https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%95_%D7%90פרשני:בבלי:נדרים נו א - היסטוריית גרסאות2026-04-21T01:54:02Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%95_%D7%90&diff=142335&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:16:06Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:16, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94678:rev-142335:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%95_%D7%90&diff=94678&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:34:46Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נדרים נו א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המשניות שלפנינו דנות במספר לשונות שאדם אמר, מה הן כוללות כדי לדעת במה הוא יאסר ובמה לא.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנודר</b> ומקבל על עצמו איסור הנאה <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הבית</b> אינו נאסר אלא בקומה הראשונה של הבית, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> ליהנות <b style='font-size:20px; color:black;'>בעלייה.</b> שאין בכלל לשון בית אלא הבית עצמו ולא עליית הבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: עלייה בכלל הבית</b> היא, שאדם אסר על עצמו בית כלול בזה כל הבית וזה כולל את העליה וגם העלייה נאסרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואולם מודים חכמים במקרה הפוך, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הנודר מן עלייה,</b> שהדין הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> להנות <b style='font-size:20px; color:black;'>בבית.</b> כיוון שודאי אין לשון עלייה כולל את כל הבית, אלא רק את העליה ורק היא נאסרת.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה מחלוקת בין רבי מאיר וחכמים, האם לשון בית כולל את העלייה או שאינו כולל את העלייה. ולפי רבי מאיר אין לשון בית כולל עלייה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורוצה הגמרא לפי זה להוכיח מי הוא התנא ששנה את הברייתא להלן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן תנא</b> מי הוא התנא, שחידש לנו לגבי צרעת הבתים, כי מזה שהתורה כתבה "<b style='font-size:20px; color:black;'>בבית"</b> ולא כתבה בית, מכאן שבאה התורה <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות את היציע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד לומדים מזה שהתורה כתבה <b style='font-size:20px; color:black;'>בבית</b> ולא כתבה בית רואים שתורה התכונה <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות את העלייה,</b> שגם בה יש דיני צרעת בתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח, שאין המשמעות הפשוטה של בית כוללת עליה, שהרי רק בגלל שיש רבוי מפורש בתורה נכללת עליה בכלל בית. ומי הוא התנא שסובר כך?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא</b>: דעתו של <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר היא,</b> שאמר במשנתנו שאדם שאסר על עצמו בית זה לא כולל עלייה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי רבנן</b> של משנתנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>האמרי רבנן</b> במשנה שאדם אשר אסר על עצמו בית, נאסר גם ב<b style='font-size:20px; color:black;'>עלייה,</b> שיש <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלל ה</b>לשון <b style='font-size:20px; color:black;'>בית</b> גם עליה. ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי קרא</b> למה צריך פסוק מיוחד לענין נגעי בתים שמייתור הלשון <b style='font-size:20px; color:black;'>בבית</b> לומדים <b style='font-size:20px; color:black;'>לריבויא</b> לרבות גם עליה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי בלאו הכי זה כלול במשמעות הלשון!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא בהכרח, שברייתא זו לדברי רבי מאיר היא, הסובר שאין זה בכלל לשון בית, ולכן צריך פסוק מיוחד לרבות עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אביי אמר</b>: אפשר להבין את הברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>תימא</b> (נאמר) ש<b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> אמרוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שהקשנו אם כן, למה <b style='font-size:20px; color:black;'>בעיא קרא,</b> למה התורה צריכה לרבות עליה מפסוק מיוחד? -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דסלקא דעתך אמינא,</b> שהיות ולענין נגעי בתים "<b style='font-size:20px; color:black;'>בבית ארץ אחוזתכם", כתיב,</b> אם כן, הייתי אומר <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>דוקא הבית עצמו, שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מחבר בארעא,</b> דווקא הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שמיה "בית".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>עלייה,</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ה</b>י<b style='font-size:20px; color:black;'>א לא מח</b>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בר</b>ת <b style='font-size:20px; color:black;'>בארעא</b> לא תחשב כבית לענין נגעי בתים אע"פ שנכללת בלשון בית, כיון שהיינו חושבים שהתורה הקפידה על מחובר לקרקע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן יש צורך בפסוק מיוחד לרבות עלייה, למרות שאנו סוברים כרבנן שעליה בכלל בית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא דנה בדין נוסף, שלכאורה הוא תלוי במחלוקת רבנן ורבי מאיר אם עלייה בכלל בית או לא? וזהו דינו של רב הונא שמובא לפנינו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן אזלא הא דאמר רב הונא בר חייא משמיה דעולא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אדם שאמר לחבירו: <b style='font-size:20px; color:black;'>בית בביתי אני מוכר לך,</b> אין צריך לתת לו את כל הבית אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>מראהו</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עלייה,</b> ןאומר לו: הנה מה שקנית!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שלא אמר שמוכר את הבית, שאז היה משמע את כל הבית, אלא אמר "בית בביתי" שזה יכול להתפרש כעליה, ולא יכול להוציא ממנו יותר מזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא דאמר ליה "בית שבביתי אני מוכר לך",</b> רק בגלל זה יכול לדחות אותו ולתת לו רק עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם אמר אני מוכר לך <b style='font-size:20px; color:black;'>בית</b>, ואמר זאת ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סתם,</b> ולא הוסיף בית שבביתי", <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו מראה לו עלייה,</b> אלא חייב לתת לו את כל הבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לימא רבי מאיר היא</b> ולא לפי רבנן, כי לרבנן אדם שאומר בית, בכלל דבריו יש גם עליה, ולכן כאשר אדם אומר שמכר את הבית, יכול לטעון שמכר את העליה שגם היא נקראת בית, ולמה אמר רב הונא שרק אם אמר בית שבביתי רק אז יכול לטעון שהתכון לעליה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכרח שסובר כרבי מאיר, שלשון בית סתם, אין משמעותו עליה, ורק שאמר בית שבביתי יכול לטעון שמכר עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>תימא</b> (נאמר) שרב הונא סבר כ<b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן,</b> אפילו הכי מראהו עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא שאין הכוונה שיכול לדחות אותו ולומר שמכר עליה ולא בית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> מראהו <b style='font-size:20px; color:black;'>עלייה</b> שאמר רב הונא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שאמר בית שבביתי, צריך לתת לו <b style='font-size:20px; color:black;'>מעולה שבבתים,</b> שזה מה שהתכון לרבות בלשונו בית שבביתי, הבית הכי מעולה מהבתים שיש לי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממילא אפשר להסביר את רב הונא גם לפי רבנן.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנודר</b> הנאה <b style='font-size:20px; color:black;'>מן המטה,</b> הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר בדרגש,</b> שיבואר בגמרא מהו, לפי שהדרגש אינו כלול בלשון מטה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים</b>: אסור לו להנות גם מ<b style='font-size:20px; color:black;'>דרגש,</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בכלל</b> לשון <b style='font-size:20px; color:black;'>מטה</b> הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי היות שאסר על עצמו את המטה, חל איסורו גם על הדרגש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובגמרא לקמן יתבאר מה נקרא דרגש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומודים חכמים במקרה הפוך, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הנודר</b> ומקבל על עצמו איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הדרגש,</b> שאין כלול בזה אלא הדרגש עצמו, ולכן הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר במטה,</b> שלא נאסרה המיטה כשאסר על עצמו את הדרגש, כי אין המטה בכלל דרגש.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי דרגש?</b> מהו הדרגש שנחלקו בו רבי מאיר וחכמים אם הוא נכלל בלשון מיטה או לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר עולא</b>: דרגש פרושו <b style='font-size:20px; color:black;'>ערסא דגדא.</b> מיטה ריקה, שמניחים בבית, והיא עשויה למזל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו ליה רבנן לעולא</b>: לפי פירושך לדרגש, לא מובן <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דתנן</b> לגבי אבלות של כהן גדול, שבאים העם לנחמו, ושנינו במשנה במסכת מועד קטן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כשהם,</b> מנחמי הכהן הגדול, <b style='font-size:20px; color:black;'>מברין אותו,</b> אוכלים עמו סעודת אבלים, סדר הישיבה כך הוא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל העם מסובין על הארץ, והוא,</b> הכהן הגדול, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיסב על הדרגש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם נאמר שדרגש הוא מיטה שעשויה למזל וכל השנה היא ריקה ולא יושבים עליה, היתכן הדבר, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כולה שתא,</b> כל השנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יתיב עלה,</b> ודוקא עכשיו, ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא יומא</b> כשהוא אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>יתיב עלה!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רבינא</b> מה תמוה בזה? והרי מצאנו שהנהגת יום האבלות שונה משאר ימים?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מידי דהוי</b> א<b style='font-size:20px; color:black;'>בשר ויין, דכולה שתא אי בעי אכיל, ואי בעי לא אכיל.</b> שבמשך כל ימות השנה, תלוי ברצונו אם לאכול ולשתות בשר ויין, ומה שרוצה עושה, ואילו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא יומא</b> של האבלות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן יהבינן ליה</b> לשתות יין כדי להברותו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן אין כל קושיה לגבי דרגש אם בכל השנה לא יושבים עליו, ואילו ביום האבלות כן יושבים עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> אם באת להקשות ולהוכיח שדרגש אינו ערסא דגדא, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b> לגבי הלכות אבילות, שצריך לכפות את המטות של הבית, כלומר להפוך את המטות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במה דברים אמורים, במטות, שחייבים להופכם לצידם השני, כשהם הפוכים לגמרי, אבל את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>דרגש, לא היה כופהו, אלא זוקפו</b> כשהוא שוכב על צידו, על שני רגליו מצדו האחד, ואין הוא הופכו לגמרי כמו המיטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ערסא דגדא הוא</b> דרגש, שזוהי בעצם מיטה רגילה, קשה, מדוע אין צריך להפוך גם את הדרגש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>: אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכופה את מטתו, לא את מטתו בלבד הוא כופה, אלא כל מטות שיש לו בבית הוא כופה.</b> ואם כן, היה צריך להפוך גם את הדרגש, שהרי הוא כמיטה רגילה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא לא קשיא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מחמת קושיא זאת לא נוכיח שדרגש אינו ערסא דגדא, היות שאפשר ליישב, ולומר,</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0111_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנוB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>Micropedia bot