https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%92_%D7%90פרשני:בבלי:נדרים נג א - היסטוריית גרסאות2026-04-04T11:53:36Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%92_%D7%90&diff=142329&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:15:23Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:15, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94672:rev-142329:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%92_%D7%90&diff=94672&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:34:32Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נדרים נג א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כהמשך למשנה הקודמת דנה משנתינו בנודר מפירות מסויימים, האם הוא מותר ביוצא מהם, אלא שהמשנה הקודמת עסקה בענבים ובזיתים, שליוצא מהם יש שם מיוחד: "יין" "שמן", ואילו משנתינו עוסקת בפירות שהיוצא מהן נקראין על שמם, כגון: "דבש תמרים" וכדומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנודר מן התמרים</b> הדין הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מותר בדבש תמרים</b> שלא נתכוון הנודר אלא לפרי ולא ליוצא ממנו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כתב המחנה אפרים <small>(הלכות נדרים סי' ל"ב)</small>, שאפילו אם נדר מתמרים "אלו" שאסור ביוצא מהן, אינו אסור בדבש תמרים, משום שנחשב לזיעה בעלמא, וכמבואר בברכות <small>(לח, א)</small> שזר השותה בשוגג דבש תמרים ויין תפוחים, רבי יהושע פוטר משום שנחשב לזיעה בעלמא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הנודר <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הסתוונית</b> - ענבים קשים שאינם מתבשלים, ומניחים אותם בכרם בימי החורף ועושים מהם חומץ, הדין ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מותר בחומץ סתווניות.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> ואף על פי שהסתווניות עצמן אינן עומדות לאכילה אלא לחומץ, אין אומרים שהנודר מן הסתווניות כוונתו לחומץ, אלא, הואיל ואמר בנדרו "סתווניות", אינו אסור אלא בסתווניות עצמן, ולא בחומץ היוצא מהן. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> הר"ן מביא בשם הרשב"א לבאר, מדוע דין זה אינו סותר לדין שלעיל לגבי קום החלב, שאמרו בו, שבכל מקום שנקרא קום החלב, אסור לנודר מן החלב, כיון ששם החלב עליו. ואילו כאן אמר תנא קמא, שחומץ סתוונית מותר לנודר מן הסתוונית אף על פי ששם סתוונית עליו. ומבאר הרשב"א שחומץ סתוונית אינו דומה לקום החלב, שקום החלב לא נשתנה צורתו ממה שהיה בתחילה כשהיה מעורב בחלב, ולכן במקום ששם החלב עליו, אסור הוא לנודר מן החלב. מה שאין כן חומץ סתוונית שנשתנה מצורתו המקורית, ולכן אפילו ששם סתוונית עליו, סובר תנא קמא, שמותר לנודר מן הסתוונית. עוד חילוק מחלק הר"ן בין קום לחומץ סתוונית, שבקום, הטעם ששם החלב נקרא עליו באותם מקומות שקוראים לו קום החלב, משום שנדיין תורת חלב עליו, ולכן אסור לנודר מן החלב. מה שאין כן חומץ סתוונית אינו נקרא על שם הסתוונית משום שעדיין תורת סתוונית עליו, אלא כדי להפריש בין חומץ העשוי מסתוונית לחומץ אחר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה בן בתירא אומר: כל</b> פרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ששם תולדתו</b> (היוצאת ממנו) <b style='font-size:20px; color:black;'>קרויה עליו</b> על שמו של אותו פרי, כגון: "דבש תמרים" ו"חומץ סתוניות", שאינם נקראים "דבש" סתם, או "חומץ" סתם. <b style='font-size:20px; color:black;'>ונודר הימנו</b> - מהפרי, הדין ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>ביוצא הימנו</b> כיון ששם הפרי עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים</b> חולקים על תנא קמא, הסובר שהנודר מן הסתוונית מותר בחומץ סתווניות ואסור בסתווניות עצמן, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מתירין</b> בסתווניות ואוסרין בחומץ סתווניות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שחכמים סוברים, שאדם הנודר מדבר שאין אוכלים אותו אלא אוכלים רק את היוצא ממנו, מותר בו ואסור ביוצא ממנו, שלא נתכוון הנודר אלא למה שדרכו לאכלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל הנודר מן התמרים, גם חכמים מודים שמותר בדבש תמרים ואסור בתמרים, היות והתמרים עצמם עומדים לאכילה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: וחכמים מתירין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המשמעות הפשוטה היא שחכמים באים להתיר את מה שרבי יהודה בן בתירה אסר, שהם באים להתיר את היוצא מהדבר הנדור, גם אם שם הדבר הנדור עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, קשה, שדברי <b style='font-size:20px; color:black;'>חכמים היינו</b> ממש כדברי <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא קמא</b> שאמר את אותו דין, שהנודר מן התמרים והסתווניות מותר בדבש תמרים ובחומץ סתווניות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו</b> (יש חילוק בין תנא קמא לחכמים) <b style='font-size:20px; color:black;'>הדא</b> (בדבר זה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כלל זה אמר רבי שמעון בן אלעזר,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שדרכו ליאכל ודרך היוצא ממנו ליאכל, כגון: תמרים ודבש תמרים,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הדין הוא, שאם <b style='font-size:20px; color:black;'>נדר בו, אסור</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>ביוצא ממנו,</b> ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>נודר מ</b>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>יוצא ממנו, אסור בו,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שאין דרכו לאכול, ודרך היוצא ממנו לאכול,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הדין הוא, שאם <b style='font-size:20px; color:black;'>נדר בו, אין אסור אלא ביוצא ממנו,</b> שיש לומר <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא נתכוון זה</b> בנדרו <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ליוצא ממנו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובדבר זה חולקים תנא קמא ורבי יהודה בן בתירה וחכמים במשנתינו,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שרבי שמעון בן אלעזר בברייתא סובר, שבנודר מן התמרים, כיון שדרכו לאכול וגם דרך היוצא ממנו לאכול, לכן אסור בשניהם. ואילו בנודר מן הסתווניות סובר, שכיון שאין דרכו לאכול ודרך היוצא ממנו לאכול, לכן אינו אסור אלא ביוצא ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובא תנא קמא במשנתנו, וחולק עליו בין בתמרים ובין בסתווניות, וסובר, שבין באלו שדרכם לאכול ובין באלו שאין דרכם לאכול, הדין הוא, שאם נדר מהם, אסור בהם ומותר ביוצא מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו רבי יהודה בן בתירא, סובר כרבי שמעון בן אלעזר בתמרים, שהדרך לאוכלו ודרך היוצא ממנו לאוכלו, שאסור בשניהם. וחולק עליו בסתווניות וסובר שגם בהן הדין הוא שאסור בשתיהן, אפילו שאין הדרך לאוכלו ודרך היוצא ממנו לאוכלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחכמים, חולקים על תנא קמא ורבי יהודה בן בתירא בסתוונית, ומתירין את הסתוונית ואוסרים את החומץ היוצא מהם, כיון שאין הדרך לאוכלו, ודרך היוצא מהן לאוכלו, כדברי רבי שמעון בן אלעזר:</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משנתנו מלמדת, שהנודר ממאכל מסוים, מותר במאכל דומה הנקרא באותו שם, אם יש לו שם לוואי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנודר מן היין, מותר ביין תפוחים</b> כיון שיש לו שם לווי, והוא נדר מיין סתם, ויין סתם, הוא יין ענבים ולא יין תפוחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן הנודר <b style='font-size:20px; color:black;'>מן השמן, מותר בשמן שומשמין,</b> שסתם שמן, הוא שמן זית ולא שמן שומשמין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הנודר <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הדבש, מותר בדבש תמרים,</b> שסתם דבש בלשון בני אדם, הוא דבש תמרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הנודר <b style='font-size:20px; color:black;'>מן החומץ, מותר בחומץ סתוניות,</b> שסתם חומץ, הוא יין שהחמיץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הנודר <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הכרישין </b> <small>(כרתי - מין ירק הדומה לבצל)</small>, <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר בקפלוטות,</b> שאמנם הם מין כרישין, אבל הואיל ויש להם שם בפני עצמם, אינם בכלל נדרו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הנודר <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הירק, מותר בירקות השדה</b> הגדלים מאליהם, מפני <b style='font-size:20px; color:black;'>שהוא שם לוויי,</b> שירקות השדה אינם נקראים "ירקות" סתם, אלא בשם לווי שלהם "ירקות השדה", והנודר מירקות סתם, אינו מתכוון אלא לירקות הגינה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כתב הר"ן: אבל הנודר מן היין, אסור אף ביין מבושל, ואינו דומה לירקות השדה, שירק השדה, מין אחר הוא, אבל יין רגיל ויין מבושל, שניהם ממין אחד. ובתשובות מהר"ש הלוי <small>(חיו"ד סל"ב)</small> התיר ביין צימוקים, אבל בתשובות תורת חסד <small>(ס"ג)</small> השיג עליו שאף ביין צימוקים אסור. <small>(הובאו בגליון רעק"א על השו"ע יו"ד סי' רי"ז סעיף ט"ו)</small>.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: הנודר מן השמן</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בארץ ישראל, מותר בשמן שומשמין ואסור בשמן זית.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שבני ארץ ישראל אינם משתמשים אלא בשמן זית, וכוונת הנודר שם לאסור רק שמן זית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובבבל, אסור בשמן שומשמין ומותר בשמן זית.</b> שבני בבל משתמשים בשמן שומשמין ולא בשמן זית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מקום שמסתפקין</b> (שרגילים להשתמש) <b style='font-size:20px; color:black;'>מזה ומזה,</b> בין בשמן זית ובין בשמן שומשמין, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור בזה ובזה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עד כאן דברי הברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: מה החידוש בדברי הברייתא, שבמקום שמשתמשים בשני סוגי השמנים, אסור הנודר מן השמן בשניהם? <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> שכך הדין!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא צריכא,</b> הברייתא מדברת באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>דרובא מן חד מסתפקין</b> (שרוב בני המקום משתמשים רק עם סוג אחד של שמן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והחידוש הוא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא</b> (שהייתי אומר) <b style='font-size:20px; color:black;'>איזיל בתר רובא</b> (שנלך אחר רוב בני המקום), וכיון שרוב בני המקום משתמשים רק בסוג אחד של שמן, הייתי אומר שהתכוון לאסור רק סוג זה של שמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן,</b> כיון שיש להתספק שמא התכוון לאסור גם את סוג השמן שהמיעוט משתמש בו, לכן הדין שאסור בשניהם, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ספק איסורא לחומרא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המשך דברי הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הנודר מן הירק,</b> אם נדר שלא בשנת השמיטה כי אם <b style='font-size:20px; color:black;'>בשאר שני שבוע,</b> הדין ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אסור בירקות הגינה ומותר בירקות השדה,</b> שסתם ירק הכוונה לירקות הגינה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>ובשביעית</b> - אם נדר מן הירק בשנת השמיטה, אי אפשר לומר שהתכוון לירקות הגינה, שהרי אין זורעין בשביעית, אלא ודאי התכוון לירקות השדה שגדלים מאליהן, ולכן הדין ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אסור בירקות השדה, ומותר בירקות הגינה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עד כאן דברי הברייתא.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0105_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנגB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>Micropedia bot