https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%96_%D7%91
פרשני:בבלי:נדה ז ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-20T13:58:13Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%96_%D7%91&diff=145546&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-18T09:12:49Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:12, 18 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l89">שורה 89:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 89:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נידה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99539:rev-145546:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%96_%D7%91&diff=99539&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T11:42:43Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:42, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע אני לא שמעתי אלא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;101&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בתולה,</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הלכה כרבי אליעזר.</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע אני לא שמעתי אלא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;101&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בתולה,</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הלכה כרבי אליעזר.</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;101.&nbsp;</b> <b>החזו"א</b> (צז א) <b>והנאות יעקב</b> (כו ד) הקשו לד' חכמים שטומאת מעת לעת משום קנסא למה בד' נשים דיין שעתן לשיטת הראשונים (יא א) שצריכות בדיקה.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;101.&nbsp;</b> <b>החזו"א</b> (צז א) <b>והנאות יעקב</b> (כו ד) הקשו לד' חכמים שטומאת מעת לעת משום קנסא למה בד' נשים דיין שעתן לשיטת הראשונים (יא א) שצריכות בדיקה.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97715:rev-99539:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%93%D7%94_%D7%96_%D7%91&diff=97715&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T09:23:15Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נידה ז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע אני לא שמעתי אלא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;101&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בתולה,</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הלכה כרבי אליעזר.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;101.&nbsp;</b> <b>החזו"א</b> (צז א) <b>והנאות יעקב</b> (כו ד) הקשו לד' חכמים שטומאת מעת לעת משום קנסא למה בד' נשים דיין שעתן לשיטת הראשונים (יא א) שצריכות בדיקה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איזו היא בתולה? כל שלא ראתה דם מימיה אע"פ שנשואה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מעוברת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משיודע עוברה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מניקה</b> - מהלידה <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שתגמול את בנה.</b> אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>נתנה בנה למניקה,</b> או ש<b style='font-size:20px; color:black;'>גמלתו, או</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר אומר מטמאה מעת לעת. וחכמים אומרים: דיה שעתה</b> עד שימלאו כ"ד חודש ללידה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איזוהי זקנה? כל שעברו עליה שלש עונות</b> שלא ראתה בהן <b style='font-size:20px; color:black;'>סמוך לזקנתה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר</b>: הא דשנינו "זקינה" דיה שעתה, לאו דוקא זקינה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כל אשה שעברו עליה שלש עונות דיה שעתה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי</b> פליג על הא דמעוברת דיה שעתה מזמן שיודע עוברה, ומניקה מהלידה ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אומר</b>: גם <b style='font-size:20px; color:black;'>מעוברת ומניקה</b> דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>שעברו עליהן שלש עונות</b> ולא ראו, רק אז <b style='font-size:20px; color:black;'>דיין שעתן.</b> וחוזרת המשנה ומבארת את דין "דיה שעתה" בנשים המסולקות דמים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובמה אמרו</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>דיה שעתה</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בראיה הראשונה</b> בלבד שחוזרת ורואה לאחר שהיתה מסולקת דמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל ב</b>ראיה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שניה,</b> הרי היא חוזרת לקדמותה, ששוב היא נחשבת לאשה שדמיה מצויים בה, והרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמאה מעת לעת</b> למפרע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם ראתה</b> את הראיה <b style='font-size:20px; color:black;'>הראשונה</b> לאחר שהיתה מסולקת דמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאונס,</b> כגון שקפצה או שהכו אותה (תוספתא), אין ראיית האונס נחשבת כמי שחזרו דמיה, ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אף</b> בראיה <b style='font-size:20px; color:black;'>השניה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דיה שעתה!</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע: אתה לא שמעת</b> את דינם של כל הנשים המסולקות דמים - <b style='font-size:20px; color:black;'>ואני שמעתי</b> את דינם של כולן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתה לא שמעת אלא</b> את דינה של <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת</b> מהן (בתולה), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואני שמעתי הרבה</b> (ארבע נשים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין אומרים למי שלא ראה את החדש</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>יבוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ויעיד</b> שראה"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> אומרים זאת רק <b style='font-size:20px; color:black;'>למי שראהו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל ימיו של רבי אליעזר היו עושין כרבי יהושע</b> (שרק בתולה דיה שעתה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר פטירתו של רבי אליעזר, החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי אליעזר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בחייו</b> של רבי אליעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא לא</b> פסק רבי יהושע כמותו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום דרבי אליעזר שמותי</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;102&nbsp;</b> (שגזרו עליו נידוי) <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>וסבר</b> רבי יהושע - <b style='font-size:20px; color:black;'>אי עבדינן כוותיה בחדא,</b> בהלכה הזאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדינן כוותיה</b> דרבי אליעזר גם <b style='font-size:20px; color:black;'>באחרניתא,</b> (ובהלכות אחרות אין לפסוק כמותו כשהוא חולק עם אחרים, משום שהוא שמותי). ואם יטעו ויפסקו כמותו בהלכות נוספות הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>משום כבודו דרבי אליעזר לא מצינן מחינן בהו,</b> בטועים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;102.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> פירש הטעם משום שהיה בנידוי. ראה <b>תוס' הרא"ש</b> שתמה, מה טעם הוא זה שלא נקבל את סברתו? וכי מי שבנידוי סברתו אינה אמת? בשלמא בסוגיין, דעסקינן בטהרות, יש לומר כיון שעל עסקי טהרות היה שמותי, איכא למיחש דלמא עבדו כוותיה בענינים אחרים של טהרות. אבל בשאר מילי קשיא. <b>התוס' ותוס' הרא"ש</b> מפרשים "דשמותי הוא", היינו שהיה מתלמידי שמאי, ולפיכך אין הלכה כמותו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל, לאחר פטירתו של רבי אליעזר, דמצינן מחינן בהו</b>, באותם שיכריעו כמותו שלא כדין - <b style='font-size:20px; color:black;'>החזיר את הדבר ליושנו,</b> שבהלכה זאת הסכים רבי יהושע לדברי רבי אליעזר שכל ארבעת הנשים דיין שעתן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בארבע</b> מחלוקות שבהם הוא נחלק עם אחרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חדא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמרן</b> הכא, שלאחר פטירתו של רבי אליעזר נפסק להלכה שכל ארבעת הנשים המסולקות דמים דיין שעתן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b>: הא דתנן לקמן: אשה מעוברת <b style='font-size:20px; color:black;'>המקשה</b> לילד, שאחזוה כאבי לידה, וראתה דם במשך שלשה ימים, והיו אותם הימים "ימי זיבה", הרי אם נמשכו הכאבים עד לסמוך ללידה - אין לדם דין של דם זיבה אלא הוא נחשב "דם קושי" של הלידה, ואין האשה נהיית זבה בראייתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, אם הפסיקו הכאבים למשך פרק זמן, כפי שיתבאר, ורק לאחר פרק הזמן הזה היא ילדה, אין נחשבים הדמים שראתה במשך אותם הימים שקדמו להפסקה כ"דם קושי", אלא הוא דם זיבה רגיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו תנאים במשנה במשך שיעור זמן ההפסקה, הנקרא במשנה "שפייה":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה</b> זמן <b style='font-size:20px; color:black;'>תשפה</b> (תפסיק) מכאבי הלידה <b style='font-size:20px; color:black;'>ותהא</b> נקראת <b style='font-size:20px; color:black;'>זבה</b> מחמת ראיית הדם שלפני ההפסקה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם תשפה (תחדל מלחוש בכאבי הלידה) במשך <b style='font-size:20px; color:black;'>מעת לעת</b> לפני הלידה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי אליעזר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושנינו התם: <b style='font-size:20px; color:black;'>והלכה כדבריו</b> של רבי אליעזר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b> - הא דתנן לקמן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הזב והזבה שבדקו עצמן יום ראשון</b> לספירת ז' הימים הנקיים שלאחר זיבתן <b style='font-size:20px; color:black;'>ומצאו</b> עצמם <b style='font-size:20px; color:black;'>טהור</b>. וכן בדקו עצמם ב<b style='font-size:20px; color:black;'>יום השביעי ומצאו טהור</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ושאר הימים</b> שבין הראשון ושביעי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא בדקו</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: הרי אלו בחזקת טהרה!</b> שדי לנו, בדיעבד, בבדיקות שבתחלת ז' הימים ובסופם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע אומר: אין להן,</b> מספק, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא יום הראשון ויום השביעי בלבד,</b> שנחשב כאילו מנו יומיים נקיים בלבד, ולכן עליהם למנות עוד חמשה ימים נקיים, כי לשיטתו חייבים לבדוק בכל יום שמונים אותו לשבעת הימים הנקיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר: אין להם אלא יום השביעי בלבד,</b> שצריכים מנין ז' ימים רצופים נקיים, וכאן הרי הפסיקו חמשה ימים שלא בדקה בהם בין הראשון לשביעי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותניא: רבי שמעון ורבי יוסי אומרים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נראין דברי רבי אליעזר</b> המעמיד את כל שבעת הימים בחזקת טהרה, יותר <b style='font-size:20px; color:black;'>מדברי רבי יהושע</b> המאפשר לספור את יום הראשון ויום השביעי בתור יומיים, אף שהימים האמצעיים אינם מוחזקים בטהרה ואם חוששים שנטמאה בהם נסתרה טהרת יום ראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ודברי רבי עקיבא</b> נראין יותר <b style='font-size:20px; color:black;'>מדברי כולן,</b> שאפשר לספור רק את היום השביעי בתור יום אחד <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;103&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;103.&nbsp;</b> <b>הסדרי טהרה</b> (קצג) <b>והחזו"א</b> (צג א) דנים היאך מתחלת לספור ז' נקיים מיום השביעי, הרי לא הפסיקה בטהרה. שהרי מה שעשתה הפסק טהרה לפני יום הראשון אינו מועיל, כיון דחיישינן שראתה בינתיים, וצריכה להפסיק בטהרה קודם שמתחלת למנות בכדי לדעת שיום זה היה לגמרי בנקיות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל,</b> למעשה - <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה כרבי אליעזר!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;104&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;104.&nbsp;</b> ראה <b>תוס'</b> (ד"ה רבי אליעזר) שכתבו "מכאן משמע אשה שספרה ז' נקיים ובדקה יום ראשון ויום ז' ומצאה טהורה דחשיב ספירה רק שבדקה עצמה יום שפסקה בו לערב והפסיקה בטהרה ודוקא יום ז' אבל יום ח' לא. ומיהו לכתחילה צריכה לבדוק בכל יום" לכאורה לא מובן כוונתם שכתבו מכאן משמע הרי מפורש כן ברבי אליעזר. ראה <b>פתחי נדה</b> ב' פירושים: <b>א</b>. עיקר דבריהם להצריכה הפסק טהרה ועל זה כתבו "משמע" משום שמשנה זו שנויה לאחר הדין של הפסק טהרה. <b>ב</b>. כוונתם, דלכתחילה צריכה בדיקה כל ז' ודייקו כן מלשון המשנה הזב והזבה שבדקו עצמן, שמשמע רק בדיעבד. ובמה שסיימו תוס' שצריך דוקא בדיקה ביום ז' ולא בדיקה ביום ח' ראה <b>חוות דעת</b> (קצו ג'), <b>וסדרי טהרה</b> (קצו יח).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b> - הא <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: "אחורי - כלים" שנטמאו במשקין,</b> וכגון משקין שנטמאו בשרץ, ונהיו בכך ראשון - לטומאה, ונגעו המשקים באחורי הכלי וטמאו את אחורי - הכלי בטומאה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדרבנן (כי מדאורייתא אין משקין שהן ראשון לטומאה יכולין לטמאות כלים), <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: מטמאין</b> אותם אחורי - כלים, לאחר שנטמאו בטומאה דרבנן, <b style='font-size:20px; color:black;'>את המשקין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו דחולין,</b> ואותם משקין שנטמאו מאחורי הכלים אף ימשיכו ויטמאו את האוכלים שיגעו בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין פוסלין</b> אחורי הכלים <b style='font-size:20px; color:black;'>את האוכלין מטמאין את המשקין ואפילו דחולין ואין פוסלין את האוכלין ואפילו דתרומה</b> כיון שכל טומאת אחורי - הכלי היא מדרבנן גזרו עליהם שיטמאו רק משקין ולא אוכלין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>החילוק בין לשון "מטמא" ובין לשון "פוסל" הוא בכך, ש"מטמא" משמעותו - שבכוחו של המטמא לטמאות את הדבר הנטמא בטומאה כזאת שגם הוא יכול לטמא אחרים. ואילו "פוסל" משמעותו שרק הדבר שנוגע בו הפוסל הרי הוא "פסול" אך אין בכוחו לטמא או לפסול אחרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע אומר: מטמאין את המשקין ופוסלין את האוכלין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קל וחומר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה "טבול - יום"</b> הקל, שהוא שני לטומאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין מטמא משקה - חולין,</b> דקיי"ל כל הפוסל את התרומה מטמא משקה להיות תחילה חוץ מטבול יום <small>(רש"י)</small></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>פוסל אוכלי תרומה</b> מדאורייתא, כי שני פוסל שלישי בתרומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>אחורי - כלים"</b>, החמור בטומאתו מדרבנן,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמטמא משקה חולין</b> מדרבנן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו דין שפוסל אוכלי תרומה</b> מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי אליעזר</b> סבר שאין לדרוש קל וחומר זה. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אחורי כלים</b> טומאתם היא רק <b style='font-size:20px; color:black;'>מדרבנן ו</b>אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>טבול יום</b> טומאתו היא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאורייתא. ורבנן,</b> בגזירות הטומאות שלהן - <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>טומאה <b style='font-size:20px; color:black;'>דאורייתא לא עבדינן קל וחומר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם שחילקו חכמים בגזירת טומאת אחורי כלים שיטמאו רק משקין ולא אוכלין הוא - משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דמדאורייתא אין אוכל מטמא כלי, ואין משקה מטמא כלי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא שכל טומאת אחורי כלי שנטמאו ממשקין היא רק מדרבנן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן הוא דגזור</b> על אחורי הכלים שנפלו עליהם משקין טמאים שיטמאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם שגזרו - <b style='font-size:20px; color:black;'>משום משקין דזב וזבה</b> (שהם רוקו ומימי רגליו, שהם אב הטומאה מדאורייתא), אך לא החמירו בגזירתם זאת לעשות את אחורי הכלי שנטמא במשקין שיהיו טמאים לגמרי ויטמאו כל דבר שיגע בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, גזרו שיטמאו רק <b style='font-size:20px; color:black;'>משקין,</b> שהם יותר חמורים, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דעלולין לקבל טומאה,</b> כיון שאינם צריכים "הכשר מים" ויכולים להטמא מיד, ולפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>גזרו בהו רבנן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלין,</b> שאינם חמורים כל כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאין עלולין לקבל טומאה</b> מבלי ש"יוכשרו" על ידי נתינת מים עליהם - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גזרו בהו רבנן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי שנא "אחורי כלים" דנקט</b> התנא, והרי גם אם יפלו משקין טמאים לתוך הכלי לא יטמאו אותו אלא רק מדרבנן, והיה צריך להיות אותו הדין: שתוך הכלי שנטמא מדרבנן יטמא רק משקין ולא יפסול אוכלין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דקילי!</b> כי מה שהקלנו באחורי הכלים שנטמאו במשקין שאין פוסלין אוכלין הוא משום דטומאתם של אחורי הכלים קלה מטומאת תוכי הכלים, ולפיכך אין לדמות דין תוך הכלי לאחורי הכלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה היא חומרתם של תוכי הכלי יותר מאחורי הכלי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: כלי שנטמא מאחוריו במשקין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אחוריו</b> בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא</b>. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>תוכו, אזנו אוגנו וידיו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>טהורים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>נטמא תוכו</b> במשקין - <b style='font-size:20px; color:black;'>כולו טמא,</b> בין תוכו ובין אחוריו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחוזרת הגמרא לבאר דינו של שמואל שהלכה כרבי אליעזר בארבע מחלוקות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא משמע לן שמואל?</b> והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בכולהו תנן</b> בהו בהדיא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הלכתא</b> כרבי אליעזר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>אחורי כלים קא משמע לן</b> שהלכה כרבי אליעזר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא תנן</b> התם שהילכתא כמוהו,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן תיקשי - <b style='font-size:20px; color:black;'>ולימא</b> שמואל <b style='font-size:20px; color:black;'>"הלכה כרבי אליעזר באחורי כלים",</b> ומדוע היה שמואל צריך לכלול בדבריו את כל ארבע ההלכות כאשר בשלש הראשונות תנן בהדיא שהלכה כרבי אליעזר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, הא קא משמע לן</b> שמואל - <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין למדים הלכה מפי תלמוד!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמה שכתוב במשנה הלכה כרבי אליעזר הוא מסקנת תלמוד התנאים ואין פוסקים לפי התנאים אלא לפי האמוראים, לאחר שדקדקו בדבריהם, והעמידו הלכה על בוריה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו הוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>תו ליכא</b> הלכתא כרבי אליעזר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאיכא</b> הא <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b>: שתי אחיות, יתומות מאב, האחת גדולה והשניה קטנה, שהיו נשואות לשני אחים. הגדולה היתה נשואה כדין, מהתורה, והקטנה היתה נשואה רק מדרבנן, שתקנו חכמים קידושין לקטנה שתוכל להתקדש על ידי אחיה או אמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומת האח שהיה בעלה של הגדולה, והיא נפלה ליבום מדאורייתא לפני האח השני, שהיה נשוי בנשואין דרבנן, לאחותה הקטנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא, שזיקת - היבום מדאורייתא של היבמה הגדולה כלפיו אוסרת עליו את אשתו, הקטנה, באיסור "אחות זקוקתו" (שאיסור אחות - יבמתו מהתורה דוחה את נישואיו ליבום).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ואי אפשר לו לגרש את אשתו הקטנה וליבם את היבמה הגדולה, משום שאז תהיה היבמה אחות - גרושתו, ותהיה אסורה עליו מדרבנן).</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0012_L2"></nowiki><nowiki name="דףBחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נידה (פרשני)]]</div>
Micropedia bot