https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%98_%D7%90 2026-04-04T15:26:15Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%98_%D7%90&diff=142341&oldid=prev 2020-09-09T14:16:49Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:16, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94684:rev-142341:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%98_%D7%90&diff=94684&oldid=prev 2015-07-01T07:34:56Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נדרים נט א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי&lt;/b&gt; בני הישיבה לתרץ:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר&lt;/b&gt; אינו חשוב איסורו על ידי קרקע, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיגון&lt;/b&gt; (מירוח) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא דקא גרים ליה&lt;/b&gt; להתחייב במעשר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; צריך ביאור: הרי אנו דנים שיתבטל ממנה שם מעשר ולא חיוב מעשר, ואם כן היה לגמרא לומר &quot;מעשר קריאת שם הוא דקגרים לה&quot;! ? ויש לומר: כיון שאפשר ליטול תרומת מעשר אף קודם שהפריש ממנה מעשר, כמבואר ברמב&quot;ם, אם כן אין שייך לומר &quot;מעשר קריאת שם הוא דקגרים לה&quot;, כיון שאנו דנים שיתבטל חיוב תרומת מעשר. ועוד יש לומר: אם משום קריאת שם, עדיין חשוב זה כאיסורו על ידי קרקע, כיון שכל מה שגדל מן הקרקע צריך לקרוא לו שם, והטעם שאין המעשר חשוב איסורו על ידי קרקע הוא משום שבלא מעשה של דיגון אינו חייב כלל לקרוא שם, ולכן אמרינן &quot;מעשר דיגון הוא דקא גרים ליה&quot;&lt;b&gt;; וראה מה שיישב בזה ב&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;קהלות&lt;/b&gt; &lt;b&gt;יעקב&lt;/b&gt;&quot; הנדמ&quot;ח בסימן לה אות ג על פי שיטת רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתיב רמי בר חמא&lt;/b&gt; - לרבי ינאי שאמר לעיל נז ב &quot;בצל של תרומה שנטעו ורבו גידוליו על עיקרו מותר&quot;, מפני שהגידולין מבטלין אותו - ממשנתנו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קונם פירות האלו עלי, קונם הן על פי, קונם הן לפי&lt;/b&gt;, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור בחילופיהן ובגידוליהן;&lt;/b&gt; ואם אמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני אוכל ושאני טועם, מותר בחילופיהן ובגידוליהן&lt;/b&gt; - וכל זה רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדבר שזרעו כלה, אבל בדבר שאין זרעו כלה, אפילו גידולי גידולין אסורין&lt;/b&gt;, שהרי מעורב בו העיקר שהוא אסור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שבדבר שאין זרעו כלה אין בטל העיקר בתוך הגידולין, ותיקשי לרבי ינאי שאמר: גידולין מבטלין את העיקר!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. נתבאר על פי הר&quot;ן שביאר, שהקושיא היא על רבי ינא&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; ומה שלא כתב דהקושיא היא גם על רבי יוחנן שאמר לעיל נז ב: &quot;ליטרא בצלים שתיקנה וזרעה מתעשרת לפי כולה&quot;, הרי שהגידולין מבטלין את העיקר! ? יש לומר דגם לענין זה יש לומר כפי שהגמרא אומרת שם &quot;לחומרא שאני&quot;. ב. לשיטת הר&quot;ן קושיא זו של רמי בר חמא אינה על עיקר סוגייתנו, כי לפי שיטת הר&quot;ן, הרי סוגייתנו אינה דנה כלל אם הגידולין מבטלין את העיקר, אלא אם הגידולין מותרין, ופשיטא לן שהגידולין מבטלין את העיקר אם אין לגידולין את דין העיקר. ג. הקשה הר&quot;ן: למה לא הקשה רמי בר חמא מן הברייתא שהובאה בסוף עמוד ב: &quot;ליטרא מעשר טבל שזרעה בקרקע והשביחה, והרי היא כעשר ליטרין, חייבת במעשר, ואותה ליטרא מעשר עליה לפי חשבון&quot;, הרי שאין הגידולין מעלין את העיקר! ? ותירץ, דממשנה עדיף להקשות, ועוד, שטבל לתרומת מעשר דבר פשוט הוא שהוא דבר שיש לו מתירין ואפילו באלף לא בטיל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אבא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני קונמות, הואיל ואי בעי מיתשיל&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עלייהו&lt;/b&gt; (היות ואם ירצה הרי הוא נשאל עליהן), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוו להו כדבר שיש לו מתירין&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;דבר שיש לו מתירים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין בטיל ברוב&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מקשה על כך הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי תרומה, דאי בעי מיתשיל עלה, ו&lt;/b&gt;בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטיל!?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. הגר&quot;א מחק מילת &quot;ברוב&quot; שהרי תרומה אינה עולה אלא באחד ומאה. ב. הקשה הר&quot;ן: למה לא הקשתה הגמרא על רבי ינאי עצמו, שעל תרומה הוא שאמר שהגידולין מעלין את העיקר, ותקשה הגמרא: אם כן, והרי אף תרומה היא דבר שיש לו מתירין, והאיך היא בטילה! ? ותירץ: אפשר לדחות שרבי ינאי דיבר בישראל שנפלה לו תרומה מאבי אמו כהן, שאינו חשוב דבר שיש לו מתירין, כמבואר בהמשך הסוגיא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה ברש&quot;ש שדקדק בדברי הר&quot;ן, למה לא כתב שהתרומה ביד כהן, שזה אינו דבר שיש לו מתירין, כמבואר בהמשך הסוגיא, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt; במשנה בתרומות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין, תרקב&lt;/b&gt; כל התערובת, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהתרומה אינה עולה אלא באחד ומאה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כי היות וטמאה היא התרומה אינה ראויה אף לכהן לאכילה, ואפילו להסיקה תחת תבשילו אסור, כי אנו חוששים לתקלה שמא יאכל ממנה, כמבואר בפסחים כ ב, ר&quot;ן.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכך תנן &quot;תרומה טמאה&quot;, כדי להשמיענו שאם היתה נופלת למאה של חולין היתה עולה אף שהיא טמאה, ר&quot;ן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי משמע: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; אם נפלה התרומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למאה&lt;/b&gt; של חולין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תעלה&lt;/b&gt; התרומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח, שאף תרומה, שאפשר להשאל עליה, בטילה, ואינה בכלל דבר שיש לו מתירין!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי&lt;/b&gt; בני הישיבה לתרץ:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתרומה ביד כהן עסקינן&lt;/b&gt; במשנה דתרומות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא מצי&lt;/b&gt; מי שהפרישה ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתשיל עלה&lt;/b&gt; כיון שהגיעה ליד כהן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון הר&quot;ן הוא: &quot;דכיון דזכה בו כהן, שוב אינו יכול לישאל עליה&quot;, כלומר: אפילו הישראל שהפריש את התרומה כבר אינו יכול לישאל עליה. והרא&quot;ש הוסיף: כיון דיצתה מרשות ישראל וקיים בה מצות נתינה, תו לא מצי לאפקועי שם תרומה מינה על ידי שאלה. ובנמוקי יוסף בבא בתרא פרק גט פשוט (הביאו בגליון מהרש&quot;א), למד מסוגייתנו, שהקדש הבא ליד גזבר אינו בשאלה. ולמדנו מדברי כל הראשונים האלו, שאם היה יכול הישראל לישאל עליה היה זה חשוב דבר שיש לו מתירין, אף על פי שמי שהתרומה שלו אינו יכול לישאל עליה. והרא&quot;ש הביא בשם רבי אליעזר ממיץ דמפרש, שהישראל יכול לישאל עליה, רק הכהן אינו יכול לישאל עליה, וראה מה שביאר בזה הרא&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תמהה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי&lt;/b&gt; - שהתרומה היתה ביד כהן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא סיפא&lt;/b&gt; של המשנה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם היתה&lt;/b&gt; התרומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהורה תמכר לכהן&lt;/b&gt;, הרי שאינה ביד כהן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש מי שהקשה: ודילמא נפלה התרומה לחולין של ישראל, ולכן תמכר שהרי כל התערובת נמכרת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; מיישבת הגמרא את המשנה בתרומות, דלא תיקשי הא דבר שיש לו מתירין הוא!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בישראל שנפלו לו&lt;/b&gt; תרומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבית אבי אמו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהן, עסקינן&lt;/b&gt; במשנה במסכת תרומות, שכבר הגיעה התרומה ליד כהן, והורישה לנכדו ישראל. ואז אין יכול המפריש להשאל עליה, כיון שהגיעה ליד כהן. אבל עכשיו היא אינה של כהן, ולכן תימכר לכהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא על זה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא&lt;/b&gt; כך הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קתני&lt;/b&gt; באותה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיפא: תימכר לכהן חוץ מדמי אותה סאה&lt;/b&gt;, והיינו משום שהמשנה עוסקת בתרומה שעדיין לא הגיעה ליד כהן, וצריך הוא לקיים בה מצות נתינה, ולכן תימכר לכהן חוץ מדמי אותה סאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי מוכח שלא הגיעה התרומה עדיין ליד כהן, ותיקשי: הרי דבר שיש לו מתירין הוא!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; מיישבת הגמרא באופן אחר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא&lt;/b&gt; (כך תאמר): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא קונמות&lt;/b&gt; לכן הוו דבר שיש לו מתירין, משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצוה לאיתשולי עליהן, משום דרבי נתן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי נתן: כל הנודר כאילו בנה במה&lt;/b&gt; בחוץ, בזמן איסור הבמות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והמקיימו&lt;/b&gt; בלי להשאל עליו, מעשהו חמור יותר, והרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאילו מקטיר עליה&lt;/b&gt; קרבן מחוץ למקדש!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל תרומה, מאי מצוה&lt;/b&gt; איכא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאיתשולי עלה&lt;/b&gt; (מה מצוה יש להשאל עליה)? ולכן אף שאפשר להישאל עליה, אין היא חשובה משום כך דבר שיש לו מתירין. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הר&quot;ן: הלכך, כיון שאין ההיתר בא מעצמו, וליכא מצוה למיעבד הכי לא מיקרי דבר שיש לו מתירין. והרא&quot;ש כתב: בשלמא קונמות מצוה לאיתשולי עלייהו, הלכך נקרא דבר שיש לו מתירין דסתמייהו עומדים להשאל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופא&lt;/b&gt; (הובא לעיל נז ב): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליטרא בצלים&lt;/b&gt; של טבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתיקנה&lt;/b&gt; (הפריש תרומותיה ומעשרותיה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזרעה&lt;/b&gt; (נטעה) בקרקע, וצמחו הבצלים והוסיפו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתעשרת לפי כולה&lt;/b&gt; כלומר: נוטל אחד מעשר כנגד מה שגדל אחר הזריעה השניה, ואף כנגד העיקר שלא כלה וכבר נתקן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשום שהגידולין שהן של טבל מבטלין את העיקר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומה שאין הגידולין נמשכין אחר העיקר להיות פטורין מן המעשר, נתבאר בגמרא לעיל שאם בכל מקום הגדולין נמשכין אחר העיקר (כצד זה בספיקו של ישמעאל איש כפר ימא), אכן אין דברי יוחנן אלא חומרא בעלמא, ומעיקר הדין הכל מותר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתיב רבה וקאמר להא שמעתא&lt;/b&gt; (רבה אמר את דברי רבי יוחנן לפני רב חסדא).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב חסדא&lt;/b&gt; לרבה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן צאית לך ולרבי יוחנן רבך&lt;/b&gt; (מי ישמע לך ולרבי יוחנן רבך)!? וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היתר שבהן להיכן הלך!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, עד כאן לא שמענו אלא שהאיסור הוא זה שמתבטל בהיתר, כי נמצא כשטועם אינו טועם טעם האיסור כלל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל פירות שהם מתוקנים, לא יתכן לומר שמשום ביטול ברוב יתבטל היתירם, ויתחדש עליהם איסור טבל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי לשון הר&quot;ן&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אלא שהלשון צריך ביאור, כי אם נתערב פרי של איסור ברוב של היתר, ונטל פרי אחד ואכלו, הרי אין שייך לומר את סברת הר&quot;ן &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה לקמן בר&quot;ן בעמוד ב בד&quot;ה ועד, שכתב הר&quot;ן: &quot;היינו טעמא, משום דהיתירא לא בטיל, שהאיסור דרכו להתבטל ולא ההיתר&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבה לרב חסדא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי לא תנן דכוותה&lt;/b&gt; (וכי לא שנינו במשנה דין דומה למה שאמר רבי יוחנן)!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והתנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בצלים&lt;/b&gt; של ששית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שירדו עליהם גשמים&lt;/b&gt; בשביעית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וצמחו&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0117_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנטB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot