https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%A0%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:נדה נב א - היסטוריית גרסאות2026-04-21T00:02:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%A0%D7%91_%D7%90&diff=145634&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-18T09:23:50Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:23, 18 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נידה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99577:rev-145634:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%A0%D7%91_%D7%90&diff=99577&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T11:44:10Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:44, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאתויי</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ריחני</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;23&nbsp;</b> בשמים שמברכים עליהם בורא מיני בשמים לפניהם אך לא לאחריהם משום שהנאה מועטת היא. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאתויי</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ריחני</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;23&nbsp;</b> בשמים שמברכים עליהם בורא מיני בשמים לפניהם אך לא לאחריהם משום שהנאה מועטת היא. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;23.&nbsp;</b> הטעם שלא מברכים על ריח ברכה אחרונה כתב <b>רש"י</b> מפני שהיא הנאה מועטת, <b>והמגן</b> <b>אברהם</b> בסימן רט"ז מביא בשם <b>הכלבו</b> טעם נוסף, מפני שברגע שמפסיק להריח, עוברת כל ההנאה, ונחשב כמו שהתעכל המזון במעיו, ובאופן כזה גם באוכל, לא מברכים אחר שנתעכל וכבר אין הנאה ממנו. והעיר בספר <b>נזר</b> <b>הקודש</b> שלפי זה קצת קשים דברי הגמרא שהתנא בא לרבות ריח, שאין זה דומה לברכת המצוות ששם היה ראוי לברך לאחריה ובכל זאת אין מברכים, מה שאין כן בברכת הריח שכלל לא ראוי שיברך אחרי זה מפני שכלתה ההנאה, ואין זה דומה בטעם הדבר לברכת המצוות.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;23.&nbsp;</b> הטעם שלא מברכים על ריח ברכה אחרונה כתב <b>רש"י</b> מפני שהיא הנאה מועטת, <b>והמגן</b> <b>אברהם</b> בסימן רט"ז מביא בשם <b>הכלבו</b> טעם נוסף, מפני שברגע שמפסיק להריח, עוברת כל ההנאה, ונחשב כמו שהתעכל המזון במעיו, ובאופן כזה גם באוכל, לא מברכים אחר שנתעכל וכבר אין הנאה ממנו. והעיר בספר <b>נזר</b> <b>הקודש</b> שלפי זה קצת קשים דברי הגמרא שהתנא בא לרבות ריח, שאין זה דומה לברכת המצוות ששם היה ראוי לברך לאחריה ובכל זאת אין מברכים, מה שאין כן בברכת הריח שכלל לא ראוי שיברך אחרי זה מפני שכלתה ההנאה, ואין זה דומה בטעם הדבר לברכת המצוות.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97803:rev-99577:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%A0%D7%91_%D7%90&diff=97803&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T09:26:07Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נידה נב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאתויי</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ריחני</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;23&nbsp;</b> בשמים שמברכים עליהם בורא מיני בשמים לפניהם אך לא לאחריהם משום שהנאה מועטת היא. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;23.&nbsp;</b> הטעם שלא מברכים על ריח ברכה אחרונה כתב <b>רש"י</b> מפני שהיא הנאה מועטת, <b>והמגן</b> <b>אברהם</b> בסימן רט"ז מביא בשם <b>הכלבו</b> טעם נוסף, מפני שברגע שמפסיק להריח, עוברת כל ההנאה, ונחשב כמו שהתעכל המזון במעיו, ובאופן כזה גם באוכל, לא מברכים אחר שנתעכל וכבר אין הנאה ממנו. והעיר בספר <b>נזר</b> <b>הקודש</b> שלפי זה קצת קשים דברי הגמרא שהתנא בא לרבות ריח, שאין זה דומה לברכת המצוות ששם היה ראוי לברך לאחריה ובכל זאת אין מברכים, מה שאין כן בברכת הריח שכלל לא ראוי שיברך אחרי זה מפני שכלתה ההנאה, ואין זה דומה בטעם הדבר לברכת המצוות.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תינוקת שהביאה שתי שערות</b> (לאחר שמלאו לה י"א שנים ויום אחד למאן דאמר "תוך הפרק כלאחר הפרק", או לאחר שמלאו לה י"ב שנים ויום אחד למאן דאמר "תוך הפרק כלפני הפרק") הרי היא גדולה, ואם נפלה ליבום הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>או חולצת או מתייבמת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחייבת בכל מצות האמורות בתורה</b> בתור גדולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן תינוק שהביא שתי שערות</b> (בגיל י"ב שנה ויום אחד או בגיל י"ג שנה ויום אחד, כפי המבואר בתינוקת) הרי הוא גדול. ולכן הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב בכל מצות האמורות בתורה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>ראוי להיות בן סורר ומורה משיביא שתי שערות, עד שיקיף זקן</b> (משום שלפני שהביא שתי שערות הרי הוא קטן ואינו בן עונשים, ולאחר שהקיף זקן הוא כבר ראוי להוליד. והתורה אמרה "בן" סורר ומורה להוציא מי שראוי להיות אב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבאר התנא של משנתנו באיזה זקן אמרו חכמים ש"משיקיף" שוב אינו נעשה בן סורר ומורה,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משיקיף <b style='font-size:20px; color:black;'>ה</b>זקן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תחתון ולא</b> הזקן <b style='font-size:20px; color:black;'>העליון</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, שדברו חכמים בלשון נקיה</b>, ומשום כך לא אמרו במפורש "עד שיקיף הזקן התחתון", עד שבא התנא של משנתנו וביארו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תינוקת</b> שהשיאוה אמה או אחיה בנשואין דרבנן, יכולה למאן בהיותה קטנה בקידושיה, ולעקור אותם מבלי שתצטרך גט. אבל אם לא מיאנה עד שכבר <b style='font-size:20px; color:black;'>שהביאה שתי שערות</b>, שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה יכולה למאן</b> ולעקור בכך את נישואיה מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: יכולה היא למאן אפילו אחר שתביא שתי שערות, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שירבה השחור!</b> עד שישחיר אותו המקום מרוב שערות.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכיון דתנן</b> תינוקת שהביאה שתי שערות <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבת בכל מצוות האמורות בתורה</b>, הרי פשוט שהיא כגדולה לכל דבר, ואם כן זה שלמדנו "<b style='font-size:20px; color:black;'>או חולצת או מתייבמת</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי מדרבי יוסי</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>איש</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>כתוב בפרשה</b> של חליצה ולא "אשה", ולפיכך רק יבם קטן התמעט מחליצה (כמו שנאמר "אם לא יחפוץ האיש"). <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אשה, בין גדולה ובין קטנה</b>, שנפלה לפני יבם, חולצת! <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> התנא של משנתנו שאין הלכה כמותו, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי אייתי</b> החולצת <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי שערות, אין</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אי לא</b> הביאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> תחלוץ!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> חולק התנא של משנתנו על רבי יוסי, והרי "איש" כתוב רק בחולץ ולא בחולצת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אשה</b> דינה <b style='font-size:20px; color:black;'>כאיש</b> בכל מקום (חוץ ממקום שנתמעטה ממנו האשה בלימוד מיוחד).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>תו הוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דתנא</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>וכן התינוק שהביא ב' שערות</b>" (לאחר שכבר אמר תינוקת שהביאה שערות חייבת במצוות), הרי פשוט שכוונתו היא לומר שדין תינוק שהביא שתי שערות הוא כדין התינוקת שהביאה שערות. ואם כן, זה שהמשיך התנא לשנות ולומר "<b style='font-size:20px; color:black;'>חייב בכל מצוות האמורות בתורה</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא, משום דקבעי למתני</b> בהמשך "<b style='font-size:20px; color:black;'>וראוי להיות בן סורר ומורה</b> משהביא שתי שערות" חזר וכתב גם שחייב במצוות משהביא שתי שערות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי גם דין זה עצמו מיותר הוא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>תנינא</b> ליה כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>חדא זימנא</b> במסכת סנהדרין: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימתי הוא בן סורר ומורה, משיביא שתי שערות ועד שיקיף זקן. התחתון ולא העליון, אלא שדברו חכמים בלשון נקיה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין הכי נמי</b> ששניהם מיותרים הם. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, איידי דפריש מילי דתינוקת, קמפרש נמי מילי דתינוק</b>, אף על פי שלא מחדש בהם דבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>תינוקת שהביאה</b> שתי שערות אינה יכולה למאן. רבי יהודה אומר עד שירבה השחור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: הלכה כרבי יהודה! ומודה רבי יהודה, שאם נבעלה לאחר שהביאה שתי שערות</b> (שהיא מתקדשת בביאה זו לבעלה מדאורייתא), ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>שוב אינה יכולה למאן</b>, על אף שעדיין לא השחיר השער.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חברוהי דרב כהנא סבור למעבד עובדא כרבי יהודה</b> ולהתיר לה למאן אפילו לאחר שהביאה שתי שערות, כיון שעדיין לא ריבה השחור, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואף על גב דנבעלה</b>. שסברו שאינה מתקדשת בביאה זו לבעלה (משום שלא אמר לה במפורש "הרי את מקודשת לי בביאה זו לאשה", ולא נתכוון לקדשה בכך, וכן היא לא הסכימה לכך).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו רב כהנא</b>: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כך היה מעשה בבתו של רבי ישמעאל שבאת לבית המדרש למאן</b> בבעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובנה</b> היה <b style='font-size:20px; color:black;'>מורכב לה על כתפה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואותו היום הוזכרו דבריו של רבי ישמעאל בבית המדרש,</b> שסובר שהיא יכולה למאן גם לאחר שהביאה שתי שערות ואפילו נבעלה, כיון שאין בדעתו לחזור ולקדשה בביאה אלא סומך על נישואיו הקודמים מדרבנן. ולכן יתכן שתמאן אפילו לאחר שתבעל בגדלותה ותוליד בן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובכתה בכייה גדולה בבית המדרש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תמהו <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרו</b>: האם יתכן כי <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר שאמר אותו צדיק, יכשל בו זרעו!?</b> (שמאותה הלכה שפסק רבי ישמעאל בא מכשול לזרעו, שיוצא שהולידה בן ללא נישואין, כיון שבמיאון נעקרו קידושיה למפרע).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי ישמעאל</b>: אשה שמזנה תחת בעלה מרצונה, וכלשון הכתוב "<b style='font-size:20px; color:black;'>והיא לא נתפשה</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורה</b> לבעלה. <b style='font-size:20px; color:black;'>הא נתפשה</b> באונס, <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרת</b> לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויש לך</b> אשה <b style='font-size:20px; color:black;'>אחרת</b> המזנה תחת בעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאף על פי שלא נתפשה</b> אלא זינתה ברצון, הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרת</b> לו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיזו</b> היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>זו שקידושיה קידושי טעות</b> (כגון המקדש אשה על מנת שהוא כהן ונמצא שהוא ישראל, או קידושי קטנה שקידשוה אחיה ואמה מדרבנן) <b style='font-size:20px; color:black;'>שאף על פי שבנה מורכב על כתפה, ממאנת והולכת לה!</b> ואפילו נבעלה משגדלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שסובר רבי ישמעאל, כל הבועל על דעת קידושין הראשונים בועל ואינו חוזר ומקדשה בביאה משתגדיל, וכיון שאינה מקודשת לו מהתורה אין זנותה תחתיו אוסרת אותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>משאירע מכשול זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמנו וגמרו</b>, וקבעו חכמים את ההלכה: <b style='font-size:20px; color:black;'>עד מתי הבת ממאנת, עד שתביא שתי שערות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה הקשה רב כהנא לחבריו: הרי נמנו ופסקו שלא תמאן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פרוש</b> חבריו של רב הונא <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא עבוד עובדא</b> (ולא התירוה למאן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יצחק ותלמידי דרבי חנינא עבוד עובדא כרבי יהודה</b> והתירוה למאן לאחר שהביאה שתי שערות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואע"ג דנבעלה</b> בגדלותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אזל רב שמן בר אבא, אמרה קמיה דרבי יוחנן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אזל רבי יוחנן אמרה קמיה דרבי יהודה נשיאה. שדר</b>, שלח רבי יהודה נשיאה <b style='font-size:20px; color:black;'>בלשא</b> (חייליו) <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפקוה</b> מבעלה השני (שנשאה אחר שמיאנה בבעלה הראשון)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא אמר מר עוקבא</b>: זה שאמר רבי יהודה שיכולה למאן עד שירבה השחור, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שירבה השחור ממש, אלא</b> עד <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שיהיו שתי שערות שוכבות</b> (ארוכות), <b style='font-size:20px; color:black;'>ונראות כמי שירבה השחור על הלבן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר</b>: עד שיהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי שערות המקיפות משפה לשפה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חלבו אמר רב הונא: שתי שערות שאמרו</b> שהיא נעשית גדולה בהן, <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך שיהא בעיקרן גומות</b> (לפי המאירי גומות אלו הן "בליטות דקות שהלחות מתכנס בתוכן והשערות יונקים משם, משום שכל שאין גומא בעקרו במקרה הוא נולד ועתיד הוא לנשור").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב מלכיו אמר רב אדא בר אהבה: גומות, אף על פי שאין</b> שם <b style='font-size:20px; color:black;'>שערות</b>, הרי הן סימן גדלות, כיון שאין גומא בלא שער, וודאי שהיה שם כבר שער, ונשר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(והיות והוזכר כאן שמו של רב מלכיו ויש שם של אמורא הדומה לו בשם רב מלכיא) <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חנינא בריה דרב איקא</b> כלל זה יהיה נקוט בידך: הלכות <b style='font-size:20px; color:black;'>שפוד, שפחות וגומות, רב מלכיו</b> אמרן, ואילו הלכות <b style='font-size:20px; color:black;'>בלורית, אפר מקלה וגבינה, רב מלכיא</b> אמרן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב פפא אמר</b> כלל אחר: הלכות המתייחסות לדברים האמורים ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין ובמתניתא, רב מלכיא</b> אמרן ואילו הלכות שנאמרו בתור <b style='font-size:20px; color:black;'>שמעתתא</b> של אומרם, <b style='font-size:20px; color:black;'>רב מלכיו</b> אמרן בעצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוסיף רב פפא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וסימנא</b> לידע מי התייחס למתניתא ומי אמר שמעתתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתא</b> (בלשון הנופל על לשון), <b style='font-size:20px; color:black;'>מלכתא!</b> והיינו, שרב מלכיא מתייחס לדברי מתניתא ומתניתין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו</b> מה בין רב פפא ורב חנינא בריה דרב איקא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו</b> דין <b style='font-size:20px; color:black;'>שפחות,</b> שהוא שייך למתניתין. לרב פפא אמר את זה רב מלכיא, שכל הלכותיו הן מתניתין ומתניתא, ואילו רב חנינא בר איקא שנה הלכה זאת בכלל הלכותיו של רב מלכיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: אמר לי מר זוטרא, קשה</b> (התקשה) <b style='font-size:20px; color:black;'>בה רבי חנינא מסורא</b>: מדוע <b style='font-size:20px; color:black;'>לא לישתמיט</b> (לא טרח) <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא ואשמועינן</b> דין <b style='font-size:20px; color:black;'>גומות</b> שהן סימן גדלות אפילו בלא שנראה שער?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותריץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אשמועינן</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>גומות</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמינא עד שיהו שתי שערות בשתי גומות</b>. ולפיכך לא נאמר דין זה במשנה או בברייתא, עד שבא רב מלכיו ושנה בשם רב אדא בר אהבה שגומות הינם סימן לשערות שהיו, ונשרו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> שאין צורך בשתי שערות בשתי גומות נפרדות אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאפילו שתי שערות בגומא אחת</b> הן סימן גדלות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי איכא כהאי גונא</b> שתהיינה שתי שערות בגומא אחת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכתיב</b> בספר איוב "<b style='font-size:20px; color:black;'>אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם</b>". <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבא</b> בביאור כתוב זה: <b style='font-size:20px; color:black;'>איוב בסערה חירף</b>, ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>בסערה השיבוהו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בסערה חירף: אמר</b> איוב <b style='font-size:20px; color:black;'>לפניו: רבש"ע, שמא רוח סערה עברה לפניך ונתחלפה לך בין איוב לאויב</b> (שהינך מכה את איוב אוהבך כאלו היה אויבך)?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0102_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div>Micropedia bot