https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%99_%D7%90
פרשני:בבלי:מנחות קי א - היסטוריית גרסאות
2026-04-24T01:01:22Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%99_%D7%90&diff=144856&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-16T08:29:57Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:29, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l90">שורה 90:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 90:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מנחות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99335:rev-144856:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%99_%D7%90&diff=99335&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T11:34:52Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:34, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ונשבעות לה' צבאות</b>, (עיר ההרס יאמר לאחת) ".</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ונשבעות לה' צבאות</b>, (עיר ההרס יאמר לאחת) ".</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הלכו</b> אותם בני מלכים <b style='font-size:20px; color:black;'>לאלכסנדריא של מצרים ובנו מזבח, והעלו עליו לשם שמים, שנאמר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ביום ההוא יהיה מזבח לה</b>' <b style='font-size:20px; color:black;'>בתוך ארץ מצרים</b> ... ", וברייתא זו כשיטת רבי מאיר היא, שפסוק זה אינו מתיחס לבית חוניו, כי הוא היה בית עבודה זרה, אלא למזבח זה.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הלכו</b> אותם בני מלכים <b style='font-size:20px; color:black;'>לאלכסנדריא של מצרים ובנו מזבח, והעלו עליו לשם שמים, שנאמר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ביום ההוא יהיה מזבח לה</b>' <b style='font-size:20px; color:black;'>בתוך ארץ מצרים</b> ... ", וברייתא זו כשיטת רבי מאיר היא, שפסוק זה אינו מתיחס לבית חוניו, כי הוא היה בית עבודה זרה, אלא למזבח זה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב בהמשך הפסוק "ביום יהיו חמש ערים ... <b style='font-size:20px; color:black;'>עיר ההרס יאמר לאחת</b>":</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב בהמשך הפסוק "ביום יהיו חמש ערים ... <b style='font-size:20px; color:black;'>עיר ההרס יאמר לאחת</b>":</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97086:rev-99335:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%99_%D7%90&diff=97086&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T09:02:24Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|מנחות קי א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ונשבעות לה' צבאות</b>, (עיר ההרס יאמר לאחת) ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הלכו</b> אותם בני מלכים <b style='font-size:20px; color:black;'>לאלכסנדריא של מצרים ובנו מזבח, והעלו עליו לשם שמים, שנאמר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ביום ההוא יהיה מזבח לה</b>' <b style='font-size:20px; color:black;'>בתוך ארץ מצרים</b> ... ", וברייתא זו כשיטת רבי מאיר היא, שפסוק זה אינו מתיחס לבית חוניו, כי הוא היה בית עבודה זרה, אלא למזבח זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב בהמשך הפסוק "ביום יהיו חמש ערים ... <b style='font-size:20px; color:black;'>עיר ההרס יאמר לאחת</b>":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>עיר ההרס יאמר לאחת</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדמתרגם רב יוסף</b> לאותו פסוק:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>קרתא דבית שמש דעתיד למיחרב איתאמר דהיא חדא מנהון</b>" (העיר בית שמש שעתידה להיחרב היא אחת מחמש הערים), כלומר, "עיר ההרס" מתפרש לשני ענינים: עיר השמש (כי "הרס" הוא שמש, וכמבואר בהמשך), ו"עיר ההרס" כפשוטו - שתיהרס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מפרשת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וממאי ד</b>"<b style='font-size:20px; color:black;'>עיר ההרס</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>לישנא דשימשא הוא</b> (מנין ש"הרס" הוא לשון שמש)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (איוב ט): "<b style='font-size:20px; color:black;'>האומר לחרס ולא יזרח</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב בישעיה מג: "ועתה כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך ... אל תירא כי אתך אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך. אומר לצפון (לרוח צפונית) תני (את הגלויות שבצפון), ולתימן (לרוח דרומית) אל תכלאי (את עצמך, אלא) <b style='font-size:20px; color:black;'>הביאי בני מרחוק, ובנותי מקצה הארץ</b>":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>הביאי בני מרחוק</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> פירש <b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלו גליות של בבל, שדעתן מיושבת עליהן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כבנים</b>, כי בבבל אין עליהם עול קשה של מלכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>ובנותי מקצה הארץ</b>": <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו גליות של שאר ארצות, שאין דעתן מיושבת עליהן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כבנות</b>, כי בשאר ארצות המלכות מכבידה את עולה על היהודים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבא בר רב יצחק, אמר רב חסדא, ואמרי לה, אמר רב יהודה אמר רב</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מצור ועד קרטינגי</b>, בין צור לקרטינגי <b style='font-size:20px; color:black;'>מכירין</b> הגויים <b style='font-size:20px; color:black;'>את ישראל</b> כמו שהיו בכבודם הראשון, ולכך אין הם מכבידים את עולם עליהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מכירין גם <b style='font-size:20px; color:black;'>את אביהם שבשמים</b> (מאמינים בו), ואינם מאמינים בעבודה זרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>מצור כלפי מערב, ומקרטינגי כלפי מזרח: אין מכירין את ישראל, ולא את אביהן שבשמים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה רב שימי בר חייא לרב</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי כתיב (מלאכי א): "<b style='font-size:20px; color:black;'>ממזרח שמש עד מבואו גדול שמי בגויים, ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה</b>"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב לרב שימי: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>שימי את</b>, וכי אתה הוא שימי שהוא חכם גדול, ואתה מקשה לי דבר זה שאינה קושיא!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b> בפירושו הראשון<b>;</b> ועוד פירש: ויש אומרים, רב לא היה זוקף עיניו אלא כובשן כל שעה משום צניעות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי כך היא כוונת הכתוב: <b style='font-size:20px; color:black;'>דקרו ליה אלהא דאלהא</b> (הגויים קוראים לקב"ה אלהי האלילים), היינו: מאמינים הם בעבודה זרה, אלא שמאמינים גם בה' שהוא מעל אליליהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב "<b style='font-size:20px; color:black;'>בכל מקום מוקטר מוגש לשמי</b>":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל מקום</b> מקטירים לה' <b style='font-size:20px; color:black;'>סלקא דעתך!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> פירש <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>ומנחה טהורה</b>": <b style='font-size:20px; color:black;'>זה הלומד תורה בטהרה</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נושא אשה</b> לטהר מחשבותיו <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחר כך לומד תורה</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> <b>כתבו התוספות</b>: בפרק קמא דקידושין (כט ב) איכא למאן דאמר איפכא ("ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה! ?"), ואמרינן: ולא פליגי, הא לן (לבני בבל שהיו לומדים חוץ למקומם, ואין עול הפרנסה מוטל עליהם, והא להו (לבני ארץ ישראל הלומדים במקומם).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב (תהלים קלד): "<b style='font-size:20px; color:black;'>שיר המעלות, הנה ברכו את ה</b>' <b style='font-size:20px; color:black;'>כל עבדי ה</b>' <b style='font-size:20px; color:black;'>העומדים בבית</b> ה' <b style='font-size:20px; color:black;'>בלילות</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>בלילות</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מעלה עליהן הכתוב כאילו עסוקים בעבודה</b>, וכמאמר הכתוב "בבית ה'".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב (דברי הימים ב, ב): "וישלח שלמה אל חירם מלך צור לאמר כאשר עשית עם דוד אבי ותשלח לו ארזים לבנות לו בית לשבת בו. הנה אני בונה בית לשם ה' אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו ... ועולות לבוקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי ה' אלהינו <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם זאת על ישראל</b>":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב גידל אמר רב</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זה מזבח בנוי, ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> לפי פשוטו כוונת הכתוב היא, שדבר זה יהיה לעולם ולכן צריך ארזים שיהיה הבנין חזק<b>;</b> וכנראה כוונת הגמרא היא, שהיות והבית עתיד להיחרב לא שייך לומר "לעולם", ודרשינן ליה, שבאמת בשמים הוא לעולם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן אמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ריש לקיש</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי דכתיב</b> (ויקרא ז): "<b style='font-size:20px; color:black;'>זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לומר לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל העוסק בתורה, כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> אפשר שהכוונה היא, שאם עסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, וכן בכל השאר, ועל דרך דברי רבי יצחק בהמשך הסוגיא<b>;</b> אבל לפי רבא הכוונה היא, שעסק התורה מכפר במקום קרבנות, ולאו דוקא עסק בתורת הקרבנות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תמה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>לעולה למנחה</b>", אם כפירושך, וכי היה לו לומר "לעולה למנחה"!? והרי "זאת התורה - <b style='font-size:20px; color:black;'>עולה ומנחה</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה</b> למימר, כי אז משמע שהתורה היא עולה ומנחה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר</b> פירש <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא: כל העוסק בתורה, אינו צריך לא עולה ולא מנחה ולא חטאת ולא אשם</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> <b>פירש רש"י</b>: דהכי משמע "זאת התורה לעולה", כלומר במקום העולה, "למנחה" בשביל המנחה, כגון "לכם" בשבילכם, כלומר, התלמוד תורה מכפר על עוונותינו<b>;</b> (ולכאורה היה אפשר לפרש: "לעולה" כמו "לא עולה", וכמשנה דנדרים י ב: "לחולין שאוכל לך", דמשמע: לא חולין אלא קרבן).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יצחק</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי דכתיב</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>זאת תורת החטאת</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מאי דכתיב "<b style='font-size:20px; color:black;'>זאת תורת האשם</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לומר לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל העוסק בתורת חטאת, כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם, כאילו הקריב אשם</b>.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נאמר בעולת בהמה</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אשה ריח ניחוח</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>ובעולת עוף</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אשה ריח ניחוח</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>ובמנחה "אשה ריח ניחוח</b>", כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לומר לך</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחד המרבה</b> (מביא קרבן בהמה שהוא קרבן גדול) <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד הממעיט</b> (מביא קרבן עוף או מנחה שהוא קרבן קטן) כולם מרוצים הם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובלבד שיכוין לבו לשמים</b>.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא: מאי קראה</b>, מנין יש לנו ללמוד עוד שאחד המרבה ואחד הממעיט בקרבנות שכרו שוה? שנאמר ("<b style='font-size:20px; color:black;'>מתוקה שנת העובד</b> (עבודת הקרבנות) <b style='font-size:20px; color:black;'>אם מעט ואם הרבה יאכל</b> (שכרו) ". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> <b>פירש רש"י</b>: שנת העובד עבודת קרבנות ומביאו למזבח, מתוקה שנתו שהוא ישן ולא ירא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אדא בר אהבה אמר: מהכא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>ברבות הטובה רבו אוכליה, ומה כשרון לבעליו</b>", כלומר, ברבות הקרבנות רבו הכהנים האוכלים אותם, ומה יתרון יש בזה לבעליו הוא הקדוש ברוך הוא, כי הוא אינו מסתכל אלא אם כוונתו לטובה, וריבוי הבשר אינו כלום אלא לגבי כהנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: אמר רבי שמעון בן עזאי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בוא וראה מה כתיב בפרשת קרבנות, שלא נאמר בהן לא</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אל</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אלהים</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ה</b>', כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק</b> ולומר הרבה רשויות יש, ואחד ציוה להקריב לו קרבן זה, וזה ציוה להקריב לו קרבן אחר, לכך נאמר בכולם "ריח ניחוח לה'" שכולם מאת מי ששמו ה'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הוסיף עוד רבי שמעון בן עזאי ודרש:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונאמר בשור הגס</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אשה ריח ניחוח</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>ובעוף הדק</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אשה ריח ניחוח</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>ובמנחה</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אשה ריח ניחוח</b>", כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לומר לך: אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין את לבו לשמים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמא תאמר: לאכילה הוא</b> (הקב"ה) <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך</b>, לפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> (תהלים נ):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה</b>"<b style='font-size:20px; color:black;'>; ונאמר</b> (בפסוקים קודמים): "<b style='font-size:20px; color:black;'>כי לי כל חיתו יער, בהמות בהררי אלף, ידעתי כל עוף הרים, וזיז שדי עמדי</b>. (ונאמר בפסוק מאוחר וסמוך ל"אם ארעב"): <b style='font-size:20px; color:black;'>האוכל</b> (האם אוכל) <b style='font-size:20px; color:black;'>בשר אבירים, ודם עתודים</b> (האם) <b style='font-size:20px; color:black;'>אשתה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמרתי אליכם</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>זבחו</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שתאמר אעשה רצונו</b> (אהנהו בקרבנות) <b style='font-size:20px; color:black;'>ויעשה רצוני</b>, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא לרצוני</b> (להנאתי) <b style='font-size:20px; color:black;'>אתם זובחים, אלא לרצונכם אתם זובחים</b>, לצורך עצמכם לקיים מצוותי שתהא לכם כפרה בכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>לרצונכם תזבחוהו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבר אחר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>לרצונכם תזבחוהו</b>", כדי ללמד: <b style='font-size:20px; color:black;'>לרצונכם זבחו, לדעתכם זבחו</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדבעא מיניה שמואל מרב הונא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מנין למתעסק בקדשים</b>, (מתעסק בסכין לחתוך דבר אחר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> ושחט בהמת קדשים) <b style='font-size:20px; color:black;'>שהוא פסול, שנאמר</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> (ויקרא א): "<b style='font-size:20px; color:black;'>ושחט את בן הבקר</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>שתהא שחיטה לשם בן בקר</b>, ולא מתעסק. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> נתבאר על פי לשון <b>רש"י</b> כאן<b>;</b> ובחולין קי א פירש: כגון מתעסק בסכין להגביהו או לזרוק ושחט בקדשים. <b>והתוספות בזבחים</b> מז א הביאו דברי <b>רש"י</b> <b>בחולין</b>, והקשו: כי האי גוונא אפילו בחולין פסול לרבנן:. ואפילו מתכוין לחתיכה כגון זרק סכין לנועצה בכותל דחשיב מתכוין לחתיכה:. אפילו הכי פסלי רבנן עד שיתכוין לחתיכת סימנין, (ראה עוד שם)! ? ונראה, דהאי מתעסק בקדשים היינו מתכוין לחתיכת סימנין ולא לשם זביחה, דבחולין כשר ובקדשים פסול<b>;</b> ועוד יש מתעסק אחר: כגון סבור שהוא חולין, וכולהו מ"ושחט את בן הבקר" נפקי.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> אפשר שצריך לומר: אמר לו: שנאמר:.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b>: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>זו בידינו הוא</b>, כלומר, מקרא זה הייתי יודע, ומכאן אנו למדים שמצוה להתכוין, ואילו אני שאלתי: <b style='font-size:20px; color:black;'>לעכב מנין</b>, שהרי בקדשים בעינן "שנה עליו הכתוב לעכב"? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> לפי ההגה"ה דלעיל בהערה 8, הרי ש"אמר לו" היינו שמואל לרב הונא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b>: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>לרצונכם תזבחוהו</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>לדעתכם זבחו</b>, הרי שנה עליו הכתוב לעכב. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> נכתב על פי ההגה"ה שבגליון.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק הרי עלי עשרון<br />
<BR>וסליקא לה מסכת מנחות</b></center><br />
<BR></span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div>
Micropedia bot