https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%96_%D7%91 פרשני:בבלי:נדרים לז ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-21T01:51:17Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%96_%D7%91&diff=142298&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-09T14:11:45Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:11, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94641:rev-142298:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%96_%D7%91&diff=94641&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T07:33:37Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נדרים לז ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפיכך אם אבדו&lt;/b&gt; בשבת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו חייב באחריותן,&lt;/b&gt; שהרי על השמירה בשבת אינו נוטל שכר, והרי הוא שומר חינם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם היה&lt;/b&gt; הפועל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכיר שבת&lt;/b&gt; (שבוע אחד), או שהיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכיר חדש,&lt;/b&gt; או שהיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכיר שנה,&lt;/b&gt; או שהיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכיר שבוע&lt;/b&gt; (שבע שני שמיטה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נותן לו שכר שבת.&lt;/b&gt; שכיון שלא הזכיר את השבת בפירוש, אלא הבליעה בין שאר הימים, אין זה נחשב שכר שבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפיכך אם אבדו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב באחריותן!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;רואים שמותר לשלם שכר שבת על ידי הבלעה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא גבי שבת היינו טעמא דאין קוראין בתחילה, משום דיפנו אבהתהון דינוקי למצותא דשבתא&lt;/b&gt; (כדי שיתפנו אבות התינוקות למצוות השבת, וישתעשעו עם התינוקות. ואם יהא מותר לקרות בתחילה בשבת, יחושו האבות לביטולם של התינוקות &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;80&amp;nbsp;&lt;/b&gt;). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;80.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש הר&quot;ן. והרא&quot;ש כתב, דאם היו קורין בתחילה, היה חמור להם, והיו צריכים להאריך, והאבות מצפים לסעוד עד שיבואו התינוקות, ומבטלין עונג שבת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיבעית אימא: משום דבשבתא אכלין&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושתין&lt;/b&gt; יותר משאר ימי השבוע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויקיר עליהון&lt;/b&gt; (על התינוקות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עלמא,&lt;/b&gt; שאיבריהן כבדים עליהם, ולכן אינם יכולים ללמוד בתחילה, לפי שדבר זה צריך עיון מרובה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדאמר שמואל: שינוי וסת&lt;/b&gt; (שינוי ההרגל, דהיינו, מי שמשנה מהרגלו שהוא רגיל לאכול בכל יום &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;81&amp;nbsp;&lt;/b&gt;) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תחילת חולי מעיים&lt;/b&gt; הוא. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;81.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולשון הרשב&quot;ם במס&#039; ב&quot;ב (קמ&quot;ו ע&quot;א): וסת - חוק, כמו עני, שכל ימות החול אוכל פת חריבה, ובשבת אוכל בשר וכו&#039;. עיי&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולמאן דאמר&lt;/b&gt; שמה שנוטלין שכר על לימוד המקרא היינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכר פיסוק טעמים, מאי טעמא לא אמר&lt;/b&gt; שהטעם הוא משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכר שימור?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קסבר: בנות מי קא בעיין שימור?&lt;/b&gt; הרי אינן צריכות שימור, לפי שאין דרכן לצאת לחוץ! ואם כן, למה שנה התנא של משנתינו בסתם שלא ילמדנו מקרא, שמשמע בין בנים ובין בנות, הרי בנות יכול הוא ללמד, שהרי אין נוטלין שכר על לימודן!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולמאן דאמר&lt;/b&gt; שהטעם הוא משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכר שימור, מאי טעמא לא אמר&lt;/b&gt; משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכר פיסוק טעמים?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קסבר: פיסוק טעמים דאורייתא הוא,&lt;/b&gt; ואסור ליטול שכר על לימודם - כלימוד התורה עצמה. שכיון שמדאורייתא הוא, הרי זה כחוקים ומשפטים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב, מאי&lt;/b&gt; האי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב: &quot;ויקראו בספר תורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במק רא&quot;?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויקראו בספר תורת האלהים&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה מקרא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מפורש&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרגום,&lt;/b&gt; שמפרש את המקרא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;82&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;82.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הוא תרגום אונקלוס. שניתן כבר מסיני, ושכחום - וחזרו ויסדום, כדאיתא במסכת מגילה (ג&#039; ע&quot;א).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ושום שכל&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו הפסוקים,&lt;/b&gt; הנקודות המפסיקות בין הפסוקים, שעל ידיהם מבין האדם את המקרא על פי תנועת הטעמים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;83&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;83.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך כתב הר&quot;ן. ומהרש&quot;א כתב, כי ערבוב ענין מביא לטעות. אבל ההפסק לפי ענינו, משים שכל וחכמה לכל ענין. וכן ההיא דלהלן &quot;ויבינו במקרא זה פיסוק טעמים&quot;, גם זה הוא דבר נוסף להפסיק הענינים להבינו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויבינו במקרא&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה פיסוק טעמים&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;84&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;84.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ופיסוק טעמים נקרא הבנה, משום שעל ידי הניגון - מבינים לחבר המקרא למעלה או למטה. רא&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמרי לה&lt;/b&gt; (ויש שאומרים): &quot;ויבינו במקרא&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו המסורות&lt;/b&gt; (חסירות ויתירות, מה שנמסר במסורה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יצחק: מקרא סופרים,&lt;/b&gt; דהיינו, צורת הקריאה שמסרו לנו הראשונים, שנקראו סופרים,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועיטור סופרים,&lt;/b&gt; דהיינו, תיבות יתירות שנכתבו לייפות את הלשון, וכפי שיבואר להלן (ונקראו עטור, לפי שהן מעטרין את הלשון &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;85&amp;nbsp;&lt;/b&gt;), <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;85.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש הר&quot;ן. והרא&quot;ש כתב, דהיינו תיבות שהיו ראויות להנתן בתיבה, והוסרו ממנה. ונקרא &quot;עטור&quot;, כמו &quot;רק הבמות לא סרו&quot;, דמתרגמינן: &quot;לא עטרו&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקריין ולא כתיבן,&lt;/b&gt; דהיינו, תיבות הנקראות כשקורין בתורה, אבל אינן כתובות במקרא,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתיבן ולא קריין,&lt;/b&gt; דהיינו, תיבות הכתובות במקרא, שאינן נקראות -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כל הדברים הללו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכה למשה מסיני&lt;/b&gt; הם. שכך קיבל משה מסיני, ומסר לישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומהו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקרא סופרים&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארץ,&lt;/b&gt; שכשיש בו אתנחתא, נקרא בקמץ,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן כגון המילים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמים&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצרים,&lt;/b&gt; שאף על פי שאין בהם אל&quot;ף בין המ&quot;ם ליו&quot;ד של &quot;שמים&quot;, ובין הרי&quot;ש ליו&quot;ד של &quot;מצרים&quot;, נקראין כאילו היתה בהם, ואינן נקראין בחיריק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עיטור סופרים&lt;/b&gt; - היינו כגון הפסוקים דלהלן, שהמילה &quot;אחר&quot; שנכתבה בהן - יתירה היא, ואינה אלא לתפארת הלשון:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;סעדו לבכם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחר תעבורו&quot;&lt;/b&gt; הנאמר באברהם, שדי היה לו לכתוב: &quot;סעדו לבכם ותעבורו&quot;,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;תשב הנערה אתנו ימים או עשור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחר תלך&quot;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הנאמר ברבקה, &quot;תסגר שבעת ימים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחר תאסף&quot;&lt;/b&gt; הנאמר במרים, שהיה לו לכתוב: &quot;תסגר שבעת ימים ותאסף&quot;,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;קדמו שרים אחר נוגנים&quot;,&lt;/b&gt; שהיה לו לכתוב &quot;קדמו שרים נוגנים&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן מה שנאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;צדקתך כהררי אל&quot;.&lt;/b&gt; שהיה לו לכתוב &quot;צדקתך הררי אל&quot;, שכוונת הכתוב לומר, שההרים הרמים, שהם המלאכים, צריכים לצדקת ה&#039;. אלא שכתב &quot;כהררי אל&quot; - לתפארת הלשון &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;86&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;86.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עוד הביא הר&quot;ן בשם מורו, דעטור סופרים, היינו שכותבין טעם מפסיק ב&quot;אחר&quot;, כי היכי דלישתמע אח&quot;כ תלך, ואח&quot;כ תעבורו, ואחר כן תאסף, קדמו שרים - ואח&quot;כ נוגנים. וכן בפסוק &quot;צדקתך כהררי&quot;, נפסק בטעם כהררי ממלת אל, לומר שמלת אל הפוכה, כאילו היתה בתחלת הפסוק. ופירושו של הפסוק: אל, צדקתך נגלית כהרים שהם גלויים. אבל אלמלא ההפסק, היה במשמע אחר שתלכו, אחר שתעבורו, אחר שתאסף, קדמו שרים אחר הנוגנים, שהנוגנים קדמו להם. צדקתך כהרים של אל. ונקראים עטור סופרים, משום שהם מעטרים את הדבר בטעם הקריאה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואלו הם המקראות ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קריין ולא כתיבן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;המילה &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרת&quot; ד&quot;בלכתו&quot;,&lt;/b&gt; דהיינו, שקורין באותו מקרא: &quot;בלכתו להשיב ידו בנהר פרת&quot;, אף שהמילה &quot;פרת&quot; אינה כתובה בפסוק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והמילה &quot;איש&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&quot;כאשר ישאל איש בדבר ה אלהים&quot;,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;באים&quot; ד&quot;נבנתה&quot;,&lt;/b&gt; דהיינו, המילה &quot;באים&quot; של הפסוק: &quot;הנה ימים באים נאם ה&#039; ונבנתה העיר וגו&#039;&quot;,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לה&quot; ד&quot;פליטה&quot;,&lt;/b&gt; דהיינו, המילה &quot;לה&quot; של הפסוק: &quot;יהי לה לפליטה&quot;,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;את&quot; ד&quot;הגד הוגד&quot;,&lt;/b&gt; דהיינו, המילה &quot;את&quot; של הפסוק: &quot;הגד הוגד לי כל אשר עשית את חמותך&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אלי&quot; ד&quot;הגורן&quot;,&lt;/b&gt; דהיינו, המילה &quot;אלי&quot; של הפסוק: &quot;ותאמר אליה את כל אשר תאמרי אלי אעשה&quot; (והגמרא קוראת לפסוק זה &quot;הגורן&quot;, על שם הפסוק הבא אחריו: &quot;ותרד הגורן וגו&#039;&quot;).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אלי&quot; ד&quot;השעורים&quot;.&lt;/b&gt; דהיינו, המילה &quot;אלי&quot; של הפסוק: &quot;ותאמר שש השעורים האלה נתן לי כי אמר אלי וגו&#039;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלין,&lt;/b&gt; תיבות אלו דלעיל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קריין ולא כתבן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;תיבות אלו דלהלן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתבן ולא קריין&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;נא&quot; ד&quot;יסלח&quot;,&lt;/b&gt; דהיינו, מילת &quot;נא&quot; של הפסוק &quot;יסלח נא ה&#039; לעבדך בדבר הזה&quot;,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0073_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלחB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div> Micropedia bot