https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%90_%D7%90פרשני:בבלי:מנחות סא א - היסטוריית גרסאות2026-04-24T05:46:44Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%90_%D7%90&diff=144758&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-16T08:17:33Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:17, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מנחות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96988:rev-144758:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%90_%D7%90&diff=96988&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:58:44Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|מנחות סא א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מרבה אני שאר מנחות</b> שדומות לאלה שבענין <b style='font-size:20px; color:black;'>שבאות בגלל עצמן, ומוציא אני מנחת נסכים שאינה באה בגלל עצמה</b> אלא בגלל הזבח שהיא באה עמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והלא מנחת כהנים ומנחת כהן משיח באות בגלל עצמן,</b> ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול יהיו טעונות הגשה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "והגישה".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>האי מיבעי ליה לגופה, שטעונה הגשה?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: מיעוטא <b style='font-size:20px; color:black;'>מן "והגיש",</b> (דהיינו דמצי למיכתב והגיש בלא האות ה"א, וכתיב) "<b style='font-size:20px; color:black;'>והגישה".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה ראית לרבות שאר מנחות ולהוציא מנחת כהנים ומנחת משיח?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מרבה אני שאר מנחות שיש מהן לאישים, ובאות בגלל עצמן, ויש מהן לכהנים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומוציא אני</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שתי הלחם ולחם הפנים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין מהן לאישים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומנחת נסכים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינה באה בגלל עצמה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין מהן לכהנים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר באותה פרשה בענין הקומץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>"והרים</b> הכהן מן המנחה". <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול</b> ירים <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> במקום אחר <b style='font-size:20px; color:black;'>"והרים ממנו בקומצו", מה הרמה האמור להלן בקומצו</b> ולא בכלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף הרמה האמור כאן בקומצו.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו טעונות תנופה, ואין טעונות הגשה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לוג שמן של מצורע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>אשמו</b> של מצורע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והביכורים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדברי רבי אליעזר בן יעקב,</b> דאמר ביכורים טעונים תנופה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואימורי שלמי יחיד, וחזה ושוק שלהן</b> (של שלמי יחיד) המונפים יחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחד</b> שלמי <b style='font-size:20px; color:black;'>אנשים ואחד</b> שלמי <b style='font-size:20px; color:black;'>נשים</b> דינם בתנופה, אלא שהתנופה עצמה נעשית <b style='font-size:20px; color:black;'>בישראל,</b> שבני ישראל מניפים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא באחרים</b> - שאין הנשים או הנכרים מניפים, על אף שקרבן השלמים שהם מביאים טעון תנופה (באימורין ובחזה ושוק).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שתי הלחם ושני כבשי עצרת</b> הבאים עמהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד הוא עושה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נותן שתי הלחם על גבי שני כבשים, ומניח שתי ידיו למטה</b> משני הכבשים ומניפם יחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. כיצד היא התנופה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מוליך ומביא, מעלה ומוריד. שנאמר</b> בחזה התנופה ושוק התרומה של איל המילואים <b style='font-size:20px; color:black;'>"אשר הונף ואשר הורם",</b> ומכאן ילפינן בבנין אב לכל הטעונים תנופה, שמוליכים ומביאים אותם, שגם מעלים ומורידים אותם (על פי תורת כהנים, פרשת צו קמ"ח).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>תנופה היתה</b> נעשית אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>במזרח</b> המזבח, וכל שכן במערבו שהוא הצד הקרוב להיכל <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;29&nbsp;</b><b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הגשה</b> היתה נעשית <b style='font-size:20px; color:black;'>במערב</b> דוקא, והיינו בפינתו המערבית - דרומית של המזבח, הקרובה להיכל. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;29.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> מפרש שאם רצה יכול להניף אפילו במזרח, שגם הוא קרוי "לפני ה"', אבל ודאי שאם יניף במערב, שהוא קרוב יותר לצד ההיכל, יהיה כשר. אולם <b>הרמב"ם</b> (מעשה"ק ט ו) כתב "ומניף הכל לפני ה' במזרח". ודקדקו האחרונים מלשונו שהיו מניפין בדוקא במזרח. וביאר <b>הטהרת הקדש</b>, שמאחר ומבואר במסכת כלים (א ח - ט) שבין האולם ולמזבח הוא מקודש יותר מעזרת כהנים, שבעזרת כהנים מותרין כהנים בעלי מומין ליכנס שם, מה שאין כן בין האולם ולמזבח, ולכן אע"פ שהתירו לזרים ליכנס למזרח העזרה והמזבח (שהוא עזרת כהנים) לצורך תנופה שהוא בבעלים, וכמבואר במשנה שם, מכל מקום לא התירו להם ליכנס לצד מערב המזבח (שהוא בין האולם ולמזבח), שהוא מקודש יותר וכנ"ל. אולם <b>החשק שלמה</b> העיר על זה מהמשך דברי הרמב"ם שם, שכתב "וכן כל הטעון תנופה, במזרח מניפין אותו". והרי בין הטעונים תנופה ישנם גם קרבנות שתנופתם היתה רק בכהנים, כמנחת העומר וכבשי עצרת, ולכהנים תמימים הלא הותר ליכנס בין האולם ולמזבח. ואם כן יקשה למה הצריכן תנופה במזרח. והאבן האזל כתב טעם אחר בזה, שמאחר וכל הנכנסים לעזרה באים דרך מזרח, ואם כן נמצא שאם ירצה להניף במערב, יהיה מעביר על המצוה, שהרי גם במזרח כשר, (ועיי"ש מה שדן לפקפק בזה, מכח דברי התוס' לקמן (סד), שכתבו שדין "אין מעבירין" לא נאמר לענין מצוה אחת שיש לו שתי אפשרויות לקיימה).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תנופות קודמות להגשות,</b> שקודם מניפים את המנחה, ואחר כך מגישים אותה לקרן המזבח. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;30&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;30.&nbsp;</b> בפשוטו, כונת המשנה היא על מנחת העומר ומנחת סוטה, שמבואר בהמשך המשנה שהן טעונות תנופה והגשה, אולם לא נתפרש בגמרא טעם לדין זה. <b>והמשך חכמה</b> (פ' נשא) כתב, שהוא משום אין מעבירין על המצוות, שהרי התנופה במזרח וההגשה במערב, והיו נכנסים לעזרה דרך מזרח. ולפי דבריו, ודאי שהסדר אינו מעכב בדיעבד, שהרי אין זה דין האמור בעצם עבודות אלו, שיהיו נעשים לפי סדר זה בדוקא. אולם <b>השפת אמת</b> נסתפק איך יהיה הדין כששינה והגיש קודם התנופה, האם יהיה צריך לחזור ולהגיש אחר התנופה. ולפי סברתו, הוא דין של סדר שנאמר בעבודות הנעשים במנחה, שיהיה קודם התנופה ואחר כך הגשה. <b>והרמב"ם</b> (מעשה"ק ט טז) כתב "ותנופה קודמת להגשה בכל מקום". ודקדק <b>הגרי"ז</b> מלשונו, שגם כאשר ישנם לפנינו שתי מנחות, שאחת טעונה תנופה והשניה טעונה הגשה, התנופה קודמת להגשה. ולפי דברי המשך חכמה הנ"ל, ודאי יהיה הדין כך, משום "אין מעבירין".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת העומר ומנחת קנאות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>טעונות הגשה ותנופה.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לחם הפנים ומנחת נסכים</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;31&nbsp;</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין טעונות לא הגשה ולא תנופה.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;31.&nbsp;</b> <b>התוס'</b> (עמ' ב) כתבו שגם בנסכים הבאים בפני עצמן אין דין הגשה, ואף על גב שכל הטעם שאנו ממעטים מנחת נסכים מהגשה, מבואר בגמרא לעיל שהוא משום שאינם באים מחמת עצמן, אלא מחמת הקרבן, ואם כן כשבאים בפני עצמן לא נוכל למעטם משום טעם זה, מכל מקום מאחר שיש עליה שם מנחת נסכים אין בה הגשה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו. <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: ג' מינין</b> של קרבנות (שהם - שלמי יחיד, וכבשי עצרת, ואשם מצורע) <b style='font-size:20px; color:black;'>טעונין</b> בין שלשתן עשיית <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש מצוות,</b> כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>שתים</b> מתוך שלשת המצוות נוהגות <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל אחת ואחת, ו</b>אילו המצוה <b style='font-size:20px; color:black;'>השלישית אין בהן</b> (דהיינו, שבכל אחד משלשת הקרבנות יש רק קיום של שתי מצוות מתוך השלש).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו הן</b> שלשת מיני הקרבנות: <b style='font-size:20px; color:black;'>זבחי שלמי יחיד, וזבחי שלמי ציבור</b> (שני כבשי עצרת), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואשם מצורע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואלו הן שלשת המצוות: סמיכה מחיים, תנופה מחיים, תנופה לאחר שחיטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זבחי שלמי יחיד טעונין סמיכה</b> כאשר הם <b style='font-size:20px; color:black;'>חיים, ותנופה</b> כאשר הם <b style='font-size:20px; color:black;'>שחוטין</b> (באימורים ובחזה ושוק). <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין בהם</b> מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>תנופה</b> כאשר הם <b style='font-size:20px; color:black;'>חיים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זבחי שלמי ציבור</b> (כבשי עצרת) <b style='font-size:20px; color:black;'>טעונים תנופה חיים, ו</b>תנופה כאשר הם <b style='font-size:20px; color:black;'>שחוטין,</b> אך <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין בהם</b> מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>סמיכה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואשם מצורע טעון סמיכה, ותנופה</b>, כאשר הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חי, ואין בו</b> מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>תנופה</b> כשהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שחוט.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: נאמר באשם מצורע ובלוג השמן של המצורע <b style='font-size:20px; color:black;'>"והקריב אותו לאשם, ואת לוג השמן, והניף אותם תנופה", מלמד</b> הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>שטעונין</b> קרבן האשם ולוג השמן <b style='font-size:20px; color:black;'>תנופה כאחד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומנין שאם הניף זה ב</b>פני <b style='font-size:20px; color:black;'>עצמו, וזה ב</b>פני <b style='font-size:20px; color:black;'>עצמו יצא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "והקריב אותו לאשם,</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>ואת</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לוג השמן</b>) - <b style='font-size:20px; color:black;'>והניף",</b> דמשמע דקאי "להניף" על לוג השמן (הכתוב בסיפא דקרא) בפני עצמו, ואם כן הוא הדין שיכול להניף את האשם בפני עצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול יניף</b> שתיהן כאחת<b style='font-size:20px; color:black;'>, ויחזור ויניף</b> כל אחד לעצמו, לקיים גם "והניף אותם" וגם "ואת לוג השמן והניף"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> קרא יתירא <b style='font-size:20px; color:black;'>"תנופה",</b> דהוי מצי למיכתב "והניף אותם" בלבד, ללמדך - תנופה אחת <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> כמה <b style='font-size:20px; color:black;'>תנופות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה ששנינו במשנה שיכול להניף אפילו בצידו המזרחי של המזבח, ילפינן לה ממה שנאמר בתנופת האשם של מצורע ולוג השמן "והניף אותם תנופה <b style='font-size:20px; color:black;'>לפני ה'",</b> דמשמע שאפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>במזרח</b> של מזבח, הרחוק מההיכל, קרינן ביה "לפני ה'".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא אמר</b> מר לעיל, ביחס להגשת קרבן מנחה, איפכא. דתניא התם: <b style='font-size:20px; color:black;'>"לפני ה'"</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול</b> יגישנה למנחה אל המזבח <b style='font-size:20px; color:black;'>במערב,</b> שהוא "לפני ה'", תלמוד לומר "אל פני המזבח", שהוא צד דרום, שהכבש נתון בדרום, ופניו של מזבח לכבש! ומוכח ש"לפני ה'" היינו במערב, וכיצד אמרינן הכא דהוא במזרח?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי, הני מילי</b> דאמרינן דיש לדרוש ש"לפני ה'" היינו במערב, משום דאיירי בקרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחה, דאיקרי "חטאת"</b> ("קדש קדשים היא כחטאת"), <b style='font-size:20px; color:black;'>וחטאת טעונה</b> שפיכת הדמים הנותרים אל <b style='font-size:20px; color:black;'>יסוד</b> המזבח, וממילא גם הגשת המנחה צריכה שתהיה נעשית כנגד היסוד, שהרי היא נלמדת מחטאת, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;32&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>וקרן דרומית מזרחית לא היה לו יסוד,</b> הילכך חייב להגישה לקרן הדרומית מערבית שיש בה יסוד (כי המנחה חייבת להיות קריבה בדרום, משום דכתיב בה נמי "אל פני המזבח" שהוא בדרום) וקרינן בקרן זו גם "לפני ה'" וגם "אל פני המזבח". <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;32.&nbsp;</b> מבואר בגמרא שנאמר דין יסוד בהגשת המנחה, כלומר שיהיה נעשה כנגד היסוד. ויש לעיין האם משום כך יהיה צריך להגיש מחוט הסיקרא ולמטה בדוקא, שהרי למעלה מן החוט אינו חשוב כנגד היסוד, וכמו שביאר <b>הגרי"ז</b> (רי"ז הלוי לו ב) לענין מתן דם עולה שדינה ליתן למטה מהחוט, שהוא משום שצריך נתינה כנגד היסוד, וכשנותן למעלה אינו מתייחס כלל ליסוד. וצ"ע.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל, הכא</b> בתנופת האשם ולוג השמן של מצורע, <b style='font-size:20px; color:black;'>"לפני ה'" קרינא ביה,</b> אפילו בצדו המזרחי של המזבח. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;33&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;33.&nbsp;</b> <b>התוס'</b> ביארו ש"לפני ה"' הנאמר בתנופה הכונה היא לכל העזרה, ובא לומר שלא יניף חוץ לעזרה, ולכן אין לנו מקור להצריך שיהיה לצד מערב בדוקא, אבל בעבודות שהוא דבר פשוט שהם נעשים בפנים, שם מתפרש "לפני ה"' -במערב, שהוא קרוב יותר לצד ההיכל, ומשום כך הוקשה להם, שהרי הגשה בודאי שצריכה ליעשות בעזרה, הואיל וצריכה מזבח, ואם כן היינו צריכים לדרוש "לפני ה"', לצד מערב, והרי מבואר בגמרא שאילו היה יסוד במזרח, היה אפשר לעשות ההגשה שם. והניחו בקושיא. עוד העיר <b>בטהרת הקדש</b>, למה הצריכו להגיש כנגד חודה של קרן, והרי בצד דרום סמוך למערב היה אמה אחת יסוד, ואם כן יעשה ההגשה שם, שהרי כל העזרה קרויה "לפני ה"'. ובאמת ש<b>התוס'</b> ביומא (מה ב) הביאו בשם רבינו יצחק הבחור, ש"לפני ה"' הכונה היא רק לצד מזרח (או מערב), ולא לשאר רוחות העזרה, (ומשום כך גם בהגשה שהיא ודאי נעשית בפנים, אנו דורשים "לפני ה"', שיהיה לצד מזרח, ולא לשאר רוחות, ולכן אין לנו מקור לדרוש שיהיה לצד מערב בדוקא). ונחלק בזה על שיטת התוס' כאן (שהיא שיטת ר"י כמבואר בתוס' יומא), שכל העזרה קרויה כן. ולפי שיטתו מובן למה ההגשה צריכה ליעשות בדוקא כנגד חודה של קרן דרומית מערבית, שרק באופן זה הוא נחשב "לפני ה"', הואיל ונעשה לצד מערב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והביכורים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדברי רבי אליעזר בן יעקב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי רבי אליעזר בן יעקב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: "ולקח הכהן</b> הטנא מידך, והניחו לפני מזבח ה' אלקיך", <b style='font-size:20px; color:black;'>לימד על הביכורים</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שטעונין תנופה, דברי רבי אליעזר בן יעקב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב?</b> (כיצד למד זאת) - <b style='font-size:20px; color:black;'>גמר,</b> למד בגזירה שוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>"יד יד" משלמים,</b> הטעונים תנופה באימורים ובחזה ושוק.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0120_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסאB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div>Micropedia bot