https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:נדרים יב א - היסטוריית גרסאות2026-04-03T21:09:24Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%91_%D7%90&diff=142251&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:06:11Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:06, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l53">שורה 53:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 53:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94590:rev-142251:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%91_%D7%90&diff=94590&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:32:16Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נדרים יב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>נותר ופיגול</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר זריקת</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דמים הוא!</b> שהרי כל זמן שלא נזרק הדם אין הבשר נאסר בפיגול ובנותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שהוא נאסר בנדר על ידי התפסתו בבשר פיגול ונותר, מוכח שהוא מתפיס בעיקרו של הבשר, שהיה אסור לפני זריקת הדם באכילה מדין קרבן. כי אם הוא מתפיס באיסור פיגול ונותר, אין זה מתפיס בדבר הנדור אלא בדבר האסור. שהרי איסור אכילת בשר קדשים כשהוא פיגול או נותר אינו איסור הנובע מנדר אלא מהפסול בבשר הקרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב הונא בריה דרב נתן</b> לרבא: לעולם בהיתר של עכשיו הוא מתפיס, ואין ממשנתנו ראיה שהוא מתפיס במעיקרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אפשר לומר שמשנתנו מדברת במתפיס <b style='font-size:20px; color:black;'>בנותר של</b> בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>עולה</b>, שאינו ניתר בזריקת הדם לאכילה, אלא הוא צריך להיות מוקטר על המזבח, ואיסור אכילתו הוא הן מחמת היותו קרבן, והן מחמת היותו "נותר". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> וגם אם נאמר שהמתפיס בדבר הנדור שהוא גם דבר האסור אינו נאסר, וכפי שיבואר בהערה להלן, בכל זאת, המתפיס בנותר של עולה כן נאסר, היות וגם איסור נותר הוא מחמת היותו קרבן. תוס' ד"ה אבל נותר, בסופו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן,</b> שמדובר במשנתנו במתפיס בבשר עולה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ליתני "כבשר עולה</b>"! שהרי בעולה אין חילוק באיסור האכילה בין בשר עולה שהוא כשר להקרבה ובין בשר עולה שהוא פיגול ונותר, כיון שלעולם בשר עולה אסור באכילה כבשר קרבן, ולמה נקט התנא "נותר ופיגול"?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה רב הונא בריה דרב נתן לרבא: התנא בלשון של "<b style='font-size:20px; color:black;'>לא מיבעיא</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא מיבעיא</b> מתפיס ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בשר עולה, דאסור, דהא בקרבן קא מתפיס</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל מתפיס ב<b style='font-size:20px; color:black;'>נותר ופיגול דעולה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>איצטריכא</b> לחדש שאסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סלקא דעתך אמינא</b> שהמתפיס בבשר עולה שהוא נותר או פיגול, ואומר "זה כזה"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- כוונתו לומר "<b style='font-size:20px; color:black;'>כאיסור נותר</b>", או "<b style='font-size:20px; color:black;'>כאיסור פיגול</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אז <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה ליה כמתפיס בדבר האסור</b>, ולא בדבר הנדור, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מיתסר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> שאסור, מפני שזה מתפיס בקרבן ולא באיסור, היות וגם האיסור של פיגול או נותר הוא מפני היותו קרבן, והוה לה מתפיס בדבר הנדור. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> דבר שהוא גם דבר הנדור וגם דבר האסור - המתפיס בו, לא חל נדרו, כי אין האיסור מחמת נדרו נחשב כנגד איסור התורה. ולכן הוא נחשב כמתפיס בדבר האסור. כך היא שיטת התוס' במסכת שבועות כ ב ד"ה דכי, וכך היא גם שיטת הנימקי יוסף כאן. ולפיכך, מי שנדר שלא לאכול ביום הכיפורים, ושוב אמר על יום אחר הרי עלי שלא לאכול בו כביום הכיפורים - לא חל נדרו (נמוקי יוסף כאן ועיין שו"ת שבסוף אבני מילואים יד). אך שונה הדבר במתפיס בנותר או בפיגול, שעל אף שיש כאן דבר הנדור ודבר האסור, כיון שגם הדבר האסור אינו אסור אלא מחמת היותו קרבן, שהוא דבר הנדור, המתפיס בו נחשב כמתפיס בדבר הנדור. תוס' ד"ה אבל נותר. אך הר"ן במסכת שבועות שם כתב, שרק כאשר אוסר האדם בנדר דבר שכבר היה אסור, אז אם מתפיס בו לא חל נדרו, לפי שבעיקרו מתפיס. ולפי זה בפיגול ובנותר של עולה, שחל איסור הפיגול והנותר על העולה, לאחר מכן, גם בלי החילוק של תוס' חל נדרו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> לרב הונא בריה דרב נתן, הסובר שבהיתרא דהשתא קמתפיס, ולא בקרבן דמעיקרא, מהא דתניא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איזהו</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>איסר</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>האמור בתורה</b> בפרשת נדרים ("לאסור איסר")?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כגון מי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הריני שלא אוכל בשר, ושלא אשתה יין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כיום שמת בו אביו</b> (אבי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או <b style='font-size:20px; color:black;'>כיום שמת בו רבו</b> (רבי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או <b style='font-size:20px; color:black;'>כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם</b> (צום גדליה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או <b style='font-size:20px; color:black;'>כיום שראיתי ירושלים בחורבנה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר שמואל</b> על ברייתא זו: <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא, ש</b>כבר היה <b style='font-size:20px; color:black;'>נדור באותו היום</b> של השנה שמת בו אביו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והניחה הגמרא שפעם אחת בלבד, ביום שמת אביו, הוא נדר שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, אבל במשך השנים הבאות הוא היה אוכל ושותה ביום השנה לפטירת אביו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד הניחה הגמרא, שאם אמר הנודר "הריני שלא אוכל בשר ולא אשתה יין ביום השנה לפטירת אבי כשם שנדרתי שלא לאכול בשר ולא לשתות יין ביום שמת בו אבי", פשוט הדבר שהוא אסור ואין צורך לומר זאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, יש לדון בדברי שמואל המבאר את הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי</b>, באיזה אופן מדברת משנתנו? -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאו</b>, האם לא מדובר בה, ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כגון דקאי</b>, שעומד הנודר, כמה שנים אחר פטירת אביו, <b style='font-size:20px; color:black;'>בחד בשבא דמית ביה אבוה,</b> ביום ראשון בשבת, שהוא "יום השנה" לפטירת אביו ("יום ראשון" הוא רק דוגמא של תאריך), ואומר "הריני שלא אוכל בשר ולא אשתה יין כמו ביום השנה לפטירת אבי", <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>חל נדרו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אע"ג דאיכא</b> ממותו של אביו עד עתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>טובא</b>, הרבה ימי השנה של אביו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>חד בשבא</b>, שהיו ימי השנה <b style='font-size:20px; color:black;'>דהיתרא,</b> שלא נדר להתענות בהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה, בעיקר</b> האסור, שהיה בעבר, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא מתפיס</b>, ולא בהיתרא דהשתא קמתפיס!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי זו ראיה לרבא, וקושיה לרב הונא בריה דרב נתן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא, שאין מכאן ראיה שהוא נאסר מחמת שבעיקרא קמתפיס, אלא הא <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>שמואל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי איתמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר שמואל: והוא ש</b>היה <b style='font-size:20px; color:black;'>נדור ובא מאותו היום ואילך</b>, בכל "יום השנה" לפטירת אביו, וברור שהוא מתפיס ביום השנה האסור בנדר, כי אין כאן כלל אפשרות להתפיס בהיתר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבינא, תא שמע</b> מהא ששנינו במשנה בתחילת פרק שני (יג ב):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>זכותם של הכהנים לקבל "תרומה" מן התבואה, ו"חלה" מן העיסה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כמו כן יש זכות לכהנים לקבל "תרומת לחמי תודה", שהיא ארבעה לחמים מתוך ארבעים הלחמים שמביא עמו למקדש מי שמקריב קרבן תודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ארבעים לחמי התודה עשויים מארבעה סוגי לחם, עשרה לחמים מכל סוג:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עשרה לחמי חמץ. עשר חלות שלא החמיצו. עשרה רקיקים (כעין מצות שלנו). ועשר חלות רבוכות, שחולט הבצק שלהם תחילה במים רותחים, ואחר כך אופים ממנו חלות "רבוכות".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הכהן מקבל "תרומת לחמי תודה" שהם ארבעה לחמים, לחם אחד מכל אחד מארבעת הסוגים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>התרומה והחלה נחשבים לדבר האסור ולא לדבר הנדור, כי אין הפרשת התרומה והחלה נחשבים לנדר, ולכן אי אפשר להתפיס בהן נדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו תרומת לחמי תודה, שהיא חלק מהקרבן, נחשבת לדבר הנדור, ואפשר להתפיס בה נדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האומר: דבר זה עלי <b style='font-size:20px; color:black;'>כחלת אהרן</b>, הניתנת לכהנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכתרומתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b>. היות ואינו מתפיס בדבר הנדור, אלא בדבר האסור (לישראל בלבד לאוכלו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייק רבינא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> אם אומר "<b style='font-size:20px; color:black;'>כתרומת לחמי תודה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b>.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0022_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>Micropedia bot