https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%A0%D7%90_%D7%91 2026-04-21T00:02:43Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%A0%D7%90_%D7%91&diff=145633&oldid=prev 2020-09-18T09:23:43Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:23, 18 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l66">שורה 66:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נידה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97802:rev-145633:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%A0%D7%90_%D7%91&diff=97802&oldid=prev 2015-07-01T09:26:05Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נידה נא ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא שבת, דמיחייב בפאה, ומיחייב במעשר, דתנן: כל שחייב בפאה, חייב במעשר. ומדחייב במעשר, מטמא טומאת אוכלין.&lt;/b&gt; כמבואר במשנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא: כל מילי דעביד לטעמא, מטמא טומאת אוכלין, דהאי שבת לטעמא עבידא.&lt;/b&gt; שאין זה מאכל אלא תבלין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורמינהי: הקושט, והחימום, וראשי בשמים, והתיאה, והחלתית, והפלפלים, וחלת חריע&lt;/b&gt; תבלינים העשויים לתת טעם באוכל אך אינם אוכל בעצמם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקחין בכסף מעשר&lt;/b&gt; שני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין מטמאין טומאת אוכלין, דברי רבי עקיבא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו רבי יוחנן בן נורי&lt;/b&gt;: ממה נפשך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם נקחין בכסף מעשר&lt;/b&gt; הרי הם נחשבים כאוכל, ואם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני מה אין מטמאין טומאת אוכלין?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם אינן מטמאין&lt;/b&gt; משום שאינם נחשבים אוכל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף הם לא ילקחו בכסף מעשר!&lt;/b&gt; מפני שבמעשר שני מותר לקנות רק אוכל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבי יוחנן בן נורי: נמנו וגמרו שאין נקחין בכסף מעשר, ואין מטמאין טומאת אוכלין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חסדא: כי תניא ההיא&lt;/b&gt; שחשובה אוכל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשבת העשויה לכמך&lt;/b&gt;, שכותשים אותו ונותנים אותו במאכל שנוהגים לטבול בו את הלחם, והנקרא כותח, שעיקרו עשוי משבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונמצא שבמאכל זה השבת הוא עיקרו של המאכל ואינו טעם בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אשי אמריתה לשמעתיה קמיה דרב כהנא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר: לא תימא&lt;/b&gt; שרק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשבת העשויה&lt;/b&gt; במיוחד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכמך&lt;/b&gt; נחשבת אוכל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא סתמא&lt;/b&gt; של שבת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;תת טעם ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קדרה, אלא, סתם שבת, לכמך עשויה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: השבת משנתנה טעם בקדרה, אין בה משום תרומה. ואינה מטמאה טומאת אוכלין.&lt;/b&gt; מפני שיצא ממנו כל הטעם, והוא מכאן ואילך כמו עץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן יש לדייק: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא עד שלא נתנה&lt;/b&gt; השבת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעם בקדרה, יש בה משום תרומה, ומטמאה טומאת אוכלין. ואי סלקא דעתך&lt;/b&gt; שבת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סתמא לקדרה, כי לא נתנה נמי, סתמא לקדרה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לאו, שמע מינה, סתמא לכמך עשויה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שחייב בראשית הגז, חייב במתנות,&lt;/b&gt; הזרוע הלחיים והקיבה הניתנים לכהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויש שחייב במתנות ואינו חייב בראשית הגז,&lt;/b&gt; כגון בקר ועיזים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שיש לו&lt;/b&gt; מצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביעור&lt;/b&gt; בשביעית, כשכלה לחיה מן השדה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש לו&lt;/b&gt; דין קדושת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שביעית&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויש שיש לו&lt;/b&gt; קדושת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שביעית ואין לו&lt;/b&gt; מצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביעור&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא שחילוק הדין האמור במשנה ביחס לשביעית יש והוא נוהג בצמח אחד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון, עלה הלוף שוטה, והדנדנה,&lt;/b&gt; שהם אוזלים מהשדה בימות הגשמים, שיש בהם קדושת שביעית ויש בהם מצות ביעור כשכלה לחיה מן השדה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובצמח הזה עצמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש שיש לו שביעית ואין לו ביעור, עיקר הלוף שוטה, ועיקר הדנדנה,&lt;/b&gt; שאינם כלים מן השדה גם כשמגיעים ימי הגשמים, כי הם מושרשים בקרקע; ולכן אין להם ביעור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וטעמו של דבר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול&lt;/b&gt;&quot;. ודרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל זמן שחיה אוכלת מן השדה, אתה מאכיל לבהמתך בבית.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלה לחיה מן השדה, כלה לבהמתך שבבית.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;19&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;19.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דעת &lt;b&gt;הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; שביעור שביעית, הכוונה שכשיגיע הזמן שכלה לחיה מן השדה, חייב לבערם מן העולם, וכך כתב בהלכות שמיטה ויובל פרק ז&#039; הלכה ג&#039;:. שורף באש או משליך לים המלח ומאבדן לכל דבר שמאבד. אולם כל הראשונים חלקו עליו, וסוברים שמצות ביעור היא להפקיר ולהוציא מהבית את הפירות, וכן נפסק להלכה, ואחר שהוציאו לרחוב והפקירו יכול לחזור ולזכות בו, אם כבר עבר הזמן שכלה לחיה מן השדה, אבל אם עדיין לא עבר הזמן, אינו יכול לחזור ולזכות בהם, מפני שיתחייב לחזור ולבערם שנית. ופעמים רבות זמן הביעור מסופק ונמשך כמה שבועות, ולכן חייבים להפקירו לפני תחילת הזמן המסופק, ואסור לחזור ולזכותו עד שיעבור כל הזמן המסופק, אלא יכניס הביתה ויתנה מפורש שאינו חוזר וזוכה בו, אלא הרי הוא הפקר בביתו וכל הרוצה יכול לקחתו, ואסור להחמיר ולשרוף כדעת &lt;b&gt;הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; מכיון שזה מקלקל פירות הקדושים בקדושת שביעית.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והני&lt;/b&gt; העיקרים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא כלו להו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל&lt;/b&gt; דג &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיש לו קשקשת יש לו סנפיר. ויש&lt;/b&gt; דג &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שיש לו קרנים יש לו טלפים&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;20&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;small&gt;(פרסות סדוקות)&lt;/small&gt; משום שרק לבהמה טהורה יש קרנים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;20.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פסק &lt;b&gt;הרמ&quot;א&lt;/b&gt; (אורח חיים סימן תקפ&quot;ו סעיף א&#039;) ששופר של בהמה טמאה פסול לתקיעת שופר של ראש השנה. ומקשה &lt;b&gt;הב&quot;ח&lt;/b&gt; מסוגייתנו שכל שיש לו קרנים יש לו טלפים, ואם כן כל בהמה שנמצא לה קרנים, ודאי שמפרסת פרסה, ואף שפרסה זה רק סימן טהרה אחד, ועדיין אין הוכחה שמעלת גרה, אולם הרי רק חזיר הוא מפריס פרסה ולא מעלה גרה, ומכיון שלחזיר אין קרנים, אם כן כל בהמה שנמצא לה קרנים, בהכרח שמפרסת פרסה ומעלת גרה, ואם כן אין בנמצא קרנים מבהמה טמאה. ומתרץ המגן אברהם ששאילה זו היא רק לשיטת &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; בחולין דף נ&quot;ט. אולם לשיטת &lt;b&gt;הר&quot;ן&lt;/b&gt; שם זה תלוי במחלוקת תנאים, ולתנא אחד יתכן שיהיה לבהמה טמאה קרניים. &lt;b&gt;והבאר&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הגולה&lt;/b&gt; תירץ, שמדובר בבהמה טמאה שילדה בהמה עם סימני טהרה, ופרסותיו של הולד שסועות ויש לו קרנים, ובכל זאת הוא בהמה טמאה כיון שהנולד מן הטמא - טמא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויש שיש לו טלפים ואין לו קרנים&lt;/b&gt;, כגון חזיר שפרסותיו סדוקות אך אין לו קרנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;זה שאמרנו במשנתנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שיש לו קשקשת&lt;/b&gt; יש לו סנפיר, בא ללמדנו שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דג טהור&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזה שאמרנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת&lt;/b&gt; בא ללמדנו שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דג טמא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכדי, אנן אקשקשת סמכינן&lt;/b&gt; שהרי כל שיש לו קשקשת בהכרח שיש לו סנפיר, ואם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סנפיר דכתב רחמנא&lt;/b&gt; בתור סימן נוסף של דג טהור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי&lt;/b&gt;, והרי דיינו בסימן הקשקשת שמוכיח שיש לדג גם סנפיר?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסברינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי לא כתב רחמנא&lt;/b&gt; גם סימן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סנפיר הוה אמינא מאי&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשקשת&lt;/b&gt; &quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב, סנפיר&lt;/b&gt; (שהיינו מזהים את הקשקשת האמור בתורה בתור סנפיר), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;היינו מטהרים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו דג טמא&lt;/b&gt; שיש לו סנפיר. ולכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתב רחמנא&lt;/b&gt; גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סנפיר ו&lt;/b&gt;גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשקשת&lt;/b&gt;, ולא נבוא להתיר דג טמא בסימן סנפיר בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והשתא דכתב רחמנא סנפיר וקשקשת, מנלן&lt;/b&gt; באמת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקשקשת&lt;/b&gt; היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבושא הוא&lt;/b&gt; (לבוש של הדג) אולי הסנפיר הוא הלבוש, והקשקשת היא כנף הדג ששט באמצעותה? כלומר מנין פשוט לנו שפירוש המילה קשקשת זה מה שאנו קורים קשקשת? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושריון קשקשים הוא לבוש&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן: שאם כן שיודעים אנו פירוש המילה, חזרה השאלה הקודמת, שתכתוב התורה רק קשקשת, ואנחנו נדע קשקשת היא הלבוש, שהכוונה לקשקשת ולא נטעה שהכוונה סנפיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וליכתוב רחמנא קשקשת ולא בעי סנפיר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אבהו וכן תנא דבי רבי ישמעאל&lt;/b&gt;: הוסיף הכתוב לכתוב סנפיר משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יגדיל תורה ויאדיר!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;21&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;21.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מקשים האחרונים על תירוץ הגמרא &#039;יגדיל תורה ויאדיר&#039; שעדיין זה קשה הרי על ידי קשקשת לבד נוכל לדעת את כשרות הדג ולאיזה צורך כתבה התורה סנפיר? ומתרצים (עיין &lt;b&gt;בשל&quot;ה&lt;/b&gt; תורה שבעל פה דף ט&quot;ו ע&quot;ב) שהאמת שדג טהור נהיה טהור מחמת שיש לו גם סנפיר וגם קשקשת, וכל קושית הגמרא היתה, מדוע התורה כותבת לנו את שני הסימנים, הרי על ידי קשקשת לבד, כבר נדע איך להזהר ולא להכשל במאכלות אסורות. ומתרצת הגמרא, יגדיל תורה ויאדיר. דהיינו, אף שלצורך המנעות ממאכלות אסורות, אכן מספיק לכתוב רק קשקשת, אבל התורה רצתה ללמדנו את האמת, שדג נהיה טהור מפני שיש לו גם סנפיר. אולם תירוץ זה תלוי בשאלה האם סימני הכשרות הינם &#039;סימן&#039; או &#039;סיבה&#039; שאם נאמר שזה רק סימן שנתנה לנו התורה לזהות מי הם הדגים שהקב&quot;ה מתיר לנו אכילתם, אם כן קשה, היינו יכולים לזהותם על ידי סימן אחד. אולם אם זה ה&#039;סיבה&#039; לכשרותם וכפי שמבואר &lt;b&gt;ברמב&quot;ן&lt;/b&gt; על התורה או מחמת סיבות וטעמים אחרים, אם כן מובן, שרצתה התורה ללמדנו מהי הסיבה שדגים אלו כשרים, ולא הסתפקה התורה בנתינת סימן שנוכל לזהות מי הם הכשרים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויש שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דנה הגמרא: זה שלמדנו שיש שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאתויי מאי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאתויי ירק&lt;/b&gt;, שאין מברכים אחריו ברכה אחרונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולרבי יצחק, דמברך אירק&lt;/b&gt; ברכה אחרונה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאתויי מאי? לאתויי מיא&lt;/b&gt; שאין מברכים ברכה אחרונה אחרי שתייתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולרב פפא דמברך אמיא&lt;/b&gt; ברכה אחרונה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאתויי מאי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאתויי מצוות&lt;/b&gt; שמברכים עליהם לפני עשייתם, ואין מברכים עליהם ברכה נוספת אחר גמר עשייתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולבני מערבא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;22&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמברכי בתר דסליקו תפילייהו &quot;אשר קדשנו במצוותיו וצונו לשמור חוקיו&quot;, לאתויי מאי?&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;22.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הבית יוסף&lt;/b&gt; באורח חיים סימן כ&quot;ט מקשה, לדעת &lt;b&gt;הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; שהמניח תפילין בלילה עובר בלא תעשה, אם כן מדוע לא פסק כבני מערבא שצריך לברך בשעת הסילוק. ומתרץ הגהות &lt;b&gt;מהר&quot;צ חיות&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;שבירושלמי&lt;/b&gt; מבואר שהיו מברכים כשחולצים התפילין, ומשום דהשמר המוזכר לגבי מצות עשה, הרי הוא עשה. ולכן פסק &lt;b&gt;הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; שלא מברכים שרק בני מערבא סברו שזו מצות עשה, אבל הרמב&quot;ם פוסק שעובר בלא תעשה, ועל המנעות מלעבור לאו, אין מברכים וכפי שמבאר הכסף משנה בהלכות ברכות פרק א&#039; שהרמב&quot;ם מסביר מדוע מברכים על מצוות דרבנן, משום שכתוב &#039;אשר יגידו לך תעשה&#039;, ולא הביא את הפסוק &#039;לא תסור&#039; מפני שעל לאו לא מברכים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0101_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנבB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot