https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95_%D7%90פרשני:בבלי:נדרים מו א - היסטוריית גרסאות2026-04-27T20:28:50Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95_%D7%90&diff=142315&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:13:44Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:13, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94658:rev-142315:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95_%D7%90&diff=94658&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:34:02Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נדרים מו א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושניהם אסורים להעמיד</b> בחצר <b style='font-size:20px; color:black;'>ריחים ותנור, ולגדל תרנגולים.</b> שאף על פי ששותפין אינם מקפידים זה על זה אם אחד מעמיד דבר בחלקו של חבירו, מכל מקום, אם מקפידים, רשאים לאסור זה על זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם <b style='font-size:20px; color:black;'>היה אחד מהם מודר הנאה מחבירו, לא יכנס לחצר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר בן יעקב אומר: יכול הוא לומר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לו</b> לשותפו: <b style='font-size:20px; color:black;'>לתוך שלי אני נכנס, ואיני נכנס לתוך שלך.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחלק זה של המשנה אינו חידוש, בין לרבנן ובין לרבי אליעזר בן יעקב, שהרי מאי נפקא מינה אם הדירו שניהם הנאה זה מזה, או שאסר רק אחד על חבירו?! אלא שנקט התנא דין זה משום הסיפא דלהלן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכהאי גוונא <b style='font-size:20px; color:black;'>כופין את הנודר למכור את חלקו.</b> שכיון שאחד אסור והשני מותר, חוששין שהמודר יתקנא בחבירו, ויבוא אף הוא להשתמש בחצר. ולכן, כדי שלא יכשל, כופין את המדיר למכור את חלקו, ואז יהיה המודר מותר בכל החצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היה אחד מן השוק מודר באחד מהם</b> (מאחד מהשותפין) <b style='font-size:20px; color:black;'>הנאה, לא יכנס</b> אותו אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>לחצר.</b> שהרי אם יכול לעכב על חבירו, כל שכן שיכול לעכב על אחד מהשוק!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר בן יעקב אומר</b>: אף במקרה כזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול</b> אותו אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>לומר לו</b> למדיר: <b style='font-size:20px; color:black;'>לתוך</b> חלקו <b style='font-size:20px; color:black;'>של חבירך אני נכנס, ואיני נכנס לתוך שלך</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> וכתב הרשב"א, דהיינו דווקא אם נכנס לצורך השותף, בין שהוא צריך לשותף, ובין שהשותף צריך לו, לפי שהחצר קנויה להם ולכל מי שצריך להם. אבל ודאי שאסור לו ליכנס לחצר לצורך עצמו שדווקא לצרכיהם הקנו את החצר זה לזה, אבל לא הקנו לכל העולם! אבל הרא"ה כתב, דבכל ענין שרי. וכתב הר"ן דלא נראו דבריו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המודר הנאה מחבירו, ויש לו</b> למדיר <b style='font-size:20px; color:black;'>מרחץ ובית הבד מושכרין בעיר</b> (שהמרחץ ובית הבד מושכרין לאדם אחר), <b style='font-size:20px; color:black;'>אם יש לו</b> למדיר <b style='font-size:20px; color:black;'>בהן תפיסת יד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> המודר להשתמש בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו בהן תפיסת יד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b>. ובגמרא יתבאר מהי תפיסת יד. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> וכתב הרשב"א, דהיינו דווקא היכא שכשהדירו היו כבר המרחץ ובית הבד מושכרין לאחר. אבל אם השכירן לאחר מכן - אסורים. דאף על גב דאמרינן בסיפא של המשנה שהאוסר על עצמו דבר של חבירו, אם מת אותו אדם או שמכר את הדבר לחבירו - מותר בו, היינו דווקא במכר, אבל בשכירות - אסור.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האומר לחבירו: "קונם לביתך שאני נכנס"</b> (כלומר, ביתך יהא אסור עלי בקונם אם אקחנו),</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן האומר לחבירו: "קונם <b style='font-size:20px; color:black;'>שדך שאני לוקח"</b> (כלומר, שדך יהא אסור עלי בקונם אם אקחנו),</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>מת</b> בעל הבית או השדה, <b style='font-size:20px; color:black;'>או שמכרו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> בהם המודר. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> והוא הדין אם נתנו לאחר, אלא שקא משמע לן תנא דמתניתין, שדווקא אם מכרו לאחר - מותר, אבל אם מכר למודר עצמו - אסור. ר"ן</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם, משום שהרי אמר לשון "ביתך" ו"שדך", דהיינו דווקא כשהם שלו, אבל אם מכרן או הורישם, הרי כבר אינם שלו, ולכם מותר בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם אמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>"קונם בית זה שאני נכנס",</b> או שאמר: "קונם <b style='font-size:20px; color:black;'>שדה זו שאני לוקח",</b> אף אם <b style='font-size:20px; color:black;'>מת או שמכרו לאחר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור.</b> שכיון שאמר "בית זה", הרי אסר על עצמו את הבית גופו, בלי קשר לבעליו, ולכן אסור עליו אף כשהבית יהיה של אחר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> וכתב הר"ן, דיש גם חומרא היכא שאמר "ביתך", שאם נפל הבית, ובנאו מחדש, אזי אם אמר "קונם ביתך", אסור עליו אף הבית החדש, שהרי ביתו של המודר הוא! אבל אם אמר "בית זה", כיון שחרב אותו בית, הרי הוא מותר בבית החדש. והביא דהכי איתא בירושלמי (פ"ה ה"ג).</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b>: במשנתנו - <b style='font-size:20px; color:black;'>בנדרו</b> הנאה זה מזה <b style='font-size:20px; color:black;'>פליגי</b> (כלשון המשנה: "השותפין שנדרו הנאה זה מזה").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>הדירו זה את זה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי אמרינן</b> שבאמת כולם סוברים שיש ברירה, ומדינא אף לרבנן היו צריכים השותפין להיות מותרים ליכנס לחצר. אלא שהם סוברים שכיון שהדירו עצמם - קונסין אותם שלא יכנסו לחצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, אפשר לומר שדווקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בנדרו הוא דפליגי. אבל בהדירו זה את זה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מודו ליה רבנן לרבי אליעזר בן יעקב</b> שזה נכנס לתוך שלו, וזה נכנס לתוך שלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כי</b> (כמו) <b style='font-size:20px; color:black;'>אנוסין דמו,</b> ולא שייך לקנוס אותם!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דילמא,</b> באמת בזה גופא נחלקו רבנן ורבי אליעזר, אם יש ברירה - או לא, וכפי שנתבאר במשנה, ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בהדירו זה את זה פליגי רבנן,</b> שהרי אם סבירא לן שאין ברירה - הרי הוא נכנס לחלקו של חבירו!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> מדברי משנתנו, ששנינו בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>היה אחד מהן מודר הנאה מחבירו,</b> ו"מודר", היינו שהדירו חבירו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>פליגי רבנן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תני</b> במשנתנו: היה אחד מהן <b style='font-size:20px; color:black;'>נדור מחבירו הנאה.</b> שהדיר עצמו מחבירו (דהיינו, שמשמעות "מודר" במשנתנו היא שהדיר עצמו מחברו, כי "מודר" משמע בין שהדיר את עצמו, ובין שהדירו חבירו. ר"ן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי מסתברא,</b> שמדובר שהדיר עצמו מחבירו, ולא שחברו הדירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> של משנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכופין את הנודר למכור את חלקו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת בשלמא דנדר הוא</b> הנאה מחבירו, <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו דקתני</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כופין</b> אותו למכור את חלקו, שהרי הוא גרם לעצמו, בזה שהדיר עצמו מחבירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אי אמרת דאדריה</b> חבירו מחלקו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי כופין אותו? הא מינס אניס</b> (הרי אנוס הוא, שחבירו הדירו)! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> וליכא למימר שמה ששנינו שכופין, היינו את המדיר, דלא מסתבר שכך הוא הדין, שכופין אדם למכור את שלו, מפני שאסר על חבירו. אבל את הנודר עצמו - ראוי לכוף, שאיזו הנאה יש לו במה שאסר על עצמו? ויש לחשוש שמא יכשל. ר"ן. אמנם הרמב"ם כתב באמת שכופין את המדיר, והשיגו הראב"ד. ומכל מקום, אם אחד מהשותפין רגיל להדיר את חבירו, איתא בירושלמי שכופין אותו למכור חלקו. ובתרי זימני הוי רגיל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על כרחך, מדובר שנדר אחד הנאה מחבירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה אמר זעירי</b>:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0091_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמוB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>Micropedia bot