https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%92_%D7%91פרשני:בבלי:נדרים יג ב - היסטוריית גרסאות2026-04-03T21:09:24Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%92_%D7%91&diff=142254&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:06:33Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:06, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94593:rev-142254:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%92_%D7%91&diff=94593&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:32:21Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נדרים יג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b>, שמודה רבי מאיר לרבי יהודה שמותר, מדובר בכגון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> זאת בשתי תבות "<b style='font-size:20px; color:black;'>הא קרבן</b>", ומהטעם שתבאר הגמרא בסמוך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> שנחשב הדבר שמתפיס בקרבן, בכגון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> זאת במילה אחת, "<b style='font-size:20px; color:black;'>הקרבן</b>", שמשמעותה היא "כקרבן".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> האומר "הא קרבן" אין זה נדר? -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות ובאומרו "הא קרבן" - ב"<b style='font-size:20px; color:black;'>חיי קרבן</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר</b>, ואין זה מתפיס בדבר הנדור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה באה הגמרא לבאר את מה ד<b style='font-size:20px; color:black;'>קתני</b> בסיפא של משנתנו: "<b style='font-size:20px; color:black;'>לקרבן לא אוכל לך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר אוסר</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והניחה הגמרא שמשמעות דבריו היא: לא קרבן יהא מה שלא אוכל לך, ומכלל דבריו אלו משמע "מה שאוכל לך - יהיה קרבן".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא לית ליה לרבי מאיר</b> את הכלל ש"<b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל לאו אתה שומע הן</b>"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבא: נעשה</b> דיבור זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כאומר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>לקרבן יהא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לפיכך לא אוכל לך</b>".</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במשנה זו מתבאר יסוד חדש בנדרים, שאדם יכול לאסור על עצמו את איבריו, מלעשות בהם שימוש - כמו שהוא יכול לאסור על עצמו את השימוש בחפצים שלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כגון, לאסור על עמצו את פיו מלעשות בו שימוש של דיבור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן, הוא יכול לאסור על עצמו מלעשות שימוש באבריו כלפי חברו, כגון שיכול לאסור על עצמו את פיו, מלדבר בו עם חברו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האומר לחבירו</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>קונם פי מדבר עמך</b>",</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או האומר "קונם <b style='font-size:20px; color:black;'>ידי עושה עמך</b>",</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או האומר "קונם <b style='font-size:20px; color:black;'>רגלי מהלכת עמך</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> לו לדבר עמו, או לעשות עמו או ללכת עמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובגמרא למסקנה, יבואר, שאף על גב שאין אדם יכול לאסור על עצמו בנדר עשייה או פעולה, אלא רק יכול לאסור חפץ עליו, בכל זאת חל נדרו שלא ידבר עמו ולא יעשה עמו ולא יהלך עמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי משנתנו מדברת שהוא אסר על עצמו את פיו, מלהשתמש בו לדבר עם חברו, או שאסר על עצמו את ידיו מלהשתמש בהם עבור חברו, או שאסר על עצמו את רגליו מלהשתמש בהם להלך עמו.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תחילה הניחה הגמרא, שכוונת משנתנו היא לומר שיכול האדם לאסור את עצמו בנדר מלדבר עם חברו, או לעשות עמו או להלך עמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהו</b> סתירה לכך, ממה ששנינו בתוספתא (נדרים פרק א, וכן במסכת שבועות כה א):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יש <b style='font-size:20px; color:black;'>חומר בשבועות מבנדרים, ו</b>יש חומר <b style='font-size:20px; color:black;'>בנדרים מבשבועות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הברייתא שם: <b style='font-size:20px; color:black;'>חומר בנדרים</b> מבשבועות -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שהנדרים חלין</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>על המצוה</b>, לבטל את קיומה <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>שם שהם חלים <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>דבר שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>רשות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כגון אדם האוסר על עצמו בקונם לשבת בסוכה - אסור לו לשבת בסוכה, על אף שהוא מבטל בכך מצות ישיבת סוכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה שאין כן בשבועות</b>, שאינן חלות לבטל את המצוה. שהנשבע שלא לשבת בסוכה לא חלה שבועתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחומר בשבועות</b> מבנדרים - <b style='font-size:20px; color:black;'>שהשבועות חלות</b> בין <b style='font-size:20px; color:black;'>על דבר שיש בו ממש, ו</b>בין על דבר <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין בו ממש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה שאין כן בנדרים!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהנדר יכול לחול אך ורק על דבר שיש בו ממש. ולכן האומר "קונם שלא אדבר עמך", לא חל הנדר, כי אין לו דבר ממשי שיוכל לחול עליו. אבל אם אומר לו "קונם פי מלדבר עמך", חל הנדר על פיו, שהוא דבר שיש בו ממש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שאין הנדרים חלים על דבר שאין בו ממש, הרי זה סתירה, לכאורה, למשנתנו, האומרת שיכול האדם לאסור את עצמו מלדבר או לעשות או ללכת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה</b>: משנתנו מדברת <b style='font-size:20px; color:black;'>באומר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>יאסר פי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לדיבורי</b>", "יאסרו <b style='font-size:20px; color:black;'>ידי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>למעשיהם</b>", "יאסרו <b style='font-size:20px; color:black;'>רגלי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>להילוכן</b>", שבכך הוא מטיל איסור חפצא על איברי גופו, שיהא הוא אסור להשתמש בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואיברי גופו הם דבר שיש בו ממש, והם נעשים כלפיו חפצא של איסור לענין הדברים שאסר אותם עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דיקא נמי, דקתני</b> במשנתנו "קונם <b style='font-size:20px; color:black;'>פי מדבר עמך</b>", שאוסר את פיו, שיש בו ממש, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא קתני</b> "קונם <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני מדבר עמך</b>", שהוא דבר שאין בו ממש.</span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך כל כינויי</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0002_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBשניB-BואלוBמותרים"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק שני - ואלו מותרים</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במשנה זו מתבאר היסוד - שאפשר להתפיס נדר רק ב"דבר הנדור" ולא ב"דבר האסור".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקור הדין התבאר בפרק הקודם (בעמוד הקודם), מכפל הלשון "כי ידור נדר". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> והרא"ש מבאר שלמאן דאמר דיברה תורה כלשון בני אדם, למדים מ"כי ידור נדר לה"', מהמילה "לה"', עד שידור בדבר הנדור לה'.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונאמרו בראשונים כמה הגדרות ל"דבר הנדור".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יש המגדירים אותו שהוא דבר שקדושתו באה על ידי פיו של האדם ולא באה מאליה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> התוס' והרא"ש בעמוד הקודם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש המגדירים אותו כדבר שיכול לבוא בנדר ונדבה, מבלי שיהיה חייב לעשותו. או אפילו אם הוא חייב לעשותו, אבל הוא בא מחמת נדרו או נדבתו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> הרמב"ם פרק א מנדרים הלכה יא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל המתפיס בדבר האסור מאליו, שהתורה אסרתו והוא לא בא כתוצאה מדיבור האדם, אין הנדר חל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> הרמב"ם בפרק א מנדרים הלכה א, וכן הר"ן בעמוד הבא, מבארים שכאשר אוסר עליו אדם דבר כקרבן, משמעות דבריו היא: כשם שהקרבן נאסר על ידי נדר, כך ייאסר הדבר הזה על ידי נדר. ולכן, המתפיס בדבר האסור, לא חל נדרו, שהרי הדבר האסור לא נאסר מחמת נדר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משנתנו מתחלקת לשניים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בחלקה הראשון היא מבארת את דין המתפיס נדרו בדבר האסור, שאינו חל כלל, ואינו צריך התרה אפילו לא מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו בחלקה השני, מבארת המשנה תקנת חכמים הנוהגת רק במקרים מסויימים, כגון בנודר הנאה מאשתו, שחייבו את המתפיס בדבר האסור להשאל על נדרו, מדרבנן. ועד שישאל עליו, הוא אסור בה מדרבנן כאילו חל הנדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>החלק הראשון:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו</b> הם ה"נדרים" ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מותרין</b>, שאין הדיבור בנוסח של נדר אוסר את ה"נודר" כלל, כיון שהיתה התפסת הנדר בדבר האסור ולא בדבר הנדור -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האומר לחברו: <b style='font-size:20px; color:black;'>חולין שאוכל לך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודין זה יתבאר בגמרא, לאיזה צורך השמיעתו המשנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או האומר לחברו: <b style='font-size:20px; color:black;'>כבשר חזיר</b> שאוכל לך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או <b style='font-size:20px; color:black;'>כעבודת כוכבים</b> שאוכל לך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או <b style='font-size:20px; color:black;'>כעורות</b> של בהמות, שהיו תקרובת לעבודה זרה, שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>לבובין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שהיו העורות מנוקבים כנגד לב הבהמה, לפי שהיו עובדי העבודה זרה נוהגים לנקב את עור הבהמה בחייה כנגד לבה, ומוציאים משם את לב הבהמה, בעודה בחיים, כדי להקריבו לעבודה זרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועורות אלו אסורים בהנאה, מחמת היותם עורות בהמות שהוקרבו כתקרובת עבודה זרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או <b style='font-size:20px; color:black;'>כנבילות וטריפות,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>כשקצים ורמשים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או <b style='font-size:20px; color:black;'>כחלת אהרן וכתרומתו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> בדברי רבותינו הראשונים יש כמה הסברים חלוקים, מדוע נחשבות תרומה וחלה לדבר האסור ולא לדבר הנדור, על אף שהשם של התרומה והחלה חל עליהן על ידי דיבור האדם, ובכך הן נאסרות באכילה לזרים. לדעת <b>הרמב"ם והנימוקי יוסף</b>, טעמו של דבר הוא מחמת שאין התרומה והחלה באות בנדר ובנדבה, לעומת קרבן, שהוא דבר הבא בנדר ובנדבה. ואילו <b>הראב"ד</b> בהשגותיו, וכן <b>הרשב"א</b>, מבארים שאין איסור אכילת התרומה והחלה לזרים נובע מקריאת השם עליהן בדומה לקרבן, אלא רק מחמת היותן נכסי כהן. וראיה לדבר, שהן מותרות באכילה אפילו למקנת כספו של כהן, על אף שאינם כהנים. ולפי זה גם לא יתכן להתפיס נדר בחזה ושוק הניתן לכהנים מזבחי השלמים, לפי שגם חזה ושוק נאכלים למקנת כספו של כהן, והרי הם דבר האסור לאכילת זרים מחמת היותם נכסי כהן, ולא מחמת היותם דבר הנדור (וקדושת הקרבן שהיתה בהם, שהיא דבר הנדור, ירדה מהם בשעת זריקת הדם של הקרבן). אך <b>התוס</b>' לעיל יב א, ו<b>הרא"ש</b> שם, כתבו שהתרומה או החלה אוסרים את התבואה או את העיסה מדין טבל עוד לפני שקרא עליהם שם תרומה או חלה, לפי שההימצאות של התרומה בתבואה או של החלה בעיסה, היא הטובלת את הכל עד שיפרישו ויבררו את התרומה או את החלה. ונמצא, שהפרשת תרומה מהתבואה או נטילת חלה מן העיסה אינה אוסרת בקריאת השם את התרומה או את החלה, אלא אדרבה, קריאת השם רק מתירה את הטבל על ידי בירור התרומה האסורה או החלה האסורה ממנו. ואם כן, אין קריאת שם תרומה או חלה נחשבת כ"דבר הנדור", אלא כדבר המברר את האיסור מתוך התערובת שהיה בתוכה, ולכן המתפיס בחלת אהרן ובתרומתו נחשב למתפיס בדבר האסור. וכן כתבו <b>המאירי והריטב"א</b>, ואף <b>הרשב"א</b> הביא שיש מי שפירש כך. ולפי זה, המתפיס בחזה ושוק נחשב למתפיס בדבר הנדור. ו<b>הר"ן</b> בדף יב א ביאר, שהיות והתרומה והחלה מותרים באכילה לכהנים, ואסורים באכילה רק לישראלים, הרי זה ראיה שאיסור הזרות הוא דין תורה, ואינו מחמת דיבורו. כי המפריש אותן, בהקדישו את התרומה והחלה, לא חילק בדיבורו בין כהנים לישראלים. ולדבריו, גם המתפיס בחזה ושוק לא חל נדרו, לפי שהוא הקדיש את הקרבן ואסרו באכילה לכולם, ורק דין תורה הוא שזריקת הדם מתרת את איסור הקרבן, ומתירה את אכילת החזה והשוק לכהנים ולא לישראלים, ואת הבשר גם לישראלים. ולכן אין איסור אכילתם לזרים של החזה והשוק נחשב כדבר הנדור, כי מבחינת נדרו, אין הבדל בין כהנים לישראלים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בכל אלו - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b>, היות והוא מתפיס בדבר האסור ולא בדבר הנדור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>החלק השני: <b style='font-size:20px; color:black;'>האומר לאשתו</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>הרי את</b> (אסורה) <b style='font-size:20px; color:black;'>עלי כ</b>מו ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> שלי אסורה עלי" - לא חל נדרו מן התורה, לפי שהתפיס בדבר האסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך בכל זאת תיקנו חכמים שינהג כאילו חל הנדר, וישאל עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעמו של דבר שהחמירו חכמים לתקן בנדר זה יותר משאר נדרים שהתפיסם בדבר האסור, לפי שרגיל אדם להדיר את אשתו כאשר הוא כועס עליה, ואם נתיר לו כשמתפיס בדבר האסור, הוא יבוא גם להתיר לעצמו כשיתפיס בדבר הנדור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל אף שאין הנדר חל מן התורה אלא רק מדרבנן, בכל זאת החמירו בו, שבבואו להשאל על נדרו, לא יהיו פותחים לו פתח בכבוד אמו, לשאול אותו "אילו היית יודע שההתפסה באמך אינה לכבודה לא היית נודר", וכמו שמחמירים שלא להזדקק לפתח של כבוד אבא ואמא בנדר דאורייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, יהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>פותחין לו פתח ממקום אחר,</b> דהיינו, ימצאו סיבה אחרת לתלות בה, שאילו היה יודע אותה הוא לא היה נודר - כדי להתיר את נדרו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל עוד לא נשאל על נדרו, היא אסורה עליו, כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יקל ראשו לכך.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדייקת הגמרא מלשון משנתנו, שפתחה ואמרה "ואלו מותרים - חולין שאוכל לך", שהוא דבר שאין בו כל חידוש, ובהכרח שכוונת משנתנו היא לבוא וללמד:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא</b> שהם מותרים, היות <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>חולין שאוכל לך</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>לחולין שאוכל לך</b>", בפת"ח מתחת ללמ"ד - <b style='font-size:20px; color:black;'>משמע</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>לא לחולין ליהוי</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא קרבן</b>", והרי אלו אסורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מני מתניתין?</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0025_L2"></nowiki><nowiki name="דףBידB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>Micropedia bot