https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%91 2026-04-06T00:06:34Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%91&diff=145496&oldid=prev 2020-09-18T09:05:30Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:05, 18 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מעילה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מעילה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מעילה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97692:rev-145496:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%91&diff=97692&oldid=prev 2015-07-01T09:22:21Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|מעילה טז ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: וכל השרצים מצטרפין זה עם זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא דנה, באיזה שיעור חייבין מלקות על אכילת שרצים אם בכזית או בכעדשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר רב: אכילת שרצים, לוקה עליהן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;590&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;שיעור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כזית&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;590.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא? אכילה כתיב בהו&lt;/b&gt;, התורה אמרה (ויקרא יא) &quot;וכל השרץ השורץ על הארץ, שקץ הוא לא יאכל ... לא תאכלום כי שקץ הם&quot;. וסתם אכילה האמור בתורה, הוא בשיעור כזית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתני&lt;/b&gt;, והרי שנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי בר רבי חנינא קמיה&lt;/b&gt;, שנה ברייתא לפני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי יוחנן&lt;/b&gt;: אמרה התורה (ויקרא כ) &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה, ובין העוף הטמא לטהור, ולא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמוש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא&lt;/b&gt;&quot;, ודרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פתח הכתוב באכילה&lt;/b&gt;, מה שאמרה התורה &quot;ולא תשקצו את נפשותיכם, היינו איסור אכילה, כי שיקוץ נפש הוא אכילה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;591&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וסיים&lt;/b&gt;, והפסוק מסיים לגבי שרצים &quot;ובכל אשר תרמוש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא&quot;, והיינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטומאה&lt;/b&gt;, לטמא אחרים בנגיעתן, לומר לך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה טומאה&lt;/b&gt;, שיעורן הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכעדשה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;592&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף אכילה&lt;/b&gt;, שיעורן הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכעדשה&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;591.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיין יומא (פ ב). וכתב &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; בפירושו על התורה (ויקרא יא מג): אל תשקצו: באכילתן, שהרי כתיב &quot;נפשותיכם&quot;, ואין שיקוץ נפש במגע. וה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt; כתב: משמע, דבר שהוא תוך הגוף, ונפשו משוקצת, והיינו אכילה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;592.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כמו שדרשו חכמים ב&lt;b&gt;תורת כהנים&lt;/b&gt; ובגמרא חגיגה (יא א) ונזיר (נב א): נאמר בשרצים (שם) &quot;כל הנוגע &lt;b&gt;בהם&lt;/b&gt; יטמא&quot;, יכול בכולן? תלמוד לומר &quot;כל אשר יפול &lt;b&gt;מהם&lt;/b&gt; במותם יטמא&quot;. יכול במקצתן? תלמוד לומר &quot;בהם&quot;. הא כיצד? עד שיגע במקצתו שהוא ככולו. ושיעורו חכמים בכעדשה, שכן חומט (אחד משמונת השרצים) תחילתו בכעדשה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכאשר שנה רבי יוסי בר רבי חנינא לפני רבי יוחנן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קלסיה רבי יוחנן&lt;/b&gt;, שיבח לדרשה זו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, קשה דרשה על דרשה, הרי רב אמר ששיעורן בכזית, ומסתבר לומר כן, כי אין חולק עליו. ועוד, מפני שנאמר בתורה &quot;אכילה&quot; וסתם אכילה הוא בכזית. ואילו ברייתא זו דרשה שהשיעור ללקות על אכילתן הוא בכעדשה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;593&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;593.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו ה&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt;: אין כאן קושיא מדברי רבי יוחנן על דברי רב, כי רב אינו צריך לסבור כרבי יוחנן. אלא סתירה בין שתי דרשות המסתברות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יוסף&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;594&amp;nbsp;&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קשיא&lt;/b&gt;, אין הדרשות סותרות! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt;, מה שדרשה הברייתא ששיעורן בכעדשה, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במיתתן&lt;/b&gt;, בשמונה שרצים שמתו, ורק במיתתם מטמאים בשיעור קטן &quot;כעדשה&quot;, כמו שאמרה התורה (שם) &quot;וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ: החולד והעכבר והצב למינהו. והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת. אלה הטמאים לכם בכל השרץ, כל הנוגע בהם במותם יטמא עד הערב&quot;. וכיון שהחשיבה התורה שיעור טומאתן בכעדשה, לכן גם שיעור אכילתן הוא בכעדשה, <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;594.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt;, מה שאמר רב ששיעור אכילתן הוא בכזית, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחייהן&lt;/b&gt;, שאינם מטמאין. הלכך, שיעור אכילתן הוא בכזית, כשאר איסורי אכילה שבתורה ששיעורן הוא בכזית &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;595&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;595.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו ה&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; (לקמן ד&quot;ה רבא), הגמרא לא תירצה לחלק בין שמונת השרצים, ששיעור אכילתן כטומאתן בכעדשה, לבין שאר השרצים שאינם מטמאים, ועליהם אמר רב, ששיערן בכזית, כי, פשיטא שרב מדבר בשמונה שרצים דוקא, כיון ששאר השרצים אינם שונים משאר איסורי התורה, ששיעור אכילתן הוא בכזית.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי&lt;/b&gt; לרב יוסף: איך יתכן לפרש דברי רב על שמונה שרצים בחייהן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא רב אמתניתין קאי&lt;/b&gt;, רב אמר את דינו על המשנה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;596&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין&lt;/b&gt;, &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל השרצים&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קתני, ואפילו במיתתן&lt;/b&gt;. משמע שרב אמר ששיעור שרצים הוא בכזית אפילו על שרצים מתים? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;596.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; מפרשים, שאביי סבר, שכשם שמאמר הראשון של רב (בסוגיא הקודמת) &quot;לא שנו אלא לענין טומאה וכולי&quot; מתייחס למשנה, כן מאמר הזה של רב מתייחס למשנה. כלומר, על דברי המשנה שהשרצים מצטרפין, מבאר רב: לאיזה שיעור מצטרפין? לכזית.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב יוסף&lt;/b&gt; לאביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההיא דיוקא דילך הוא!&lt;/b&gt; דיוק זה יישאר אצלך, ואין לי עסק בו, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב, שמעתא בעלמא קאמר&lt;/b&gt;, רב אמר שמועה בפני עצמה, ולא אמר זאת כפירוש על המשנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו לעיל, שרבי יוסי ברבי חנינא שנה ברייתא לפני רבי יוחנן, הדורשת ששיעור אכילת שרצים הוא בכעדשה, כשיעור טומאתן, ושיבח רבי יוחנן לדרשה זו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי קלסיה רבי יוחנן?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי&lt;/b&gt;, הגמרא מביאה משנה במסכת אהלות (פרק א משנה ז): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האיברין&lt;/b&gt;, אבר שלם מן המת, ויש בו בשר גידין ועצמות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין להם שיעור&lt;/b&gt;, ומטמאים במגע ומשא ואהל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; כשהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פחות מכזית מן המת&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופחות מכזית מן הנבלה&lt;/b&gt;, מטמא במגע ובמשא. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופחות מכעדשה מן השרץ, מטמאין טומאתן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;597&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;597.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך היא גירסת המשנה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, איברים שלמים מטמאים אפילו בפחות משיעורן, כיון שהם שלמים, חשובין הם &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;598&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;598.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירוש ה&lt;b&gt;מיוחס לרש&quot;י&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבי יוחנן: אין לוקין עליהן&lt;/b&gt; על אכילתן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא בכזית&lt;/b&gt;. ואף שטומאתן הוא בפחות מכזית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;599&amp;nbsp;&lt;/b&gt; זו בודאי מדברת באיברים שפרשו מן המת, כי המשנה מדברת בשמונה שרצים המטמאים רק במיתתן, ובאה המשנה לחדש, שאם הוא אבר שלם, מטמא אפילו בפחות משיעור כעדשה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;600&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;599.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי ה&lt;b&gt;רש&quot;ש&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;600.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן מדייקים ה&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt;, כדי שלא נתרץ כי מה שאמר רבי יוחנן &quot;אין לוקין אלא בכזית&quot; מדובר בחייהן דוקא שאז אינם מטמאים, ולא הוקש שיעור לגבי אכילה לשיעור לגבי טומאה. וה&lt;b&gt;עולת שלמה&lt;/b&gt; מקשה, איך רצו התוס&#039; לתרץ כי מה שאמר רב שהשיעור הוא בכזית, היינו בחייהן, הלא בחייהן, אם תלש אבר, גם כן שיעורן הוא בפחות מכזית, כמבואר בפירוש &lt;b&gt;רבינו שמשון&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;רא&quot;ש&lt;/b&gt; שם במשנה אהלות. ועיין בהערה הבאה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שרבי יוחנן סובר ששיעור ללקות על אכילה, אף במיתתן, הוא בכזית. וקשה, איך קילס רבי יוחנן את הברייתא שדרשה ששיעור אכילה הוא בכעדשה? ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: במובדלין&lt;/b&gt; (שמונה שרצים נקראים &quot;מובדלים&quot; שהתורה הבדילה וייחדה אותם משאר השרצים, ששאר השרצים אינם מטמאים, ואילו שמונה השרצים, מטמאין) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר הכתוב&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, אכן, על שמונה השרצים לוקין אף בשיעור כעדשה, כמו שקילס רבי יוחנן את דרשת הברייתא, כטומאתן כן אכילתן,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה שאמר רבי יוחנן &quot;אין לוקין אלא בכזית&quot;, היינו דוקא על אכילת בהמה שמתה, ורבי יוחנן בא להשמיענו, שאף על פי שאמרה המשנה שאבר שלם מטמא אפילו פחות מכזית, מכל מקום, אין לוקין על אכילתה אלא בכזית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי מה שהקישה התורה אכילה לטומאה, הוא רק על מה שנאמר בסוף הפסוק &quot;אשר הבדלתי לכם לטמא&quot;, והיינו שמונה שרצים ה&quot;מובדלים&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;601&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;601.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן כתבו ה&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; במסקנתם. ולסיכום: שמונה שרצים במיתתם, שיעור אכילתם כשיעור טומאתם, בכעדשה. ואם הוא אבר שלם, מטמא אפילו בפחות מכעדשה. והוא הדין לשיעור אכילתם! (וכן כתב ה&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt; בספרו &lt;b&gt;תורת הבית&lt;/b&gt; בית ד שער א). ושמונה שרצים בחייהם, אינם מטמאין, ושיעורן לגבי אכילה הוא כזית. ואף אבר שפרש מן החי. ועיין ב&lt;b&gt;קרן אורה&lt;/b&gt; וב&lt;b&gt;תקנת עזרא&lt;/b&gt;, המקשים, למה לא נקיש אכילת אבר שפירש מן החי לטומאתן בכל שהוא? (ועיין הערה הקודמת). ובהמה, בין לטומאה ובין לאכילה, שיעורן בכזית. אלא, שאם הוא אבר שלם &lt;b&gt;מטמא&lt;/b&gt; אפילו פחות מכזית. (וכן סובר רב, חולין קה א, וכן פסק ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; בהלכות מאכלות אסורות פרק ה הלכה ג ובהלכות שאר אבות הטומאה פרק ב הלכה ג). ובתחילה רצו התוס&#039; לפרש תירוץ הגמרא, שרק שמונה שרצים, שיעורם כטומאתן בכעדשה, ולכן קלסיה רבי יוחנן. ואילו מה שאמר שאין לוקין אלא בכזית, היינו בשאר שרצים, שאינם מטמאים כלל. ועל כך הקשו התוס&#039;: פשיטא, מה משמיענו רבי יוחנן, הלא שאר השרצים אינם שונים משאר איסורי התורה ועליהם לא דיברה המשנה כלל, כי אין להם טומאה. (כמו שביארו אליבא דרב, עיין הערה 595) ? ועוד הקשו התוס&#039;: אם רבי יוחנן דיבר בשאר שרצים, אם כן, לא אמר דינו על המשנה, שהרי המשנה, העוסקת בדיני טומאה, בודאי מדברת בשמונה שרצים? ועיין בפירוש ה&lt;b&gt;מיוחס לרש&quot;י&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;רבינו&lt;/b&gt; &lt;b&gt;גרשום&lt;/b&gt;, המפרשים כפי ההוה אמינא של התוס&#039;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא: אלא מעתה גבי בהמה נמי ליפלוגי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;602&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין מובדלת לשאינה מובדלת&lt;/b&gt;. כלומר, אף שבבהמה לא שייך מובדלת ושאינה מובדלת, כי אין הבדל בין בהמה לבהמה, אלא, כוונת הגמרא היא, למה אמר רבי יוחנן, שעל אף ששיעור טומאת אבר שלם בבהמה הוא בכל שהוא, בכל זאת שיעור טומאתה הוא בכזית, <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;602.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולמה לא נקיש בהמה לשרצים, הכתובים באותו פסוק, ונאמר, שכשם שבשרצים, שיעור אכילתם באבר שלם הוא בכל שהוא, כשיעור טומאתן, כך בהמה, שיעור אכילתם הוא כשיעור טומאתן. הלא התורה הקישתם בפסוק אחד &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;603&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;603.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיין בהערה 605 פירוש אחר בקושית ותירוץ הגמרא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0032_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBיזB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי מעילה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot