https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%98_%D7%91
פרשני:בבלי:נדרים לט ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-21T01:53:50Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%98_%D7%91&diff=142302&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-09T14:12:14Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:12, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98567:rev-142302:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%98_%D7%91&diff=98567&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:26:28Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:26, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: שמואל</b> - <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין קשיתיה</b> (הוקשו לו דברי משנתינו).</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: שמואל</b> - <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין קשיתיה</b> (הוקשו לו דברי משנתינו).</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך הוקשה לו: אם מדובר במשנה כשנכסי חולה אסורין על המבקר, והטעם שמותר לו לבקרו היינו משום שלא אדריה מן חיותיה, אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איריא דתני</b> שמבקרו <b style='font-size:20px; color:black;'>עומד, אבל לא יושב?</b> הרי גם ישיבה היינו חיותיה!</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך הוקשה לו: אם מדובר במשנה כשנכסי חולה אסורין על המבקר, והטעם שמותר לו לבקרו היינו משום שלא אדריה מן חיותיה, אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איריא דתני</b> שמבקרו <b style='font-size:20px; color:black;'>עומד, אבל לא יושב?</b> הרי גם ישיבה היינו חיותיה!</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> שבמשנה מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>דנכסי מבקר אסורין על החולה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;115&nbsp;</b>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> שבמשנה מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>דנכסי מבקר אסורין על החולה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;115&nbsp;</b>. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94645:rev-98567:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%98_%D7%91&diff=94645&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T07:33:43Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נדרים לט ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: שמואל</b> - <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין קשיתיה</b> (הוקשו לו דברי משנתינו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך הוקשה לו: אם מדובר במשנה כשנכסי חולה אסורין על המבקר, והטעם שמותר לו לבקרו היינו משום שלא אדריה מן חיותיה, אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איריא דתני</b> שמבקרו <b style='font-size:20px; color:black;'>עומד, אבל לא יושב?</b> הרי גם ישיבה היינו חיותיה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> שבמשנה מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>דנכסי מבקר אסורין על החולה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;115&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;115.&nbsp;</b> כתב הר"ן, שלענין הלכה קיימא לן כשמואל, ולכן כשנכסי חולה אסורין על המבקר, יכול לבקרו אפילו יושב. אבל אם חלה בנו, לא יכנס לביתו כלל, אלא שואלו בשוק. והיינו דוקא כשאדריה חולה למבקר, דאומדן דעתא הוא דמן חיותיה לא אדריה. אבל אם המבקר אסר על עצמו את נכסיו של חולה, לא יכנס לביתו כלל, שהרי בכי האי גוונא ליכא אומדנא. וכשנכסי מבקר אסורין על החולה, נכנס לבקרו עומד, משום דמחויב לעשות בחנם, ומצוה דיליה קעביד, ואידך ממילא קא מתהני. אבל לא נכנס לבקרו יושב, ואפילו במקומות שמחמירין על עצמן שלא ליטול שכר אף על הישיבה משום שגוזרין שמא ישהא בישיבה. ומה שאנו אומרים שכשנכסי מבקר אסורין על החולה, נכנס לבקרו עומד, משום שמצוה דנפשיה קעביד - ואידך ממילא מתהני, היינו דווקא בכי האי גוונא, שהנאה דממילא היא. אבל אם נותן לו דבר, כיון שהוא מהנהו ממש מיד ליד, ולא גרמא היא, אסור, אף שמקיים מצוה. כדתנן לקמן (מ"ג): המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל הולך אצל חנווני הרגיל אצלו ויאמר לו וכו' וכן היו מהלכים בדרך ואין לו מה יאכל נותן על גבי הסלע וכו'. שדוקא בכה"ג מותר, אבל מידו לידו לא, ואף על גב דמצוה קעביד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ריש לקיש: רמז לביקור חולין מן התורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> לגבי עדת קרח: <b style='font-size:20px; color:black;'>"אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל אדם וגו'".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי משמע?</b> איך למדים מפסוק זה מצות ביקור חולים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: כך הוא פירוש הפסוק: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כמות כל האדם ימותון אלה, שהן חולים ומוטלים בעריסתן, ובני אדם מבקרים אותן,</b> וזהו מה שכתוב: "ופקודת כל אדם יפקד עליהם",</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה הבריות אומרים?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא ה' שלחני" לזה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש רבא: "אם בריאה יברא ה'".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם בריאה גיהנם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מוטב תהיה. אם לאו,</b> שלא נברא עדיין גיהנם - <b style='font-size:20px; color:black;'>יברא ה'</b> עתה את הגיהנם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איני?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והא תניא: שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם.</b> כלומר, שעלו במחשבה ליברא קודם שנברא העולם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;116&nbsp;</b>, לפי שאי אפשר לעולם בלא הם. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו הן</b>: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;116.&nbsp;</b> כך כתב הר"ן. והמהרש"א הקשה עליו, וכתב דדברים כפשטן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תורה, ותשובה, גן עדן, וגיהנם</b> (שהרי מחשבת בריאתם של ישראל קדמה לעולם, ואי אפשר שלא יהיו רשעים שצריך עבור עונשם את הגהינום, וכן שאר הדברים. ר"ן), <b style='font-size:20px; color:black;'>כסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: "ה' קנני ראשית דרכו וגו'"</b> (וסוף הפסוק הוא: "קדם מפעליו מאז") <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;117&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;117.&nbsp;</b> וכתב המהרש"א, דהיינו שהתורה קדמה אף לכל אלו שהגמרא מונה כאן שקדמו לבריאת העולם, שקדמה להם אלפים שנה, והיתה כתובה לפניו באש שחורה על גבי אש לבנה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תשובה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: "בטרם הרים יולדו ותחולל וגו' תשב אנוש עד דכא וגו'"</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;118&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;118.&nbsp;</b> והיינו, "בטרם הרים ילדו", קודם שנברא העולם, "תשב אנוש עד דכא", דהיינו אותם תתקע"ד דורות שהיו ראויין להבראות, וראה הקב"ה שרשעים הם ולא תועיל להם התשובה, וקומטו בלא עת, כדאמרינן במס' חגיגה. והיינו "תשב אנוש עד דכא", שנדכאו מן הבריאה. ומבריאת האדם ואילך - "ותאמר שובו בני אדם וגו"'. מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גן עדן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: "ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם וגו'"</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;119&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;119.&nbsp;</b> ו"מקדם", היינו קודם שנברא העולם. כתרגומו: "מלקדמין". ולא היה נח לגמ' לפרש דהיינו במזרחו של עדן, וכפי שפירש רש"י בחומש, משום שאם כן היה לו לכתוב "בקדם", ולא "מקדם".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גיהנם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: "כי ערוך מאתמול תפתה"</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;120&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;120.&nbsp;</b> פירש המפרש, דהך "מאתמול", היינו יום שיש לו רק אתמול ולא שלשום, והיינו יום שני של הבריאה, שקדם לו רק יום אחד. וכתב מהרש"א, שלפי זה צריך לומר שמה שקדם גיהנם לבריאת העולם, היינו לבריאת שמים וארץ שנבראו ביום השלישי. וכתב הרא"ש ש"תפתה" היינו גיהנם, שכל המתפתה ביצרו נופל שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כסא כבוד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: "נכון כסאך מאז".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית המקדש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: "כסא כבוד מרום מראשון</b> מקום בית אלהינו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמו של משיח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: "יהי שמו לעולם וגו'"</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;121&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;121.&nbsp;</b> עיי' במהרש"א שביאר היאך דרשינן ממקרא זה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא הכי קאמר: אי איברי ליה פומא</b> (אם נברא פה לגיהנם) - <b style='font-size:20px; color:black;'>מוטב, ואם לא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יברא ה'</b> עתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והכתיב: "אין כל חדש תחת השמש",</b> ואיך יתכן שייברא עתה פי הגיהנם?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר: אי הכא לא מקרב פומא, להכא ליקרב.</b> כלומר, אם פי הגיהנם אינו כאן, שיקרב לכאן. וזו אינה בריאה חדשה, אלא קריבה בעלמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש רבא, ואמרי לה: אמר רבי יצחק, מאי דכתיב: "שמש ירח עמד זבולה"? שמש וירח בזבול</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בעיין</b> (מה הם עושין שם)? <b style='font-size:20px; color:black;'>והא ברקיע קביעי,</b> כדכתיב: "ויתן אותם אלקים ברקיע השמים", והזבול - למעלה מן הרקיע הוא! <b style='font-size:20px; color:black;'>מלמד, שעלו שמש וירח מרקיע לזבול</b> בזמן מחלוקתו של קרח <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;122&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרו לפניו</b> (לפני הקדוש ברוך הוא): <b style='font-size:20px; color:black;'>רבונו של עולם, אם אתה עושה דין לבן עמרם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אנו מאירים. ואם לאו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין אנו מאירין!</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;122.&nbsp;</b> משמע לו שהפסוק מדבר במחלוקתו של קרח, משום שמדובר שם ביציאת מצרים וקריעת ים סוף, וכתוב שם "מחצת ראש מבית רשע", ומשמע לרבי יצחק שהיינו קרח.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>באותה שעה ירה בהן</b> הקדוש ברוך הוא בשמש ובירח <b style='font-size:20px; color:black;'>חיצים וחניתות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם: בכל יום ויום משתחוים לכם</b> אומות העולם - <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>אתם מאירים. בכבודי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מחיתם, בכבוד בשר ודם,</b> דהיינו, בכבודו של משה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מחיתם!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובכל יום ויום יורין בהן חיצין וחניתות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאירים, שנאמר: "לאור חציך יהלכו וגו'".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: ביקור חולים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לה שיעור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "אין לה שיעור"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סבר רב יוסף למימר: אין שיעור למתן שכרה</b> של מצוה זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: וכל</b> שאר <b style='font-size:20px; color:black;'>מצות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי יש שיעור למתן שכרן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תנן: הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות!</b> והיינו, שלכן תהיה זהיר אף במצוה קלה, משום שאין אתה יודע מתן שכר שלה, לפי שאין לה שיעור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר אביי: אפילו גדול</b> - צריך לבקר <b style='font-size:20px; color:black;'>אצל קטן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר</b>: שצריך לבקר את החולה <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו מאה פעמים ביום.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אחא בר חנינא: כל המבקר חולה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נוטל אחד מששים בצערו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי ליה: אם כן, ליעלון שיתין ולוקמוה</b> (שיכנסו אצלו ששים אנשים, ויעמידוהו מחליו)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: נתכוונתי שכל אחד נוטל אחד מששים - <b style='font-size:20px; color:black;'>כעישורייתא דבי רבי</b> (כדלהלן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עוד, שזהו דווקא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>כהאי גוונא שהמבקר <b style='font-size:20px; color:black;'>בן גילו</b> (שנולד המבקר במזלו של החולה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומהו "עישורייתא דבי רבי"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא, רבי אומר: בת הניזונית מנכסי אחין</b> (לאחר מות אביהם) - <b style='font-size:20px; color:black;'>נוטלת עישור</b> (עשירית) מה<b style='font-size:20px; color:black;'>נכסים</b> שהניח אביה, לצורך נדונייתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> לרבי: <b style='font-size:20px; color:black;'>לדבריך, מי שיש לו עשר בנות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ובן,</b> יוצא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו לבן במקום</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בנות כלום,</b> שהרי הבנות יטלו את כל הנכסים לצורך נדונייתן!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להן</b> רבי: כך נוטלות הבנות לנדונייתן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הבת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ראשונה</b> שנישאת - <b style='font-size:20px; color:black;'>נוטלת עישור נכסים. שניה</b> - נוטלת עשירית <b style='font-size:20px; color:black;'>במה ששיירה</b> הראשונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלישית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>במה ששיירה</b> השניה, וכן עושות כולן. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לאחר מכן <b style='font-size:20px; color:black;'>חוזרות</b> כולן <b style='font-size:20px; color:black;'>וחולקות בשוה</b> את מה שנטלו. (ומדובר שבאו בבת אחת, אבל אם באו בזאת אחר זאת, מקבלת כל אחת עשירית מהנכסים שנשארו. ר"ן)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף כאן כך. הראשון שמבקר, אכן נוטל אחד מששים בצערו של החולה. אבל השני נוטל שוב אחד מששים במה שנשתייר, וכן כולם. ולכן, אף כשיבקרוהו ששים אנשים, לא יעמוד עדיין מחליו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;123&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;123.&nbsp;</b> תמה המהרש"א, מכל מקום, הרי אם יכנסו אצלו הרבה אנשים, לא יישאר מהחולי אלא מעט! וכתב, דלהכי קאמר דדווקא בבן גילו, שהרי לא ימצא לו כל כך הרבה בני אדם שהם בני גילו. עוד כתב, דלא מעלין מחליו - רק עד ששים אנשים, וכעשורייתא דבי רבי. אבל מי שיבא אחר כך, אינו נוטל מחליו כלום. עיי"ש.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0077_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>
Micropedia bot