https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93_%D7%91 2026-04-28T00:05:05Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93_%D7%91&diff=142256&oldid=prev 2020-09-09T14:06:47Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:06, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l71">שורה 71:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93_%D7%91&diff=94595&oldid=prev 2015-07-01T07:32:24Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נדרים יד ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בברייתא להלן, העוסקת במי שנדר בתורה, נחלקו רבותינו האם היא מדברת בנדר, או בשבועה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;המחלוקת ביניהם היא עקרונית, האם ניתן להתפיס נדר של אדם בנדר ובאיסר או בקרבנות האמורים בתורה, או שמא לא תיתכן התפסה אלא בדברים שנעשו, ולא בדברים הכתובים בתורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הראשונים (הריטב&quot;א והר&quot;ן) הסוברים שלא ניתן להתפיס נדר במה שכתוב בתורה, מעמידים את הברייתא בשבועה, שמאמת האדם את דבריו בכך שהוא נשבע בתורה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אך הר&quot;ן כתב שהבבלי מעמיד זאת בשבועה והירושלמי מעמיד בנדר, אך גם לבבלי הוא הדין בנדר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הביאור בברייתא להלן, נכתב על פי הר&quot;ן והרא&quot;ש, המעמידים אותה בנשבע ולא במתפיס בנדר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונאמרו בברייתא שלשה דברים, ברישא, במציעתא, ובסיפא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. רישא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנודר ב&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תורה&lt;/b&gt;&quot;, שהיה ספר תורה לפניו, ואמר &quot;בזו התורה שאעשה, או שלא אעשה, דבר פלוני&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אמר כלום&lt;/b&gt;, כיון שהוא נשבע בגוילין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. מציעתא: אך אם נדר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה שכתוב בה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבריו קיימין&lt;/b&gt;, כיון שהוא נשבע בשם ה&#039; שבתורה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולפי הראשונים המעמידים את הברייתא במתפיס בנדר, הרי זה נדר היות וכתובים בתורה קרבנות, והוא מתפיס בהם נדרו. ירושלמי, פרק א הלכה ג, הביאוהו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א. ויש מפרשים שבתורה נאמר נדר ואיסר, ובהם הוא מתפיס. רמב&quot;ם ושולחן ערוך. ואילו הראב&quot;ד סבור, שהוא מתפיס בשמות הקודש שבתורה, שקדושתן היא מכח כתיבתו וכוונתו של האדם. והרשב&quot;א והמאירי ביארו שכל ספר התורה נחשב דבר הנדור כיון שקדושתו היא מכח כוונת הכתיבה של האדם לכתוב אותו לשם קדושת ספר תורה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. סיפא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם אמר &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בה ובמה שכתוב בה&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבריו קיימין&lt;/b&gt;, והרי זאת שבועה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא בלשון הברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קתני&lt;/b&gt; במציעתא &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה שכתוב בה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבריו קיימין&lt;/b&gt; &quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, מדוע הוסיף התנא לומר בסיפא &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בה, ובמה שכתוב בה&lt;/b&gt;&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריך למימר&lt;/b&gt; שאם אמר זאת דבריו קיימים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן: לא קשיא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כך היא משמעות הברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרישא של הברייתא והמציעתא מדברות במי שנקט ספר תורה בידו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן ברישא שהוא נשבע בה, אין דבריו קיימים היות והוא נשבע בגוילים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובמציעתא, שהוא נשבע במה שכתוב בה, דבריו קיימים, מפני שנשבע, בעודו מחזיק בה בידו, בשם ה&#039; הכתוב בה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו בסיפא, מדובר שאינו מחזיק את ספר התורה, אלא הוא מונח לפניו. ואז, אם יאמר רק &quot;במה שכתוב בה&quot; כוונתו היא לגוילים שספר התורה כתוב בהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן רק אם יאמר &quot;בה ובמה שכתוב בה&quot;, תהיה משמעות דבריו שהוא נשבע בשם ה&#039; הכתוב בה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכך חילק רב נחמן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt;, הסיפא שהוא אומר &quot;בה ובמה שכתוב בה&quot;, מדובר בה בכגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמחתא אורייתא אארעא,&lt;/b&gt; שמונחת התורה על הקרקע, וכפי שהתבאר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; שאמרה הברייתא ברישא &quot;הנודר בתורה&quot;, ובמציעתא &quot;הנודר במה שכתוב בה&quot; - מדובר בכגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנקיט לה&lt;/b&gt; לתורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בידיה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבאר רב נחמן את חילוקו -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם הוא נודר כאשר ספר התורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחתא על ארעא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דעתיה אגוילי,&lt;/b&gt; דעתו להשבע בגוילים, ואין ממש בשבועתו. ולכן, רק אם אמר את הנוסח &quot;בה ובמה שכתוב בה&quot; הרי הוא מתכוון להשבע בשם ה&#039; הכתוב בתורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך אם בשעה שנודר הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקט לה&lt;/b&gt; לתורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בידיה&lt;/b&gt;, ואמר שנשבע בתורה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דעתיה על האזכרות שבה.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיבעית אימא&lt;/b&gt;, נעמיד את הברייתא באופן אחד, ולא בשני אופנים חלוקים כמו שהעמדנו בתירוץ הקודם, אלא בכל שלשת המקרים מדובר בכגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמחתא&lt;/b&gt; שמונחת התורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ארעא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא קא משמע לן&lt;/b&gt; התנא במציעתא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאף על גב דמחתא&lt;/b&gt; שמונחת התורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ארעא,&lt;/b&gt; והיה אז מקום לומר שנשבע בגוילין שבה, בכל זאת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דאמר &quot;במה שכתוב בה&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהני&lt;/b&gt;, כיון שכוונתו להשבע בשם ה&#039; שבתורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והסיפא היא מיותרת, כי באומרו &quot;בה ובמה שכתוב בה&quot;, פשוט הוא שאין כוונתו להשבע רק בגווילים אלא גם בשמות הקודש שבתורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובא היתור של הסיפא לגלות שהברייתא מדברת באופן הזה, שאינו מחזיק את ספר התורה בידו אלא הוא מונח לפניו, ובכל זאת מחדשת המציעתא שאם אומר שהוא נשבע &quot;במה שכתוב בה&quot;, אין כוונתו על הגווילים אלא על השמות הקדושים שבתורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;דברי הברייתא - בנוסח של &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו, ואין צריך לומר זו&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קתני.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי הרי אחרי שמגלה הסיפא על המציעתא שמדובר באופן שספר התורה אינו בידו אלא מונח לפניו, אין כל חידוש בדברי הסיפא עצמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי בעית אימא&lt;/b&gt;, אפשר להעמיד את הברייתא באופן אחר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרישא והמציעתא מדברים כאשר ספר התורה מונח לפניו, ולכן כשהוא אומר &quot;בתורה&quot; הוא מתכוון להשבע בגווילים, וכשאומר &quot;במה שכתוב בה&quot; הוא נשבע בשמות הקדושים שבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו הסיפא מדברת כאשר הוא מחזיק את ספר התורה בידו, וכמו שהעמידה רב נחמן בתירוץ הראשון. אלא, שאין לגרוס בסיפא שהוא נשבע &quot;בה ובמה שכתוב בה&quot;, כי דבר פשוט הוא, ונכלל בדברי המציעתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, יש לגרוס בסיפא (שכאמור, העמדנוה עתה שהיא מדברת בכגון שהוא מחזיק בידו את התורה), שנשבע &quot;בה&quot; בלבד!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(הגירסא להלן היא לפי גירסת הר&quot;ן!) ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיפא, הא קא משמע לן: כיון דנקיט לה&lt;/b&gt; לתורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בידיה&lt;/b&gt;, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על גב דלא אמר אלא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בה&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן דאמר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה שכתוב בה&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמי.&lt;/b&gt; כי בהחזקתו את ספר התורה בידו הוא מתכוון להשבע במה שאמור בו, ולא בגווילים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האומר: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קונם שאני ישן&lt;/b&gt;&quot;, או שאמר: &quot;קונם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני מדבר&lt;/b&gt;&quot;, או &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני מהלך&lt;/b&gt;&quot;, ובגמרא יתבאר כיצד היה לשונו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בגמרא מתבארים שני אופנים בביאור המשנה: האחד: שאמר &quot;קונם עיני בשינה&quot;, אבל אם אמר בלשון השנוי במשנה, אין הנדרים חלים כיון שהדיר עצמו בדבר שאין בו ממש, ובגמרא יתבאר מאי קא משמע לן משנתנו. השני: אכן אמר כלשון השנוי במשנה &quot;קונם שאני ישן&quot;, שפירוש לשונו הוא: &quot;מה שאני ישן יהא עלי קונם&quot;, ואף שנדר בדבר שאין בו ממש הוא, בכל זאת מדרבנן חלים הנדרים אף על דבר שאין בו ממש. וכתב הר&quot;ן: בכולהו גרסינן &quot;שאני ישן&quot; בלא יו&quot;ד, ובשבועות (כלומר: במשנה השנויה לקמן טו ב בענין שבועות) גרסינן: &quot;שאיני ישן&quot; ביו&quot;ד, דמשום דבנדרים מתפיס חפצא אנפשיה תני להו בלשון &quot;שאני&quot;, כלומר: &quot;מה שאני&quot;, ומשום דבשבועות אסר אנפשיה תני להו בלשון &quot;שאיני&quot; ביו&quot;ד. ופירושו של הר&quot;ן הוא בהכרח לפי הסובר שהמשנה כפשוטה ואמר בלשון הזה שעובר מדרבנן על בל יחל ואף שאין בו ממש&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואם כן למדנו מדבריו, שאם יאמר &quot;קונם שאיני ישן&quot; לא יהיה בו איסור אפילו מדרבנן. וטעמו, משום שלא אסרו חכמים אלא אם הוא בדרך &quot;מתפיס חפצא אנפשיה&quot;, שאסר את השינה עליו. אבל אם אסר את עצמו מלישון, הרי אפילו מדרבנן אין ממש בנדרו, וכן נראה גם מדברי המאירי בפירוש המשנה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וכעין זה כתב ב&quot;חזון איש&quot; סימן קלו לדף ה סקי&quot;א, בדעת הרא&quot;ש בשבועות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האומר לאשתו: קונם שאני משמשך&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה&lt;/b&gt; - כל אחד ואחד מאלו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יחל דברו&lt;/b&gt;&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף שלשון הפסוק ולשון המשניות הוא &quot;לא יחל דברו&quot;, בכל זאת הגמרא משתמשת בלשון &quot;בל יחל&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתמר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מי שאמר &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קונם עיני בשינה היום, אם אישן למחר&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר רב: אל יישן היום&lt;/b&gt; מדרבנן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא יישן למחר&lt;/b&gt; ונמצא שהתקיים תנאו, והיה אסור למפרע בשינה היום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב נחמן אמר: יישן היום&lt;/b&gt; אם ירצה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא חיישינן שמא יישן למחר&lt;/b&gt; ונמצא שעבר למפרע על &quot;בל יחל&quot; בשינתו היום. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דקדק רבינו עקיבא איגר את לשון הגמרא &quot;קונם עיני בשינה &lt;b&gt;היום&lt;/b&gt; אם אישן למחר&quot;, ולא: קונם עיני בשינה סתם, דמשמע לעולם. ותירץ, על פי מה שהביא מדברי הר&quot;ן בשבועות, שהתולה מעשה או נדר בתנאי &quot;אם&quot; יהיה כך וכך, הרי הדין חלוק: אם אמר דרך משל: &quot;הרי זה גיטך אם תתני לי מאתים זוז&quot;, מתפרשת כוונתו שהגט יחול &lt;b&gt;לכשתתן&lt;/b&gt; לו מאתים זוז, שכך הוא פירושו הסתמי של &quot;&lt;b&gt;אם&lt;/b&gt;&quot;. ורק כשאמר דרך משל: &quot;לא אוכל ככר זו אם אוכל ככר זו&quot;, אין מתפרשים דבריו שיהיה אסור עליו הככר הראשון רק &lt;b&gt;לכשיאכל&lt;/b&gt; את הככר השני (כשאר &quot;אם&quot; לדעת הר&quot;ן), היות ואם כן אפשר שיתקיים התנאי ולא יתקיים מה שתלה בו, וכגון שיאכל את הככר שאסר קודם שיאכל את השניה, ולכשיאכל את הככר שתלה את תנאו בו, שוב לא יהא שום איסור בעולם, ולכן מתפרשים דבריו, שהוא בא לאסור את הככר &lt;b&gt;מעכשיו&lt;/b&gt;. ולפי זה האומר: קונם עיני בשינה סתם אם אישן למחר, הרי מתפרשים דבריו שיהיה אסור בשינה &quot;לכשיישן&quot; מחר, היות והאיסור נמשך אף לאחר עבירת התנאי, שהרי אסר את עצמו לעולם, ולא שייכת באופן זה המחלוקת כלל&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ולכן צריך לומר שאמר &quot;קונם עיני בשינה היום&quot;, שבהכרח מתפרשים דבריו &quot;מעכשיו&quot;, שאם לא כן הרי אפשר שמחר יעבור על תנאו ולא יתקיים האיסור, שהרי אסר רק על היום. אלא שהקשה רבינו עקיבא איגר על עיקר דברי הר&quot;ן מהמשך הסוגיא, ויובאו דבריו בהמשך הסוגיא בהערות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומודה רב יהודה: באומר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קונם עיני בשינה למחר, אם אישן היום&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שישן היום&lt;/b&gt;, ואין חוששים שמא יישן למחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0027_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBטוB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot