https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%92_%D7%91 פרשני:בבלי:נדרים סג ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-03T19:26:11Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%92_%D7%91&diff=142350&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-09T14:17:55Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:17, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94693:rev-142350:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%92_%D7%91&diff=94693&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T07:35:14Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נדרים סג ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסייעת הגמרא לדברי אביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא&lt;/b&gt; (בניחותא):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם אמר &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד ראש חודש אדר&lt;/b&gt;&quot;, הרי זה אסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד ראש חודש אדר הראשון&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם היתה&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנה מעוברת&lt;/b&gt;, הרי זה אסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד ראש חודש אדר השני&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי תיקשי על לשון הברייתא בסיפא &quot;ואם היתה השנה מעוברת&quot;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכלל דרישא&lt;/b&gt; (וכי אטו רישא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו במעוברת עסקינן&lt;/b&gt;, והרי בשנה שיש בה שני אדרים אנו עוסקים!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; - סיפא של הברייתא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דפשיטא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליה דמעברא שתא&lt;/b&gt; (פשוט לו שמתעברת השנה), ולכן אסור עד סתם אדר שהוא אדר שני כדעת רבי מאיר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון זה לא משמע כפירוש שנתבאר בהערה לעיל בדעת התוספות, שאין הדבר תלוי בידיעת הנודר&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ומיהו בתוספות כאן משמע קצת שגירסתם היא: רישא דלא ידע דמעוברת סיפא דידע דמעוברת.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומה שאמרו בברייתא &quot;ואם היתה מעוברת&quot;, היינו &quot;אם ידע שהיתה מעוברת&quot;, רא&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; רישא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא ידע&lt;/b&gt; שתתעבר השנה, ולכן אינו אסור אלא עד אדר ראשון. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה בר&quot;ן שביאר את הסוגיא לפי הגירסא השניה במשנה, שאם אמר עד סוף אדר הרי הוא אסור עד סוף אדר שני ומשום ששני האדרים יחד כחודש אחד הן, ראה שם ביאורו. ותוכן הדברים הוא, שלפי רבי יהודה שני האדרים חודש אחד הם, ואם רוצה להזכיר בשטר ה&#039; באדר שני יכול לכתוב ל&quot;ה לחודש אדר, אלא שאם רוצה לציין כמה הוא לאדר שני צריך לכתוב אדר שני, וזה הוא כמשנתנו, אבל לרבי מאיר כיון שלדעתו כשרוצה להזכיר ה&#039; לאדר שני כותב &quot;אדר&quot; סתם, בהכרח שאין שני האדרים חודש אחד, והיינו דאמרינן שמשנתנו כרבי יהודה. ואולם ישוב הגמרא הוקשה להר&quot;ן, דכיון דמשנתנו עוסקת כשלא ידע שנתעברה השנה, הניחא מה ששנינו ד&quot;ראש חודש אדר&quot; היינו אדר ראשון ניחא, אבל מה ששנינו סוף אדר היינו סוף אדר שני, זה אינו מובן לפי שיטה זו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מי שאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קונם יין שאיני טועם עד שיהא הפסח&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אין אומרים שיהא אסור עד שיצא הפסח, על אף שאמר &quot;עד שיהא&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו אסור אלא עד ליל פסח&lt;/b&gt;, כי אנו אומדים את דעתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא נתכוון זה&lt;/b&gt; לאסור את עצמו ביין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דהיינו בלילי פסח לארבע כוסות. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. הוגה על פי הב&quot;ח, וכן נראה מהר&quot;ן. ב. כתב הר&quot;ן: דאזלינן בתר אומדנא, שלא נתכוין ליאסר בלילי הפסח ביין אף על פי שלפי לשון נדרו משמע דאסור, דהא אמר &quot;עד שיהא&quot;. משמע שכוונתו לסוגיא דבבא בתרא קמו ב אם אזלינן בתר אומדנא, וראה עוד שם בדף קלב א. ג. בתחלת הפרק שנינו: &quot;קונם יין שאני טועם היום וכו&#039;, עד הפסח אסור עד שיגיע, עד שיהא אסור עד שיצא&quot;, וזה דלא כמבואר במשנתנו. וכתב הר&quot;ן, שיש מביאים מזה ראיה שאין הלכה כרבי יהודה, &lt;b&gt;ראה עוד שם&lt;/b&gt; בענין פסק ההלכה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ויש אומרים: &quot;אפשר דלאו א&quot;קונם יין&quot; קאי, ואי נמי אמרת דעלה קאי, אגב גררא דהני אחריני תנא &quot;עד הפסח&quot;, דהתם לא אתא לאשמועינן כוונת הלשון היאך הוא&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר: קונם בשר שאיני טועם עד שיהא הצום&lt;/b&gt; (יום הכפורים) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אין אומרים שיהא אסור עד שיצא הצום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו אסור אלא עד&lt;/b&gt; סעודה המפסקת של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לילי&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צום, שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשר&lt;/b&gt;, ובערב יום הכפורים בסעודה המפסקת דרכם של בני אדם לאכול בשר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. כדתנן (חולין פג א): &quot;בארבעה פרקים בשנה (שדרך ישראל לעשות בהם סעודות), המוכר בהמה לחבירו (מסתמא צריך הוא לשוחטה מיד בשביל הסעודה, ולפיכך) צריך להודיעו: &quot;אמה מכרתי לשחוט&quot; &quot;בתה מכרתי לשחוט&quot;, (כדי שידע שאינו יכול לשוחטה באותו היום משום &quot;אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד&quot;) &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואלו הן: ערב יום טוב האחרון של חג, וערב יום טוב הראשון של פסח, וערב עצרת וערב ראש השנה, &lt;b&gt;וכדברי רבי יוסי הגלילי&lt;/b&gt;: &lt;b&gt;אף ערב יום הכפורים בגליל&lt;/b&gt;&quot;, אבל לפי חכמים אין אוכלים אלא בשר עוף ודגים, תוספות חולין פג א. ב. כתב הר&quot;ן: חידוש יש בבבא השניה (&quot;עד שיהא הצום&quot;) מה שאין בבבא הראשונה (עד שיהא הפסח&quot;), כי כשאומר &quot;עד שיהא הפסח&quot; הוא אסור על כל פנים עד הפסח, ואילו כשאומר &quot;עד שיהא הצום&quot;, אינו אסור אפילו עד הצום עצמו, ומותר הוא כבר בסעודה המפסקת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי בנו&lt;/b&gt; - של רבי יהודה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אף מי שאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קונם שום שאני טועם עד&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתהא שבת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו אסור אלא עד לילי שבת&lt;/b&gt;. לפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול שום&lt;/b&gt;, ובלילי שבת תיקן עזרא שיאכלו שום. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. כמבואר בבבא קמא פב א: &quot;עשרה תקנות תיקן עזרא: שקורין וכו&#039; ואוכלין שום בערב שבת&quot;. ומבואר שם הטעם בגמרא: &quot;ושיהו אוכלין שום בערב שבת: משום עונה, דכתיב: &quot;אשר פריו יתן בעתו&quot;, ואמר רב יהודה וכו&#039; &quot;זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת&quot;, ופירש רש&quot;י: &quot;שמצות עונה בלילי שבת כדרב יהודה, והשום מרבה את הזרע&quot;. ב. כתב הר&quot;ן שרבי יוסי מוסיף על רבי יהודה, וסובר שאומרים כן אפילו גבי שום שאינו אלא מתקנת עזרא, ונסתפק אם רבי יהודה מודה לבנו בזה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ונראה מדבריו דאכילת בשר בערב יום הכפורים עדיף מאכילת שום בשבת, שהרי משמע מלשון המשנה שרבי יהודה הוא שאמר בנודר מן הבשר עד שיהא הצום שהוא מותר בערב הצום, ובכל זאת חולק על דברי בנו באכילת שום בערב שבת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האומר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחבירו: קונם שאני נהנה לך&lt;/b&gt; (קונם מה שאני נהנה משלך), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם אין את בא ונוטל לבניך&lt;/b&gt; (עבור בניך) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כור אחד של חטין, ושתי חביות של יין&lt;/b&gt; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפי מה שהביא הר&quot;ן בשם הירושלמי שרבי מאיר, החולק בבבא הבאה, נחלק אף בזה, אם כן יתכן שהמשך דברי רבי יהודה הוא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה&lt;/b&gt; - חבירו של הנודר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם, ויאמר לו&lt;/b&gt; לנודר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלום אמרת, אלא מפני כבודי&lt;/b&gt;, שאתכבד על ידך בפני הבריות שיראו שאני חשוב בעיניך שאתה רוצה ליתן לי מתנה - ואם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זהו כבודי&lt;/b&gt;, שאתכבד יותר כשיראו שאתה רוצה ליתן, ואני איני רוצה לקבל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי הר&quot;ן לעיל כד א. וכתב שם הר&quot;ן: בירושלמי מבואר, שרבי מאיר החולק בבבא השניה (גבי &quot;קונם שאת נהנית לי&quot;), חולק גם בזה שהוא אסור עד שיתן (והזכיר דברים אלו גם הר&quot;ן כאן). ועוד מבואר שם, שאם הנודר חלוק על המודר ואומר לו: &quot;לא כי אלא לכבודי נתכוונתי, כדי שאתכבד שתקבל מתנה ממני&quot; לדברי הכל הרי הוא אסור, ואם כשמודה לו שאכן לא נתכוין אלא לכבודו של המודר - לכולי עלמא מותר, ולא נחלקו אלא בסתם, שרבי מאיר אומר: סתם הוי כמי שזה אומר &quot;מפני כבודי&quot; וזה חלוק עליו ואומר &quot;מפני כבודי&quot;, ורבנן סוברים: סתמן הוי כמי ש&quot;זה אומר מפני כבודי&quot;, ואף זה אומר &quot;מפני כבודך&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן האומר לחבירו: קונם שאתה נהנה לי, אם אין אתה בא ונותן לבני כור של חטין, ושתי חביות של יין&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר אומר&lt;/b&gt;: הרי המודר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור&lt;/b&gt; ליהנות מן המדיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שיתן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים: אף זה&lt;/b&gt; - המדיר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם, ויאמר לו: הרי אני כאילו נתקבלתי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היה&lt;/b&gt; ראובן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסרב&lt;/b&gt; (מפציר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בו&lt;/b&gt; בשמעון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשאת את בת אחותו&lt;/b&gt; שמצוה לשאתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר&lt;/b&gt; שמעון: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קונם שהיא נהנית לי לעולם&lt;/b&gt; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הדינים הבאים &quot;סתם משנה&quot; הם, ולא נחלקו חכמים בדבר&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה בר&quot;ן אם חכמים מודים לרבי יהודה ורבי יוסי בנו במה שאמרו לעיל, או שכאן שאני כי אומדנא דמוכח הוא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן המגרש את אשתו, ואמר: קונם אשתי&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- שאני מגרשה עכשיו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נהנית לי לעולם&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי אלו מותרות להנות לו&lt;/b&gt;. לפי&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא נתכוון זה אלא לשם אישות&lt;/b&gt;, כלומר שלא ישאנה או שלא יחזירנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו&lt;/b&gt;, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; חבירו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קונם לביתך שאני נכנס&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;או שאמר: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יפת צונן שאני טועם לך&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר ליכנס לביתו ולשתות ממנו צונן&lt;/b&gt;. לפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא נתכוון זה אלא לשום אכילה ושתיה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך פרק קונם יין&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$^--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0009_L5&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;פרקBתשיעיB-BרביBאליעזר&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-size:39px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק תשיעי - רבי אליעזר&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;div style=&#039;-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(255,255,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; &#039;&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0126_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;הקדמה&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;הקדמה&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בפרק זה מתבארים הלכות התרת נדרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במסכת חגיגה (י א) אומרת המשנה שהיתר נדרים הוא מהדברים ה&quot;פורחים באויר&quot;, ואין להם על מה שיסמכו, לפי שאינם מפורשים במקרא, אלא הם נלמדים מדרשת הפסוקים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מביאה כמה דרשות, וביניהן את הדרש מהפסוק &quot;לא יחל דברו&quot;, הוא אינו מוחל את דברו, אבל אחרים מוחלים לו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן למדו חכמים, שהנודר הרוצה להתיר את נדרו, צריך לבוא לפני חכם, ולהשאל על נדרו, כדי שיתירנו החכם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומצינו בדברי הראשונים שני אופנים שמכחם יכול החכם להתיר לו נדרו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. על ידי &lt;B&gt;חרטה&lt;/B&gt;, שמתחרט הנודר על שנדר את הנדר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. על ידי &lt;B&gt;פתח&lt;/B&gt;, שמוצא לו החכם צד של טעות בנדר, שאם היה יודע הוא לא היה נודר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש הסוברים שהחרטה עצמה היא פתח של טעות לנדר, שאילו היה יודע הנודר שהוא יתחרט על נדרו, הוא לא היה נודר אותו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכך פוסק הרמ&quot;א להלכה, שנהגו לעשות מכל חרטה פתח, שעל פיו מתיר החכם את הנדר. שולחן ערוך, יורה דעה רכח ז.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובמשנה להלן יתבאר שנחלקו רבי אליעזר וחכמים, האם אפשר לחכם להתיר את הנדר גם בפתח של דבר לא צפוי, הנקרא &quot;נולד&quot;, וכפי שיבואר במשנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&amp;nbsp;&lt;/div&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0127_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBסדB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div> Micropedia bot