https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%91_%D7%91פרשני:בבלי:נדרים נב ב - היסטוריית גרסאות2026-04-04T12:11:18Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%91_%D7%91&diff=142328&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:15:16Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:15, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94671:rev-142328:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%91_%D7%91&diff=94671&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:34:25Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נדרים נב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: הנודר מן החלב, לרבנן מותר בקום ורבי יוסי אוסר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהו</b> סתירה לכך מהמשנה לקמן <small>(נג ב)</small>, שכתוב שם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הנודר <b style='font-size:20px; color:black;'>מן העדשים, אסור באשישים</b> - פסולת של עדשים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי מתיר.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> הר"ן פירש שאשישים הם עדשים המעורבים ומטוגנים בדבש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן קשה מדברי רבנן שבמשנתינו לדברי רבנן שבמשנה לקמן. שבמשנתינו אמרו, שלשון חלב אינו כולל את הקום היוצא מהחלב, ובמשנה לקמן אמרו, שלשון עדשים כולל גם אשישים שהיא הפסולת היוצאת מהעדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן קשה מרבי יוסי ארבי יוסי, שבמשנתנו אמר שחלב כולל קום, ובמשנה לקמן אמר שלשון עדשים אינו כולל אשישים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא,</b> אין סתירה בין המשניות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום שמחלוקת רבי יוסי ורבנן אינה בשאלה האם היוצא מן הדבר הנדור כלול באיסור או לא, אלא מחלוקתם היא מחמת שלשון בני מקומם היה שונה זה מזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מר</b> (אחד מהחולקים) דיבר לפי לשון <b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתריה</b> (בני מקומו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>מר</b> דיבר לפי לשון <b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתריה</b> (בני מקומו) <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>באתרא</b> (בני המקום) <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן, קרו לחלבא חלבא, ולקומא קומא</b> וכיון שלפי לשון בני מקומם לא היה שם החלב על הקום, לכן אמרו שהקום אינו אסור לנודר מחלב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>באתריה דרבי יוסי, לקומא נמי קרו ליה קומא דחלבא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שלפי לשון בני מקומו שם החלב עליו, לכן אמר רבי יוסי שגם הקום אסור לנודר מן החלב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן לגבי עדשים, המקומות של רבי יוסי ורבנן היו חלוקים בלשונם, שבמקום של רבנן, לאשישים היו קוראים אשישים דעדשים, ולכן הנודר מן העדשים אסור באשישים. מה שאין כן במקומו של רבי יוסי לעדשים קראו עדשים ולאשישים קראו אשישים, ולכן אמר, שהנודר מן העדשים מותר באשישים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>הנודר מן החלב, מותר בקום.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן להיפך, הנודר <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הקום, מותר בחלב.</b> משום שהם שני דברים שונים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הנודר <b style='font-size:20px; color:black;'>מן החלב, מותר בגבינה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן להיפך, הנודר <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הגבינה מותר בחלב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הנודר <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הרוטב מותר בקיפה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן להיפך, הנודר <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הקיפה מותר ברוטב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>אם אמר,</b> קונם <b style='font-size:20px; color:black;'>בשר זה עלי,</b> שאסר בשר מסוים, הדין הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אסור בו, וברוטבו, ובקיפו.</b> משום שהנודר מדבר מסוים, אוסרו כחתיכה של איסור, שגם היוצא ממנו אסור, ולכן גם אם אינם קרויים בשר, כיון שיש בהם טעם היוצא מן הבשר, אסורים<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>הנודר מן היין, מותר בתבשיל שיש בו טעם יין,</b> כיון שאין שם יין על התבשיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קונם יין זה שאיני טועם,</b> שאסר יין מסוים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונפל לתוך התבשיל,</b> באופן זה אסור גם מן היוצא מן היין, ולכן הדין ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אם יש בו</b> בתבשיל <b style='font-size:20px; color:black;'>טעם יין, הרי זה אסור</b>:</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>הנודר מן הענבים, מותר ביין</b> משום שלא אסר על עצמו אלא ענבים, ולא אסר את היוצא מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן הנודר <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הזיתים, מותר בשמן</b> הזיתים, כיון שלא אסר אלא זיתים, ולא את היוצא מהזיתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קונם זיתים וענבים אלו שאיני טועם,</b> הדין ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אסור בהן ו</b>גם <b style='font-size:20px; color:black;'>ביוצא מהן.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רמי בר חמא</b>: מהו הטעם שהאומר קונם זיתים וענבים אלו שאני טועם, אסור גם ביוצא מהם,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם המילה <b style='font-size:20px; color:black;'>"אלו"</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>דוקא,</b> שמחמתה אסור גם היוצא מהן, אבל תוספת המלים "שאיני טועם" אינם משנה את משמעות הנדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שמא המילים <b style='font-size:20px; color:black;'>"שאיני טועם"</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>דוקא,</b> שמילים אלו הם המשנים את משמעות הנדר לאסור גם את היוצא מהם. אבל המילה "אלו" לא משנה את משמעות הנדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי סלקא דעתך</b> (אם יעלה בדעתך) לומר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>"אלו" דוקא,</b> ומילה זו היא שגורמת שמשמעות הנדר לאסור גם את היוצא מהם. אם כן קשה, "<b style='font-size:20px; color:black;'>שאיני טועם"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי?</b> מדוע כתבה המשנה שהנודר הוסיף ואמר שאיני טועם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם נאמר שהמילים "שאיני טועם" הם שקובעים, אם כן קשה מדוע כתבה המשנה שהנודר הוסיף את המילה "אלו" בנדרו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: לפי הצד שהמילה "אלו" היא הגורמת שיאסר גם ביוצא מהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא קמשמע לן</b> (זה החידוש שבאה המשנה לחדש) בזה שכתבה שהוסיף הנודר ואמר גם "שאיני טועם".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאף על גב דאמר</b> הנודר בנדרו <b style='font-size:20px; color:black;'>שאיני טועם,</b> בכל זאת דווקא <b style='font-size:20px; color:black;'>אי דאמר "אלו",</b> אז <b style='font-size:20px; color:black;'>מיתסר</b> גם ביוצא מהם, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי לא</b> אמר "אלו", <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> נאסר ביוצא מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן להיפך, לפי הצד שה"שאיני טועם" דווקא, המשנה באה לחדש בזה שכתבה, שהוסיף הנודר ואמר "אלו", לומר, שאף על פי שאמר "אלו", בכל זאת, דווקא אם אמר "שאיני טועם", נאסר גם ביוצא מהם, אבל אם לא אמר "שאיני טועם" אינו נאסר ביוצא מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b> לפשוט את הספק:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b>: תנן לקמן <small>(נז, א)</small> אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>קונם פירות האלו עלי</b>, או שאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>קונם הן לפי,</b> <small>(ולא אמר "שאיני טועם")</small>, הדין ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אסור בחילופיהן ובגידוליהן</b> כדין הקדש שאסור בחילופין ובגידולין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדויק שם, שדווקא בחילופיהן וגידוליהן אסור <b style='font-size:20px; color:black;'>הא ביוצא מהן מותר.</b> משמע שהמילה "אלו" אינה גורמת לאסור את היוצא מהם,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן נפשט הספק, ש"אלו" לאו דווקא ו"שאיני טועם" דווקא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דוחה הגמרא את הראיה, שאפשר לומר במשנה שם שאין הכי נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא הדין דאפילו ביוצא מהן אסור, ו</b>המשנה שם לא כתבה אלא רק את הדין שחילופיהן וגידוליהן אסורים, משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הא עדיפא ליה לאשמועינן</b> (היה עדיף לה לחדש) את הדין <b style='font-size:20px; color:black;'>דחילופיהן כגידוליהן דמי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b>: מנסה הגמרא לפשוט מהמשך המשנה שם,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם אמר קונם פירות <b style='font-size:20px; color:black;'>שאיני אוכל</b> א<b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b> שאמר קונם פירות <b style='font-size:20px; color:black;'>שאיני טועם,</b> <small>(ולא אמר "אלו")</small> הדין ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מותר בחילופיהן ובגידוליהן,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדוייק שם שדווקא חילופיהן וגידוליהן מותרים <b style='font-size:20px; color:black;'>הא היוצא מהן אסור,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן ניתן לפשוט משם שהמילים "שאיני טועם" הם האוסרים אף את היוצא מהם, ו"שאיני טועם" דווקא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דוחה הגמרא את הראיה, שאפשר לפרש במשנה שם, שבאומר קונם פירות שאיני טועם, לא רק בחילופיהם וגידוליהם מותר, אלא הוא הדין ביוצא מהם מותר, והטעם שהמשנה לא הביאה דין זה, משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>איידי דלא נסיב</b> (אגב זה שלא הביאה המשנה) <b style='font-size:20px; color:black;'>ברישא</b> את הדין של ה<b style='font-size:20px; color:black;'>יוצא מהן,</b> לכן גם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נסיב נמי בסיפא</b> את הדין של ה<b style='font-size:20px; color:black;'>יוצא מהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> פושטת הגמרא מהמשנה לעיל שבאמירת "אלו" אסור אף היוצא מהן,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ששנינו לעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהודה מעשה</b> ונדרתי מן הבשר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואסר רבי טרפון עלי ביצים שנתבשלו עמו</b> - עם הבשר, כיון שקלטו את הטעם היוצא מן הבשר. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> חכמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אימתי</b> אסר רבי טרפון, גם את הטעם היוצא מהדבר הנדור. דווקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שאמר בשר זה עלי, שהנודר מן הדבר</b> המסוים <b style='font-size:20px; color:black;'>ונתערב באחר, ויש בו</b> בדבר הנדור, <b style='font-size:20px; color:black;'>בנותן טעם הרי זה</b> הדבר האחר <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> מחמת הטעם שיצא מן האיסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משמע שבנודר דבר מסוים ואומר "אלו", גם בלא שאומר "שאיני טועם" נאסר אף ביוצא מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן רואים ממשנה זו ש"אלו" דווקא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אומרת הגמרא, אין הכי נמי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>אומר <b style='font-size:20px; color:black;'>"אלו" לא קא מיבעיא לן דדוקא הוא</b> ואסור אף ביוצא מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי מיבעיא לן</b> עדיין יש להסתפק, <b style='font-size:20px; color:black;'>בשאיני טועם</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם גם הם <b style='font-size:20px; color:black;'>דוקא,</b> ובמילים אלו בלבד, גם כן אוסר את היוצא מהם, והמשנה שהביאה גם את "אלו" וגם את "שאיני טועם", לומר, שבין אם אמר "אלו" בלבד ובין אם אמר "שאיני טועם" בלבד, אסור ביוצא מהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> דלמא, המילים "שאיני טועם" הם <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו דוקא</b> ואינם מוסיפים איסור בנדר לאסור את היוצא מהם. והמשנה כתבה שהנודר הוסיף מילים אלו, רק כדי לחדש, שאפילו אם אמר "שאיני טועם" אינו נאסר ביוצא מהם עד שיוסיף ויאמר "אלו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה לעיל: אם אמר קונם <b style='font-size:20px; color:black;'>דג דגים שאיני טועם,</b> הדין ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אסור בהן בין</b> בדגים <b style='font-size:20px; color:black;'>גדולים בין</b> בדגים <b style='font-size:20px; color:black;'>קטנים, בין</b> כשהם <b style='font-size:20px; color:black;'>חיים בין</b> כשהם <b style='font-size:20px; color:black;'>מבושלים,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומותר בטרית טרופה ובציר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי בטרית טרופה ובציר יש טעם שיצא מהדגים שנדר, ולא נאסרו לנודר שאמר "שאיני טועם", רואים ממשנה זו, שבאמירת "שאיני טועם" אינו אוסר את היוצא מהדבר הנדור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: אין להביא ראיה משם, משום שאפשר לפרש שם, שמה שהתירה המשנה טרית טרופה וציר, מדובר באופן שהוכנו קודם שנדר, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכבר יצא</b> הטעם <b style='font-size:20px; color:black;'>מהן</b> - מהדגים, קודם שנדר,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן אינם אסורים לנודר, משום שרק היוצא מהדבר הנדור אסור, וכיון שהם יצאו מהדבר קודם שנדר ממנו, לא נאסרו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לסיכום: הגמרא פשטה שבאומר "אלו" או "זה" שנדר מדבר מסוים, אסור אף ביוצא מהם, אבל באמירת "שאיני טועם" מסתפקת הגמרא האם מילים אלו משמעותם לאסור אף את הטעם היוצא מהדבר הנדור, או לא. ונשארת הגמרא בלא פשיטות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כתב הר"ן: וכיון דלא איפשיטא, משמע דנקטינן לחומרא.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0104_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>Micropedia bot