https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%98_%D7%90פרשני:בבלי:מנחות נט א - היסטוריית גרסאות2026-04-24T05:47:10Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%98_%D7%90&diff=144754&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-16T08:17:03Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:17, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מנחות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96984:rev-144754:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%98_%D7%90&diff=96984&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:58:38Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|מנחות נט א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יש</b> מנחות שהן <b style='font-size:20px; color:black;'>טעונות שמן ולבונה.</b> ויש מנחות שהן טעונות <b style='font-size:20px; color:black;'>שמן ולא לבונה.</b> ויש מנחות שהן טעונות <b style='font-size:20px; color:black;'>לבונה ולא שמן.</b> ויש מנחות שאינן טעונות <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שמן ולא לבונה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו</b> הן המנחות שהן <b style='font-size:20px; color:black;'>טעונות שמן ולבונה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת הסולת,</b> שהיא המנחה היחידית שאינה נאפת לפני הקמיצה, אלא הכהן קומץ מהסולת עצמה (לאחר שבלל את הסולת בשמן), ורק בה כתבה התורה שיש להביא עמה לבונה. ומכאן למדנו לכל מנחות היחיד שמביא עמהן לבונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מנחת <b style='font-size:20px; color:black;'>המחבת</b>, המתטגנת בכלי שטוח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מנחת <b style='font-size:20px; color:black;'>המרחשת</b> המתטגנת בכלי עמוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד - ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מנחת מאפה, <b style='font-size:20px; color:black;'>החלות,</b> העשויה בצורת חלות אפויות, <b style='font-size:20px; color:black;'>והרקיקין,</b> מצות דקות, כמצות שלנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובגמרא מתבאר שלפי הסובר שאדם הנודר להביא מנחת מאפה יכול להביא חלות או רקיקין, נחשבת מנחת מאפה תנור כשתי מנחות. ואילו למאן דאמר שיכול הנודר להביא גם באופן שלישי - מחצה חלות ומחצה רקיקין, נחשבת מנחת מאפה תנור כשלש מנחות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו. <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת כהנים</b>, המוקטרת כליל על המזבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ז. <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת כהן משיח</b>, המוקטרת כל יום, חציה בבוקר וחציה בערב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ח. <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת עובד כוכבים</b>, שיכול לנדוב מנחה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ט. <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת נשים</b> שנדבו מנחה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>י. <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת העומר,</b> שעל אף שהיא מנחת ציבור, נאמר בה בפירוש שיביא עמה שמן ולבונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולעומת זאת</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת נסכים</b> הבאה עם זבחי עולה ושלמים - <b style='font-size:20px; color:black;'>טעונה שמן ואין טעונה לבונה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לחם הפנים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>טעון לבונה</b> בשני הבזיכין שמונחים על השולחן ומוקטרים על מזבח החיצון, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין טעון שמן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שתי הלחם, ומנחת חוטא, ומנחת קנאות</b> של סוטה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין טעונין לא שמן ולא לבונה!</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: כל היכא דתנן</b> "מנחות" (במתניתין דמנחות) - <b style='font-size:20px; color:black;'>עשר</b> לחמים בכל מנחה, <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן.</b> שכל מנחה המוזכרת היא מנחה העשויה מעשרה לחמים מאותו הסוג, ומנחת מאפה באה או עשר חלות או עשרה רקיקין, <b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי מדרבי שמעון.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> רבי שמעון: האומר "הרי עלי מנחת מאפה", הרי הוא יכול להביאה בשלשה אופנים: רצה להביא עשר חלות - יביא חלות. רצה להביא עשר רקיקין - יביא רקיקין. רצה להביא <b style='font-size:20px; color:black;'>מחצה חלות ומחצה רקיקין</b> (חמש חלות וחמשה רקיקין) - <b style='font-size:20px; color:black;'>יביא</b> מחצה חלות ומחצה רקיקין. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> מפרש בלשון א', שרב פפא בא ללמדנו, שכל המנחות הנזכרים במשנה, הרי הם באות עשר עשר חלות, כלומר שכל מין צריך לחלקו לעשר חלות, ובזה השמיע לנו שאין הלכה כרבי שמעון הסובר שאפשר להביא ה' חלות וה' רקיקין למנחת מאפה תנור, <b>והלחם</b> <b>משנה</b> (מעה"ק יג י) כתב להוכיח מכאן, שאפילו מנחת הסולת שהיא נאפית רק לאחר הקמיצה, צריכה לבוא עשר חלות, שהרי במשנה נזכר גם מנחת הסולת. אולם <b>העולת שלמה</b> העיר על דבריו, שהרי במשנה נזכר גם מנחת כהן משיח, והלא היא באה י"ב חלות כמבואר במשנה (לקמן עו), ואם כן מוכרח מזה שאין זה כלל הנאמר בכל המנחות שנזכרו כאן. אלא כונת רב פפא לומר, שבאותם מיני מנחות שנאמר בהם הדין שהם באים עשר חלות, צריך שמכל מין יהיו עשר, ואין אפשרות לצרף ה' חלות וה' רקיקין כסברת רבי שמעון. <b>והמשנה למלך</b> שם הרבה לתמוה על עיקר פירוש א' של רש"י. ולכן מפרש כפירושו הב', שממה שהמשנה הזכירה רק י' מיני מנחות, ולרבי שמעון הרי יש עוד מין נוסף, שלדבריו יכול הוא להביא ה' חלות וה' רקיקין, אלא מוכרח מכך שאין התנא של המשנה סובר כר"ש. ובעיקר הנידון האם מנחת סולת צריכה לבוא עשר חלות, כתב המשנה למלך שהוא דבר פשוט שאין צריך, שהרי לא נאמר כלל דין אפיה במנחת סולת, ואם רצה יכול לאכלה סולת בלא אפיה, ואם כן ודאי שלא נאמר בה דין עשר חלות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> רב פפא, באומרו בכל מקום ששנינו "מנחה" הכונה היא לעשרה לחמים מאותו הסוג, שמשנתנו היא <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא</b> כרבי שמעון, כי לפיו במנחת מאפה אפשר להביא את עשרת הלחמים משני סוגים - מחמש חלות ומחמשה רקיקין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: נאמר במנחת העומר <b style='font-size:20px; color:black;'>"ונתת עליה שמן".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"עליה" - מיעוטא הוא, לומר שדוקא עליה אתה מצווה לתת שמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא על לחם הפנים שמן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שיכול</b> הייתי לומר, שנלמד בקל וחומר שלחם הפנים כן יהיה טעון שמן. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>והלא דין הוא, ומה מנחת נסכים,</b> הבאה עם קרבנות עולה ושלמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינה טעונה לבונה,</b> בכל זאת היא <b style='font-size:20px; color:black;'>טעונה שמן</b> (כדכתיב בה בהדיא "בלולה בשמן כתית"). <b style='font-size:20px; color:black;'>לחם הפנים,</b> החמור ממנחת הנסכים, בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>טעון לבונה, אינו דין שטעון שמן</b> כמו מנחת נסכים!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> <b>התוס'</b> מבארים שאין עיקר הלימוד מכח הקל וחומר, שאם זהו עיקר הלימוד, לא היה צריך לכתוב "עליה" בשמן ובלבונה, וממילא לא היה לנו מקור לזה שאין לבונה במנחת נסכים, ושוב אין אפשרות ללמוד מק"ו להצריך שמן בלחם הפנים. וכן לא היה לנו מקור למעט שמן בלחם הפנים, ושוב אין לימוד של ק"ו להטעין לבונה במנחת נסכים, אלא עיקר הלימוד הוא, או מהפסוק "מנחה" שנדרש לקמן בגמרא לרבות שאר מיני מנחות לשמן ולבונה, או שהם נלמדים אחד מחבירו, כלומר לחם הפנים נלמד ממנחת נסכים להטעינו שמן, ומנחת נסכים נלמד מלחם הפנים להטעינו לבונה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> במנחת העומר "ונתת <b style='font-size:20px; color:black;'>עליה</b> שמן" - <b style='font-size:20px; color:black;'>עליה</b> אתה נותן <b style='font-size:20px; color:black;'>שמן, ולא על לחם הפנים</b> אתה נותן <b style='font-size:20px; color:black;'>שמן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד כתיב במנחת העומר <b style='font-size:20px; color:black;'>"ושמת עליה לבונה",</b> וממעטינן מהאי "עליה" - <b style='font-size:20px; color:black;'>עליה</b> אתה שם <b style='font-size:20px; color:black;'>לבונה, ולא על מנחת נסכים</b> אתה שם <b style='font-size:20px; color:black;'>לבונה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שיכול</b> הייתי לומר שנלמד בקל וחומר שמנחת נסכים תהיה טעונה לבונה. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>והלא דין הוא, ומה לחם הפנים</b> הקל, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינו טעון שמן,</b> הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>טעון לבונה. מנחת נסכים</b> החמורה ממנו בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>היא <b style='font-size:20px; color:black;'>טעונה שמן, אינו דין שטעונה לבונה?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> במנחת העומר "ושמת <b style='font-size:20px; color:black;'>עליה</b> לבונה" - <b style='font-size:20px; color:black;'>עליה</b> אתה שם <b style='font-size:20px; color:black;'>לבונה, ולא על מנחת נסכים</b> אתה שם <b style='font-size:20px; color:black;'>לבונה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד נאמר בהמשך לאותו הפסוק של מנחת העומר "מנחה היא". ודרשינן מכך הכי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"מנחה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות מנחת</b> היום ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שמיני</b> למילואים <b style='font-size:20px; color:black;'>ללבונה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"היא"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>להוציא שתי הלחם, שלא יטענו לא שמן ולא לבונה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר: "עליה" שמן, ולא על לחם הפנים שמן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: מנין למעט את לחם הפנים? ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"עליה" שמן, ולא על מנחת כהנים</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שמן?!</b> וכן לא על מנחת נשים ולא על מנחת עובדי כוכבים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> רש"י מפרש שבכלל הקושיא מונח גם כן, שנמעט מ"עליה" מנחת נשים ומנחת נכרים, אולם התוס' חלקו עליו. וכתבו שהקושיא היא דוקא על מנחת כהנים, ומשום שדינה חלוק משאר מנחות שנאמר בהם שמן, בזה שאינה נקמצת והיא כליל. ובאמת שבעיקר הדבר כבר תמה הקרן אורה, על כך שהמשנה הזכירה מנחת נשים ומנחת נכרים בתורת מנחות נפרדות, שלכאורה מה נפקא מינה יש אם המקריב הוא איש או אשה, סוף סוף מנחה אחת היא. וכן מנחת נכרים, מאחר שנלמד שנכרים מקריבים קרבנות כישראל, הרי מנחתו דין אחד לה עם מנחת ישראל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מסתברא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת כהנים הוה ליה לרבויי</b> שיש בה שמן ולא למיעוטא, משום שהיא דומה יותר למנחת העומר מאשר לחם הפנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן</b> יש למנחת כהנים דמיון למנחת העומר בדברים הבאים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרון.</b> מנחת העומר וסתם מנחות באות מעשרון קמח, ואילו לחם הפנים בא כל לחם משני עשרונים, וביחד כ"ד עשרונים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>כלי.</b> מנחת העומר ושאר המנחות מתקדשות בכלי שרת שבו הן נילושות, ואילו לחם הפנים אינו מתקדש בלישה בכלי שרת אלא בשעה שהוא נאפה בתנור בפנים העזרה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> רש"י מבאר שמנחת העומר ומנחת כהנים דינם הוא שעריכתם ולישתם נעשים בכלי שרת, מה שאין כן לחם הפנים שאינו טעון כלי שרת בעשייתו. והתוס' הקשו עליו, שהרי כל החילוק שבין לחם הפנים לשאר המנחות הוא, ששאר המנחות מאחר שהם טעונים שמן, וכלי המקדש שמודדים בהם את הלח נתקדשו, לכן נאמר בהם שצריכים להיות נעשים בכלי שרת, מה שאין כן בלחם הפנים שאין בה שמן, ומדות היבש לא נתקדשו, משום כך אפשר לעשותם בכלי חול, ואם כן כשבאנו עתה ללמוד שלחם הפנים יהיה טעון שמן, יהיה הדין גם שטעון כלי בעשיתו כשאר המנחות, ושוב לא שייך לומר חילוק זה. ולכן פירשו התוס' שהכונה היא שבלחם הפנים נאמר דין שצריך שולחן, מה שאין כן מנחת העומר ומנחת כהנים. ועיי"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ.</b> כל המנחות, כל עבודתן, היא חוץ להיכל, על מזבח החיצון, ואילו לחם הפנים סידורו הוא על השולחן, בהיכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עיבור <b style='font-size:20px; color:black;'>צורה.</b> כל המנחות נפסלות, לאחר שהתקדשו בכלי שרת, אם לנו את הלילה, משום שאחרי לינת לילה משתנה צורת המנחה, ואילו לחם הפנים היה עומד על השולחן משבת לשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>הגשה.</b> כל המנחות טעונות הגשה לקרן המזבח, ולחם הפנים אינו טעון הגשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואישים.</b> כל המנחות מוקטר מהן הקומץ, או שכולן מוקטרות, על האש שעל המזבח, ואילו לחם הפנים עצמו אינו מוקטר כלל, ורק הלבונה שבבזיכים מוקטרת ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבא, לחם הפנים הוה ליה לרבויי,</b> דדמי למנחת העומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>ציבורא.</b> מנחת העומר ולחם הפנים הן מנחות הציבור, ושאר המנחות כגון מנחת כהן וגוי ונשים הן מנחת יחיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>חובה.</b> מנחת העומר ולחם הפנים חובה להביאן, ושאר המנחות לעיל הן רשות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>טמיא.</b> שתיהן באות בטומאה, כדין טומאה הותרה בציבור, ולא מנחות היחיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>דאכיל.</b> שיירי מנחת העומר, לאחר שהיא נקמצת, ולחם הפנים, נאכלים, ואילו מנחת כהנים מוקטרת כליל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>פיגולא.</b> שיירי מנחת העומר ולחם הפנים מתפגלין במחשבת פיגול, אבל מנחת כהנים אין בה פיגול, כי רק בדבר שיש לו מתירין, בין לאדם ובין למזבח, נוהג בו דין פיגול, והמתיר של שיירי מנחת העומר הוא הקומץ, והמתיר של לחם הפנים הוא שני הבזיכין. אבל למנחת כהנים אין "מתיר", משום שהיא מוקטרת כולה כליל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו. <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבתא.</b> עבודתם של מנחת העומר ולחם הפנים נעשית אפילו בשבת, ואילו מנחת יחיד אינה נעשית בשבת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> פירש <b>רש"י</b> שהעומר היה קרב בשבת, וכן לחם הפנים היו מסדרין אותו בשבת. והעיר הרש"ש שלכאורה היה יותר נוח לפרש על הקטרת הבזיכין, שהיה נעשה בשבת כשסילקו הלחם הישן, שהרי בזה יש מלאכה, מה שאין כן בסידור הלחם שאין בו מלאכה כלל. <b>והשואל</b> <b>ומשיב</b> (ו נד) כתב ליישב על פי מה שמבואר בדברי <b>רש"י ביצה</b> (כז), שאסור לבער קדשים ביום טוב אפילו שלא על ידי שריפה, שמאחר והתורה החשיבה ביעור וכילוי זה, אם כן פעולה זו נחשבת למלאכה ואסור לעשותה ביו"ט, ואם כן הוא הדין לסידור לחם הפנים על השולחן, שהיה צריך להיות אסור לעשותו בשבת, מאחר שהיא פעולה חשובה שנצטוינו עליה בתורה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיוון שיש ששה עניני דמיון מול ששה עניני דמיון, מדוע אנו מרבים מנחת כהנים לשמן וממעטים לחם הפנים משמן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מסתברא</b> שמנחת יחיד התרבתה לשמן. אך לא ממנחת העומר ילפינן לה, אלא משום שנאמר במנחת סולת, הטעונה שמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>"נפש",</b> ומכאן למדנו לכל מנחת יחיד, שכל מנחה של נפש יחידית טעונה שמן, כמו מנחת סולת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר: "עליה",</b> על מנחת העומר, אתה שם <b style='font-size:20px; color:black;'>לבונה, ולא על מנחת נסכים לבונה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא "עליה" לבונה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא על מנחת כהנים לבונה?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מסתברא</b> כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת כהנים הוה ליה לרבויי, שכן</b> מנחת כהנים דומה למנחת העומר בכמה דברים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרון,</b> הן באות מעשרון אחד, ואילו מנחת נסכים באה משלשה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל, ורק לכבש היא באה עשרון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>בלול בלוג</b> שמן. בכל המנחות בוללים עשרון בלוג שמן, ואילו במנחת נסכים של כבש בוללים עשרון בשלשה לוגין שמן, ובשל פר ואיל לכל עשרון שני לוגין שמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>מוגש.</b> מנחת העומר ומנחת כהנים טעונים הגשה למזבח, ולא מנחת נסכים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>בגלל עצם.</b> מנחת העומר ומנחת כהנים באות בגלל עצמן, ואילו מנחת נסכים באה בגלל הזבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבה, מנחת נסכים הוה ליה לרבויי</b> ללבונה, דדמי למנחת העומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>ציבורא</b>: מנחת העומר היא מנחת ציבור ומנחת נסכים היא באה בצבור, שקרבנות צבור טעונות נסכים, ואילו מנחת כהן באה ביחיד ולא בציבור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>חובה.</b> את מנחת העומר ומנחת נסכים חייבים להביא, שהמביא זבח חייב במנחת נסכים, ואילו מנחת כהן לעולם אינה חובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיטמי.</b> מנחת העומר ומנחת נסכים של קרבנות צבור דוחות את הטומאה, ולא מנחת כהנים דוחה טומאה, שהרי אינה אלא ביחיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבתא.</b> וכן דוחות עבודות מנחות הציבור את השבת ולא מנחת כהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מסתברא</b> לרבות מנחת יחיד של כהן יותר ממנחת נסכים שבאה גם כמנחת ציבור, כשהיא באה עם קרבנות הציבור, משום שנאמר במנחת סולת <b style='font-size:20px; color:black;'>"נפש"</b>, ללמדנו, שכל מנחת יחיד של נפש יחידית כמותה, טעונה שמן ולבונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד דרשינן לעיל מסיפא דקרא במנחת העומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>"מנחה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות מנחת שמיני</b> למילואים <b style='font-size:20px; color:black;'>ללבונה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>להוציא</b> מנחת שמיני משום שהיא מנחה שנאמרה לשעתה בלבד!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>האי מאי?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>! אי אמרת בשלמא</b> דאתי קרא ד"מנחה" <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות, שפיר</b> איצטריך לרבות מנחת שמיני, שעל אף שהיא מנחה שנאמרה לשעתה, בכל זאת נוהגים בה דיני מנחה - לדורות. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אי אמרת</b> דאתי קרא <b style='font-size:20px; color:black;'>להוציא</b> מנחת שמיני, <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי</b> קרא להוציא? והרי מסברא היינו אומרים שמנחת <b style='font-size:20px; color:black;'>שעה מ</b>מנחת <b style='font-size:20px; color:black;'>דורות לא ילפינן.</b> אלא, בהכרח, לרבות מנחת שמיני קא אתי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד דרשינן לעיל מהאי קרא דמנחת העומר, "מנחה <b style='font-size:20px; color:black;'>היא", להוציא שתי הלחם, שלא יטענו לא שמן ולא לבונה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>להוציא מנחת כהנים?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מסתברא</b>, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת כהנים הוה ליה לרבויי</b> ולהוציא שתי הלחם, <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן</b> היא דומה למנחת העומר בדברים האלה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרון.</b> ואילו שתי הלחם היו שני עשרונים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>כלי.</b> ואילו שתי הלחם אינן מתקדשות אלא באפייתן בתנור שבעזרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>מצה.</b> ואילו שתי הלחם באות חמץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ועצם.</b> ואילו שתי הלחם באות בגלל שני הכבשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>הגשה.</b> ואילו שתי הלחם לא בעו הגשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואישים.</b> ואילו שתי הלחם אינם מוקטרים על האש.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0116_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנטB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div>Micropedia bot