https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%93_%D7%91פרשני:בבלי:נדרים נד ב - היסטוריית גרסאות2026-04-04T08:04:27Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%93_%D7%91&diff=142332&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:15:44Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:15, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94675:rev-142332:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%93_%D7%91&diff=94675&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:34:39Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נדרים נד ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי לא מודה רבי עקיבא ד</b>אינו יכול לעשות זאת השליח מדעת עצמו, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך אימלוכי,</b> להתיעץ עם בעל הבית אם לתת את הכבד במקום הבשר, ולא לעשות זאת מדעתו. וכיון שעושה זאת השליח מדעת עצמו ולא שאל את בעל הבית, לכן הוא אחראי על מה שעשה, והוא זה שמועל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר שמעתא קמיה דרבא,</b> אמרו את דברי אביי הללו, לפני רבא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להון</b> - רבא לתלמידיו: <b style='font-size:20px; color:black;'>שפיר אמר נחמני</b> - טוב אמר אביי (שהיה מכונה נחמני לפי שגדל אצל רב נחמן), וגם אני סובר כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכעת באה הגמרא לברר מי הם רבנן שחולקים על רבי עקיבא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן תנא דפליג עליה דרבי עקיבא?</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל היא.</b> וההוכחה לזה מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: הנודר</b> איסור הנאה <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הבשר,</b> הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור ב</b>הנאה מ<b style='font-size:20px; color:black;'>כל מיני בשר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואסור</b> בבשר מכל חלקי הבהמה, והם: <b style='font-size:20px; color:black;'>בראש, וברגלים, ובקנה, ובכבד, ובלב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לא רק בבשר בהמה הוא אסור, אלא גם <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>עופות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והסברא שנאסר בכל הדברים האלה, למרות שהמשמעות הפשוטה של בשר היא בשר בהמה, שרגילים לאוכלו, היא סברת רבי עקיבא. והיינו, כיון שאם אדם שולח את שליחו להביא לו בשר, אם הוא לא מוצא, מציע השליח לבעל הבית כתחליף את כל הדברים האלו, מוכח שגם הם כלולים במילה "בשר". ולכן הם נאסרים כשאדם אוסר עצמו בנדר מבשר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> צריך להבין למה אם אדם אמר שאוסר בשר, הרי הוא נאסר גם בכבד וזאת מפני שהשליח מציע את הכבד כתחליף לבשר, ואלו כשאדם אומר שאוסר ירק אף על פי ששליח מציע לו כתחליף את הדלועין, אינו נאסר בדלועין אלא אם כן אמר והוסיף: "ירק המתבשל בקדרה" וכמבואר בגמרא לעיל שצריך להוסיף זאת בשביל לאסור דלועין. ובר"ן תירץ שדלועין רחוקים מהמשמעות של המילה ירק, ולכן לא מספיק ששליח מציע אותם כתחליף לירק אלא, צריך גם להוסיף בלשונו: "ירק המבשל בקדירה. מה שאין כן בכבד שהוא כלול במשמעות הפשוה של המילה בשר. וב"לחם משנה" תירץ הקושיה הזאת שגם בדלועין אם היה שליח מביא אותם לבעל הבית, כשאמר לו בעל הבית להביא לו ירק היו נאסרים הדלועין וכל מה שאמרה הגמרא שצריך להוסיף ולומר ירק המתבשל בקדירה זה כיון שהבינה הגמ' ששליח שאומרים לו להביא ירק כלל לא מציע דלורין. וזה הביאור בקושית הגמ' בתחילת הסוגיה: והא מן ירק נדר. שהכונה היא שאין השליח מציע כלל דלועין כשאומרים לו ירק. ולא כמו שביאר הר"ן את קושית הגמ'. וגם בשאלה השניה של הגמ"' ודילמא ירק הנאכל בקדירה". מסביר ה"לחם משנה" את כוונת הגמרא שאין השליח חושב כלל על דלועין, אלא על ירק הנאכל מקדירה. ולכן לא קשה מהכלל של סתם נדרים להחמיר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיכה המשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומותר</b> אדם זה <b style='font-size:20px; color:black;'>בבשר דגים וחגבים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובגמרא לקמן יתבאר מדוע אינו נאסר בהם אף על גב שגם את הדברים האלו מציע השליח כתחליף לבשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עד כאן דעת תנא קמא, הסובר כרבי עקיבא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בו גמליאל אומר: הנודר</b> הנאה <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הבשר,</b> הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל מיני בשר</b> עצמו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומותר</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בראש, וברגלים, ובקנה, ובכבד, ובלב, ובעופות,</b> שאין הם נכללים בכלל בשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין צריך לומר</b> שמותר ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בשר דגים וחגבים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אפילו תנא קמא, שמחמיר בשאר דברים, מתיר בדגים וחגבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח בדעת רבן שמעון בן גמליאל, שאף על פי שהרגילות של שליח היא להציע כתחליף לבשר את הכבד, לב, בשר עופות וכדומה, בכל זה לא נאסר בכלל בשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח מכאן שתנא קמא החולק על רבי עקיבא, הוא רבן שמעון בן גמליאל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא עוד מימרא של רבן שמעון בן גמליאל בענין זה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר: קרביים, לאו בשר</b> הם. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואוכליהן,</b> מי שאוכל אותם - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו בר איניש</b> הוא אינו בן אדם!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא: הכיצד אמר רבן שמעון בן גמליאל ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אוכליהן</b> של הקרביים לאו איניש הוא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי לעיל, לגבי הדברים שאינם בכלל בשר, לא נאמר שקרביים אינם בכלל בשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי הקרביים <b style='font-size:20px; color:black;'>כבשר</b> רגיל הם, ולמה אמר רבן שמעון בן גמליאל שהאוכל קרביים אינו בן אדם!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסבירה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לענין זביני,</b> לגבי קניית הבשר, אמר רבן שמעון בן גמליאל, כי מי שיש לו כסף לקנות בשר רגיל, ומבזבז את כספו וקונה בו קרביים <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו בר איניש</b> הוא, כיון שבטלה דעתו אצל כל אדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה חוזרת הגמרא לבאר את דברי תנא קמא לעיל, שחילק באדם שאסר על עצמו בשר, שלדעתו הוא נאסר רק בעופות ולא בדגים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא בשר עוף, לתנא קמא דאסיר?</b> הרי הנודר אמר "בשר", ועופות אינן בשר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, בהכרח, הסיבה לכך היא, כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דעביד שליחא דמימליך עליה</b> ומציע את זה למשלחו כתחליף לבשר, הרי זה נכלל בכלל בשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, דגים גם כן היו צריכים להאסר, שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בשר דגים, נמי עביד שליחא, דאי לא משכח,</b> אם אינו מוצא בשוק <b style='font-size:20px; color:black;'>בישרא, מימליך עליה,</b> ומציע לבעל הבית דגים כתחליף, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> לבעל הבית: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי לא משכחנא בישרא, אייתי דגים!</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם כן, גם דגים, הנכללים לפי קנה המידה הזה בבשר <b style='font-size:20px; color:black;'>ליתסרו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי</b>: אין מדובר כאן באדם רגיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון</b> באדם <b style='font-size:20px; color:black;'>שהקיז דם, דלא אכיל דגים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אדם זה, אי אפשר לפרש בלשונו שהתכוון לבשר דגים, שהרי אכילת דגים לאחר הקזת דם מזיקה לבריאותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואדם כזה, כאשר הוא מדבר על בשר הוא אינו חושב כלל על דגים, שהרי הם אינם בריאים בשבילו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> שמעמידים את המשנה באדם מיוחד שהקיז דם ולכן לא נכלל אצלו בלשון בשר גם דגים, אם כן, גם עופות לא יאסרו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו עופות נמי לא אכיל,</b> שגם הם לא טובים לו לבריאות, ואם כן, גם על עופות הוא איננו חושב כשהוא נודר מבשר, שהרי העופות גם הם אינם טובים לבריאותו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והראיה שגם עופות לא טובים לבריאות למי שהקיז דם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר שמואל: דמסוכר,</b> מי שהקיז דם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואכיל בישרא דצפרא,</b> ולאחריהם הוא אוכל בשר עופות או צפרים, <b style='font-size:20px; color:black;'>פרח ליבה צפרא,</b> פורח ממנו לבו כמו שציפור פורחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עוד הוכחה מהא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: אין מקיזין לא על דגים, ולא על עופות, ולא על בשר מליח.</b> שכל מי שאכל אחד מהמאכלים האלו, לא טוב לו להקיז דם - וגם מכאן רואים שעופות זה לא בריא לאדם שהקיז דם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עוד הוכחה מהא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תניא</b>: אדם ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הקיז דם, לא יאכל, לא חלב, ולא גבינה, ולא ביצים, ולא שחליים, ולא עופות, ולא בשר מליח.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח שעופות אינם טובים לבריאות אדם שהקיז דם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן קשה, כיון שהעמדנו את המשנה באדם שהקיז דם, ודגים לא בריאים בשבילו, ולכן הוא אינו חושב עליהם כשנודר מבשר, אם כן, שלא יאסר גם בעופות, שגם הם לא בריאים בשבילו כיון שהקיז דם. ולמה אמר תנא קמא שאסור הוא בבשר עופות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני עופות</b> שכן דעתו עליהם אף על פי שהקיז דם, כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאפשר</b> לאדם זה שהקיז דם לאוכלם <b style='font-size:20px; color:black;'>על ידי שליקה.</b> שאז אינם מזיקין לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אביי אמר</b> תירוץ נוסף לחלק בין עופות לדגים: במשנה מדובר לא באדם שהקיז דם, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון דכיבין ליה עיניא,</b> שכואבים לאדם זה העינים, ולכן אין דעתו כלל על דגים. <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>דגים קשין לעינין,</b> ולא חשב כלל על דגים בשעה שאמר בשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b> - אם נאמר שדגים הם לא טובים לבריאות של אדם שכואב לו העינים, אם כן יהיה זה נגד דברי שמואל, הסובר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אכיל דגים</b> - שטוב לו לאדם שכואב לו העינים לאכול דגים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהא אמר שמואל</b> שמהסמיכות של האותיות נ' ס' ע' שבכתיב מלא הם נכתבות כך: <b style='font-size:20px; color:black;'>נו"ן סמ"ך עי"ן</b> לומדים אנו רמז: <b style='font-size:20px; color:black;'>נונא</b>, דג הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>סמא לעינים,</b> רפואה להם, לפי שהנו"ן, שהוא דג, סומך (כנגד אות סמ"ך) את האדם שכואבת לו עין (כנגד אות עי"ן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שאכילת דגים טובה לעינים ואינה מזיקה להן, למה אמר אביי שדג זה לא טוב לעינים, ואין דעת אדם שכואב לו העינים עליהם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא, סוף אוכלא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מה שאמר שמואל שדגים טובים לעינים, זה רק בסוף המחלה של כאב עינים. אבל בתחילתה של המחלה אכילת דגים רעה היא להן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והמשנה, האומרת שאין דעת האדם הנודר מבשר על דגים כיון שהם לא טובים בשבילו לבריאות, מדובר בה באדם שנדר בתחילת המחלה, שאז אין אכילת דגים טובה לעינים, ואין דעתו כלל על דגים.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0108_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנהB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>Micropedia bot