https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%91 2026-04-15T11:55:00Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%91&diff=145554&oldid=prev 2020-09-18T09:13:51Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:13, 18 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נידה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97733:rev-145554:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%91&diff=97733&oldid=prev 2015-07-01T09:23:52Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נידה טז ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: אע&quot;פ שאמרו המשמש מטתו לאור הנר הרי זה מגונה,&lt;/b&gt; בכל זאת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית שמאי אומרים: צריכה שני עדים&lt;/b&gt; חדשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על כל תשמיש ותשמיש,&lt;/b&gt; או - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תשמש&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;115&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאור הנר&lt;/b&gt; כדי שתוכל לבדוק את העד! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובית הלל אומרים: דיה בשני עדים כל הלילה!&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;115.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; צריך ביאור מדוע גם התשמיש צריך להיות לאור הנר ולא מספיק שידליקו הנר אחרי התשמיש ויבדקו העד. ולקמן (יז, א) פירשה &lt;b&gt;הגמרא&lt;/b&gt; שבאמת כן הוא פירוש דברי בית שמאי שרק הבדיקה היא לאור הנר. ועדיין קשה שהטעם שביארה הגמרא כן הוא מחמת הקושיה שאיסור לשמש לאור הנר, ומשמע שלסוברים שאין איסור נשאר פירוש הדברים כפשוטם שגם התשמיש הוא לאור הנר. וי&quot;ל על פי מה שכתב &lt;b&gt;הערוך לנר&lt;/b&gt; (בתוס&#039; ד&quot;ה בית שמאי) שכיון שהעד ישן הבדיקה צריכה להיות במהירות קודם שיספג הדם בעד, ואם לא יהא הנר דולק גם בתשמיש, חוששים שיתעכבו עד שידליקהו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא: אמרו להם בית שמאי לבית הלל: לדבריכם,&lt;/b&gt; שמשמשת כמה פעמים באותו לילה ורק לאחר הפעם האחרונה היא בודקת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליחוש שמא תראה טיפת דם כחרדל בביאה ראשונה,&lt;/b&gt; ותשאר אותה טיפת הדם בכותלי בית הרחם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותחפנה שכבת זרע בביאה שניה,&lt;/b&gt; שהרי לא בדקה בין תשמיש לתשמיש?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו להם בית הלל: אף לדבריכם ליחוש,&lt;/b&gt; שאם חוששים אתם לחששות שכאלו, יש גם לחוש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שהרוק&lt;/b&gt; (הדם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתוך הפה&lt;/b&gt; (באותו מקום) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;116&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נימוק והולך לו&lt;/b&gt; (והיינו: מדוע לא נחשוש שבאותה ביאה עצמה תחפה שכבת הזרע את טיפת הדם)?! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;116.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt; (ד&quot;ה בית שמאי) דייקו את שינוי הלשון בין קושית בית שמאי שנחשוש ש&quot;תחפנה שכבת זרע&quot;, לתשובת בין הלל שצריך לחשוש ש&quot;נימוק והולך לו&quot;. ופירשו התוספות שקושית בית שמאי היא שאם משתמשת באותו העד תחפה שכבת הזרע שבעד על הדם, וכיון שהנידון הוא בעד מתאים לשון &quot;חיפוי&quot;. ותשובת בית הלל היא שמכל מקום יש חשש שבתוך הרחם קודם הבדיקה ימוק הדם, וברחם מתאים לשון &quot;נמוק&quot;. ופירוש זה הוא רק לשיטת התוספות שלכו&quot;ע צריך בדיקה בין תשמיש לתשמיש, אבל &lt;b&gt;לרש&quot;י&lt;/b&gt; שאין צריך לבדוק כל הלילה גם קושית בית שמאי היא שנחשוש שבמשך הלילה ימוק הדם בתוך הרחם וצ&quot;ע שינוי הלשון. &lt;b&gt;ובערוך לנר&lt;/b&gt; הקשה שגם לתוספות קשה דחית בית שמאי &quot;אינו דומה נימוק פעם אחת לנימוק שתי פעמים&quot;, וקראו עכשיו נימוק למה שקראו בתחילה תחפה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו להם&lt;/b&gt; בית שמאי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי שאינו דומה&lt;/b&gt; הדם שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נימוק פעם אחת לנימוק שתי פעמים!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא: אמר רבי יהושע: רואה אני את דברי בית שמאי!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו לו תלמידיו: רבי, כמה הארכת&lt;/b&gt; (החמרת) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עלינו?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להם: מוטב שאאריך עליכם בעולם הזה, כדי שיאריכו ימיכם לעולם הבא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי זירא: מדברי כולם נלמד&lt;/b&gt; (&quot;שכיון שאף בית הלל לא מיעטו בדיקות אלא כדי שלא להאריך את הדרך, ומשום &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;117&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דסוף סוף אי אפשר לתקן הדבר לגמרי&quot; - ריטב&quot;א): <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;117.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפירוש &lt;b&gt;הריטב&quot;א&lt;/b&gt; מיושבת קושיתם האחרונה של &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt; (ד&quot;ה בית שמאי), שלפירוש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; שאין צריך לב&quot;ה לבדוק באמצע הלילה גם לטהרות אין חשש כלל שתראה בין תשמיש לתשמיש ומהיכן למד רבי זירא שבעל נפש לא יבעל וישנה. ותירץ הריטב&quot;א שרק משום שאין אפשרות לתקן הדבר לגמרי הקלו ב&quot;ה אבל מודים הם שיש מקום לחשש שיגרום התשמיש שתראה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל נפש&lt;/b&gt; (חסיד) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יבעול וישנה&lt;/b&gt; מבלי לבדוק ביניהם!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא אמר&lt;/b&gt;: אפילו בעל נפש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בועל ושונה&lt;/b&gt; ואין ללמוד מהברייתא. משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי תניא ההיא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לטהרות,&lt;/b&gt; שכל חיוב הבדיקות שבברייתא הוא משום מעלת הטהרות בלבד, ולא מחמת חשש איסור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא נמי הכי&lt;/b&gt; שכל חיוב הבדיקות שבברייתא הוא רק למעלת הטהרות ולא מחמת חשש איסור לבעלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דתניא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה דברים אמורים&lt;/b&gt; שחייבת לבדוק לפני תשמיש ולאחריו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לטהרות&lt;/b&gt; כשעסוקה בטהרות, ומשום חומר הטהרות בלבד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל לבעלה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותרת!&lt;/b&gt; שאין כל חשש איסור לבעלה גם בלי בדיקה, ולכן כשאינה עסוקה בטהרות אינה בודקת, ואפילו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;118&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אם בעלה הוא בעל נפש. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;118.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt; (ד&quot;ה &quot;לא&quot;) מנין לנו שהברייתא דיברה על בעל נפש, אולי דין הברייתא הוא מעיקר הדין שגם רבי זירא מודה שפטורה מבדיקות לבעלה. ותירצו שלשון &quot;מותרת&quot; משמע היתר גמור לכל העולם. &lt;b&gt;הכסף משנה&lt;/b&gt; (איסו&quot;ב ד, יז) כתב &lt;b&gt;שהרמב&quot;ם&lt;/b&gt; סובר ש&quot;בעל נפש&quot; שנקט רבי זירא אין הכוונה למידת חסידות אלא שכן ראוי לכל אדם וכך היא ההלכה, וכן כתב גם &lt;b&gt;בבית יוסף&lt;/b&gt; (יו&quot;ד קפד), ולדבריהם מיושבת קושית התוספות, שגם אם הברייתא דנה בעיקר הדין קשה על ר&quot;ז. &lt;b&gt;הרמב&quot;ן והרשב&quot;א&lt;/b&gt; הוכיחו כפירוש התוספות שרבי זירא נתכוון רק למידת חסידות שרבי זירא עצמו אמר במפורש לעיל (יב, א) שאסור לאשה שאינה עסוקה בטהרות לבדוק קודם תשמיש. ובישוב דעת הכסף משנה מקושיא זו כתב &lt;b&gt;בחכמת בצלאל&lt;/b&gt; שהרמב&quot;ם (איסו&quot;ב ד, טז) חילק בין בדיקה קודם תשמיש שהיא רק הידור, לבדיקה אחר תשמיש שהיא חיוב מעיקר הדין, ואם כן אין סתירה מדברי רבי זירא בדף יב, א שדן בקודם תשמיש, לדבריו בסוגיתנו שהם על אחרי התשמיש. &lt;b&gt;הערוך לנר&lt;/b&gt; הקשה על הכס&quot;מ שהרמב&quot;ם פסק (שם) שאין צריך לעיין בעדים עד לבוקר, ואם הלכה כרבי זירא שחוששים לאיסור לבעלה כיצד תשמש קודם שעיינה בעד. ומשום קושיתו חולק הערוך לנר וסובר שגם הרמב&quot;ם מודה לשיטת התוספות שרבי זירא חייב רק ממידת חסידות, ורבא חולק וסובר שאפשר להמתין עד לבוקר, וכרבא פסק הרמב&quot;ם להלכה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיכה הברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובמה דברים אמורים&lt;/b&gt; שלבעלה היא מותרת בלא בדיקה, ואפילו אם יצא לדרך ואינו יודע אם ראתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהניחה בחזקת טהרה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל,&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הניחה בחזקת טומאה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם היא בחזקתה&lt;/b&gt; כטמאה, ואפילו עברו שבעת הימים שיכולה לטבול ולהיטהר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שתאמר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;119&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לו במפורש - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהורה אני!&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;119.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הרמ&quot;א&lt;/b&gt; (יו&quot;ד קצב, ב) פסק שחייב הבעל לשאול האשה קודם שיגע בה אם טהורה היא, וכתב &lt;b&gt;החוות דעת&lt;/b&gt; (חידושים, קפה, א) שצריך אמירה מפורשת שטהורה ולא מספיק ששוכבת אצלו או שאר רמיזות שתרמוז שטהורה. וכן נראה שסובר גם &lt;b&gt;הש&quot;ך&lt;/b&gt; (קפה, ד) שפסק שהאומרת טמאה אני, אם חוזרת בה ונותנת אמתלא לדבריה הקדומים שאמרה טמאה מותרת, אולם צריכה האשה להוציא האמתלא במפורש מפיה. ואולם &lt;b&gt;בשבט הלוי&lt;/b&gt; (קפה, ב) חילק בין אומרת נטמאתי שצריכה להגיד במפורש, לאשה שידוע שנטמאה, שמועיל בה גם רמז, וכן כתב גם &lt;b&gt;בלחם ושמלה&lt;/b&gt;, והסיק בשבט הלוי שהרוצה להחמיר יש לכך מקום.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אבא, אמר רבי חייא בר אשי, אמר רב&lt;/b&gt;: אשה שעסוקה בטהרות ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדקה בעד&lt;/b&gt; לפני תשמיש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואבד&lt;/b&gt; העד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורה לשמש עד שתבדוק&lt;/b&gt; מחדש!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה ר&#039; אילא: אילו איתא&lt;/b&gt; לעד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי לא משמשת&lt;/b&gt; מבלי לעיין בו עד למחרת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואע&quot;ג דלא ידעה&lt;/b&gt; בשעת תשמיש אם נמצא בו דם אם לאו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא נמי,&lt;/b&gt; שנאבד העד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תשמש!&lt;/b&gt; שהרי לא חייבנוה לדעת אם היא טהורה לפני התשמיש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבא&lt;/b&gt;: על אף שאינה חייבת לעיין בעד לפני תשמיש, יש חילוק בדבר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו,&lt;/b&gt; שלא אבד לה העד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוכיחה קיים,&lt;/b&gt; שלמחרת תדע אם טימאה טהרות מאתמול ואף תדע אם צריכה להביא קרבן אם שימשה בטומאה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזו,&lt;/b&gt; שאבד לה העד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מוכיחה קיים,&lt;/b&gt; ותקנת חכמים היתה שתהיה לה אפשרות בדיקה לאחר התשמיש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: אסור לאדם שישמש מטתו ביום!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קרא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנאמר - באיוב, בשעה שקילל את יום הריונו והולדתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;יאבד יום&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אולד בו, והלילה&lt;/b&gt; (שבו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; (האומר): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הורה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבר&quot;!&lt;/b&gt; ומוכח מהפסוק כי רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לילה ניתן להריון,&lt;/b&gt; והיינו, לתשמיש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויום לא ניתן להריון.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריש לקיש אמר, מהכא: בוזה דרכיו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימות!&lt;/b&gt; (והמשמש ביום פעמים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;120&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רואה בה דבר מגונה ובוזה התשמיש שנקרא דרך). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;120.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש אינה רק מהו הפסוק שממנו נדרש האיסור אלא נחלקו גם מהו יסוד האיסור, שלר&quot;י היום אינו מתאים להריון ילדים, ולר&quot;ל ביום יש חשש שתתגנה אשתו, וכתב &lt;b&gt;הערוך לנר&lt;/b&gt; ג&#039; חילוקים לדינא ממחלוקת זו: א. לרבי יוחנן מותר לשמש ביום עם אשה שאינה ברת בנים כגון מעוברת או מניקה, ולר&quot;ל אסור שגם בה יש חשש שתתגנה עליו. ב. לר&quot;ל מותר למשמש ביום בבית אפל, שאין בו חשש שתתגנה. ולר&quot;י אסור, שהרי יום הוא ואין ראוי להריון. ג. המשמש בלילה לאור הנר יש לחוש שתתגנה ואסור לר&quot;ל, ולר&quot;י מותר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושואלת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וריש לקיש, האי קרא דרבי יוחנן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי דריש ביה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי ליה לכדדריש רבי חנינא בר פפא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דדריש רבי חנינא בר פפא: אותו מלאך הממונה על ההריון&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;121&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, &#039;לילה&#039; שמו!&lt;/b&gt; (וכך היא משמעות הכתוב: יאבד היום שנולדתי בו, והיום אשר בו המלאך הממונה על ההריון, הנקרא &quot;לילה&quot;, הכריז על הריוני). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונוטל&lt;/b&gt; המלאך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טפה&lt;/b&gt; של הריון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומעמידה לפני הקב&quot;ה, ואומר לפניו: רבש&quot;ע טפה זו מה תהא עליה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבור או חלש?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;122&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חכם או טפש? עשיר או עני?&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;121.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הגמרא&lt;/b&gt; בסנהדרין (צו, א) דורשת מהפסוק &quot;ויחלק עליהם לילה&quot;, שהמלאך שנזדמן לו לאברהם אבינו במלחמתו עם ארבעת המלכים לילה שמו, כמו שנאמר &quot;והלילה אמר הורה גבר&quot;. ופירש &lt;b&gt;המהרש&quot;א&lt;/b&gt; שכוונת הגמרא שם לנאמר בסוגיתנו שהמלאך ששמו לילה הוא ממונה על ההריון והא שאומר על הילד אם יהא גיבור, וכשנולד אמרפל מלך שנער שהוא נמרוד אמר המלאך שיהא גיבור ציד ולכן בדרך הטבע לא היה בכח אברהם לנצחו, ונזדמן אותו מלאך ושינה את גזירת יצירתו ויכל אברהם לנצחו. &lt;b&gt;הערוך לנר&lt;/b&gt; פירש להפך מהמהרש&quot;א, שכוונת הגמרא שהמלאך לילה אמר על אברהם קודם יצירתו שיהא גבור, וע&quot;י זה היה בידו לנצח ד&#039; המלכים.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;122.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב &lt;b&gt;הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; (תשובה, ה, ב) &quot;אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל שהקב&quot;ה גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או סכל&quot;. והקשה &lt;b&gt;ההגהות מיימוני&lt;/b&gt;, שדברי הרמב&quot;ם שלהיות חכם או סכל תלוי בבחירת האדם, נסתר מסוגייתנו, האומרת שהמלאך אומר על הוולד קודם יצירתו אם יהא חכם או טיפש. ותירץ, שסכל וטיפש הם ב&#039; ענינים, ומה שכתב הרמב&quot;ם חכם הוא לענין יראת שמים. &lt;b&gt;ובכסף משנה&lt;/b&gt; כתב, שתירוץ זה אין לו טעם, שלא שייך ענין של סכל ליראת שמים. &lt;b&gt;המהרי&quot;ץ חיות&lt;/b&gt; ביאר על פי דברי הרמב&quot;ם &lt;b&gt;במורה נבוכים&lt;/b&gt; (נד), שיש ב&#039; עניני חכמה, האחד, להשיג מעלת המדות, והשני, להשיג אמיתות מציאותו יתברך. והחכמה להשיג אמיתות מציאותו שייכת היא ליראת שמים, ותלויה בבחירה. &lt;b&gt;החכמת בצלאל&lt;/b&gt; תירץ על פי דברי הרמב&quot;ם &lt;b&gt;בשמנה פרקים&lt;/b&gt; (פרק ח), שכל הנגזר על האדם אינו בהכרח כלל שכך יהיה, אלא רק שיש שיקל עליו להשיג הדבר ויש שיקשה אולם הכל מסור בידו. כגון אם יהא עצם מוחו בלידתו זך ויבש יקל עליו לזכור הענינים יותר מבעל לחה לבנה רבה במוח, אולם אם לא יעורר כוחותיו ישאר סכל בלי ספק, ואם ילמד רב הליחות ידע ויבין. ולפ&quot;ז אין סתירה מסוגיתנו שאומר המלאך אם יהא חכם או טיפש לרמב&quot;ם שפסק שהכל תלוי בבחירת האדם, שאמירת המלאך רק משפיעה על טבעו מה יקל להשיג ומה יקשה אבל אינה קובעת לגמרי המציאות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייקת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואילו &#039;רשע או צדיק&#039; לא קאמר,&lt;/b&gt; והיינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדרבי חנינא. דאמר רבי חנינא: הכל בידי שמים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ מיראת&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;123&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמים! שנאמר &quot;ועתה ישראל מה ה&#039; אלהיך שואל מעמך, כי אם ליראה&quot;. וגומר.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;123.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt; שבגמרא בברכות (י, א) נאמר שחזקיה ראה שיוולדו לו בנים שאינם הגונים ולכן לא נשא אשה, ואם יראת שמים אינה בידי שמים כיצד נגזר כן קודם שנולדו. ותירצו התוספות שהראו לו העתידות. עוד תירצו התוספות שמזל הכוכבים בלידה גורם גם אם יהא ירא שמים וידע חזקיה באיזה מזל יוולדו. וביאר &lt;b&gt;המהר&quot;ם&lt;/b&gt; שאין זה נחשב בידי שמים משום שאין הקב&quot;ה רוצה לשנות המזל, נמצא לתירוץ זה שאין לפרש שאין יראת שמים בידי שמים משום שמסורה היא דווקא לאדם, אלא יכולה להמסר גם לגורמים אחרים. וראה &lt;b&gt;בחזון&lt;/b&gt; &lt;b&gt;איש&lt;/b&gt; (סוף אורח חיים) שכתב שיכול אדם להתפלל על יראת שמים של חבירו ואין בזה ביטול הבחירה, שאין הבחירה דווקא בכך שיבחר האדם לעצמו שכל ישראל כאיש אחד הם וכשבחר אחד שיהא לחבירו יראת שמים בידו הדבר ואין נחשב שהיראה בידי שמים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסבירה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוחנן,&lt;/b&gt; על אף שגם הוא דורש כרבי חנינא בר פפא, בכל זאת הוא גם לומד מהפסוק &quot;והלילה אמר הורה גבר&quot; שלילה ניתן להריון ולא יום:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאם כן&lt;/b&gt;, הוא כדברי ריש לקיש שרק לדרשת רבי חנינא בא הפסוק, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכתוב קרא&lt;/b&gt; &quot;והלילה אמר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבר הורה&quot;! מאי&lt;/b&gt; האי דכתיב בקרא &quot;ולילה אמר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הורה גבר&quot;&lt;/b&gt;, אלא שבא הפסוק להסמיך את ההריון ללילה, כדי להורות שזמן ההריון הוא דוקא בלילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיכה הגמרא להסביר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוחנן, האי קרא דריש לקיש&lt;/b&gt; (בוזה דרכיו - ימות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי דריש ביה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי ליה לכדכתיב בספר בן סירא: שלשה שנאתי, וארבעה לא אהבתי&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שר&lt;/b&gt; (תלמיד חכם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנרגל&lt;/b&gt; (הרגיל) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבית המ שתאות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמרי לה: שר הנרגן&lt;/b&gt; (המרבה דברים) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;124&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;124.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בספרים אחרים גרסו שיטה שלישית &quot;שר הנרגז&quot;. וביאר &lt;b&gt;המהרש&quot;א&lt;/b&gt; ששלושת הפירושים יסודם אחד, שניכר האדם בכוסו בכיסו ובכעסו. &quot;נרגל&quot; בבית המשתאות זהו כוסו. &quot;נרגן&quot; פירשו התוספות שמרננים עליו בבית המשתאות שאין משאו ומתנו באמונה וזהו כיסו. ו&quot;נרגז&quot; הוא כעסו. ופירוש המהרש&quot;א הוא רק לפי גירסתו בתוספות שפירשו מהו &quot;נרגן&quot;, אולם גירסתינו בתוספות היא שפירשו מהו &quot;נרגז&quot;, &lt;b&gt;ובחכמת&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בצלאל&lt;/b&gt; הביא את כל לשון הערוך שמוכח כגירסתינו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והמושיב שבת במרומי קרת,&lt;/b&gt; שמושיב תלמידיו בראש קריה, שנראה מגסי הרוח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאוחז באמה, ומשתין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והנכנס לבית חבירו פתאום&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;125&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; אמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן: ואפילו&lt;/b&gt; הנכנס &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לביתו&lt;/b&gt; שלו פתאום! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;125.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בערוך לנר&lt;/b&gt; ביאר שארבעת הדברים שכתב בן סירא ענינם אחד הוא, שחייב האדם להזהר במעשים טובים שעושה שלא יאבדם. חכם אם רגיל בבית המשתאות מבזה תורתו במעשיו, וכן אם מתגאה על התלמידים גורם שיבוזו בנ&quot;א לתורה ומפסיד השמירה לנפש שהיה ראוי לה בכח תורתו. המשתין ראוי לו להזהר שלא יטיל ניצוצות על רגליו כמבואר לעיל (יג, א), אולם אם מקיים זהירות זו בכך שאוחז באמה נמצא חוטא והפסיד שכרו. וכן המבקר חבירו מקיים מצווה בהרבותו אהבה ורעות, אולם הנכנס פתאום חוטא בקיום המצווה ומפסידה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי שמעון בן יוחאי: ארבעה דברים הקב&quot;ה שונאן, ואני&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;126&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, איני אוהבן.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;126.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה &lt;b&gt;המהרש&quot;א&lt;/b&gt; (ד&quot;ה יאמר) מדוע רשב&quot;י רק לא אוהבן אם הקב&quot;ה שונאן, ותירץ שכיון שאין אלו איסורים גמורים אין ראוי לעבור משום כך על לאו ש&quot;לא תשנא את אחיך&quot;. &lt;b&gt;הערוך לנר&lt;/b&gt; חולק וסובר שדי בכך שהקב&quot;ה שונאם כדי להתיר לנהוג כן, והוכיח כן &lt;b&gt;היעב&quot;ץ&lt;/b&gt; הוכיח כן מהפסוק משנאיך ד&#039; אשנא. ותירץ הערוך לנר שרשב&quot;י בענוותנותו אמר שלא הגיע למדרגת שנאה לאנשים אלו כפי שהיה ראוי לעשות. היעב&quot;ץ תירץ שראוי לשנוא רק את הנוהגים כן בקביעות, ורשב&quot;י הוסיף שגם הנוהג כך באקראי אינו אוהבו. דף יז&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנכנס לביתו פתאום, ואין צריך לומר לבית חבירו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאוחז באמה ומשתין&lt;/b&gt; מים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0030_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBיזB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot