https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%96_%D7%91 2026-04-03T19:26:11Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%96_%D7%91&diff=142338&oldid=prev 2020-09-09T14:16:27Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:16, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%96_%D7%91&diff=94681&oldid=prev 2015-07-01T07:34:51Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נדרים נז ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחר הפסח&lt;/b&gt; הרי היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יחל דברו&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, אסורה היא מללכת לבית אביה עד החג, כיון שעל ידי זה תעבור למפרע באיסור &quot;בל יחל&quot; על ההנאה שנהנתה קודם הפסח. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; האומר לאשתו קודם הפסח: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאת נהנית לי&lt;/b&gt; (משלי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד החג&lt;/b&gt; שלאחרי הפסח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם הולכת את לבית אביך עד הפסח&lt;/b&gt; הקרוב. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הגמרא לעיל (טו א) מדייקת: &lt;b&gt;ואי דלא&lt;/b&gt; &lt;b&gt;איתהני לפני הפסח&lt;/b&gt; (אם לא נהנתה לפני הפסח), &lt;b&gt;מי איכא בל יחל&lt;/b&gt; אחר הפסח, וכי מה איסור יש לה לילך לבית אביה ככל שתרצה! ? &lt;b&gt;אלא פשיטא&lt;/b&gt; שהסיפא עוסקת באופן &lt;b&gt;דאיתהני&lt;/b&gt; האשה ממנו לפני הפסח, ולכן אסורה היא ללכת לבית אביה עד החג. &lt;b&gt;אלמא מיתהני&lt;/b&gt; (מותרת היא ליהנות קודם הפסח). כלומר, אם לא שמותרת היא ליהנות לפני הפסח, איך שנה התנא בפשיטות שאסורה היא ללכת לבית אביה עד אחר הפסח? והרי אדרבה מסתמא נמנעה מליהנות, ושוב מותרת היא לילך&lt;b&gt;; ותיובתא דרב יהודה&lt;/b&gt;! ומשנינן: &lt;b&gt;כי קתני&lt;/b&gt; &quot;&lt;b&gt;דאי איתהני&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;הרי זה&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בבל יחל דברו&lt;/b&gt;&quot;. שכך היא כוונת המשנה: כיון שאם תיהנה לפני הפסח, תהא היא בבל יחל דברו למפרע אם תלך לבית אביה, לכן לא תיהנה אף לפני הפסח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכה לפני הפסח&lt;/b&gt; ועברה על תנאו, הרי היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורה בהנאתו עד החג, ומותרת לילך אחר הפסח&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הגמרא לעיל (טו ב) מדייקת: אם &lt;b&gt;הלכה&lt;/b&gt; לפני הפסח &lt;b&gt;אסורה&lt;/b&gt; היא בהנאה עד החג. אבל אם &lt;b&gt;לא&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הלכה&lt;/b&gt; לפני הפסח &lt;b&gt;לא&lt;/b&gt; אסורה היא בהנאתו ואפילו עד הפסח. ואף שאם תלך לפני הפסח, נמצא שכבר אסורה היתה בהנאה משעת הנדר. הרי מוכח שאין חוששים שמא תעבור על תנאה, וקשיא לרב יהודה! &lt;b&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b&gt;רבא&lt;/b&gt;: &lt;b&gt;הוא הדין דאפילו לא&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הלכה&lt;/b&gt; לפני הפסח, ש&lt;b&gt;אסורה&lt;/b&gt; היא בהנאה על כל פנים עד הפסח שמא תלך ותיאסר. אלא שאם &lt;b&gt;הלכה&lt;/b&gt; לפני הפסח וחל הנדר, הרי היא &lt;b&gt;אסורה&lt;/b&gt; ליהנות אפילו עד החג &lt;b&gt;ולוקה&lt;/b&gt; אם עברה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אבל אם &lt;b&gt;לא הלכה&lt;/b&gt; לפני הפסח, &lt;b&gt;אסורה בעלמא&lt;/b&gt; ליהנות עד הפסח מדרבנן, שמא תלך עד הפסח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הסוגיא הבאה מתבארת כולה על פי שיטת הר&quot;ן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האומר לאשתו קונם מעשה ידיך עלי, קונם הן על פי, קונם הן לפי&lt;/b&gt;, אסור בחילופיהן ובגידוליהן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישמעאל איש כפר ימא&lt;/b&gt; (היה דר בכפר שעל הים), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמרי לה&lt;/b&gt; (ויש האומרים): ישמעאל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איש כפר דימא&lt;/b&gt; (שם מקום) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העלה בידו&lt;/b&gt;, העלה את השאלה הבאה בפיו: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בצל&lt;/b&gt; - של שביעית שיש לו דין שביעית לענין ביעור ושאר דינים, והוא דבר שאין זרעו כלה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שעקרו בשביעית&lt;/b&gt; מן האדמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונטעו בשמינית, ורבו גידוליו&lt;/b&gt; שהן של שמינית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על עיקרו&lt;/b&gt; ריבוי שיש בו כדי לבטל את העיקר, מה דינו של אותו בצל? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הר&quot;ן: העלה שאלה זו בפיו, כדמתרגמינן (ישעיה ו) &quot;ובידו רצפה&quot; - ובפומיה ממלל&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכי קמיבעיא ליה&lt;/b&gt;: האם נאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גידוליו היתר&lt;/b&gt; הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועיקרו אסור&lt;/b&gt;, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דרבו גידוליו מעיקרו&lt;/b&gt; כשיעור שיש בו לבטל את האיסור, הרי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותן גידולי היתר מעלין&lt;/b&gt; (מבטלין) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את האיסור&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או לא&lt;/b&gt; נאמר שגידוליו היתר הן, אלא היות והגידולין נמשכין מן העיקר שאינו כלה הרי שאף הן אסורין, וממילא אין הן מעלין את העיקר האסור? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי שיטת הר&quot;ן, שעיקר הספק הוא אם הגידולין מותרין או לא, ואין מקום להסתפק אם הגידולין יכולין לבטל את העיקר האסור, שודאי מבטלין הן אם היו מותרים. ובהמשך מוכיח הר&quot;ן כפירוש זה, אף שאין הוא פשטות לשון הגמרא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והרבה ראשונים חולקים על הר&quot;ן בפירוש זה. וראה בחזון איש (קלו ט), שכתב סברא שיהיו הגידולין אסורין &quot;דכי היכי דאיסור שהניחו בגשמים ותפח כולו איסור, הכי נמי הגידול חשיב כתפח&quot;, וראה עוד שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתא לקמיה דרבי אמי&lt;/b&gt; (בא השואל לפני רבי אמי ושאלו שאלה זו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;; לא הוה בידיה&lt;/b&gt;, לא היתה בידו של רב אמי תשובה לשאלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתא&lt;/b&gt; השואל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקמיה דרבי יצחק נפחא&lt;/b&gt; ושאלו שאלה זו, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשט ליה&lt;/b&gt; רבי יצחק נפחא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הדא&lt;/b&gt; (מזה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;; דאמר רבי חנינא תריתאה אמר רבי ינאי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בצל של תרומה&lt;/b&gt; האסור לזרים אפילו באכילת עראי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנטעו&lt;/b&gt; בקרקע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבו גידוליו&lt;/b&gt; שהן טבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על עיקרו&lt;/b&gt; שהוא תרומה כשיעור שיש בו לבטל את איסור התרומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי הבצל כולו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר&lt;/b&gt; מדין תרומה, וחזר לטבלו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כלומר, פקע שם תרומה ממנו וחזר לטבלו, והוא מותר באכילת עראי כדין טבל קודם &quot;שהוקבע&quot; למעשר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדנו שאין הגידולין נמשכין אחר העיקר להיות אסורים כמותו, אלא מותרים הם, ואדרבה מבטלים הם את העיקר האסור, ונפשטה בעייתו של ישמעאל איש כפר ימא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליה רבי ירמיה&lt;/b&gt; לרבי יצחק נפחא שפשט את הספק מדברי רבי ינאי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיתימא רבי זריקא&lt;/b&gt; הוא שתמה לרבי יצחק נפחא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי אטו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שביק מר תרין ועביד כחד&lt;/b&gt; (וכי מניח אתה שני חכמים ועושה כחכם אחד)!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן נינהו תרין&lt;/b&gt; (מי הם שני החכמים) שנחלקו על רבי ינאי, וסוברים שהגידולין נמשכים אחר העיקר והם אסורים כמותו? ומבארת הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נטיעה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ילדה&lt;/b&gt; (צעירה) שלא עברו עליה שלש שנים ופירותיה אסורין מדין ערלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שסיבכה בזקינה&lt;/b&gt; (הרכיב אותה באילן זקן) שעברו עליה שלש שנים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובה&lt;/b&gt; - בנטיעת הערלה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירות&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הר&quot;ן, ובה פירות. שאילו לא היו בה פירות, אמרינן בפרק משוח מלחמה (סוטה מג ב) ילדה שסיבכה בזקינה, בטלה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על פי שהוסיפה&lt;/b&gt; הנטיעה הילדה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאתים&lt;/b&gt;, כלומר: גדלו אותן פירות עד שהיו בהן מאתים חלקים שגדלו לאחר ההרכבה, וחלק אחד שהיה בהם לפני הרכבה, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור&lt;/b&gt; (כלומר: הפירות אסורין), ואף על פי שערלה בטילה בתערובת אחד של איסור בתוך מאתים של היתר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי מוכח מדברי רבי יוחנן שאף הגדולין אסורין, ולכן אינם מבטלים את העיקר, ושלא כדברי רבי ינאי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בצל שנטעו בכרם&lt;/b&gt; ונאסר משום &quot;כלאי הכרם&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונעקר הכרם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוסיף הבצל לגדול כשאינו מעורב בכרם, והיה בגידולין כדי לבטל את העיקר שהוא &quot;כלאי הכרם&quot; באחד ומאתים, בכל זאת הבצל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור&lt;/b&gt;, ומשום שגידולי כלאי הכרם כיון שהם יוצאים מן העיקר הם עצמם אסורים, ולכן אינם מבטלים את העיקר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדנו אף מדברי רבי יונתן שלא כדברי רבי ינאי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדר אתא&lt;/b&gt;, שוב בא השואל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקמיה דרבי אמי, ופשיט ליה&lt;/b&gt; רבי אמי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הדא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליטרא בצלים&lt;/b&gt; של טבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתיקנה&lt;/b&gt; (הפריש תרומותיה ומעשרותיה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזרעה&lt;/b&gt; (נטעה) בקרקע, וצמחו הבצלים והוסיפו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בבצל שייך לשון &quot;נטיעה&quot; ולא לשון זריעה, וכלשון שנקטה הגמרא בכל הסוגיא, אלא לפי שיש באותה ליטרא כמה בצלים והוא נוטעה אילך ואילך, שייך בה לשון זריעה. הר&quot;ן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתעשרת לפי כולה&lt;/b&gt; כלומר: נוטל אחד מעשר כנגד מה שגדל אחר הזריעה השניה, ואף כנגד העיקר שלא כלה וכבר נתקן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא&lt;/b&gt;, הרי מוכח ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתו&lt;/b&gt; (באים) ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גידולין&lt;/b&gt; שהם מחוייבים במעשר ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבטלין&lt;/b&gt; את ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עיקר&lt;/b&gt; שכבר נתקן, ואין אומרים: אדרבה יהיו הגידולין נמשכין אחר העיקר ויהיו מותרים כמותו, ונפשטה בעייתו של ישמעאל איש כפר ימא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם תאמר: אם כן סותרים דברי רבי יוחנן זה לזה, שהרי לעיל אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן שהגידולין נמשכין אחר העיקר, ואילו כאן אומר רבי יצחק משמו של רבי יוחנן שהגידולין אינם נמשכין אחר העיקר! ? וביאר הר&quot;ן, שלפי ההוה אמינא של הגמרא, נחלקו האמוראים בשיטתו של רבי יוחנן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלמא&lt;/b&gt; לעולם במקום שהעיקר אסור והגידולין מותרין, הרי הגידולין נמשכין אחר האיסור והם אסורים כמותו, ומה שאנו אומרים כאן שאין הגידולין נמשכים אחר העיקר להיות מותרין כמותו הוא משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחומרא&lt;/b&gt; - שלא להמשיך את הגידולין אחר העיקר ולהתירם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מן הדא&lt;/b&gt;, מכאן יש לפשוט את שאלתו של ישמעאל איש כפר ימא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: רבי שמעון אומר&lt;/b&gt;: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון הר&quot;ן הוא: לעולם אימא לך מדינא לא אתו גידולין ומבטלין עיקר, דאדרבה הרי הם כמוהו, &lt;b&gt;אלא דהכא משום חומרא בעלמא&lt;/b&gt; &lt;b&gt;אמרינן דמבטלין&lt;/b&gt;. ובודאי שלאו בדוקא כתב הר&quot;ן שהחומרא היא מה שאנו מבטלין את העיקר, שהרי אין זה הנידון כלל לפי הר&quot;ן, וכל הנידון הוא אם הגידולים אסורים&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ובהכרח שכוונתו לומר דלחומרא אמרינן שהגידולים אסורים, ושוב ממילא מבטלים הם את העיקר המותר. וכתב הר&quot;ן, שלפי שיטתו בביאור הסוגיא, שאם אין הגידולין מעלין את העיקר הטעם הוא משום שהגידולין עצמן מותרין שהן נמשכין אחר העיקר, מתיישבת הקושיא שהקשו בסוגיא זו, האיך אמרינן &quot;לחומרא שאני&quot; ולכן אין הגידולין מבטלין את העיקר, והרי חומרא זו שאנו מחמירין לעשר לפי כולה, חומרא דאתי לידי קולא היא. שהרי מעיקר הדין - לפי שיטת שאר הראשונים - הגידולין חייבים מעיקר הדין, והעיקר חייב משום חומרא, ואם כן אם יעשר מיניה וביה יש לחוש שמא מעשר הוא מן העיקר הפטור על הגדולין החייבים, ואם יפריש ממקום אחר כנגד כולה, הרי נמצא שהוא מרבה במעשרות שפירותיו מקולקלין &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אך לפי ביאור הר&quot;ן אין כאן קושיא, שהרי מעיקר הדין הכל פטור, אלא שהחמירו חכמים לחייב את הכל ואם כן יעשר מיניה וביה ואין כאן חשש כלל (וראה מה שכתב הרא&quot;ש בפירושו, כיצד יעשר). ומבואר מדברי הר&quot;ן שאין הגידולין מעורבין בכל העיקר, ולכן יש לחוש שמא יעשר מן העיקר על הגדולין, וכן מבואר בדברי הר&quot;ן בהמשך הסוגיא, וכפי שיצויין שם בהערות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0114_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנחB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot