https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:נדרים סא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-04T21:29:10Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%90_%D7%91&diff=142346&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:17:25Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:17, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l79">שורה 79:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 79:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98577:rev-142346:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%90_%D7%91&diff=98577&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:26:44Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:26, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>למימרא</b> (וכי נאמר) <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי מאיר סבר: לא מעייל איניש נפשיה</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>לספיקא</b> (אין אדם מכניס את עצמו לספק), ולכן אף ש"פני" הפסח יכול להתפרש עד רגע אחרון שלפני סוף הפסח, היות ואין הדבר ברור שכך היא משמעות דיבורו והזמן הזה של הפסח הוא ספק, אין אדם יוצר על עצמו מצב של ספק, ואנו מניחים שאין כוונתו לנדור אלא כפי המשמעות הודאית של הדברים, ולכן אינו אסור אלא עד הפסח.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>למימרא</b> (וכי נאמר) <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי מאיר סבר: לא מעייל איניש נפשיה</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>לספיקא</b> (אין אדם מכניס את עצמו לספק), ולכן אף ש"פני" הפסח יכול להתפרש עד רגע אחרון שלפני סוף הפסח, היות ואין הדבר ברור שכך היא משמעות דיבורו והזמן הזה של הפסח הוא ספק, אין אדם יוצר על עצמו מצב של ספק, ואנו מניחים שאין כוונתו לנדור אלא כפי המשמעות הודאית של הדברים, ולכן אינו אסור אלא עד הפסח.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי סבר: מעייל איניש נפשיה לספיקא</b> (אדם יוצר על עצמו מצב של ספק), והיות ויתכן שמשמעות דבריו היא עד רגע אחרון של הפסח, לכן אסור הוא מספק עד זמן זה.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי סבר: מעייל איניש נפשיה לספיקא</b> (אדם יוצר על עצמו מצב של ספק), והיות ויתכן שמשמעות דבריו היא עד רגע אחרון של הפסח, לכן אסור הוא מספק עד זמן זה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והאם אכן כך היא שיטתם!?</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והאם אכן כך היא שיטתם!?</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94689:rev-98577:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%90_%D7%91&diff=94689&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:35:05Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נדרים סא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>למימרא</b> (וכי נאמר) <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי מאיר סבר: לא מעייל איניש נפשיה</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>לספיקא</b> (אין אדם מכניס את עצמו לספק), ולכן אף ש"פני" הפסח יכול להתפרש עד רגע אחרון שלפני סוף הפסח, היות ואין הדבר ברור שכך היא משמעות דיבורו והזמן הזה של הפסח הוא ספק, אין אדם יוצר על עצמו מצב של ספק, ואנו מניחים שאין כוונתו לנדור אלא כפי המשמעות הודאית של הדברים, ולכן אינו אסור אלא עד הפסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי סבר: מעייל איניש נפשיה לספיקא</b> (אדם יוצר על עצמו מצב של ספק), והיות ויתכן שמשמעות דבריו היא עד רגע אחרון של הפסח, לכן אסור הוא מספק עד זמן זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והאם אכן כך היא שיטתם!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהו</b> סתירה לכך מהא דתנן במסכת קידושין (נא ב):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים</b>, מכל אחת משתי נשיו יש לו בת גדולה ובת קטנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כגון שהיו לו שתי נשים, האחת רחל והשניה לאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולרחל אשתו היו שתי בנות: בלהה הגדולה, וזלפה הקטנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וגם ללאה אשתו היו שתי בנות: דינה הגדולה, ואסנת הקטנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיתה בלהה גדולה מדינה, ודינה גדולה מזלפה, וזלפה גדולה מאסנת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> האב בשעה שקידש את בתו, לבעל המקדש אותה: "<b style='font-size:20px; color:black;'>קדשתי</b> לך <b style='font-size:20px; color:black;'>את בתי הגדולה</b>". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיני יודע</b>, אין ידוע איך לפרש את דבריו: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> על פי לשון הרמב"ם (אישות ט ט): מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים וכולן ברשותו וקידש אחת מהן, ובשעת הקדושין אמר לבעל קידשתי לך את בתי הגדולה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם</b> הכוונה היא רק לבת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>גדולה שב</b>שתי ה<b style='font-size:20px; color:black;'>גדולות</b> משתי הנשים, דהיינו: בלהה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או <b style='font-size:20px; color:black;'>אם</b> הכוונה היא ל<b style='font-size:20px; color:black;'>גדולה שב</b>שתי ה<b style='font-size:20px; color:black;'>קטנות</b>, משתי הנשים, דהיינו זלפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם</b>, או הכוונה היא ל<b style='font-size:20px; color:black;'>קטנה שבגדולות</b> משתי הנשים. דהיינו דינה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>גדולה מן הגדולה שבקטנות</b>, דהיינו זלפה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> נתבאר על פי הר"ן כאן<b>;</b> אבל לדעת רש"י בקדושין סד ב, מיירי שנשא את השניה לאחר מיתת הראשונה, ובנות הראשונה הן הגדולות, ובנות השניה הן הקטנות, וכן פירשו כאן המפרש הרא"ש והמאירי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כולן</b> - בלהה זלפה ודינה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורות</b>, היות וכולן הן בכלל הספק, וכמו שנתבאר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מן הקטנה שבקטנות</b>, דהיינו אסנת, שהיא ודאי אין לקרותה "גדולה" ואינה בכלל הספק, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר: כולן מותרות, חוץ מן הגדולה שבגדולות</b>. דהיינו, בלהה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם, משום שאדם אינו רוצה להכניס את בנותיו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> למצב של ספק, ובודאי נתכוין לגדולה שבגדולות. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כן הוא הפשטות<b>;</b> אלא שרש"י בקדושין סד ב פירש: לא מחית איניש למימר מילתא דליתי בה לידי שאלה לחכמים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שרבי מאיר ורבי יוסי נחלקו בדבר זה, ושיטותיהן הפוכות מכפי שהן במשנתנו!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> אופן זה שהביאה הגמרא בפשוטו אינו דומה לגמרי לנידון משנתנו, שהרי במשנתנו הנידון הוא אם מעייל איניש "נפשיה" לספיקא, ואילו שם הנידון הוא אם מעייל איניש "בתו" לספיקא<b>;</b> וראה בגמרא לעיל יט ב שמחלקת הגמרא בין "מעייל איניש <b>נפשיה</b> לספיקא", לבין מי שהקדיש את חייתו אם הקדיש את הכוי שהוא ספק חיה, ומשום ששם הנידון הוא אם "מעייל איניש <b>ממוניה</b> לספיקא", ראה שם היטב בלשון הגמרא. וביאור הקושיא של הגמרא הוא, משום שלא מסתבר לומר שלרבי מאיר מעייל איניש בתו לספיקא אף שאת נפשיה לא מעייל לספיקא, ואילו לרבי יוסי הסברא היא בהיפוך שאע"ג שאת נפשיה מעייל איניש לספיקא, בכל זאת את בתו לא מעייל איניש נפשיה לספיקא, ונמצאו הסברות הפוכות<b>;</b> ואולם ראה לשון רש"י בקדושין שהובא לעיל בהערה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חנינא בר אבדימי אמר רב: מוחלפת השיטה</b> במשנתנו, ויש להפוך דברי רבי מאיר לרבי יוסי ודברי רב י יוסי לרבי מאיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסייעת הגמרא לתירוץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b> (בניחותא):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זה הכלל כל שזמנו קבוע</b> (משך זמנו קבוע) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>עד פני</b>": <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> כי בדבר שאין משך זמנו קבוע אפילו אמר "עד שיהא", אין כוונתו אלא עד שיגיע, כי אין אדם אוסר את עצמו בדבר שאינו קצוב, כמבואר במשנה בסמוך, וכל שכן אם אמר "עד פני" שאין כוונתו אלא עד שיגיע.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר אומר: עד שיצא</b>, כי מעייל איניש נפשיה לספיקא <b style='font-size:20px; color:black;'>; ורבי יוסי אומר: עד שיגיע</b>, כי לא מעייל איניש נפשיה לספיקא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> א. הר"ן הביא את הגמרא בקדושין סה א שמיישבת את הסתירה באופן אחר, והיינו: מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי ב"עד פני" אינה בנידון אם מעייל איניש נפשיה לספיקא, אלא חלוקים הם בפירוש "עד פני" אם פירושו "עד לפני הפסח" או "עד דמתפני פסחא", והביא מחלוקת הראשונים אם ההלכה כסוגיא שלנו במסכת נדרים - שהיא "סוגיא במקומה" - שרבי יוסי אמר: עד שיגיע והלכה כמותו כהכלל הנקוט בידינו "רבי מאיר ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי", או שקיימא לן כסוגייא בקדושין, כיון שעדיף להפוך את הברייתא מאשר את המשנה, כמבואר טעם זה בר"ן קדושין בשם הרמב"ן. ב. הר"ן הביא כאן ירושלמי, ויבוארו הדברים במשנה לקמן סב ב, כי שם מקומה לדעת הר"ן, והביאו שם בשנית.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מי שאמר: קונם יין שאני טועם "<b style='font-size:20px; color:black;'>עד הקציר</b>" של חיטים, או "<b style='font-size:20px; color:black;'>עד הבציר</b>" של ענבים, או "<b style='font-size:20px; color:black;'>עד המסיק</b>" של זיתים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> קצירת חיטים נקראת "קצירה", של ענבים "בצירה", של זיתים "מסיקה", ובתאנים נראה המלקט "אורה", ובתמרים "גודר", ובשאר אילנות נקרא "מלקט", ראה רשב"ם בבבא בתרא פב ב ד"ה כמלא אורה וסלו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו אסור אלא עד שיגיע</b> הקציר או הבציר או המסיק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זה הכלל</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל שזמנו קבוע</b>, כלומר: "משך זמנו קבוע" כגון פסח שהוא נמשך שבעה ימים ולא יותר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b>, כלומר: רק אז יש חילוק בין הלשונות שאם אמר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיגיע</b>" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיגיע</b>, ואם אמר "<b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיהא</b>" הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור עד שיצא</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> אפילו אמר "עד" לבד אינו אסור אלא עד שיגיע, כמבואר במשנה בתחילת הפרק.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל שאין</b> (משך) <b style='font-size:20px; color:black;'>זמנו קבוע</b> כגון קציר ובציר שאין להם זמן קבוע שיהו נמשכין אותו זמן ולא יותר, <b style='font-size:20px; color:black;'>בין אמר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיהא</b>" ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בין אמר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיגיע</b>", הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו אסור אלא עד שיגיע</b>, שאין אדם אוסר עצמו בזמן שאין לו קצבה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> א. לשון הר"ן לקמן סב ב ד"ה מחלוקת "כל שאין זמנו קבוע, כלומר שאין להמשכתו זמן קבוע לא מחית נפשיה לספיקא למיתסר ביה", ויש להסתפק אם כוונתו לומר שדין זה תלוי במחלוקת התנאים דלעיל אם מחית איניש נפשיה לספיקא. והנה בברייתא לעיל איתא: "כל <b>שזמנו קבוע</b> ואמר: "עד פני", רבי מאיר אומר: <b>עד שיצא</b>", וטעמו של רבי מאיר הוא משום ד<b>מעייל איניש</b> <b>נפשיה לספיקא</b>, ובכל זאת מחלקת הברייתא בין דבר שזמנו קבוע לדבר שאין זמנו קבוע<b>;</b> ובהכרח שאינו ענין למחלוקת התנאים. ב. המשנה נתבארה על פי שיטת הר"ן<b>;</b> והתוספות והמאירי הביאו שיטה אחרת ש"זמנו קבוע" אינו מתיחס למשך הזמן אלא לתחילת הזמן, וכן נראה מלשונו של הרמב"ם כמו שכתב ב"קרן אורה" כאן<b>;</b> ולפי שיטה זו קציר בציר ומסיק כלולים ב"זמנו קבוע", ו"אין זמנו קבוע" היינו כגון שאמר "עד שילך פלוני למקום פלוני", והתוספות דחו זה מכח המשך המשנה ויתבאר בהערה בהמשך המשנה. ג. ראה בר"ן לקמן במשנה סב ב, דמשום סברא זו עצמה שלא מעייל איניש נפשיה לספיקא, אם תלה את נדרו בגשמים שיש להם זמן שהם יורדים ולפעמים הם מתאחרים, לכן מן הדין הוא אינו אסור אלא עד זמן שירדו הגשמים, וכעין הסברא שביאר הר"ן בדבר שאין למשכו זמן קבוע<b>;</b> והיינו, דבדבר שאין לתחלתו זמן קבוע כלל, בהכרח דמחית נפשיה לספיקא, אבל בדבר שיש לו זמן ובפועל מתאחר הוא, יש לנו לומר שנתכוין עד הזמן, כי כל כמה שאנו יכולים לומר דלא מחית איניש נפשיה לספיקא - אומרים אנו. ד. לפי שיטות הראשונים החולקים על הר"ן, בהכרח שאין הטעם משום שלא מחית איניש נפשיה לספיקא, כי היות ותחילת הזמן אינו קבוע הרי הוא נכנס לספק מתי יהיה אותו דבר גם אם נפרש את כוונתו "עד שיגיע".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מי שאמר "<b style='font-size:20px; color:black;'>עד הקיץ</b> (זמן לקיטת פירות תאנים) " או שאמר: "<b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיהא הקיץ</b>", הרי זה אסור <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות</b> (סלי איסוף התאנים), <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> לפי שאין משך זמנן קבוע, וכוונתו לומר: "עד שיגיע". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> פירש המאירי: רצונו לומר שה"קיץ" היה מונח אצלם על זמן בישול התאנים, ולימד שאין בהם זמן שיגיע משיתחילו העם לאוכלם, שאכילתם אינה קרויה "קיץ", אלא עד שיתחילו העם להכניס תאניהם בכלכלות.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> מכאן הוכיחו התוספות ש"זמנו קבוע" היינו משך זמנו קבוע, שאם לא כן, אם אמר "עד שיהא" הקיץ, למה אינו אסור אלא עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות ולא עד סוף הקיץ, כמו מי שאמר "עד שיעבור הקיץ".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם אמר: "<b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיעבור הקיץ</b>", הרי זה אסור <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיקפילו המקצועות</b> (סכינים שהם מיוחדים לחתוך תאנים כשעושין מהם עיגולי דבילה), כלומר: כשיקפלו את סכיניהם ויפסיקו לקוץ. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> והמאירי פירש "שכבר נתיבשו התאנים והכניסום וקפלו המחצלות שנתיבשו עליהם, ו"מקצועות" פירושו "מחצלות", וכן פירשו הרמב"ם הרע"ב והרא"ש.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: עד הקיץ עד שיהא הקיץ עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> בברייתא לפרש את המשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>כלכלה</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>שאמרו</b> במשנתנו היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>כלכלה של תאנים ולא כלכלה של ענבים</b>, כי "קיץ" משמע פירות "הנקצצים" ביד, ואילו ענבים "נחתכים" בסכין ואינם "נקצצים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנודר מפירות ה</b>"<b style='font-size:20px; color:black;'>קיץ</b>" כלומר: פירות הנקצצים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין אסור אלא בתאנים</b>, כדמפרש הגמרא טעמא ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל אומר</b>: אף <b style='font-size:20px; color:black;'>ענבים</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלל תאנים</b>, כלומר: ענבים כמו תאנים הם בכלל פירות "קיץ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא דתנא קמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר: תאנים מיקצצן בידא</b> (נקצצים הם ביד) ולכן הם בכלל פירות "קיץ", אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>ענבים</b> הא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מיקצצן בידא</b> אלא בסכין, ולכן אינם בכלל פירות "קיץ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל סבר: ענבים נמי</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כי מירדדן</b> (כשיבשו עוקצי הענבים) <b style='font-size:20px; color:black;'>מיקצצן בידא</b>, ולכן אף הם בכלל פירות "קיץ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיעבור הקיץ, עד שיקפילו המקצועות</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיקפילו רוב המקצועות</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> ב"שיטה מקובצת" הביא בשם הרנב"י: פירוש, אף על פי שהנודר קיפל מקצועות שלו, אינו מותר עדיין עד שרוב בני העיר יקפלו מקצועותיהן<b>;</b> ומלשון בעל ה"שיטה מקובצת" משמע קצת, שהרא"ם שכתב: "עד שיתקפלו רוב המקצועות, אף על פי שלא הוקפלו כולן" חולק, והיינו שלדעת הרנב"י צריך שני תנאים: שיקפל הנודר, ושיקפלו רוב בני העיר, ואילו לדעת הרא"ם די במה שקיפלו רוב בני העיר את מקצועותיהם ואפילו אם הנודר עצמו לא קיפל מקצועותיו.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0122_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>Micropedia bot