https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:נדרים ב א - היסטוריית גרסאות2026-04-04T06:09:38Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%90&diff=142227&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:03:20Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:03, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נדרים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%90&diff=94570&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:31:45Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נדרים ב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משנתנו מבארת שני חידושים בענין הלשונות שבהן אוסר האדם את עצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האחד, לשון הנאמרת באופן של "כינוי", שאינו אומר את הנדר או השבועה בלשון הרגילה, אלא משתמש בביטוי אחר (שהוא שיבוש לשוני, או שהוא לשון מיוחדת שתקנו חכמים לנודרים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשני, לשון הנאמרת באופן של "יד", שאומר רק דיבור חלקי מהנדר או מהשבועה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. כינויי נדרים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל כינויי נדרים</b> - דינם <b style='font-size:20px; color:black;'>כנדרים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מי שנודר ואינו אומר לשון מפורשת של איסור נדר אלא משתמש בביטוי שהוא "כינוי", חל נדרו, וכפי שיבואר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האומר בנדרו "דבר זה אסור עלי כקרבן", הרי זה נדר מפורש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם יאמר "דבר זה אסור עלי כקונם", או אם יאמר "קונם עלי דבר זה" - הרי הוא מתבטא בכינוי, לפי ש"קונם" הוא כינוי לקרבן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כל כינויי <b style='font-size:20px; color:black;'>חרמים</b> - דינם <b style='font-size:20px; color:black;'>כחרמים</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> רבותינו הראשונים דנו כאן ובמסכת שבועות האם יסוד הנדר הוא באמירה גרידא, שאומר הנודר "דבר זה אסור עלי", או שצריך הנודר "להתפיס" את נדרו בדבר הנדור, כמו בקרבן (שקדושתו היא מחמת שהקדיש אדם אותו). הסוברים שעיקר הנדר הוא בהתפסתו בדבר הנדור, הרי אם לא יתפיס אותו בדבר הנדור, אפשר להשלים את נדרו מדין "יד", ולהחשיב את דיבורו כאילו אכן אמר "כקרבן". ההתפסה האמורה כאן, היא הדימוי שצריך הנודר לדמות את איסור נדרו, לאיסור הנעשה במאמר פיו של אדם. ועיין בהקדמה מדוע צריך לדעתם להגיע להתפסה. ורבותינו האחרונים דנו באם אמר הנודר לשון נדר מלא, "דבר זה אסור עלי" אלא שהוסיף והתפיסו בדבר האסור (בחזיר) ולא בדבר הנדור, האם גרעה התפסתו בדבר האסור את דיבורו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כגון אדם האומר "דבר זה הוא חרך", הרי הוא כינוי לחרם, וחל החרם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> לדעת רוב הראשונים מדובר כאן במי שמחרים את נכסיו, שאם הוא מחרים חרם לכהנים שייך הדבר לכהנים, והוא צריך ליתנו להם (ויש בו קדושה עד שנותנו לכהנים, אך משנתן להם את החרם פקעה הקדושה, והרי הוא חולין גמור). ואם החרים את הדבר לגבוה, הרי הוא שייך להקדש, והוא קדוש ככל הקדש. אך הר"ן טוען שמדובר כאן במי שמתפיס את נדרו בחרם ולא במי שמחרים. וצריך ביאור לשיטתו, מדוע ההתפסה בכינויי החרם נשנית לחוד, כדבר בפני עצמו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כל כינויי <b style='font-size:20px; color:black;'>שבועות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשבועות</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> הר"ן מוכיח מכאן ששבועה אינה צריכה הזכרה של שם ה', שהרי אם היה צריך להזכיר את שם ה' בשבועה, לא היה צורך להזכיר "שבועה", כי הזכרת שם ה' גרידא היא לשון שבועה כשלעצמו, וממילא אין צורך לומר שכינויי שבועה כשבועה. ובהכרח ששבועה אינה צריכה הזכרת שם ה', אלא מספיק לומר "שבועה", ולכן חידשה המשנה שגם כינויי שבועה הרי הם כשבועה. והקשה הר"ן שמצינו בשבועת העדות, שמשביע אדם את חברו שיבוא להעיד עבורו, שצריכים להזכיר בה שם ה'. והביא הר"ן את תירוצו של רבינו תם, ששם מדובר בענין שהוא משביע את חברו, והמשביע את חברו צריך להזכיר את שם ה'. ותמה הר"ן עליו "פה קדוש - איך אמר דבר זה! ?", עיין בדבריו. אך ביארו האחרונים, שיסוד דבריו של רבינו תם הוא, שענין שבועת העדות (הנלמד מההשבעה שמשביע הכהן את האשה הסוטה), שונה הוא לחלוטין מהשבעה רגילה שמשביע אדם את חברו, והוא עונה אמן על שבועתו. לפי שהשבעה זו חלה גם ללא עניית אמן על ידי השומע, אלא גדרה הוא, שחידשה תורה (שנאמר "נפש כי תשמע קול אלה") שיכול אדם להטיל על חברו את חומר השבועה (ובלשון התורה "אלה"), שיבוא להעיד עבורו. ואם חברו כופר בכך (או אפילו שותק, ונמנע מלהעיד, עיין ברש"י וברמב"ן בתחילת פרק שבועת העדות) לאחר שמטיל עליו התובע את חומר השבועה, הרי הוא חייב להביא קרבן שבועת העדות, למרות שלא נשבע כלל וכלל! ולהשבעה שכזאת הצריך רבינו תם לומר את שם ה'. ודין זה חידשה התורה רק בשבועת העדות ובשבועת הפקדון, ואף בהשבעת סוטה. אך מלבד ההשבעה של הסוטה, צריכה הסוטה להשבע בעצמה על ידי עניית אמן. ועיין במכתבי הגרי"ז בסוף ספרו על הרמב"ם, ובדברי הנצי"ב על התורה (העמק דבר) בביאור החילוק בין ההשבעה שהשביע אברהם את עבדו אליעזר ובין ההשבעה שהשביע יעקב את בנו יוסף! ועיין עוד בחידושי רבי שמואל שדן בהרחבה בדברי הראשונים והאחרונים הסוברים ששבועה בלי שם מחייבת רק מדין "בל יחל", ואינה מחייבת מדין "לא תשבעו בשמי לשקר".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כגון אדם האומר "שבותה שאעשה דבר פלוני", הרי זה כינוי לשבועה, וחלה שבועתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כל כינויי <b style='font-size:20px; color:black;'>נזירות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כנזירות.</b> כגון האומר "הריני נזיק", שהוא כינוי לנזיר, חל עליו דין נזיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו רבי יוחנן וריש לקיש בגמרא, האם הכינויים הם לשונות של נכרים, והם שיבוש של לשון הקודש, או שהם לשונות שתיקנו חכמים לאדם הנודר, כיון שהיו רגילים לומר "לה' קרבן", וחששו חכמים שמא יחזרו בהם אחרי שיגידו את שם ה', ולא יקדישו את הבהמה לקרבן, ונמצא שמוציאים שם שמים לבטלה. ולכן תקנו חכמים לנודרים לומר "קונם" במקום "קרבן", ואז לא יהיו רגילים לצרף לביטוי הזה את שם ה'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. ידות נדרים</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מי שאומר דיבור חלקי <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> של נדר שיש במשמעותו איסור (ודיבור שכזה קרוי "יד" של נדר, בדומה ליד הכלי, שכל האוחז ביד הכלי הרי הוא כמי שאוחז בכלי עצמו), חל נדרו, היות ו"ידות הנדרים" הרי הם כנדרים עצמם. וכגון: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> בחידושי הגרי"ז (נזיר ג א) מבאר שלדעת הרמב"ם גם אם אומר דיבור שלם, אלא שאין הדיבור הזה מורה מפורשות על נדר, הרי זה יד, וכגון האומר "הריני מסלסל (בשערי) ", הרי זה יד לנזירות, אם כי אין זה דיבור חלקי אלא דיבור שלם. וציין שהתוס' חולקים על הרמב"ם וסוברים שאין זה "יד" אלא דיבור של נזירות עצמו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האומר לחברו</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>מודרני ממך</b>", שאינו אומר דיבור שלם "הריני אוסר על עצמי לאכול ממאכליך" או "הריני מודר ממך כקרבן", אלא רק דיבור חלקי, "מודרני ממך", שיש במשמעותו "אסור אני לאכול ממאכליך". אך אין זה דיבור שלם של נדר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> או האומר לחברו "<b style='font-size:20px; color:black;'>מופרשני ממך</b>", שלא אמר דיבור שלם של איסור "אסור עלי לאכול ממאכליך". <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> הר"ן והרבה ראשונים כאן, מבארים שהגדר של "יד" הוא, שנחשב דיבורו החלקי כאילו גמר והוציא אותו בשפתיו במלואו. אך רבותינו האחרונים דנו בשאלה האם אפשר לומר שחידוש התורה בידות הוא בכך שהיד כשלעצמה נחשבת כדיבור, ואין צורך להחשיבה כאילו הוא גמר את דבריו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או האומר לחברו "<b style='font-size:20px; color:black;'>מרוחקני ממך</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בכל שלשת הדיבורים הללו, אם הוסיף ואמר: "<b style='font-size:20px; color:black;'>שאני אוכל לך</b>" (דהיינו, כגון שאמר "מודרני ממך שאני אוכל לך),</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או הוסיף ואמר "<b style='font-size:20px; color:black;'>שאני טועם לך</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> לו לאכול או לטעום ממנו מחמת נדר, כאילו אמר לו במפורש שאסור לו לאכול ממנו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> אבל אם אמר "מודרני ממך" גרידא, אין זה אפילו "יד" של נדר, ואינו אסור להנות ממנו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> הר"ן מביא שני פירושים מדוע נחשב לשון זה "יד". האחד, לפי שלא גמר דיבורו לומר "כקרבן". והשני, לפי שלא אמר במפורש שאוסר עצמו באכילה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האומר לחברו "<b style='font-size:20px; color:black;'>מנודה אני לך</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא היה חוכך</b> (מסתפק בדבר, ונוטה) <b style='font-size:20px; color:black;'>בזה להחמיר</b>, לאסור כנדר, כי גם דיבור שכזה הוא אופן של יד, שהרי המנודה אסור לו לאכול או אפילו להיות יחד עם חברו שאינו מנודה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0002_L2"></nowiki><nowiki name="דףBבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נדרים (פרשני)]]</div>Micropedia bot