https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%98_%D7%91פרשני:בבלי:נדה ט ב - היסטוריית גרסאות2026-04-20T23:11:24Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%98_%D7%91&diff=145550&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-18T09:13:20Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:13, 18 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נידה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99542:rev-145550:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%98_%D7%91&diff=99542&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T11:42:49Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:42, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ור"ש בן לקיש אומר:</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כל שקורין לה "אמא" "אמא"</b> (כשכונתם היא ל"סבתא") <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינה בושה.</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ור"ש בן לקיש אומר:</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כל שקורין לה "אמא" "אמא"</b> (כשכונתם היא ל"סבתא") <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינה בושה.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי זירא ורב שמואל בר רב יצחק</b> נחלקו בדבר:</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי זירא ורב שמואל בר רב יצחק</b> נחלקו בדבר:</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שאינה מקפדת</b> שקורין לה אמא אמא.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שאינה מקפדת</b> שקורין לה אמא אמא.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97719:rev-99542:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%98_%D7%91&diff=97719&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T09:23:23Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נידה ט ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ור"ש בן לקיש אומר:</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כל שקורין לה "אמא" "אמא"</b> (כשכונתם היא ל"סבתא") <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינה בושה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי זירא ורב שמואל בר רב יצחק</b> נחלקו בדבר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שאינה מקפדת</b> שקורין לה אמא אמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שאינה בושה בכך.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>איכא בינייהו <b style='font-size:20px; color:black;'>בושה ואינה מקפדת</b> (ואיפכא לא יתכן שהרי כל שמקפדת הכי הוא משום שהיא בושה בדבר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחוזרת הגמרא להסביר מהי "עונה" שממנה מורכבות שלשת העונות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>עונה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: "עונה בינונית"</b>. שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשים יום!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;128&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבא אמר רב חסדא</b>: "עונה בינונית" שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרים יום!</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;128.&nbsp;</b> <b>האחרונים</b> נחלקו אם שיעור זה של עונה בינונית הוא אף לאשה שיש לה וסת קבוע, או דוקא באין לה וסת אבל ביש לה וסת הולכים לפי עונה שלה ונציין השיטות בקצרה. <b>א</b>. דעת <b>הדרישה</b> (קפט טו) הובא <b>בש"ך</b> (סה) שביש לה וסת פחות מל' יום הולכים אחר עונה בינונית שהוא שיעור של רוב נשים, וביש לה וסת ליותר מל' יום הולכים לפי עונה שלה, ושיטתו מובנת אם דין עונה בינונית הנאמר בוסתות הוא דוקא באשה שאין לה וסת, או יש לה וסת ועבר וסתה קודם העונה בינונית, אבל ביש לה וסת ולא עבר וסתה שקבעה להפלגה של יותר מל' יום אינה צריכה לחוש כלל לעונה בינונית. ונחלקו בזה <b>הראשונים</b> להלן (טז) והפוסקים (קפט). <b>ב</b>. דעת <b>הש"ך</b> (שם) שבכל ענין הולכים לפי עונה בינונית של רוב נשים, וראה <b>פרדס רימונים</b> (קפט סה) שדקדק כן <b>ברשב"א</b> (תורת הבית ז ג) <b>ג</b>. ראה <b>מהרש"א</b> (י ב) שלעולם הולכים לפי עונה שלה ובגמרא כאן מדובר דוקא באשה שאין לה וסת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא פליגי</b> (כי לפי שניהם דרכה של אשה לראות משלשים יום לשלשים יום, ופרק זמן זה של שלשים יום הוא הנקרא "עונה בינונית").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מר,</b> רבי יהודה נשיאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>קחשיב</b> במנין שלשים היום גם את עשרת <b style='font-size:20px; color:black;'>ימי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>טומאה</b> שייתכנו (שהם - שבעת ימי הנדות, ושלשה ימי זיבות, באם תהיה זבה), וגם את <b style='font-size:20px; color:black;'>ימי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>טהרה</b> הנותרים, שהם עשרים יום מתוך השלשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומר,</b> רב חסדא, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא חשיב</b> במנינו את עשרת <b style='font-size:20px; color:black;'>ימי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>טומאה,</b> ולכן אמר במנינו, "עשרים יום", וכוונתו לעשרים ימי הטהרה שבתוך ה"עונה הבינונית" מלבד עשרת ימי הטומאה, אך ביחד הם שלשים יום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: זקנה שעברו עליה שלש עונות</b> וראתה, כיון שהיא "מסולקת דמים" - <b style='font-size:20px; color:black;'>דיה שעתה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובאם, <b style='font-size:20px; color:black;'>עוד</b> פעם <b style='font-size:20px; color:black;'>עברו עליה שלש עונות, וראתה,</b> גם אז <b style='font-size:20px; color:black;'>דיה שעתה,</b> שעדיין היא בחזקת "מסולקת דמים" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;129&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;129.&nbsp;</b> <b>תוס'</b> (ד"ה זקנה) הקשו, שבמשנה (ז ב) מבואר שלא אומרים דייה שעתה רק בראייה ראשונה אבל בראיה שניה מטמאה מעת לעת, ומתרצים, שהדין כן רק אם ראתה בפעם השניה לסוף שלשים יום. להלן יבואר אם חילוק זה מוסכם לכל הראשונים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>עוד</b> פעם (שלישית!) <b style='font-size:20px; color:black;'>עברו עליה שלש עונות, וראתה, הרי היא ככל הנשים,</b> שחזרה להיות רואה דם, ולפיכך הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ומוסיפה הברייתא עוד קטע, שהגמרא דנה בו, ומבארת אותו בכמה אופנים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא שכוונה</b> את שלשת ראיותיה לתשעים יום, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אפילו פיחתה והותירה</b> (וכגון: שראתה את הראשונה לאחר צ"ג יום והשניה לאחר צ"ב והשלישית לאחר צ"א, או להיפך - ראתה את הראשונה לצ"א יום והשניה לצ"ב יום והשלישית לצ"ג יום), הרי היא מטמאה למפרע מעת לעת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: כיצד ניתן לומר <b style='font-size:20px; color:black;'>"אפילו פיחתה</b> מטמאה מעת לעת", שמשמעותו - <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מיבעיא</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>כוונה</b> בשלשת ראיותיה ליום תשעים שהיא מטמאה למפרע מעת לעת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבה, כי כוונה</b> ראיותיה הרי - <b style='font-size:20px; color:black;'>קבעה לה ווסת</b>, ואם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>דיה שעתה!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> דהברייתא אליבא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן היא, דפליגי עליה דרבי דוסא, דאמרי</b> שאפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>אשה שיש לה וסת מטמאה מעת לעת,</b> עדיין אין זה מתרץ את לשון הברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי קשה: והא <b style='font-size:20px; color:black;'>איפכא מבעי ליה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולימא: ולא רק שפיחתה והותירה</b> מטמאה מעת לעת משום שאין לה וסת קבוע <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אפילו כוונה</b> ראיותיה ליום תשעים מטמאה מעת לעת, וכרבנן דפליגי על רבי דוסא, ולית להו דין "אשה שיש לה וסת דיה שעתה"?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא בשני אופנים חלוקים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>תני</b> בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא שפיחתה והותירה, אלא אפילו כוונה</b> ראיותיה הרי היא מטמאה מעת לעת", ואתי הברייתא כרבנן דרבי דוסא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא: הכי קאמר: ולא שכוונה את ראיותיה, אלא שפיחתה או הותירה</b> ולכן היא מטמאה מעת לעת. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>כוונה</b> ראיותיה - <b style='font-size:20px; color:black;'>קבעה לה ווסת, ודיה שעתה! ומני</b> האי ברייתא - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי דוסא היא!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;130&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;130.&nbsp;</b> מבואר בגמרא שכיוונה ראיותיה תלוי במחלוקת רבי דוסא ורבנן. ראה הגהות <b>הרד"ל</b> (ב א) שהקשה, היאך משכחת לה קביעות וסת הרי יש לחוש שמא התחיל ראיותיה במעת לעת, ואין לומר שמדובר כשבדקה בתוך המעת לעת, שהרי בסוגיא כאן מדובר בלא בדקה ומכל מקום אומרים שדייה שעתה. ראה <b>קובץ הערות</b> (הוספות לדף סה) שמסתפק אם ענין ג' פעמים הוא שעי"ז נעשה טבע בגופה לראות ביום הוסת, או שהוא ראיה והוכחה למפרע שמראייה ראשונה הוקבע וסתה, נפקא מינה אם אומרים דייה שעתה למפרע, וראה <b>קהילות יעקב</b>. ויש לדון לכאורה, שאם הטעם באשה שקבעה וסת שדייה שעתה משום שחזקה דמעיקרא שהיא אלימה כיון שאינה עלולה לראות עדיפא, ולא חיישינן כלל, ראה <b>חזון איש</b> (קא ג) אם כן, על הצד שענין ג' פעמים בקביעות וסת אינו ראיה על למפרע, אם כן, כל שקבעה וסת ג' פעמים לא הוי סיבה אלא <b>להבא</b> שאם תראה לא מטמאינן לה למפרע, ובגמרא כאן מבואר שאף ביום קביעות וסתה אינה טמטמאה למפרע והרי כלפי יום זה עדיין היא בחזקת רואה שאין חזקתה דמעיקרא אלימה. אמנם אם הטעם בקביעות וסת משום חזקה אורח בזמנו בא מובן יותר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: כל אשה</b>, ואפילו אינה סמוכה לזקנתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שעברו עליה שלש עונות</b> שלא ראתה בהם - <b style='font-size:20px; color:black;'>דיה שעתה. תניא: אמר להם רבי אליעזר לחכמים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה בריבה אחת בהיתלו</b> (שם מקום) <b style='font-size:20px; color:black;'>שהפסיקה</b> לראות <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש עונות, ובא מעשה לפני חכמים ואמרו "דיה שעתה"!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו: אין שעת הדחק ראיה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "שעת הדחק"</b> שלא גזרו בה טומאת מעת לעת בכהאי גונא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי: שני בצורת הוו</b> וחששו חכמים להפסד הטהרות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;131&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;131.&nbsp;</b> <b>הגראי"ל</b> שליט"א מעיר, הרי הלכה פסוקה היא לחכמים שאשה זו שמצאה דם מטמאה טהרות למפרע מעת לעת, ואם כן, כשמצאה דם מיד נפסק מעצמו שהטהרות טמאות למפרע ואינה צריכה לשאול לחכם, נמצא שכל זמן שלא היו אלא מעט טהרות נטמאו מעצמן בלי הוראת חכם וכשבאו לחכם ואמרו שהיו הרבה טהרות מטהרם החכם. וזהו דבר תימה. כעין זה מצינו בדין ב' שבילין שכשבאו לישאל בבת אחת טמאים אף שכשהלך כל אחד בשביל אחר, ונסתפק אם הוא טמא או טהור, היה הדין שטהור מעצמו ואין צריך הוראת חכם, והיות ולא ידע הדין ובא לשאול לחכם ביחד עם חבירו משתנה הדין והחכם מטמא את שניהם, אמנם שם יש לומר שהחמירו עליהם כמו שכתב התוס' להלן (ס א) משום חוכא, אבל כאן עדיין צ"ע.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיכא דאמרי: טהרות אפיש לעבידא,</b> שנגעה בטהרות מרובין והיה ההפסד גדול, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחשו רבנן להפסד הטהרות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: מעשה ועשה רבי כרבי אליעזר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שנזכר</b> רבי שהוראתו זאת מתאימה רק לדברי רבי אליעזר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> רבי: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי הוא רבי אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שנזכר</b> רבי"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא לאחר שנזכר</b> שהוכרע <b style='font-size:20px; color:black;'>דאין הלכה כרבי אליעזר אלא כרבנן</b>. אם כן - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעת הדחק היכי עביד כוותיה</b> שלא כדין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, דלא איתמר</b> במפורש <b style='font-size:20px; color:black;'>הילכתא לא כמר</b>, כחכמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא כמר</b>, כרבי אליעזר. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי "לאחר שנזכר"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שנזכר דלאו יחיד פליג עליה</b> דרבי אליעזר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא רבים פליגי עליה,</b> ומן הראוי להכריע כרבים במחלוקתם עם רבי אליעזר. ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> רבי - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי הוא רבי אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק,</b> דבמקום דחק אפשר לפסוק כיחיד כל עוד לא הוכרעה ונפסקה ההלכה כרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: תינוקת,</b> שהיא פחות מי"ב שנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא הגיע זמנה לראות, וראתה</b> בכל זאת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב<b style='font-size:20px; color:black;'>פעם הראשונה</b> שראתה - <b style='font-size:20px; color:black;'>דיה שעתה!</b> שהרי היא מסולקת דמים, כיון שלא הגיע זמנה לראות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואפילו בפעם ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שניה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דיה שעתה!</b> ובכך היא שונה משאר מסולקות דמים שחוזרות להיות רואות בפעם השניה, כי היא תינוקת שטרם הגיעה זמנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורק בפעם ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שלישית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי היא ככל הנשים, ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ודין זה של הברייתא הוא רק אליביה דרבי דבתרי זמני הווי חזקה, ולפיכך בפעמיים הראשונות היא הוחזקה להיות רואה, ומטמאה בפעם השלישית מעת לעת, אבל לרשב"ג בעינן ג' פעמים להוציאה מתורת תינוקת, ורק בפעם הרביעית תטמא מעת לעת) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;132&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;132.&nbsp;</b> כך שיטת <b>רש"י ותוס'</b> (ד"ה ברוב) שהברייתא אליבא דרבי והטעם, שכל שצריכה להתחזק בראיות לרואה אין היא מטמאת באותה ראייה שמתחזקת בה, אלא בראייה שלאחמ"כ, והראייה, מבתולה שהגיע זמנה לראות, הרי היא מתחזקת בראייה אחת, ומכל מקום אמרו רבנן דייה שעתה ולא מטמאת למפרע אלא בראייה שניה, הוא הדין כאן התינוקת מתחזקת בב' פעמים לרואה כרבי, ומטמאת למפרע בראייה השלישית. ראה <b>חזו"א</b> (קא ז) שהקשה על הדימוי לבתולה, הרי שם היתה מסולקת עד עכשיו, מה שאין כן תינוקת שראתה פעמיים. וביאר בב' אופנים <b>א</b>. אף תינוקת על ידי ראיית ב' פעמים נעשה טבע חדש בגופה ועד עכשיו היתה מסולקת. <b>ב</b>. אף אם על ידי ב' פעמים איגלאי מילתא שמתחילה היתה מוחזקת, מכל מקום אינה מטמאה מעת לעת כיון שעד עכשיו חזקת טהרתה היתה אלימה, ראה עוד <b>קהילות</b> <b>יעקב</b> (טהרות סו). שיטת <b>הרא"ה</b> (בדק הבית בית ז' שער ג' י א) כרש"י שהברייתא כרבי אך מטעם אחר, שראייה ראשונה אינה מצטרפת כיון שהיא מקרה בעלמא. ולעולם באותה ראייה שמתחזקת מטמאה מעת לעת, נפקא מינה בין הטעמים, בכיונה ראיותיה אם קובעת וסת בפעם השלישית, שלדעת רש"י קובעת כיון שמצרפים ראייה ראשונה ואף לרשב"ג, שלענין לטמא למפרע הצריכו עוד ראייה אבל קביעות וסת שפיר קבעה, ומדין זה לא תטמא למפרע. אבל לרא"ה שראייה ראשונה במקרה אינה מצטרפת לא קבעה, ראה <b>חזו"א</b> (פח) שכתב כן. (וראה בסמוך שנבאר, כמאן מתפרשת הברייתא של זקינה שהובאה לעיל). ובעיקר המחלוקת אם בראייה שמתחזקת גזרו לטמא מעל", ע יש לתלות בנידון הידוע אם על ידי ג' פעמים נעשה טבע גופה לראות כך, או שהוא הוכחה למפרע, ראה <b>טור</b> (או"ח קיד) שנחלקו בזה המהר"ם מרוטנבורג ורבינו פרץ, וראה <b>קובץ הערות</b> (הוספות לדף סה) <b>וקהילות יעקב</b> (טהרות סו) שיטת <b>הרמב"ן</b> שהטעם בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות שאינה מטמאה למפרע לרבי אלא בשלישית, ולרשב"ג ברביעית, כיון שעד עכשיו לא הוחזקה לראות ולא היתה בכלל תקנת בדיקה שחרית וערבית. הלכך אף שהוחזקה בראייה שניה לא קנסוה אלא מראייה שלאחמ"כ שצריכה לבדוק מדינא. ראה <b>סדרי טהרה</b> (קפט לד) שתמה על הרמב"ן למה בראתה תוך י"א יום שבין נדה לנדה מטמאה מעת לעת הרי אינה צריכה בדיקה (לט א). <b>ובערל"נ</b> מתרץ שכוונת הרמב"ן רק בתינוקת שלא שייך בה כלל תקנת בדיקה. שיטת <b>הרשב"א והריטב"א</b> שהברייתא קאי בין לרבי ובין לרשב"ג שעל ידי ראייה ג' פעמים איגלאי מילתא שאף ראייה ראשונה לא היתה במקרה ולפיכך נתחזקה אף לרשב"ג, אבל בראיית ב' פעמים אינה מתחזקת אף לרבי כיון שחוששין על ראייה ראשונה שהיתה במקרה. והביאור יש לומר, כי מה שלרבי בתרי זימני הוי חזקה כשיש לומר סיבה אחת לב' המקרים, ולהכי ראייה ראשונה אינה בחשבון, שאינה אלא מקרה וצריכה שתתחזק שוב ב' פעמים, אבל אחר שראתה בסך הכללי ג' פעמים יש כח חזקה לדון ולקבוע למפרע שסיבה אחת לכל הראיות ולפיכך מהני אף לרשב"ג.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיכה הברייתא לבאר דינה של תינוקת זו שקיבלה דיני גדולה: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>עברו עליה שלש עונות</b> שהם תשעים יום, שלא ראתה בהם דם, הרי היא חוזרת להלכות תינוקת כבתחילה. ולפיכך, אם חזרה <b style='font-size:20px; color:black;'>וראתה</b> לאחר התשעים יום - <b style='font-size:20px; color:black;'>דיה שעתה</b> כתינוקת שראתה דם. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף אם אירע כן בפעם נוספת, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>עוד עברו עליה שלש עונות</b> מבלי לראות, וביום התשעים <b style='font-size:20px; color:black;'>ראתה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דיה שעתה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחידוש גדול נאמר בהלכה זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי הברייתא סוברת כרבי דבתרי זמני הווי חזקה. והרי היו כאן שתי ראיות בהפרש של תשעים יום ונמצא שהיא קובעת בהם וסת חדשה בהפלגה של תשעים יום. ואם כן, אין אנו צריכים להתייחס לראיה השניה שלאחר התשעים יום כראיה של תינוקת, אלא אדרבה לייחס אותה כקביעות וסת של תשעים יום, ולומר שתינוקת זו לא חזרה למצבה הקודם כתינוקת אלא רק שינתה את וסתה לוסת חדשה של הפלגה לתשעים יום. ונמצא, שחידשה הברייתא, שבכל זאת, כיון שמדובר בתינוקת שטרם הגיע זמנה, אמרינן שחזרה למצבה כתינוקת, ולכן דיה שעתה גם בראיה השניה. אך אם אירע בפעם השלישית ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ועוד עברו עליה שלש עונות, וראתה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי היא ככל הנשים,</b> ששוב חדלה להיות תינוקת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיכה הברייתא בביאור דינה של תינוקת רגילה שגדלה, שלא ראתה בקטנותה והרי היא עתה "בתולת דמים" רגילה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכשהגיע זמנה לראות</b> (שנהייתה בת יב שנה):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פעם ראשונה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דיה שעתה!</b> שהרי היתה עד עתה בחזקת מסולקת דמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>פעם <b style='font-size:20px; color:black;'>שניה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה</b> שהרי הגיע זמנה לראות והרי היא ככל "מסולקות דמים" שבראיה השניה כבר חוזרות להיות ככל הנשים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;133&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;133.&nbsp;</b> נחלקו <b>הראשונים</b> בטעם שאינה מטמאה בראייה ראשונה, ואם טומאתה למפרע בראייה שניה קאי לרבי או אף לרשב"ג. דעת <b>רש"י</b> (ד"ה ה"ג ת"ר) <b>ותוס'</b> (ד"ה ברוב) שבהגיע זמנה לכולי עלמא מתחזקת בפעם אחת וגזרו לטמאותה למפרע בפעם שניה, והמשנה (ז ב) דקתני "במה אמרו דייה שעתה, בראייה ראשונה אבל בשניה מטמאת מעת לעת" מדובר בהגיע זמנה ולכולי עלמא הדין כן. (רש"י ותוס' מפרשים כן לשיטתם שבראיה שבה היא מתחזקת אינה מטמאה מעת לעת). <b>הרמב"ן</b> מפרש שבהגיע זמנה כיון שבדין צריכה לבדוק יש לאוסרה למפרע כבר בראייה ראשונה (לשיטתו. שחולק על רש"י וסובר שבראיה שבה מתחזקת יש לטמאותה למפרע ראה הערה קודמת שיטתו בתינוקת שלא הגיע זמנה) "אלא שהיא קולא לדבריהם". דעת <b>הרשב"א</b> (תורת הבית ב"ז ש"ג י א) <b>והרא"ה</b> (בדק הבית שם) שדין זה רק לרבי אבל לרשב"ג צריך ג' פעמים והמשנה (ז ב) קאי רק לרבי. ראה <b>תוס'</b> (ד"ה "ברוב") <b>ותוס' הרא"ש</b> (ד"ה שניה).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עברו עליה,</b> אחר שהוחזקה להיות רואה בגדלותה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש עונות</b> שלא ראתה בהן, <b style='font-size:20px; color:black;'>וראתה</b> לאחר תשעים יום - <b style='font-size:20px; color:black;'>דיה שעתה</b> (והלכה זאת היא רק אליבא דרבי אליעזר דאמר דאפילו אינה סמוכה לזקנתה, כל שלא ראתה שלש עונות, הרי היא מסולקת דמים ודיה שעתה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר</b>: שנינו בברייתא הקודמת, שאם תינוקת ראתה שלש פעמים, ולאחר שהוחזקה להיות רואה שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>עברו עליה שלש עונות</b> שלא ראתה בהן, הרי בפעם הבאה שתראה - <b style='font-size:20px; color:black;'>דיה שעתה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והלכה זאת אפשר לפרשה בשני אופנים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. דאתיא רק כרבי אליעזר. והרי היא ככל אשה שעברו עליה ג' עונות שלדברי רבי אליעזר אפילו בצעירותה הרי היא נהיית מסולקת דמים, ודיה שעתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. זהו דין מיוחד בתינוקת. ואתיא אליבא דכולי עלמא, שלאחר תשעים יום חוזרת לקדמותה, כדין מי שלא הגיעה זמנה לראות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולאור זאת מסתפקת הגמרא:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0016_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div>Micropedia bot