https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%91_%D7%91פרשני:בבלי:מנחות פב ב - היסטוריית גרסאות2026-06-10T10:18:42Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%91_%D7%91&diff=144801&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-16T08:23:00Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:23, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l60">שורה 60:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 60:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מנחות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%91_%D7%91&diff=97031&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T09:00:11Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|מנחות פב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תאמר בפסח דורות, שטעון מתן דמים ו</b>כן הקטרת <b style='font-size:20px; color:black;'>אימורין לגבי מזבח!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי אליעזר לרבי עקיבא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא אומר</b> (שמות יג ה): "<b style='font-size:20px; color:black;'>ועבדת את העבודה הזאת</b> (של פסח) <b style='font-size:20px; color:black;'>בחדש הזה</b>", לומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>שיהיו כל עבודות של חודש הזה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כזה</b> (כפסח מצרים), מה פסח מצרים לא בא מן החולין, אף פסח דורות שנעשה בחודש הזה לא יבוא אלא מן החולין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הגמרא על רבי עקיבא, שמתחילה דחה את דברי רבי אליעזר משום שאין דנין אפשר משאי אפשר, ושוב חזר והקשה קושיא אחרת, משום שפסח מצרים אינו טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי עקיבא</b> מה היא סברתו!? והרי ממה נפשך תיקשי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי סבר לה</b> (אם אכן סובר הוא) <b style='font-size:20px; color:black;'>דאין דנין אפשר משאי אפשר</b> וכאשר הקשה בתחילה, הרי תיקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>ליקו במילתיה</b> (יעמוד בקושיא זו) ולמה הוצרך להוסיף פירכא נוספת!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אי הדר ביה</b> (אם חזר בו רבי עקיבא, והודה לרבי אליעזר שדנין אפשר אף משאי אפשר), <b style='font-size:20px; color:black;'>והאי דלא גמר מפסח מצרים</b> אינו אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום האי פירכא</b> שהקשה: מה לפסח מצרים שאין טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח; הרי תיקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>פסח</b> שעשו ישראל ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מדבר יוכיח</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> שאף הוא לא בא אלא מן החולין - כי לא היה מעשר במדבר קודם שבאו לארץ - והיה טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח!? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> <b>א</b>. לשון "יוכיח" אינו מדוקדק כל כך, כי אין אנו צריכים להוכחה כדי ללמוד מפסח מצרים, אלא נלמד פסח דורות מפסח מדבר. <b>ב</b>. ראה בעמוד א בהערה שהובא מדברי הרמב"ם בפירוש הלימוד מפסח מצרים שאינו בא אלא מן החולין, כי עדיין לא ניתנה תורה, ולא היה הקדש<b>;</b> ושם נתבאר, דתיקשי: האיך אמרו "פסח מדבר יוכיח", והוא הרי היה לאחר מתן תורה! ?.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: מה שהוסיף רבי עקיבא והקשה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לדבריו דרבי אליעזר קאמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לדידי</b> אין צריך לקושיא זאת, ומשום שאף בלאו קושיא זו <b style='font-size:20px; color:black;'>אין דנין אפשר משאי אפשר</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לדידך דאמרת</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>דנין אפשר משאי אפשר</b>", הרי תיקשי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה לפסח מצרים שכן אינו טעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח, תאמר בפסח דורות שטעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> צריך ביאור: הרי בישוב זה לא יישבנו אלא את הקושיא הראשונה, למה הצרך רבי עקיבא לפירכא נוספת, ומשנינן שפיר, שלדבריו דרבי אליעזר קאמר<b>;</b> אבל אכתי תיקשי: אף לדבריו דרבי אליעזר אינה פירכא כי פסח מדבר יוכיח<b>;</b> וראה מה שכתב בזה <b>ב"עולת שלמה</b>".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר ליה</b> (ענה לו על כך) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר</b>: הרי כתיב "<b style='font-size:20px; color:black;'>ועבדת</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מקשינן ל<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר</b>: למה הוצרך ללמוד מ"ועבדת"? <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא ליה</b> רבי אליעזר לרבי עקיבא על פירכתו השניה: <b style='font-size:20px; color:black;'>פסח מדבר יוכיח</b>, שטעון מתן דמים ואימורים ואינו בא אלא מן החולין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: מה שלמד רבי אליעזר מ"ועבדת", <b style='font-size:20px; color:black;'>לדבריו דרבי עקיבא קאמר ליה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לדידי דנין אפשר משאי אפשר, ואי משום האי פירכא</b> נמי לא קשה, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>פסח מדבר יוכיח</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לדידך דאמרת</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אין דנין אפשר משאי אפשר</b>", הרי כתיב "<b style='font-size:20px; color:black;'>ועבדת</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והשתאנמי</b> - דכתיב "ועבדת" - <b style='font-size:20px; color:black;'>ליפרוך</b> ליה רבי עקיבא: אין דנין אפשר משאי אפשר. כלומר, היות ותשובת "ועבדת" אינה באה לסתור פירכתו השניה, אלא לסתור פירכתו הראשונה שאין דנין אפשר משאי אפשר, אם כן מה תשובה היא זו, והרי אכתי תיקשי: וכי דנין אפשר משאי אפשר!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> ביאר <b style='font-size:20px; color:black;'>רב ששת: זאת אומרת</b>, כלומר, מברייתא זו נלמד בהכרח, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין משיבין על ההיקש</b>, והרי "ועבדת" היקש הוא, ואין משיבין עליו: אין דנין אפשר משאי אפשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובתרביצא אמור</b> (בבית המדרש, מקום שמרביצים בו תורה - הקשו) על משנתנו, הלומדת לכל הקרבנות שאין הם באים אלא מן החולין מהיקש לפסח:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי דבר הלמד בהיקש</b>, היינו פסח דורות שהוא נלמד בהיקש מפסח מצרים שאינו בא אלא מן החולין, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>חוזר ומלמד</b> על קרבנות אחרים <b style='font-size:20px; color:black;'>בהיקש</b> ד"וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר" שלא יבואו אף הם אלא מן החולין!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> <b>ברש"י מכתב יד פירש</b>: וכי פסח דורות הלמד בהיקש מפסח מצרים כדכתיב "בחודש הזה"<b>;</b> ולפי זה קושיית הגמרא היא על מה שאמר רבי אליעזר לדבריו דרבי עקיבא, כי לדעת רבי אליעזר עצמו אין צריך להיקש זה<b>;</b> וגם צריך ביאור לפי זה תירוץ הגמרא<b>;</b> אך מהפירוש המיוחס לרש"י נראה, ש"נאמר פסח במצרים ונאמר פסח לדורות" מחשיבה הגמרא להיקש.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> הנה בכל התורה כולה "דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש" חוץ מקדשים, וכמו שהביא רש"י מכתב יד לעיל עח א ד"ה חוזר ומלמד, ומדמקשה הגמרא "וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש", משמע שדין דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין הוא דין בקדשים ולא דין במעשר שני, וכבר הובאה חקירה זו בהערות לעיל<b>; אחרונים</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בכללא איתמר, דכוליה פסח חדא מילתא היא</b>. כלומר, כל הקרבנות נלמדים מכל הפסחים כאחד, כי שם פסח אחד הוא ודין אחד להם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מוסיפה הגמרא לבאר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי עקיבא</b> - החולק על לימודו של רבי אליעזר - <b style='font-size:20px; color:black;'>פסח דאינו בא אלא מן החולין מנא ליה?</b> כלומר, מנין לומד הוא לכל הקרבנות שאינם באים אלא מן החולין, כיון שלשיטתו אי אפשר ללומדו מפסח!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> לשון הגמרא "<b>פסח</b> דאינו בא:. ", צריך תיקון, כי מקורו של רבי עקיבא המובא בהמשך הענין אינו מתיחס לפסח, אלא לימוד הוא לכל הקרבנות, ואדרבה מבואר בגמרא בהמשך הענין שהפסוק "וזבחת פסח:. " לדעת רבי עקיבא אינו בא להקיש את כל הקרבנות לפסח. ע"כ</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>נפקא ליה מהא דאמר שמואל משום רבי אליעזר</b>. כלומר, מאותו פסוק שדרש שמואל משום רבי אליעזר לענין אחד, לומד רבי עקיבא לענין קרבנות שאינם באים אלא מן החולין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דאמר שמואל משום רבי אליעזר, לבאר את הכתוב (ויקרא ז לז): "<b style='font-size:20px; color:black;'>זאת התורה לעולה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>למנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים</b>" שכולו מקרא מיותר, שכבר נאמר בכל אחד מהם "זאת תורת", אלא בא הכתוב להקיש את כל הקרבנות הנזכרים בפסוק זה לזה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>עולה</b>" בא ללמד: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה עולה טעונה כלי</b> שרת (מפרש לה ואזיל), <b style='font-size:20px; color:black;'>אף כל</b> שאר הקרבנות הנזכרים בפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>טעון כלי</b> שרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי היא</b>, באיזה כלי אנו עוסקים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא מזרק</b>, כלומר, כלי שרת לקבלת הדם לזרוק ממנו על המזבח; שבעולה יש לנו ללומדו ממאמר הכתוב קודם מעמד הר סיני (שמות כד ה): "וישלח (משה) את נערי בני ישראל (הבכורות) ויעלו עולות, ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים. ויקח משה חצי הדם (של העולה ושל השלמים) וישם באגנות (כלים; שתי אגנות, אחד לחצי דם עולה ואחד לחצי דם שלמים להזות אותם על העם) וחצי הדם זרק על המזבח" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כך אי אפשר לומר; שהרי בפסוק "זאת התורה" נאמר גם "שלמים" ואף הוא בא ללמד לכל הקרבנות שיהיו כמותו, והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>גבי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>זבחי שלמי ציבור</b> (הם השלמים שנזכרו עם העולות) <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי כתיב</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>וישם באגנות</b>", ונוכל ללמוד מהם לכל הקרבנות שיהיו טעונים כלי לקבלת הדם, ואין צריך "עולה" בשביל זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> "עולה" שהיא באה ללמד על כלי בשאר הקרבנות, היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>סכין</b> לשחיטה שיהיה כלי שרת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> להוציא צור וקנה, דכלי שרת בעינן, <b>רש"י</b> <b>בזבחים</b> צח א, <b>וכן מבואר בתוספות כאן</b> בשם רבינו תם דשחיטת קדשים טעונה כלי שרת<b>; אך</b> <b>בתוספות חולין</b> ג א ד"ה כגון, כתבו לפרש, דלא בעינן כלי שרת אלא כלי, ראה שם<b>;</b> <b>ובפירוש המיוחס לרש"י כאן</b> כתב "סכין, דלא הוו מולקין".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ועולה גופה מנלן</b> שהיא טעונה כלי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ילפינן לה מ<b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> גבי עקידת יצחק (בראשית כב י): "<b style='font-size:20px; color:black;'>וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>התם עולה הוא</b> (יצחק עלה על גבי המזבח לעולה), <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> גבי האיל שמצא אברהם (שם יג): "<b style='font-size:20px; color:black;'>ויעלהו</b> - לאיל - <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולה תחת בנו</b>", הרי שבנו עולה היה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> הנה הכתוב אומר (פסוק ב) בהדיא: "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך"<b>;</b> וצריך תלמוד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ממשיך שמואל משמו של רבי אליעזר לפרש את הכתוב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>מנחה</b>" בא ללמד: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה מנחה אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה</b> וכמפורש בכתובים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף כל</b> הקרבנות הנזכרים בפסוק (ומפרש לה ואזיל) <b style='font-size:20px; color:black;'>אין נאכלין אלא לזכרי כהונה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי היא</b>, על איזה קרבנות שייאכלו לזכרי כהונה בלבד בא הכתוב ללמד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> על <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת ואשם</b> הנזכרים בפסוק, כך אי אפשר לומר, שהרי:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0163_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div>Micropedia bot