https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%96_%D7%90 2026-04-13T19:49:10Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%96_%D7%90&diff=145624&oldid=prev 2020-09-18T09:22:38Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:22, 18 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נידה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97793:rev-145624:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%96_%D7%90&diff=97793&oldid=prev 2015-07-01T09:25:50Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נידה מז א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייבת בחלה, ואינה נפסלת בטבול יום&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי מאיר ורבי יהודה. רבי יוסי ורבי שמעון פוטרין מן החלה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סברוה: מאן דאמר תרומה&lt;/b&gt; בזמן הזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא,&lt;/b&gt; הוא הדין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חלה&lt;/b&gt; בזמן הזה היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא,&lt;/b&gt; ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן דאמר תרומה&lt;/b&gt; בזמן הזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן,&lt;/b&gt; הוא הדין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חלה&lt;/b&gt; בזמן הזה היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמרת בשלמא, קסבר רבי יוסי חלה בזמן הזה דרבנן,&lt;/b&gt; שפיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתי &quot;דמוע&quot;&lt;/b&gt; תערובת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן, ומפקע&lt;/b&gt; חיוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חלה דרבנן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אי אמרת חלה דאורייתא, אתי דמוע דרבנן ומפקע&lt;/b&gt; חיוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חלה דאורייתא?&lt;/b&gt; ולכן מסתבר שרבי יוסי סובר שתרומות ומעשרות וחלה בזמן הזה חיובם רק מדרבנן!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דוחה הגמרא את הראיה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודלמא קסבר רבי יוסי תרומה בזמן הזה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא וחלה דרב נן?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכדאהדר רב הונא בריה דרב יהושע. דאמר רב הונא בריה דרב יהושע, אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי: אפילו למאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, חלה דאורייתא, שהרי שבע&lt;/b&gt; שנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכבשו&lt;/b&gt; בני ישראל את הארץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושבע&lt;/b&gt; שנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחלקו&lt;/b&gt; לכל אחד את נחלתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתחייבו בחלה&lt;/b&gt; (שחלה נתחייבו מיד כשבאו לארץ) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא נתחייבו במעשר&lt;/b&gt; (כי מעשר נתחייבו רק אחרי שבאו אל המנוחה והנחלה, אבל לפני שכל אחד קיבל נחלה אף על פי שכבר באו לארץ לא נתחייבו עדיין בתרומות ומעשרות). ואם כן, חלה יותר חמורה, ולכן גם בזמן הזה חייבים בחלה מדאורייתא, אף על פי שתרומות ומעשרות זה רק מדרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמינא להו אנא&lt;/b&gt; (והשיב רב הונא בריה דרב יהושע לרבנן שישבו בבית רב): להיפך! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו למאן דאמר&lt;/b&gt; שחיוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרומה בזמן הזה דאורייתא&lt;/b&gt; הוא, מודה שחיוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חלה&lt;/b&gt; הוא רק מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: נאמר בפסוק בפרשת חלה &quot;בבואכם אל הארץ&quot;, והתורה תלתה את זמן החיוב כשיבואו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי&lt;/b&gt; החיוב תלוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בבואכם&quot;, יכול משנכנסו לה שנים ושלשה מרגלים&lt;/b&gt; נחשב כבר שבאו בני ישראל וחל החיוב של חלה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר &quot;בבואכם&quot;. בביאת כולכם אמרתי, ולא בביאת מקצתכם.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;104&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וממשיך רב הונא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אסקינהו עזרא&lt;/b&gt; (בעת שהעלה עזרא את עולי בבל לארץ ישראל, בבנין בית שני) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא כולהו סלוק&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;105&amp;nbsp;&lt;/b&gt; (ורוב עם ישראל נשאר בבל) ולכן לא התקיימה עדיין &quot;ביאת כולכם&quot; ואין חיוב חלה מדאורייתא. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;104.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיין בצפנת פענח (תרומות א כו) שבזמן הזה שאין ביאת כולכם ואינו חייב להפריש חלה מדאורייתא, אבל אם הפריש חלה חל החלה, וצריך לנהוג בו בדיני חלה מדאורייתא.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;105.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בראשונים הקשו&lt;/b&gt;, הרי היובל לא נוהג אלא בזמן שיושביה עליה, ושיטת רבינו תם שנהג בבית שני, מאחר והיה מקצת מכל שבט, ובגמרא פה משמע שצריך שהכל יעלו, ובימי עזרא לא עלו הרוב? &lt;b&gt;ותירצו&lt;/b&gt;, שביאת כולכם משמע יותר שצריך את כולם ממש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משל משלו חכמים באשה&lt;/b&gt; (המשילו חכמים את שלשת פרקי הזמן של האשה לשלשת השלבים של גדילת התאנה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;. פגה&lt;/b&gt; היא תחילת הפרי. וכינו חכמים בשם זה את פרק הזמן שהיא קטנה, שבו לא מופיעים עדיין באשה כל סימן גדלות, לא בדדים ולא בשערות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;. בוחל.&lt;/b&gt; בוחל הפרי הוא הגדרה לגידול במקצת. ובאשה הוא מציין את פרק הזמן בו ניכרים דדיה, שאז בידוע שהביאה כבר שתי שערות, והיא נערה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וצמל&lt;/b&gt; (נוטריקון: יצתה מלאה), משמתמלאים דדיה, והרי היא בוגרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסביר התנא את הדינים החלוקים של שלשת פרקי הזמן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פגה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עודה תינוקת. בוחל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו ימי נעוריה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזו ובזו&lt;/b&gt; (בימי קטנותה ובימי נערותה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו&lt;/b&gt; חכמים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביה זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפרת נדריה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צמל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון שבגרה שוב אין לאביה רשות בה&lt;/b&gt; לכל ענין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איזהו סימנין&lt;/b&gt; של צמל (שעל ידם נעשית בוגרת)? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;106&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;106.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י ופירוש המשניות של הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; &lt;b&gt;לומדים&lt;/b&gt; שכל הסימנים האלו מתייחסים למהו &quot;צמל&quot;? ומתי יש לה דין בוגרת. &lt;b&gt;אבל התוספות לומדים&lt;/b&gt; שכל הסימנים מתייחסים רק למהו &quot;בוחל&quot;? ומתי יש לה דין נערה. אבל לבוגרת יש שיעור זמן קבוע, והוא ששה חודשים בדיוק אחרי שהופיעו סימנים הנערות. ולא צריך סימנים נוספים. &lt;b&gt;אך בגמרא&lt;/b&gt; (קידושין עט א) מבואר שאמנם סימני הבגרות מופיעים תמיד ביום המשלים את הששה חודשים מהופעת סימני הנערות, אבל יש כאלה שהסימנים מופיעים בבוקר ויש כאלה שהסימנים מופיעים לה בסוף היום.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי הגלילי אומר: משיעלה הקמט תחת הדד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי עקיבא אומר: משיטו הדדים&lt;/b&gt; (שהוא שיעור יותר גדול מהשיעור של רבי יוסי הגלילי).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בן עזאי אומר: משישחיר הפיטומת&lt;/b&gt; (שהוא ראש הדד).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי אומר&lt;/b&gt;: משיגדל הדד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי שיהא נותן ידו על העוקץ&lt;/b&gt; (שהוא חודו של עליון של הדד) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוא שוקע ושוהא לחזור.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פגה עודה תינוקת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדכתיב &quot;התאנה חנטה פגיה&quot;,&lt;/b&gt; שבשעת חנטה, שהיא תחילת הגידול, היא נקראת פגה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בוחל אלו ימי הנעורים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדתנן: התאנים&lt;/b&gt; חייבים במעשר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משיבחלו.&lt;/b&gt; ורואים שהבחלה בתאנים זה הזמן שנקראים כבר פרי ומתחייבים במעשר אף על פי שלא נגמר בישולם, והוא הדין ימי הנעורים שהיא גדולה אך עדיין לא בוגרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבה בר בר חנה אמר רב&lt;/b&gt;: הפירוש &quot;משיבחילו&quot; הוא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משילבין ראשיהן&lt;/b&gt; של התאנים, שאז יש בהם שינוי ניכר. והוא הדין בנערה, משתנה הדד, וניכר סימן גדילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיבעית אימא,&lt;/b&gt; לשון בוחל הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהכא&lt;/b&gt;: מהכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ותקצר נפשי בהם, וגם נפשם בחלה בי&quot;,&lt;/b&gt; והביטוי בוחל משמעותו &#039;גדול&#039; (והסבר הפסוק הוא: בני ישראל קצו בי מפני שהייתי &#039;גדול&#039; מדי בשבילם).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;צמל&quot;, כמאן דאמר &quot;יצתה מלאה&quot;.&lt;/b&gt; כלומר, צמל זה קיצור של יצאה מלאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיזהו סימנים?&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי הגלילי אומר: משיעלה הקמט. אמר שמואל: לא משיעלה הקמט ממש, אלא&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי שתחזיר ידיה לאחוריה, ונראית כמי שיעלה הקמט תחת הדד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמואל בדק&lt;/b&gt; ליה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באמתיה&lt;/b&gt; את דדיה כדי לעמוד על השינוים של שלשת פרקי הגדלות המבוארים במשנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויהב לה ד&#039; זוזי דמי בושתה.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;107&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;107.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בתוספות הקשו&lt;/b&gt;, הרי רב יהודה (תלמידו של שמואל) סובר שאם ביישו עבד לא צריך לשלם לו, ואם כן למה היה שמואל חייב לשלם לשפחתו על מה שביישה? ואפילו הסובר שצריך לשלם, הרי התשלום הוא לאדון, ואם כן, שמואל זכה בתשלום ואינו חייב להביא את התשלום לשפחתו. &lt;b&gt;ותירץ&lt;/b&gt;, שבאמת מצד הדין לא היה חייב שום דבר, אבל מאחר וסבר שיש איסור לבייש אותם, אם כן יענש על מה שבייש אותם, ולכן נתן להם כסף לרצות אותם שימחלו לו על הבושה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמואל לטעמיה&lt;/b&gt; שהאדון חייב על בושתו של העבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר שמואל&lt;/b&gt;: התורה כתבה בעבד כנעני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לעולם בהם תעבודו&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעבודה נתתים&lt;/b&gt; לכם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא לבושה!&lt;/b&gt; ולכן אין לאדון זכות לבייש את שפחתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפי שיטתו, שחייב אדם להזהר מלבייש את שפחתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמואל מייחד להן&lt;/b&gt; לשפחותיו בעל. שלכל שפחה היה עבד המיוחד רק לה, ולא היה מחליף את העבדים, כדי לשמור על כבודן ולא לביישן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב נחמן&lt;/b&gt; היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחליף להן&lt;/b&gt; עבדים, שלא היה חושש לכבודן ובושתן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב ששת מסר להן לערבי,&lt;/b&gt; שהיה מפקירן לערבים, והיתה בושתן גדולה יותר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;108&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אך יחד עם זאת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר להן: אזדהרו מישראל,&lt;/b&gt; שלא תבעלו לו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;108.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;התוספות הוכיחו&lt;/b&gt; מכאן שעבד ושפחה כנענים מותרים לזנות עם גוים, כי אם היה אסור להם, ודאי לא היה נותן להם רב ששת לעבור על איסור.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: אלו הן סימני בגרות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי,&lt;/b&gt; עד שיתן דיו על העוקץ:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי עוקץ?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר שמואל: עוקצו&lt;/b&gt; העליון החד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של דד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: אלו הן סימני בגרות&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר ברבי צדוק אומר: משיתקשקשו הדדין.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;109&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;109.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;לרש&quot;י&lt;/b&gt; הפירוש שיהיו הדדים גדולים הרבה. &lt;b&gt;למאירי&lt;/b&gt; הפירוש שיהיו הדדים תפוחים כל כך עד שיתקשקשו בנגיעתן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן בן ברוקה אומר: משיכסיף&lt;/b&gt; (משישחיר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראש החוטם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהה על זה הגמרא: וכי רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משיכסיף&lt;/b&gt; היא בוגרת, והרי בשלב זה, שהשחיר ראש החוטם, כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אזקונה לה&lt;/b&gt; (הרי היא נחשבת כזקנה ביחס לבוגרת, דהיינו, שהתבגרה כבר מזמן רב)!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אמר רב אשי&lt;/b&gt;: עוד לפני שישחיר ראש החוטם הרי היא בוגרת. ולא אמר רבי יוחנן בן ברוקה אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משיפציל ראש החוטם,&lt;/b&gt; שייראה בראש עוקצו של הנקב שהחלב ראוי לצאת ממנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ר&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בי יוסי אומר: משתקיף העטרה&lt;/b&gt; סביבות העוקץ הבולט והוא אותו שיעור האמור במשנתנו - כדי שיהא נותן ידו על העוקץ ושוקע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0092_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBמזB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot