https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94_%D7%90 2026-04-04T07:58:33Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94_%D7%90&diff=142333&oldid=prev 2020-09-09T14:15:51Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:15, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l89">שורה 89:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 89:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94676:rev-142333:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94_%D7%90&diff=94676&oldid=prev 2015-07-01T07:34:40Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נדרים נה א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנודר&lt;/b&gt; הנאה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הדגן&lt;/b&gt;, הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור&lt;/b&gt; בהנאה מכל דבר, ואפילו אינו דגן אלא שהוא &quot;מידגן&quot;, שנאסף מהשדה על ידי העמדתו בגורן, בערימת כרי, כמו דגן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, הוא נאסר גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפול המצרי יבש&lt;/b&gt;, לפי שגם צורת האסיפה שלו מהשדה היא על ידי העמדת הפולים בכרי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי מאיר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חכמים&lt;/b&gt; חולקים עליו, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומרים&lt;/b&gt;: אדם שאסר הנאת דגן, אינו מתכוון לצורת אסיפה של תבואה, אלא הוא מתכוין לתבואה של דגן, ולכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו אסור אלא בחמשת המינין&lt;/b&gt; הרגילים של הדגן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואלו הם: חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון, וכוסמת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר אומר&lt;/b&gt;: רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנודר&lt;/b&gt; ומקבל על עצמו איסור הנאה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן התבואה,&lt;/b&gt; שלא אמר בלשונו דגן אלא תבואה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו אסור אלא מחמשת המינין.&lt;/b&gt; כי כשאומר &quot;תבואה&quot; הוא לא מתכוון לכל דבר שנאסף בכרי, אלא רק לחמשת מיני דגן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל הנודר מן הדגן,&lt;/b&gt; הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור בכל&lt;/b&gt; דבר שצורת אסיפתו היא על ידי כרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי היות שאמר &quot;דגן&quot;, הוא מתכון לכל מידי ד&quot;מידגן&quot;, שנאסף על ידי כרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומותר&lt;/b&gt; הוא בהנאה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפירות האילן ובירק,&lt;/b&gt; שאינם נאספים על ידי כרי - ואין הם נכללים בלשון נדרו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה, שלדעת רבי מאיר, אדם שנודר מדגן, כוונתו היא לכל דבר שנאסף בכרי. ואומרת על כך הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למימרא,&lt;/b&gt; הרי שמענו מדברי המשנה, לפי רבי מאיר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&quot;דגן&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל&lt;/b&gt; דבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמידגן משמע.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתיב רב יוסף&lt;/b&gt; מדברי הכתוב בספר דברי הימים ב (פרק לא), לגבי חזקיהו המלך, שחיזק את דורו בידיעת ההלכות של הפרשת תרומות ומעשרות, שנאמר שם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וכפרוץ הדבר&lt;/b&gt; (שהתרגלו בני ישראל להלכות תרומות ומעשרות), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרבו בני ישראל&lt;/b&gt; להביא תרומות ומעשרות מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראשית&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דגן תירוש ויצהר, וכל תבואת שדה לרוב&quot;. וגומר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שחילק הכתוב בין &quot;דגן&quot; ובין &quot;כל תבואת השדה&quot;, משמע שאין שאר דברים נכללים ב&quot;דגן&quot;, ואין &quot;דגן&quot; אלא חמשת המינים של דגן בלבד!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי אמרת&lt;/b&gt; ש&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דגן&quot;, כל&lt;/b&gt; דבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמידגן משמע,&lt;/b&gt; הרי לדבריך נכללת בדגן כל תבואת השדה הנאספת בכרי, ואם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי &quot;כפרוץ הדבר, הרבו&lt;/b&gt; דגן תירוש ויצהר, וכל תבואת השדה&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי לאחר שאמר הכתוב שהביאו דגן, נכללו בכך כל המינים של תבואת הארץ ש&quot;מידגן&quot;, ומה בא הפסוק להוסיף באמרו &quot;וכל תבואת השדה&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי&lt;/b&gt;: לעולם דגן כולל כל דבר שנאסף בכרי, וכולל בכך גם את כל תבואת השדה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה שבא הפסוק להוסיף לנו בכך שאמר שהביאו בני ישראל מתבואת השדה, הוא בא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאתויי&lt;/b&gt; שהביאו גם מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירות האילן וירק,&lt;/b&gt; שהם אינם נאספים בכרי, ואינם נכללים ב&quot;דגן&quot;, וחידש הכתוב שגם מהם הביאו בני ישראל תרומות ומעשרות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר אומר הנודר מן התבואה וכו&#039;&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, שלדברי רבי מאיר, כאשר אוסר אדם עליו את התבואה, הוא לא נאסר אלא בחמשת מיני דגן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו כשאוסר עצמו מדגן, לדברי חכמים הוא נאסר רק בחמשת מיני דגן, ואילו רבי מאיר סובר שהוא נאסר בכל דבר שנאסף בכרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: מה הדין לפי חכמים כשאסר על עצמו בלשון תבואה, האם מודים הם לרבי מאיר שנאסר רק בחמשת מיני דגן, או שחולקים עליו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: הכל מודים,&lt;/b&gt; בין חכמים ובין רבי מאיר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנודר מן התבואה, שאין אסור אלא מחמשת המינין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא נמי הכי&lt;/b&gt; כדברי רבי יוחנן: ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוין&lt;/b&gt; חכמים ורבי מאיר, למרות שנחלקו לגבי מי שאסר דגן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנודר מן התבואה, שאין אסור אלא מה&#039; המינין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא&lt;/b&gt; ש&quot;תבואה&quot; אינה אלא חמשת המינין ולא יותר, ומה היה צריך רבי יוחנן לומר שלפי רבנן לא יאסרו אלא חמשת המינין כשנדר מ&quot;תבואה&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא,&lt;/b&gt; הייתי אומר, שאדם שאסר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תבואה,&lt;/b&gt; כונתו ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל מילי משמע,&lt;/b&gt; וכל דבר שצומח יאסר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמשמע לן&lt;/b&gt; רבי יוחנן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא משמע כל מילי,&lt;/b&gt; אלא רק חמשת המינין בכלל תבואה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתיב רב יוסף,&lt;/b&gt; שלכאורה בפסוק שהבאנו לעיל משמע שהמילה תבואה כוללת יותר מחמשת מיני דגן, שכתוב בפסוק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot; וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל&quot;&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כו&#039;,&lt;/b&gt; ובהמשך שם כתוב שהביאו תבואת השדה לרוב, הרי משמע שיש הרבה סוגים שנקראים תבואה כמו שכתוב תבואת השדה לרוב? ולמה אמרנו שרק חמשת המינין כלולים במילה תבואה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא&lt;/b&gt;: יש הבדל בין הפסוק למשנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שבמשנה כתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תבואה&lt;/b&gt; וזה דבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחוד,&lt;/b&gt; והפסוק מדבר על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תבואת&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שדה&lt;/b&gt; וזה דבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחוד&lt;/b&gt; - שתבואה כוללת רק את חמשת המינין ותבואת השדה כוללת הרבה מינין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומספרת הגמרא מעשה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בר&lt;/b&gt; (בנו) של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מר שמואל, פקיד,&lt;/b&gt; צווה בצוואתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דליתנון תליסר אלפי זוזי&lt;/b&gt; - שיתנו שלוש עשרה אלף זוז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבא, מן עללתא&lt;/b&gt; (תרגום המילה תבואה הוא עללתא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנהר פניא&lt;/b&gt; - התבואה שגדלה בנהר פניא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלחה רבא&lt;/b&gt; את השאלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקמיה דרב יוסף&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עללתא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי מיקריא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; לו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב יוסף: מתניתין היא!&lt;/b&gt; אפשר לפשוט את הספק ממה שכתוב במשנה לגבי מחלוקת רבי מאיר וחכמים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושוין בנודר מן התבואה שאין אסור אלא מחמשת המינין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח, שתבואה היא חמשת המינין, ומחמשת המינין יגבה את חובו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי: מי דמי?&lt;/b&gt; אין דומה דין המשנה לדין שלפנינו!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי כאשר אדם אומר &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תבואה&quot;, לא משמע&lt;/b&gt; מדבריו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מחמשת המינין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל כאן שלא אמר את המילה תבואה, אלא את התרגום שלה, &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עללתא&quot;,&lt;/b&gt; אין הכונה בלשונו רק חמשת המינין, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל מילי משמע.&lt;/b&gt; ואם כן, יכול לגבות את חובו מכל הצומח מן הקרקע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהדרוהו לקמיה דרבא&lt;/b&gt; - הביאו את דברי אביי שאמר, שעללתא זה כולל הכל לפני רבא,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; על זה רבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא לא קא מיבעיא לי ד&lt;/b&gt;אדם שאמר בלשונו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עללתא&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל מילי&lt;/b&gt; שיוצא מהקרקע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משמע&lt;/b&gt; מדבריו, ועל זה לא הסתפקתי כלל, כי וודאי אני מודה בדין זה לאביי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה שכן הסתפקתי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדא הוא דאיבעיא לי&lt;/b&gt;: האם יכול לגבות את חובו מהכסף שיוצא מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכר&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתים&lt;/b&gt; שמשכירים אותם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכר&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספינות&lt;/b&gt; שמשכירים אותם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וצדדי הספק הם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי אמרינן כיון דפחתן&lt;/b&gt; שפוחתים דמיהם ולפעמים משכירים אותם בזול אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו עללתא היא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיון שאמר לשון עללתא, הרי הוא מתכוון לדבר שעולה ומשתבח ולא דבר שפוחת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דילמא, כיון דלא ידיע פחתיהו&lt;/b&gt; שאין הפחת כל כך ניכר, אין זה פחת חשוב, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עללתא היא,&lt;/b&gt; ויכול השכר הזה להחשב כעללתא? -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזהו ספיקו החדש של רבא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואת הספק הזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרוה רבנן קמיה דרב יוסף&lt;/b&gt; ושאלו אותו מה הדין כדי לענות לרבא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; להם רב יוסף: הרי את השאלה הקודמת שהסתפק, פשטתי לו מהמשנה, והוא חלק עלי וסבר כמו אביי, אם כן, הוא כלל לא שומע לי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי מאחר דלא צריך לן, אמאי שלח לן?&lt;/b&gt; הרי בלאו הכי לא שומע לי?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתוך דברי רב יוסף הבין רבא, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איקפד רב יוסף.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע רבא&lt;/b&gt; את קפידתו של רב יוסף, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואתא לקמיה במעלי יומא דכיפורי&lt;/b&gt; - הגיע לביתו של רב יוסף בערב יום כיפור כדי לפייסו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשכחיה לשמעיה&lt;/b&gt; - ראה את שמשו של רב יוסף, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהוה קא מזיג קמיה כסא דחמרא&lt;/b&gt; שהיה עומד למזוג כוס יין לרב יוסף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבא לשמש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הב לי דאמזיג ליה אנא&lt;/b&gt; - שאני אמזוג לרב יוסף את היין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהב ליה&lt;/b&gt; נתן לו השמש רשות לרבא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקא מזיג איהו כסא דחמרא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והצורה שרבא היה מוזג ומערבב את היין במים היתה שונה ממה שהשמש היה רגיל לעשות, והרגיש רב יוסף בשעה ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי קא שתי,&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; לנוכחים שם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדין מיזגא, דמי למיזגא דרבא בריה דרב יוסף בר חמא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרגיש רב יוסף שאין זה הטעם הרגיל של היין כמו שרגיל למזוג לו שמשו אלא זה דומה למזיגתו של רבא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; שמשו של רב יוסף לרב יוסף: אמת נכון הדבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא ניהו&lt;/b&gt; שרבא עשה את המשקה הזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שמע זאת רב יוסף וקרא לו לרבא שיכנס לפניו, ורצה רב יוסף להוכיח את רבא על זה שחלק עליו למרות שהיה תלמידו, ורצה להזהירו שיהא שפל רוח ביותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב יוסף לרבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תיתיב אכרעך עד דאמרת לי פירושא דהדין מילתא&lt;/b&gt; - שתסביר את פירוש הפסוק:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי דכתיב &quot;וממדבר מתנה, וממתנה נחליאל, ומנחליאל במות&quot;?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי אין אלו סתם ציון מקומות דרך שהלכו שם בני ישראל, שהרי אין מקום שנקרא מתנה, וכן קשה, שאם כן היה צריך לכתוב ממתנה לנחל ומה כונת התורה נחליאל?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבא לרב יוסף: בא הכתוב ללמד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ממילא הוא, לכך ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תורה ניתנה לו במתנה.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בגמרא מבואר שצריך אדם לעשות עצמו כמדבר. לכאורה הכוונה שצריך להיות ענין. ושאדם ישפיל את עצמו. אבל הראשונ ים פרשו שהכוונה היא שכמו שמדבר פתוח לכל, כך האדם צריך ללמד תורה לכל ואומנם, אין זו סתירה בין שני הדברים. שאם אדם יהיה עניו ולא יחשיב את עצמו ממילא יוכל הוא לכוון לדעתו של כל אדם וללמד תורה לכל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזה לומדים ממה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר &quot;וממדבר&quot;&lt;/b&gt; וסמוך לזה, &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנה&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכיון&lt;/b&gt; שזכה אדם זה שעשה עצמו כמדבר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שניתנה לו&lt;/b&gt; תורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במתנה,&lt;/b&gt; זוכה גם ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נחלו אל&lt;/b&gt; שנעשית לו התורה כנחלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזאת לומדים ממה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר &quot;וממתנה&quot;&lt;/b&gt; וסמוך לזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;נחליאל&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכיון&lt;/b&gt; שזכה אדם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנחלו אל,&lt;/b&gt; זוכה גם ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עולה לגדולה,&lt;/b&gt; וזה לומדים ממה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר ומנחליאל&lt;/b&gt; וסמוך לזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במות.&lt;/b&gt; וכל זה זוכה אדם בזכות שהשפיל את עצמו והיה עניו ולא גאותן ששם את עצמו כמדבר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אמנם כנגד זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם הגביה עצמו&lt;/b&gt; ונהיה גאוותן&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, הקב&quot;ה משפילו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולומדים זאת ממה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומבמות&quot;&lt;/b&gt; וסמוך לזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הגיא&quot;,&lt;/b&gt; שיורד מהבמה הגבוהה לגיא הנמוך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועוד עונש ייענש - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא עוד אלא ששוקעין אותו בקרקע&lt;/b&gt; שעושים ממנו אדם נמוך מאוד, כמו האיסקופה של הדלת שנרמסת בידי כל אדם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולומדים זאת ממה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; בפסוק אחרי &quot;מבמות הגיא&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ונשקפה על פני הישימון&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והסיבה ששאל רב יוסף לרבא את פירוש כל הפסוקים האלה? כדי שיאמר מעצמו את פירושם ויראה את גנות הגאוה וישפיל את עצמו, לפי שראה רב יוסף פגם ברבא בזה שחלק עליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיך רבא להסביר את הפסוקים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם&lt;/b&gt; אדם זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוזר בו&lt;/b&gt; מגאותו ומשפיל את עצמו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקב&quot;ה&lt;/b&gt; חוזר ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגביהו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0109_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנהB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot