https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%A1%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:נדה סא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-20T23:12:52Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%A1%D7%90_%D7%91&diff=145653&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-18T09:26:13Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:26, 18 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l71">שורה 71:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נידה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99585:rev-145653:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%A1%D7%90_%D7%91&diff=99585&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T11:44:35Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:44, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן אלעזר אומר:</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בודקו</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>שכונות שכונות</b>", ('מקומות מקומות', ובסמוך יבואר שטח כל מקום <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;56&nbsp;</b>), ואם לא נמצא בבדיקה זו בהכרח שיצא מעצמו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;57&nbsp;</b>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן אלעזר אומר:</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בודקו</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>שכונות שכונות</b>", ('מקומות מקומות', ובסמוך יבואר שטח כל מקום <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;56&nbsp;</b>), ואם לא נמצא בבדיקה זו בהכרח שיצא מעצמו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;57&nbsp;</b>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;56.&nbsp;</b> הקשה <b>הרש"ש</b>, שלפירוש <b>רש"י</b> (המובא בהערה הקודמת) שאבידת הכתם נגרמה כתוצאה מנפילת דמים אחרים, מהי התועלת בבדיקה, והרי הדם ניכר ולא קשה למוצאו אלא שאין ידוע מקורו. ותירץ <b>הערוך לנר</b>, שבבדיקה מדוקדקת ניתן להבחין ולזהות את ההבדלים הדקים שבין דם נדה לדם בהמה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;57.&nbsp;</b> <b>במשנה</b> (בעמוד א) הובאה שיטת רבי מאיר הסובר שטומאה שנתערבה בגלים ולא נמצאה בבדיקה חוששים שלא בדק כראוי, ונתבאר <b>בגמרא</b> (שם) שמודים חכמים לדבריו לענין דם נדה. והקשו <b>בתוס'</b> מדוע אם כן מטהרים בגד שנבדק ולא נמצא בו הכתם ולא חוששים שמא לא בדק יפה. ותירצו, שמצוי שכתם מתכבס מעצמו בלא ידיעת הלובשו, ולכן מסתבר יותר שהתכבס הכתם מאשר שהוא קיים ולא נמצא בבדיקה.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;56.&nbsp;</b> הקשה <b>הרש"ש</b>, שלפירוש <b>רש"י</b> (המובא בהערה הקודמת) שאבידת הכתם נגרמה כתוצאה מנפילת דמים אחרים, מהי התועלת בבדיקה, והרי הדם ניכר ולא קשה למוצאו אלא שאין ידוע מקורו. ותירץ <b>הערוך לנר</b>, שבבדיקה מדוקדקת ניתן להבחין ולזהות את ההבדלים הדקים שבין דם נדה לדם בהמה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;57.&nbsp;</b> <b>במשנה</b> (בעמוד א) הובאה שיטת רבי מאיר הסובר שטומאה שנתערבה בגלים ולא נמצאה בבדיקה חוששים שלא בדק כראוי, ונתבאר <b>בגמרא</b> (שם) שמודים חכמים לדבריו לענין דם נדה. והקשו <b>בתוס'</b> מדוע אם כן מטהרים בגד שנבדק ולא נמצא בו הכתם ולא חוששים שמא לא בדק יפה. ותירצו, שמצוי שכתם מתכבס מעצמו בלא ידיעת הלובשו, ולכן מסתבר יותר שהתכבס הכתם מאשר שהוא קיים ולא נמצא בבדיקה.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97822:rev-99585:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%A1%D7%90_%D7%91&diff=97822&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T09:26:42Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נידה סא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן אלעזר אומר:</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בודקו</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>שכונות שכונות</b>", ('מקומות מקומות', ובסמוך יבואר שטח כל מקום <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;56&nbsp;</b>), ואם לא נמצא בבדיקה זו בהכרח שיצא מעצמו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;57&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;56.&nbsp;</b> הקשה <b>הרש"ש</b>, שלפירוש <b>רש"י</b> (המובא בהערה הקודמת) שאבידת הכתם נגרמה כתוצאה מנפילת דמים אחרים, מהי התועלת בבדיקה, והרי הדם ניכר ולא קשה למוצאו אלא שאין ידוע מקורו. ותירץ <b>הערוך לנר</b>, שבבדיקה מדוקדקת ניתן להבחין ולזהות את ההבדלים הדקים שבין דם נדה לדם בהמה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;57.&nbsp;</b> <b>במשנה</b> (בעמוד א) הובאה שיטת רבי מאיר הסובר שטומאה שנתערבה בגלים ולא נמצאה בבדיקה חוששים שלא בדק כראוי, ונתבאר <b>בגמרא</b> (שם) שמודים חכמים לדבריו לענין דם נדה. והקשו <b>בתוס'</b> מדוע אם כן מטהרים בגד שנבדק ולא נמצא בו הכתם ולא חוששים שמא לא בדק יפה. ותירצו, שמצוי שכתם מתכבס מעצמו בלא ידיעת הלובשו, ולכן מסתבר יותר שהתכבס הכתם מאשר שהוא קיים ולא נמצא בבדיקה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבדה בו שכבת זרע,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם היה הבגד <b style='font-size:20px; color:black;'>חדש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בודקו במחט,</b> שתוחב את המחט בבגד, וכשיגיע למקום הזרע תקשה עליו התחיבה, מפני קושיו של הזרע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם היה הבגד <b style='font-size:20px; color:black;'>שחוק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בודקו בחמה</b>, ששכבת זרע אוטמת את נקבי הבגד ועוצרת את אור החמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא מהו שטח ה'שכונות' שהצריך רשב"א שיבדוק בהם,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא: אין</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>שכונה</b>" בבגד שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>פחותה משלש אצבעות,</b> ורק כשבודק כל ג' אצבעות לחוד, אפשר לסמוך על הבדיקה ולטהר את הבגד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: בגד</b> של פשתן <b style='font-size:20px; color:black;'>שאבד בו,</b> שנארג בו, חוט של צמר ונעשה הבגד <b style='font-size:20px; color:black;'>כלאים</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;58&nbsp;</b><b style='font-size:20px; color:black;'>,</b> ואין ניכר עתה מקומו של החוט - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים,</b> שחוששים שמא ימכרנו אחר כך לישראל <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;59&nbsp;</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא יעשנו מרדעת לחמור</b> שמא ישתמש בה בעתיד כטלאי לבגד <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;60&nbsp;</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל עושה ממנו תכריכין למת,</b> שכיון שתכריכי המת אסורים בהנאה אין חשש שיבוא להשתמש בהם לעצמו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;58.&nbsp;</b> <b>התוס'</b> הקשו, מדוע לא בטל חוט הצמר ברוב הפשתן? ותירצו, שביטול ברוב שייך דווקא בשני חפצים שאחד אסור והשני מותר, אבל בצמר ופשתן שכל אחד בפני עצמו מותר והתערובת היא שיוצרת את האיסור לא שייך ביטול ברוב. ובמסכת <b>עבודה זרה</b> (סה ב ד"ה הבגד) הקשו על תירוצם, שאם כן, לא יהא ביטול לבשר שנפל לחלב, שגם באיסור בשר וחלב כל אחד בפני עצמו מותר והתערובת היא שיוצרת את האיסור. ותירצו, שבבשר וחלב גילתה התורה במפורש שמועיל ביטול. וביאר <b>הריטב"א</b> (חולין קה א), שבבשר וחלב כל האיסור הוא מחמת נתינת הטעם, שאסרה התורה לאכול בשר שמעורב בו טעם חלב, ולכן במקום שיש שישים ואין טעם לא קיימת סיבת האיסור.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;59.&nbsp;</b> <b>התוס' בחולין</b> (צה א) כתבו, שחשש זה אינו מעיקר הדין, אלא רבנן הם שתקנו לחשוש שמא ימכרנה לישראל.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;60.&nbsp;</b> כן פירשו התוס' <b>והתוס' הרא"ש</b> (ד"ה ולא יעשנו), והוסיפו, שדווקא כאשר אבד חוט הצמר ואינו ניכר חששו שימכור לישראל וישתמש בו לבגדו, אבל כשניכר הצמר יראה הישראל את האיסור ואין בזה חשש איסור.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: זאת אומרת</b>, מכך שקוברים את המת בבגד כלאיים ואין חוששים שיעמוד עם הבגד האסור בלבישה בתחיית המתים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;61&nbsp;</b> - ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מצות בטלות לעתיד לבא.</b> ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר רבי ינאי: לא שנו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לספדו,</b> בשעת ההספד בלבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לקוברו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;62&nbsp;</b><b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;61.&nbsp;</b> כן פירשו <b>התוס'</b>, וביאר <b>הריטב"א</b> שאין הכוונה לימות המשיח אלא לימי תחית המתים שיהיו אחר כך. אולם <b>הרשב"א</b> חולק, וסובר שלעתיד לבוא פירשו בזמן המות קודם התחיה, וחידשה הגמרא שאין ציווי על החיים להמנע מלהכשיל את המתים, אבל לאחר התחיה פשוט הדבר שיתחייבו במצוות. <b>ובחידודי הלכות</b> הוכיח כפירוש הרשב"א מהגמרא <b>בסנהדרין</b> (צ ב) שהביאה בשם רבי יוחנן "מנין לתחית המתים מן התורה? דכתיב ונתתם ממנו תרומה לאהרן הכהן, וכי אהרן לעולם קיים, אלא מכאן לתחית המתים מהתורה". ומבואר, שרבי יוחנן הסובר בסוגייתנו ש'מצוות בטלות לעתיד לבוא', סובר שבזמן תחית המתים יהיה חיוב לתת תרומה לכהן, ולפירוש הרשב"א שרק בזמן המות פטורים ולא אחרי התחיה ניחא. <b>הקובץ שיעורים</b> (ב כט) הקשה, כיצד יתכן שיבטלו המצוות לעתיד לבוא והרי אחד מעיקרי האמונה הוא שהתורה נצחית היא ולא תהא מוחלפת. ולפירוש הרשב"א שרק בשעת המות פטורים ניחא, אולם קשה לתוס' שפירשו שהפטור הוא גם לאחר תחית המתים. ותירץ, שאחד מדיני התורה הוא שמת נפטר מהמצוות, ופטור זה קיים לעולם, גם אם חוזר לתחיה, ולו יצויר גם היום שיקום מת לתחיה גם הוא פטור מהמצוות, נמצא שלא נתחדש לעתיד לבוא דין חדש, אלא רק נתחדשה מציאות שמתים חיים ונוהג בהם דין פטור ממצוות כתוצאה מהמות. וראה <b>בריטב"א</b> (ד"ה ואי ק"ל הוא). והרשב"א בברכות (חידושי אגדות יב ב חידושים יח א).&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;62.&nbsp;</b> <b>תוס' הרא"ש</b> ביאר, שמותר ל'סופדו' משום שבעולם הזה פטור ממצוות, ואסור ל'קוברו' מפני שכשיקום בתחילת המתים יתחייב. ופירוש זה יתכן רק לשיטת <b>התוס'</b> (המובאת בהערה הקודמת) שמודים כולם שבזמן המות פטורים ממצוות, ו'אין מצוות בטלות לעתיד לבוא' הכוונה לימי תחילת המתים. אבל לשיטת <b>הרשב"א</b>, הסובר שהנידון הוא האם מותר להכשיל מת בעברה בשעת מיתתו, צריך ביאור מדוע מותר להלבישו בכלאים בזמן ההספד. ותירץ הרשב"א, שמצינו במסכת כלאים (ט ה) שאין איסור כלאים אלא בנהנה מהלבישה אבל מוכרי כסות מותרים להעלות על גופם הבגדים שרוצים למכור, ולכן גם במת אינו אסור אלא בקבורה שהיא דומה ללבישה, ולא בהספד שהוא לכבוד בעלמא ודומה להעלאה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: לאו איתמר עלה: אמר רבי יוחנן: אפילו לקוברו,</b> וחולק על רבי מני שהתיר רק בשעת ההספד! <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן לטעמיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יוחנן: מאי דכתיב "במתים חפשי"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון שמת אדם, נעשה חפשי מן המצות</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;63&nbsp;</b><b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;63.&nbsp;</b> לשיטת <b>הרשב"א</b> (שהובאה בהערות הקודמות) שנידון סוגיתנו הוא על זמן המות, מובנים היטב דברי הגמרא שטעמו של רבי יוחנן הסובר 'מצוות בטילות לעתיד לבוא' הוא משום שדרש מ'במתים חופשי' שמת פטור ממצוות. אולם <b>לתוס'</b> שפירשו שסוגיתנו עוסקת בחיוב במצוות לאחר תחית המתים, תמוה מהי הראיה מ'במתים חופשי'. ותירץ <b>הריטב"א</b> שמהלשון 'נעשה חפשי' משמע שהוא פטור לדורי דורות ואפילו לזמן תחית המתים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: בגד שאבד בו כלאים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>צובעו,</b> שכיון שהצמר קולט צבע טוב יותר מהפשתן, מתברר היכן חוט הכלאיים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומותר</b> ללובשו. שכיון שלא מצאנו חוט שקלט טוב יותר צבע, תולים שנפל החוט מעצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא לרפרם בר פפא: מנא ליה לסבא הא</b> שאפשר לסמוך על בדיקה כדי לתלות שנפל מעצמו, ולא חוששים שמא לא בדק יפה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: מתניתין היא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b>: גל טמא שנתערב בין שני גלים טהורים <b style='font-size:20px; color:black;'>בודק עד שמגיע לסלע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייק רב חסדא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי ליכא</b>, שאינו מוצא את הטומאה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אימר עורב נטלה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי</b>: בגד שיש בו <b style='font-size:20px; color:black;'>עמרא וכיתנא</b> (צמר ופשתן) <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדדי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא סליק להו צבעא</b> במידה שווה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;64&nbsp;</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכיון דלא ידיע</b> ולא מצאנו חוט ששונה בצבעו - <b style='font-size:20px; color:black;'>אימר מנתר נתר.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;64.&nbsp;</b> כן ביאר <b>רש"י</b> (ד"ה צובעו ומותר), ומבואר בדבריו שגרס 'עמרא וכיתנא <b>כי הדדי</b> לא סליק להו'. ולא 'בהדדי' כגירסת הספרים שלפנינו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אחא בריה דרב ייבא משמיה דמר זוטרא: האי מאן דרמי חוטא דכיתנא בגלימיה דעמרא,</b> ונעשה הבגד כלאים על ידי חוט הפשתן שמעורב בבגד הצמר. <b style='font-size:20px; color:black;'>ונתקיה</b> לחוט, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ידע אי נתיק</b> החוט לגמרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי לא נתיק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שפיר דמי,</b> ומותר הבגד ללבישה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מדאורייתא "שעטנז" כתיב,</b> ויש לנו ללמוד מכך שקראה התורה לכלאיים "שעטנז" - <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיהיה</b> החוט נעשה מצמר ופשתים מתחילת הייצור. שצריך שיהיו מעורבים הצמר והפשתים כבר בפעולת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שוע</b>, שהיא החלקת הצמר והפשתים לפני הטוויה, ובפעולת <b style='font-size:20px; color:black;'>טווי</b> החוט, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן ב<b style='font-size:20px; color:black;'>נוז</b> שהיא אריגת החוט בבגד. אך אם נעשו חוטי הצמר וחוטי הפשתים לחוד, והיינו שוע או טווי לחוד, וארג ("נוז") מהחוטים הנפרדים בגד אחד אין איסור ללובשו מן התורה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;65&nbsp;</b>. אלא - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;65.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b>, והקשו <b>התוס' הרמב"ן</b> <b>והרשב"א</b> שהגמרא ביבמות (ד ב) דרשה מפסוק להתיר איסור כלאים בציצית בבגד פשתן, ואם איסור כלאים נוהג רק בחוטים שנסרקו ונטוו בתערובת מהו האיסור בציצית. ותירץ <b>המאירי</b> (יבמות שם, ד"ה "ומ"מ") שקשר עדיף מאריגה, ומודה רש"י שבקשר יש איסור כלאים גם כשנסרקו ונטוו בנפרד. <b>התוס'</b> פירשו ש'שוע' 'טווי' ו'נוז' הכוונה שבאיסור כלאים נאסרו הם רק חוטים שהם חלקים, טווים, ושזורים, אולם גם אם נעשו פעולות אלו בכל חוט בפני עצמו אסור. וההיתר מדאורייתא למטיל חוט צמר בבגד פשתן הוא מפני שהחוט איננו 'נוז', שלא נשזר כלל, ואיסור כלאים נוהג רק בחוטים שזורים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן הוא דגזרו ביה. וכיון דלא ידע אי נתקיה</b> - הרי מצד ספק איסור מדרבנן, <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;66&nbsp;</b><b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;66.&nbsp;</b> כתבו <b>הרמב"ן והרשב"א</b>, שמסוגייתנו נלמד לכל איסורי דרבנן שאפילו כשהוחזק איסור מקילים בספק.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב אשי: אימר</b> "שעטנז" משמעותו - <b style='font-size:20px; color:black;'>או שוע או טווי או נוז,</b> ודי שיהא אחד מהשלבים בתערובת צמר ופשתים כדי לאסור?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והלכתא כמר זוטרא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>מדאפקינהו רחמנא בחדא לישנא</b> שעטנז ולא כתבה התורה שוע טווי ונוז.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: בגד צבוע</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמא משום כתם</b> שנמצא עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי נתן בר יוסף אומר: אינו מטמא משום כתם, שלא תקנו בגדי צבעונין לאשה אלא להקל על כתמיהן</b> שלא יטמאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: מאי קאמר "<b style='font-size:20px; color:black;'>תקנו</b> בגדי צבעונין לאשה"? <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי תקנינהו?</b> וכי ישנה תקנה שמחייבת ללבוש בגדי צבעונין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, שלא הותרו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;67&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בגדי צבעונין לאשה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא להקל על כתמיהן</b>, שאין הדם ניכר בבגד צבעוני כמראה דם רגיל <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;68&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;67.&nbsp;</b> <b>הרמב"ם</b> (איסו"ב ט ז) פסק: לפיכך <b>תקנו</b> חכמים שתלבש האשה בגדי צבעונין כדי להצילה מאיסור כתמים. וכדבריו הכריע <b>הרמ"א</b> (קצ י). והקשה <b>הכסף משנה</b> שדין זה נסתר מסוגייתנו האומרת שלא תיקנו ללבוש בגדי צבעונים אלא רק התירו ללובשם. ותירץ <b>הערוך</b> <b>לנר</b>, שבמסקנת הסוגיא מבואר שמפני אבילות החורבן רצו לתקן לאסור בגדי צבעונין, אלא שהכריעו שעדיף להציל את הנשים מטומאת כתם, ומבואר אם כן, שיש ענין ללבוש בגדי צבעונים, ועדיף הוא מאבילות על החורבן. ולדבריו במסקנא חוזרת בה הגמרא, וגורסת 'שלא תקנו'. אולם <b>בתורת השלמים</b> (קצ יד) <b>ובסדרי טהרה</b> (שם, כב) כתבו שאין כוונת הרמ"א לחייב את הנשים ללבוש בגדי צבעונין, אלא רק השמיענו עצה טובה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;68.&nbsp;</b> כן ביאר <b>רש"י</b>, <b>ובדרכי תשובה</b> (קצ סב) הביא מהמקור חיים (מח) שלמד מכאן שדווקא בגד שצבעו משנה את מראה הדם לגמרי טהור, אבל כתם שנמצא בבגד שצבעו בהיר וניכר שהכתם היא מדם, טמא. ובשו"ת <b>שבט הלוי</b> (ב פז) הוכיח מלשון <b>הרמב"ם</b> והפוסקים שכל הצבעונים טהורים, וגם ברש"י ביאר, שכוונתו, כיון שאין ניכרת האדמומית כבלבן לכן לא גזרו בו מלכתחילה טומאה. וכדבריו מבואר <b>בריטב"א</b> שכתב 'שאין הכתם ניכר בו כמראה דם <b>גמור</b>, כדי שיגזרו חכמים עליו משום כתם'. וראה עוד בשיעורי שבט הלוי (קצ, י, ד). בשו"ת <b>חתם סופר</b> (קסא הובא בפתחי תשובה כא) כתב שכתם שהגיע ודאי מגופה מטמא גם כשנמצא על גבי בגד צבעוני. אולם <b>הסדרי טהרה</b> (לו) <b>והחזון אי"ש</b> (יו"ד פט ג) חולקים ומתירים, ונפקא מינה ממחלוקת זו לכתם שנמצא בבגד שמהודק לגוף, וכן לכתם שנמצא כבשרה על גבי לכלוך צבעוני. וראה עוד <b>בשיעורי שבט הלוי</b> (שם, ה).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הותרו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל ד</b>לפני ההיתר - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסירי</b>. ומה פשר איסור זה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: בפולמוס</b> בזמן גזירת חיילותיו <b style='font-size:20px; color:black;'>של אספסינוס</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>גזרו</b> חכמים <b style='font-size:20px; color:black;'>על עטרות חתנים</b> שלא יענדום לראשם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;69&nbsp;</b> מחמת הצער על החורבן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועל האירוס</b>, שהוא "זוג המקשקש" המרבה שמחה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;69.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> (גיטין ז א) ביאר, שהעטרה היא כתר שנתנו בראש החתן. והקשו <b>התוס'</b>, <b>שבגמרא</b> <b>בסוטה</b> (מט ב) מבואר שהאיסור הוא דווקא בעטרה שעשויה ממלח וגופרית ולא בעטרה שעשויה מקנים, ואין הדרך לעשות כתרים מחומרים אלו. (רש"י בגיטין כתב שהיו מקשטים במלח וגופרית כתרים שעשויים מכסף וזהב, ואם כן מיושבת קושית התוס'. אולם בסוטה ביאר רש"י שהכתר היה עשוי ממלח וגופרית). ופירשו התוס' ש'עטרה' היא כיפה שהיו עושים מעל לחתן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בקשו</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>לגזור על בגדי צבעונין</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי: הא</b> שילבשו הנשים בגדי צבעונים <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיפא</b> מלגזור מנהג צער על החורבן - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי להקל על כתמיהן.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה סמנין מעבירין על הכתם,</b> כדי לבדוק את הכתם הוא של דם או של צבע <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;70&nbsp;</b>, וכן כדי לטהרו אם דם הוא מלמטמא טהרות במגע, שדרך הדם לעבור על ידי סמנים אלו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;71&nbsp;</b>: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;70.&nbsp;</b> <b>המגיד משנה</b> (איסו"ב ט לו) ביאר, שאף על פי שמקילים בספק איסור דרבנן, אין להתיר כתם בלא בדיקה כיון שניתן לברר את הספק על ידי העברת הסמנים, ורק בספק שלא ניתן לבירור הקלו באיסורי דרבנן. כתב <b>השולחן ערוך</b> (קצ לא) 'ועכשיו אין לנו העברת שבעה סמנים מפני שאין אנו בקיאים במקצת שמותם', <b>ובתורת השלמים</b> (שם ל) ביאר, שהכוונה היא שבזמן הזה מותרים כל הכתמים שיש ספק שמא הם של צבע, כיון שאין אנו יודעים מהם הז' סמנים הרי זה ספק דרבנן שאינו ניתן לבירור. אולם <b>הלבוש</b> (לא) כתב שבזמן הזה אסורים כל הכתמים, מפני שהספק אינו בדין אלא מחסרון ידיעה ולא הקלו בספק שכזה באיסורי דרבנן. ועיין <b>ברשב"א</b> (נו ב ד"ה אבל הראב"ד) שכתב שחסרון ידיעה לכל העולם הוא ספק גמור, אולם <b>בהגהות רע"א</b> לשו"ע (קצ כא) הוכיח שגם זה בכלל חסרון ידיעה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;71.&nbsp;</b> כתבו <b>התוס'</b> (נו ב, ד"ה בודקות) שלאו דווקא ז' סמנים אלו, אלא הוא הדין כל צורת כיבוס אחרת. אולם <b>מהשולחן ערוך</b> (קצ, לא, הובא בהערה הקודמת) שכתב שבזמן הזה שאין אנו יודעים מהם ז' הסמנים בטל דין המשנה, מוכח שצריך דווקא את הסמנים שהוזכרו במשנתנו. <b>ובתוס' אנשי שם</b> הביא <b>מהלחם</b> <b>שמים</b> שכתב שבזמן הזה אין סומכים על ז' סמנים מפני שהסבון שמשתמשים בזמנינו הוא ה'צפון' שהוזכר בגמרא שבכוחו להעביר גם צבע, ולכן אי אפשר לסמוך על כך שכובס הכתם כדי להוכיח שהיה זה דם, ומאידך גם כתם שלא נתכבס אין להוכיח שהוא צבע, שהרי ה'צפון' מעביר גם צבעים, ואם נשאר הכתם בהכרח שלא נעשה הסבון כראוי ואפשרי שאיננו מכבס גם כתמי דם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>רוק תפל,</b> שאין לו טעם, ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי גריסין,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי רגלים.</b> ובהמשך המשנה יבוארו ג' סמנים אלו</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ונתר,</b> שהוא מין אבן רכה המשמשת לניקוי הראש <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;72&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;72.&nbsp;</b> כן פירשו <b>רב האי גאון והרמב"ם</b> (פי' המשניות, כלים ב א). <b>ובלעזי רש"י</b> (סנהדרין מט ב) כתב שהוא חנקת האשלגן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובורית,</b> מין עשב שמנקה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;73&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;73.&nbsp;</b> כן פירש <b>הרמב"ם</b> (בפירוש המשניות), וכן מוכח <b>מהגמרא</b> שכתבה שנוהגת בבורית קדושת שביעית, שנוהגת רק בצומח.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0121_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div>Micropedia bot