b style='font-size:20px; color:black;'>בני</b>, האם <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>אשה יפה <b style='font-size:20px; color:black;'>זו נדרת</b> הנאה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו: לאו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתירה רבי ישמעאל</b> להנשא לו, כי היות ואפשר לעשות מכעורה נאה, אין זה "נולד".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>באותה שעה בכה רבי ישמעאל, ואמר: בנות ישראל, נאות הן</b> כולן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא שהעניות מנוולתן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכשמת רבי ישמעאל, היו בנות ישראל נושאות קינה, ואומרות: בנות ישראל, על רבי ישמעאל בכינה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן הוא אומר בשאול</b> (שמואל ב א) "<b style='font-size:20px; color:black;'>בנות ישראל אל שאול בכינה</b>".</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: הרי ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה</b> ברבי ישמעאל שהתיר כעורה שנעשית נאה, בא <b style='font-size:20px; color:black;'>לסתור</b> את דברי המשנה שאם נעשית נאה לאחר מכן הרי זה "נולד" שאין לו היתר, ואין זה דרך התנא להביא מעשה הסותר את דבריו, אלא רק דעה החולקת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>חסורי מחסרא</b> בלשון המשנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קתני</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ישמעאל</b> חולק, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אומר: אפילו כעורה ונעשת נאה, שחורה ונעשת לבנה, קצרה ונעשת ארוכה</b>, אפשר להתיר את נדרה, שאין זה נולד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה באחד שנדר מבת אחותו, והכניסוה לבית רבי ישמעאל, וייפוה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכולי</b>.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0132_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסוB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>Micropedia bot