https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%90_%D7%90 2026-05-27T17:59:09Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%90_%D7%90&diff=144838&oldid=prev 2020-09-16T08:27:43Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:27, 16 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מנחות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97068:rev-144838:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%90_%D7%90&diff=97068&oldid=prev 2015-07-01T09:01:49Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|מנחות קא א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמכלי שרת לא אשכחן דמיפריק&lt;/b&gt; (לא מצינו דבר שנתקדש בכלי, שייפדה). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;א&lt;/b&gt;. &lt;b&gt;נתקשו האחרונים&lt;/b&gt; בלשון הגמרא, שתחילתה &quot;דלאו כי האי טמא קרייה רחמנא לבעל מום&quot; משמע, שטמא אינו נחשב כבעל מום, ומסופה משמע, אפילו אם היה טמא חשוב כמו בעל מום, מכל מקום לאחר שנתקדש בכלי שרת שוב אין לו פדיון&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ועל כל פנים מרש&quot;י משמע שעיקר התירוץ הוא, דאחר קידוש בכלי שרת אין פדיון&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה קרן אורה. &lt;b&gt;ב&lt;/b&gt;. &lt;b&gt;כתב רש&quot;י&lt;/b&gt;: לא אשכחן דבר דמיפריק לאחר שקדש בכלי שרת, ואפילו בהמה בעלת מום שנאמר בה פדיון, לאחר שקידשה בכלי כגון ששחט לא אשכחן בה פדיון. &lt;b&gt;ותמה בקרן אורה&lt;/b&gt;: מה ענין זה לקדושת כלי שרת, וכי בעל מום (שאינו ראוי לקרבן) הסכין מקדשה! ? ולא יישב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובעל מום היכא איקרי טמא&lt;/b&gt; (היכן מצינו שבעל מום נקרא טמא)?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: כי הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתיב (ויקרא כז יא): &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם כל בהמה טמאה&lt;/b&gt; ... והעריך הכהן אותה ... ואם גאל יגאלנה ... &quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבעלי מומין&lt;/b&gt; - הטמאים להקרבה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנפדין, הכתוב מדבר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתה אומר&lt;/b&gt;: הכתוב מדבר ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעלי מומין שנפדו, או אינו אלא בבהמה טמאה&lt;/b&gt; - כגון סוס וחמור - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממש&lt;/b&gt; הכתוב מדבר, שאם הקדישם הרי הם נפדים היות ואין מין זה ראוי לקרבן, אבל בהמה הראויה להיות קרבן אינה נפדית אפילו כשהיא בעלת מום?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהוא אומר&lt;/b&gt; (שם פסוק כז): &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי בהמה טמאה&lt;/b&gt; ממש כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמורה, הא מה אני מקיים&lt;/b&gt; (בהכרח צריך לפרש) &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם כל בהמה טמאה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבעלי מומין שנפדו הכתוב מדבר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול יפדו&lt;/b&gt; אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על מום עובר, תלמוד לומר&lt;/b&gt; &quot;ואם כל בהמה טמאה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה&lt;/b&gt;&#039;&quot;, ללמד: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שאינה קריבה לה&lt;/b&gt;&#039; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל עיקר, יצתה זו שאינה קריבה היום, וקריבה למחר&lt;/b&gt; לכשיעבור המום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי מצאנו שקראה התורה לבעלת מום &quot;בהמה טמאה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותיב רב הונא בר מנוח&lt;/b&gt; לשמואל מן הסיפא של משנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העופות והעצים והלבונה וכלי שרת שנטמאו אין להם פדיון, שלא נאמר פדיון אלא בבהמה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא עופות&lt;/b&gt; אינם נפדים משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קדושת הגוף נינהו, ולא נאמר&lt;/b&gt; פדיון בקדושת הגוף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא בבהמה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא עצים ולבונה&lt;/b&gt; שעדיין לא קידשם בכלי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכלי שרת&lt;/b&gt; - שכל אלו אינם קדושים קדושת הגוף - כשנטמאו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליפרקו&lt;/b&gt; (ייפדו)!? כי על אלו אין שייך את הטעם &quot;שלא נאמר פדיון אלא בבהמה&quot;, דזה שייך דוקא בדבר שהוא קדוש קדושת הגוף, אבל אלו שאינם קדושים קדושת הגוף, למה לא ייפדו!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לאו&lt;/b&gt;, בהכרח לפרש, שהטעם בעצים לבונה וכלי שרת שאין נפדים, הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דטהורין בעלמא אין נפדין&lt;/b&gt; ואפילו כשלא קדשו קדושת הגוף, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והני&lt;/b&gt; - עצים לבונה וכלי שרת שנטמאו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי&lt;/b&gt; אין נפדים, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על גב דנטמאו כטהורים דמו&lt;/b&gt; שאין נפדין, ומשום: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;א&lt;/b&gt;. &lt;b&gt;כתב רש&quot;י&lt;/b&gt;: עופות קדושת הגוף נינהו, דהן עצמן קריבין, ואין צריכין קדושת כל&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; אלא עצים ולבונה שלא קידשם בכלי וכלי שרת כי נטמאו ליפרקו, דהא לאו קדושת הגוף נינהו אלא מכשירי קרבן הם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה &lt;b&gt;תשובות&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הרשב&quot;א&lt;/b&gt; חלק א סימן לא, דמבואר מדבריו, שעל כולם אומר רש&quot;י שמכשירי קרבן הם, וראה במנחת אריאל&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; (ומה שכתב רש&quot;י &quot;דהן עצמן קריבין ואין צריכים קדושת כלי&quot;, דמשמע: היות והן עצמן קריבין ואינם מכשירי קרבן לכן אינם צריכים קדושת כלי - צריך ביאור, וכי בזה הדבר תלוי, והרי מנחות ונסכים שהן עצמם קריבים וצריכים קדושת כלי! ?). &lt;b&gt;ב&lt;/b&gt;. בדין המבואר כאן בכלי שרת שאינו קדוש קדושת הגוף ומן הדין היה שייפדה, &lt;b&gt;ראה&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בטהרת הקודש&lt;/b&gt; מה שהביא לתמוה על זה בשם &lt;b&gt;התוספות במעילה ובערכין&lt;/b&gt;, ומה שכתבו בזה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;וראה חזון איש&lt;/b&gt; פרה סימן ג ס&quot;ק א ד&quot;ה ומסקינן, שצידד לומר, דמיירי בכלי שרת קודם שנתחנכו לעבודה, וראה עוד בחזון איש, מנחות סימן ל ס&quot;ק א.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;א&lt;/b&gt;. בגמרא לא נתבאר מאיזה טעם אין נפדין לדעת החולקים על שמואל, ואם הוא דין דאורייתא או דין דרבנן&lt;b&gt;; ובקרן אורה&lt;/b&gt; נראה, שדין אחד הוא עם הדין המבואר בברייתא בהמשך העמוד &quot;המתפיס תמימים לבדק הבית אין פודין אותן אלא למזבח&quot;, (וחידוש הוא, כי אף בכלי שרת שאינו למזבח מבואר כאן שאינו נפדה) &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה בכל זה &lt;b&gt;במשנה למלך&lt;/b&gt; פרק ה מערכין, &lt;b&gt;בזבח תודה&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;בטהרת הקודש&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;בחזון&lt;/b&gt; &lt;b&gt;איש&lt;/b&gt; פרה סימן ג &lt;b&gt;ובנתיבות הקודש&lt;/b&gt;. &lt;b&gt;ב&lt;/b&gt;. &lt;b&gt;בטהרת הקודש&lt;/b&gt; האריך לבאר את לשון המשנה &quot;שלא נאמר פדיון אלא בבהמה&quot;, לפי המבואר כאן שטעם זה אינו שייך אלא בעופות, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דעצים&lt;/b&gt; - כיון שאינם אוכל - מן הדין היה שלא יקבלו טומאה כלל, וכל טומאתם הוא משום ש&quot;חיבת הקודש&quot; מכשרתם, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם כן כל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמה דלא משפי&lt;/b&gt; (משפשף ומייפה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להו לגזירין&lt;/b&gt; לעשותם ראויים לעצי המערכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מיתכשרי&lt;/b&gt; לקבל טומאה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבונה נמי&lt;/b&gt; שאינה אוכל ומשום חיבת הקודש מקבלת היא טומאה, אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל כמה דלא קידשה בכלי לא מיתכשרה&lt;/b&gt; לקבל טומאה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כדילפינן בזבחים לד א מקרא, שעצים ולבונה הכשרו לקבל טומאה משום חיבת הקודש.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;לשון רש&quot;י הוא&lt;/b&gt;: והני מילי כי משפי להו: מנסרן ומייפן לגזירים לבקעיות יפות&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וזה צריך תלמוד, כי אטו גזירים שאינם משופין אינם כשרים לעצי המערכה! ? &lt;b&gt;ובתוספות&lt;/b&gt; מבואר, דהוא משום שהגרזן הוא כלי שרת, ונראה מלשונם שהבינו כן גם ברש&quot;י, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלי שרת נמי&lt;/b&gt; אף על גב שהוא מקבל טומאה, מכל מקום כמו טהור הוא לענין זה שלא ייפדה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ואית להו טהרה במקוה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן מוכח שטהורים אין נפדים, ותיקשי לשמואל!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא, לעולם אימא לך: טהורין בעלמאנפדים, והני&lt;/b&gt;עצים לבונה וכלי שרת - הטעם שאין להם פדיון ואף על פי שאינם קדושים קדושת הגוף הוא מדרבנן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דלא שכיחי&lt;/b&gt; (אינם מצויים), ואם היה הדין שאפשר לפדותם, כי אז היה פודה אותם לחולין ולא היו אלו מצויים לעבודה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי לשון &lt;b&gt;רש&quot;י;&lt;/b&gt; והיינו, שמעיקר הדין היה לנו לומר שייפדו אך לא יפדו אותם אלא למזבח, ובאמת אין אומרים כן אלא שלא ייפדו כלל, ולזה נתן רש&quot;י טעם, כי אמרו חכמים שאם נאמר שהוא פודה אותם, כי אז יבואו לפדותם אף לחולין, ולא יימצאו אלו לעבודה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; כן נראה לכאורה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא לבונה וכלי שרת&lt;/b&gt; אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שכיחי, אלא עצים&lt;/b&gt; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מישכח שכיחי!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עצים נמי, כיון דאמר מר: כל עץ שנמצא בו תולעת פסול לגבי מזבח, הילכך לא שכיחי&lt;/b&gt;, ולכן אין פודים אותם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב פפא: אי שמיעא ליה לשמואל&lt;/b&gt; (אילו היה שומע שמואל) - שאמר: אפילו טהורים נפדים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא דתניא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המתפיס תמימים&lt;/b&gt; (המקדיש בהמות שאין בהם מום) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבדק הבית אין פודין אותן אלא למזבח, שכל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם, הוה הדר ביה&lt;/b&gt; (היה חוזר בו), שהרי המנחות והנסכים ראויים הם למזבח, וצריך לפדותם למזבח דוקא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דוחה הגמרא את דברי רב פפא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא היא&lt;/b&gt; כדרב פפא, כי לעולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמיע ליה&lt;/b&gt; לשמואל ברייתא זו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מכל מקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הדר ביה&lt;/b&gt;, כי הברייתא מטעם אחר היא שאמרה לא לפדות תמימים שהקדשו לבדק הבית:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו אמרת התם&lt;/b&gt; - גבי עצים לבונה וכלי שרת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דלא שכיחי לא מיפרקי&lt;/b&gt; (היות ואינם מצויים אין פודים אותם מדרבנן) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא&lt;/b&gt; גבי בהמה תמימה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי, כיון דשכיחי מומין דפסלי בבהמה&lt;/b&gt; (היות ומצויים מומים שפוסלים בבהמה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו בדוקין שבעין&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי פסלי, הילכך לא שכיחי&lt;/b&gt; בהמות תמימות, ולכן מדרבנן אין פודים אותם אלא למזבח; ואינו ענין למנחות ונסכים שהם נפדים כיון דשכיחי. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש אומרים שהוא הנקרא קטרקט&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אך בגיטין גבי מעשה דבר קמצא מבואר שהוא מום שניתן לעשותו במכוון, ואם כן אין זה קטרקט.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב כהנא אמר&lt;/b&gt; דלא כשמואל, אלא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מנחות ונסכים - שלא קדשו בכלי - כשהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמאין נפדין, טהורין אין נפדין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן אמר רבי אושעיא: טמאין נפדין, טהורין אין נפדין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא דאמרי, רבי אושעיא אמר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו טהורין נפדין&lt;/b&gt; וכדשמואל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אלעזר אומר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולן&lt;/b&gt; (כל המנחות) כשהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמאין נפדין&lt;/b&gt; וכשהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהורין אין נפדין, חוץ מעשירית האיפה של מנחת חוטא&lt;/b&gt; (שנתחייב בקרבן עולה ויורד, והוא בדלי דלות שמביא מנחה), שהיא נפדית אפילו כשלא נטמאה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהרי אמרה תורה&lt;/b&gt; (ויקרא ה) בפרשת קרבן עולה ויורד: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחטאתו&lt;/b&gt;&quot; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על חטאתו&lt;/b&gt;&quot;, ומזה למדנו בכריתות כז ב, שאם היה עני והפריש עשירית האיפה והעשיר - יפדנה ויוסיף עליה מעות ויקנה כבשה או שעירה, הרי מבואר שמנחת חוטא נפדית ואפילו כשהיא טהורה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בזבח תודה&lt;/b&gt; צידד להוכיח מכאן, שטהורין אין נפדין מן התורה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואילו &lt;b&gt;בחזון איש&lt;/b&gt; פרה סימן ג סק&quot;א כתב להוכיח מכאן שהוא דרבנן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מביאה מימרא נוספת של רבי אושעיא, ובהמשך הסוגיא מתקשרות שתי המימרות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אושעיא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמעתי&lt;/b&gt;, שאם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פיגל במנחה&lt;/b&gt; ונאסרה על ידי זה בהנאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבי שמעון&lt;/b&gt; - המובא בהמשך הסוגיא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו מטמא טומאת אוכלין&lt;/b&gt;, אינו מקבל טומאה כשאר אוכלים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוספתא היא בעוקצין ג ז, ואינה משנה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הערלה וכלאי הכרם&lt;/b&gt; שהם אסורים בהנאה,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0200_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקאB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div>

Micropedia bot