https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%98_%D7%91
פרשני:בבלי:נדרים מט ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-20T20:51:57Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%98_%D7%91&diff=142322&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-09T14:14:33Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:14, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%98_%D7%91&diff=98572&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:26:36Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:26, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבא</b>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן מצלינן על קצירי ועל מריעי</b> (כמו מי אנחנו סוברים, שאנחנו מתפללים בכל יום, ולא רק בראש השנה, על האנשים החולים <small>(בברכת "רפאינו")</small>, שהם קצירי, ועל רבנן <small>("ועל פליטת סופריהם")</small>, שהם מריעי)?</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבא</b>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן מצלינן על קצירי ועל מריעי</b> (כמו מי אנחנו סוברים, שאנחנו מתפללים בכל יום, ולא רק בראש השנה, על האנשים החולים <small>(בברכת "רפאינו")</small>, שהם קצירי, ועל רבנן <small>("ועל פליטת סופריהם")</small>, שהם מריעי)?</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(<b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן, כרבי יוסי</b>) שסובר במסכת ראש השנה <small>(טז א)</small> שאדם נדון בכל יום.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(<b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן, כרבי יוסי</b>) שסובר במסכת ראש השנה <small>(טז א)</small> שאדם נדון בכל יום.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לרבנן, אין טעם להתפלל כל יום על החולים ועל רבנן, כיון שהם סוברים שאדם נדון בראש השנה, ואחרי שכבר נגמר דינם, אין התפילה מועילה להם.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לרבנן, אין טעם להתפלל כל יום על החולים ועל רבנן, כיון שהם סוברים שאדם נדון בראש השנה, ואחרי שכבר נגמר דינם, אין התפילה מועילה להם.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94665:rev-98572:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%98_%D7%91&diff=94665&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T07:34:14Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נדרים מט ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבא</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן מצלינן על קצירי ועל מריעי</b> (כמו מי אנחנו סוברים, שאנחנו מתפללים בכל יום, ולא רק בראש השנה, על האנשים החולים <small>(בברכת "רפאינו")</small>, שהם קצירי, ועל רבנן <small>("ועל פליטת סופריהם")</small>, שהם מריעי)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(<b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן, כרבי יוסי</b>) שסובר במסכת ראש השנה <small>(טז א)</small> שאדם נדון בכל יום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לרבנן, אין טעם להתפלל כל יום על החולים ועל רבנן, כיון שהם סוברים שאדם נדון בראש השנה, ואחרי שכבר נגמר דינם, אין התפילה מועילה להם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מדאמר</b> רבא, <b style='font-size:20px; color:black;'>קצירי ומריעי,</b> וכינה את רבנן מריעי, שהוא תרגומו של חולה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> מהרש"א בחידושי אגדות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> שרבא סובר שרבנן נקראים חולים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קצירי</b> - היינו החולים המוטלים על ערשותיהם. ונקראו קצירי, לפי שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>קצירי ממש,</b> שנפשם קצרה מחמת חוליים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מריעי</b> - היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> שהם חלושים ותשושי כח, שאכילתם ושינתם מעוטה, ועמלם מרובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: קונם תבשיל וכו' <b style='font-size:20px; color:black;'>ומותר בעבה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין,</b> משנתנו המתירה לנודר מן התבשיל לאכול מעשה קדירה עבה, היא משום שמנהגם היה שלא לאכול עמו את הפת, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>דלא כ</b>מנהג <b style='font-size:20px; color:black;'>בבלאי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי זירא: בבלאי, טפשאי</b> הם, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאכלי לחמא בלחמא.</b> שהם אוכלים מעשה קדירה עבה, שהוא כמו לחם, יחד עם לחם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי זה, בבלי שנודר מן התבשיל, אסור במעשה קדירה עבה, כיון שדרכם של הבבליים לאוכלו עם הפת, נקרא תבשיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רב חסדא היה מבני בבל שהיו אוכלים פת בדייסא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא: דמשאיל</b> (יש לשאול) <b style='font-size:20px; color:black;'>להון, להלין נקדני דהוצל</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> (את אותם אנשים מהוצל, שמדקדקים באכילתם) - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> הרא"ש גרס "נקרני", כלומר, נקיי הדעת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הדין דייסא</b> (מאכל זה של חיטים מבושלים), <b style='font-size:20px; color:black;'>היכין מעלי למיכלה</b> (כיצד עדיף לאוכלו)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם עדיף לאכול דייסא <b style='font-size:20px; color:black;'>דחיטי, ב</b>יחד עם <b style='font-size:20px; color:black;'>לחמא דחיטי. ו</b>דייסא <b style='font-size:20px; color:black;'>דשערי בלחמא דשערי.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא,</b> להיפך, עדיף לאכול דייסא <b style='font-size:20px; color:black;'>דחיטי ב</b>יחד עם לחם <b style='font-size:20px; color:black;'>דשערי, ו</b>דייסא <b style='font-size:20px; color:black;'>דשערי ב</b>יחד עם לחם <b style='font-size:20px; color:black;'>דחיטי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא, אכליה</b> (היה אוכל) את פיתו <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>יחד עם <b style='font-size:20px; color:black;'>חסיסי</b> (קמח של קליות <small>(שעורים קלופים שלא הביאו שליש ויבשו אותם בתנור)</small>)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר רב הונא אשכחיה לרב הונא</b> (רבה בר רב הונא מצא את רב הונא) <b style='font-size:20px; color:black;'>דקאכיל דייסא באצבעתיה</b> (שהיה אוכל דייסא עם אצבעותיו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אמאי קאכיל מר בידיה</b> (מדוע אוכל מר עם ידיו ולא עם כלי)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: הכי אמר רב, דייסא באצבעתא בסים</b> (הדייסא משובחת יותר כשאוכלים אותה עם האצבע). <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל דכן בתרתין וכל דכן בתלת</b> (וכל שכן שהיא משובחת יותר, אם אוכלה על ידי שתים ושלש אצבעות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב לחייא בריה</b> (בנו), <b style='font-size:20px; color:black;'>וכן אמר ליה רב הונא לרבה בריה</b> (בנו):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>מזמנים לך</b> (אותך) <b style='font-size:20px; color:black;'>למיכל דייסא,</b> ל?ך <b style='font-size:20px; color:black;'>עד פרסה</b> כדי לאוכלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם מזמינים אותך <b style='font-size:20px; color:black;'>למיכל בישרא דתורא</b> (בשר בקר), ל?ך <b style='font-size:20px; color:black;'>עד תלתא פרסין</b> (שלוש פרסות) כדי לאוכלו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> הרי"ץ בשיטמ"ק פירש להיפך, אם מזמינים אותך לאכול דייסא תסרב עד שיעור של פרסא, כיון שהם קשין לגוף. ואם מזמינים אותך לאכול בשר השור, תסרב עד שלש פרסות, מפני שהם עוד יותר קשין לגוף. והמפרש פירש, שדייסא אינה סועדת את הלב אלא עד שיעור של הילוך פרסא, ובשר השור סועד עד שיעור שלש פרסות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב לחייא בריה, וכן אמר ליה רב הונא לרבה בריה, כל מידעם</b> (כל דבר שהכנסת לפיך) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תפלוט קמיה רבך</b> (לא תרוק אותו החוצה לפני רבך) מפני כבודו, לפי שהיורק בפני רבו, חייב מיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לבר מן</b> (חוץ) מ<b style='font-size:20px; color:black;'>קרא</b> (דלועין) <b style='font-size:20px; color:black;'>ודייסא, שהן</b> קשין לגוף, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>דומין לפתילתא של אבר</b> (לגוש של עופרת) שאינו מתעכל בגוף, ויש בהם משום סכנת נפשות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן יש לירוק אותם החוצה, אפילו בפני רבו,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו קמי</b> (בפני) <b style='font-size:20px; color:black;'>שבור מלכא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b>, יש ל<b style='font-size:20px; color:black;'>פלוט</b> אותם מהפה, מחמת הסכנה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> שבור מלכא היה מלך בזמן שמואל, או ששמואל עצמו היה נקרא שבור מלכא. שיטמ"ק.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי ורבי יהודה</b> אכלו דייסא ביחד בקערה אחת, <b style='font-size:20px; color:black;'>חד אכיל דייסא באצבעתיה, וחד אכיל בהוצא</b> (בקליפת עץ).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה,</b> אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>דאכיל</b> (שהיה אוכל) <b style='font-size:20px; color:black;'>בהוצא, ל</b>אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>דאכיל</b> (שהיה אוכל) <b style='font-size:20px; color:black;'>באצבעתיה: עד מתי אתה מאכילני צואתך</b> שתחת הציפורניים!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה,</b> אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>דאכיל באצבעתיה, ל</b>אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>דאכיל בהוצא: עד מתי אתה מאכילני רוקך!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאין הדרך לקנח את ההוצא מהרוק קודם שמחזירו לקערה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(מה שאין כן באצבע, שהיה מקנח אותו מן הרוק קודם שמחזירה לקערה) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה ורבי שמעון, אייתו לקמייהו</b> (הביאו לפניהם) <b style='font-size:20px; color:black;'>בלוספיין</b> (מין תאנים שקשים לעיכול).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אכל, רבי שמעון לא אכל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי יהודה</b> לרבי שמעון: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא לא אכיל מר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי שמעון,</b> תאנים <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו אין יוצאין מבני מעים כל עיקר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי יהודה,</b> אם כך <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שכן ש</b>נאכלם ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נסמוך עליהן</b> שלא נצטרך לאכול מאכל אחר <b style='font-size:20px; color:black;'>למחר,</b> שמתוך שאינם מתעכלים, הם מתעכבים במעיים, וכל זמן שהם עומדים שם, הם זנים את הגוף <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כתב השיטמ"ק בשם הרא"ם, דברי בדיחות היה, כי לפי חכמת הרפואות ומנהג העולם, כל מאכל השוהה בבני מעיים יותר מעת לעת אינו יפה לגוף.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה הוה יתיב</b> (היה יושב) <b style='font-size:20px; color:black;'>קמיה ד</b> (לפני) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי טרפון,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי טרפון: היום פניך צהובין,</b> שהיה נראה מדושן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יהודה: הטעם שהיום פני צהובין, משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אמש</b> (אתמול) <b style='font-size:20px; color:black;'>יצאו עבדיך לשדה, והביאו לנו תרדין, ואכלנום בלא מלח. ואם אכלנום במלח, כל שכן שהיו פנינו צהובין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרה ההיא מטרוניתא</b> (אשה רומית חשובה) <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי יהודה: מורה ורוי</b> (אתה בעל הוראה, ואתה משתכר)? כי מתוך שהיו פניו צהובין, היתה סבורה שהשתכר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לה</b> רבי יהודה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הימנותא בידא דההיא איתתא</b> (אמונתי בידך), <b style='font-size:20px; color:black;'>אי טעימנא</b> (שאיני טועם כל השנה יין) <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> רק ב<b style='font-size:20px; color:black;'>קידושא ואבדלתא,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>וארבעה כסי דפסחא</b> (וארבע כוסות של ליל הסדר). <b style='font-size:20px; color:black;'>וחוגרני צידעי</b> (וקושר אני את צדעי פדחתי) <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הפסח עד העצרת</b> מחמת מיחוש הראש שיש לי מאותו יין שאני שותה בליל הסדר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> המהרש"א בחידושי אגדות הקשה, מדוע רבי יהודה לא שתה יין בחג, והרי רבי יהודה עצמו דורש <small>(בפסחים קט, א)</small> את הפסוק "ושמחת בחגך" שאנשים צריכים לשמוח בראוי להם - ביין? ותירץ, שרבי יהודה דיבר בסתם אנשים, שראוי להם יין, אבל רבי יהודה עצמו, היה שונה מסתם אנשים, שהרי לא היה ראוי לו יין, כמו שאמר שמחמת היין היה חוגר צדעיו.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> הרשב"א בתשובותיו <small>(ח"א רלח - הובא בב"י או"ח תעב)</small> נשאל על אדם המצטער בשתיית יין, האם חייב בארבע כוסות, או שמא יקבע סידרו על המצה, כדין מי שאין לו יין. והשיב שמתסבר שחייב לדחוק את עצמו, על אף צערו ומכאוביו, וישתה ארבע כוסות, והביא סמך לדבר מרבי יהודה בסוגיין. וכן נפסק בשו"ע <small>(או"ח תעב, י)</small>. אמנם כתב האחרונים <small>(הובא במשנ"ב שם)</small> שאם מצטער, יכול לשתות יין צימוקים או חמר מדינה. אבל כתב במשנה ברורה שם, שכל זה אמור דווקא במי שמצטער בשתיתו, או בא לידי כאב ראש מהשתיה וכדומה, אבל אם יחלה ויפול למשכב, פטור משתית יין. לפי שאין זה דרך חירות <small>(שער הציון שם)</small>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> הטעם שפני צהובין, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>"חכמת אדם תאיר פניו".</b> <small>(קהלת ח)</small>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה ההוא צדוקי לרבי יהודה: פניך</b> הצהובין <b style='font-size:20px; color:black;'>דומין אי</b> (או) <b style='font-size:20px; color:black;'>כמלוי רבית אי</b> (או) <b style='font-size:20px; color:black;'>כמגדלי חזירין,</b> כי מתוך שמרויחין הרבה פניהם צהובין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי</b> יהודה: אין פני צהובין מחמת זה, שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ביהודאי</b> (ליהודים) <b style='font-size:20px; color:black;'>תרוייהו</b> (גם לגדל חזירים וגם להלוות בריבית) <b style='font-size:20px; color:black;'>אסירן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> הטעם שפני צהובין, משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>עשרים וארבעה בית הכסא אית</b> (יש) <b style='font-size:20px; color:black;'>לי מן ביתא עד בי מדרשא, וכל שעה ושעה אני נכנס לכל אחד ואחד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה, כד אזיל לבי מדרשא</b> (כשהיה הולך לבית המדרש), <b style='font-size:20px; color:black;'>שקיל גולפא על כתפיה</b> (היה נושא אתו קנקן על כתיפו) כדי שיהיה לו על מה לשבת בבית המדרש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה.</b> שמחמת מלאכה זו של נשיאת הקנקן לבית המדרש, היה יכול לשבת עליו, ולא היה צריך לשבת על גבי הקרקע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון שקיל צנא</b> (לקח צנצנת) <b style='font-size:20px; color:black;'>על כתפיה</b> לבית המדרש. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה</b> שלא יצטרך לשבת על גבי הקרקע בבית המדרש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דביתהו</b> (אשתו) <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי יהודה, נפקת נקטת עמרא</b> (יצאה מביתה והביאה צמר), <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדה גלימא דהוטבי</b> (עשתה מהצמר גלימה חשובה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כד נפקת לשוקא</b> (כאשר היתה היא יוצאת לשוק) <b style='font-size:20px; color:black;'>מיכסיא ביה</b> (היתה מתלבשת בו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכד נפיק</b> (וכאשר היה יוצא) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה לצלויי</b> (להתפלל) <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה מיכסי ומצלי</b> (היה מתלבש בו ומתפלל).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכד מיכסי ביה</b> (וכשהיה רבי יהודה מתלבש בו), <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה מברך, ברוך שעטני מעיל,</b> משום שהיתה הגלימה חשובה אצלו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> כמו מעיל העשוי ממשי <small>(שנקרא מעיל, על שם עילויו משאר בגדים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b>)</small><b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> שאל הגר"ח שמואלביץ זצ"ל, ממה נפשך, איזה בגד זה היה, אם זה היה של איש, כיצד לבשתו האשה, ואם זה היה של אשה, כיצד לבשו רבי יהודה? מוכרח, שלא היה זה כי אם חתיכת בד, שלא שייך בה שם "בגד איש" או "בגד אשה", ואפילו הכי היה חביב עליו ביותר, צא ולמד מידת ההסתפקות להיכן היא מגעת. <small>(שיחות מוסר - מאמר י' תשל"ג)</small>. (ולכאו' יש לעיין, שהרי בראשונים פירשו שגלימא דהוטבי, היינו גלימה חשובה. ואם כן קשה, כיצד לא היה בזה משום "לא ילבש". ויעוין במהרש"א בחידושי אגדות, שכתב, שבגד מעיל הוא מיוחד לשניהם, כמו שמצאנו בפסוקים מפורשים, ולכן אין בו משום "לא ילבש".&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> שיטמ"ק, ופירש, שלא היה משקר בברכתו שבירך על המעיל. לפי שהוא קרא אותו מעיל, וגם לפי שהיה זה מעולה בעיניו היה יכול לקרותו מעיל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זימנא חדא</b> (פעם אחת) <b style='font-size:20px; color:black;'>גזר רבן שמעון בן גמליאל תעניתא</b> (תענית ציבור).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרכם היה להתאסף בכל תענית למקום הנשיא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה לא אתא</b> (לא בא) <b style='font-size:20px; color:black;'>לבי תעניתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרין ליה</b> (אמרו לו) לרבן שמעון בן גמליאל, שהסיבה שרבי יהודה לא בא, משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לא אית ליה כסויא</b> (שאין לו בגד להתכסות בו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;14&nbsp;</b>). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;14.&nbsp;</b> המהרש"א בחידושי אגדות מבאר: שאפשר שאותו מעיל לא היה בידו, כיון שאשתו היתה צריכה לצאת לשוק, או, שהיה מתבייש לבא לשם בכסות שמיוחד גם לאשתו, ולכן שלחו לו גלימא, שהוא כסות המיוחד לאיש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שדר ליה</b> (שלח לו) רבן שמעון בן גמליאל <b style='font-size:20px; color:black;'>גלימא</b> כדי שיהיה לו מה ללבוש, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא קביל.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0098_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>
Micropedia bot