https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%97_%D7%90 2026-04-24T05:46:31Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%97_%D7%90&diff=144732&oldid=prev 2020-09-16T08:14:23Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:14, 16 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l53">שורה 53:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 53:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מנחות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96962:rev-144732:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%97_%D7%90&diff=96962&oldid=prev 2015-07-01T08:58:02Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|מנחות מח א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והשאר&lt;/b&gt; שהן השתים האחרות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נאכלות בפדיון&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;28&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;28.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; בסוף הסוגיא הקשה, איך מועיל מה שהוא מניף רק שתים, הרי לדעת רבי מבואר, כיון שאין ברירה ואינו יכול לברור כיון שכבר נתקדש אם כן יש שתים מתוך הארבעה שהם קדושים, ואותם שתים הרי אינם מבוררים, ואם כן, מה תועיל תנופה בשתים הרי יכול להיות שהשנים האחרים נתקדשו ולא שנים אלו. &lt;b&gt;ובתוספות&lt;/b&gt; כתבו, שכונת הגמרא שמניף שנים, אין הבאור שמניף רק שתים, אלא הכונה היא שמניף את כל הארבעה, רק כיון שהתנופה אינה בבת אחת כיון שלא שייך תנופה בארבעה לכך כתוב שמניף שנים, והוסיפו התוספות שאינו מניף שתים שתים, אלא שהוא מניף כל אחד עם כולם, כיון שצריך שהתנופה של השתים תהיה ביחד, ואם מניף את הראשונה עם השניה לחוד, ועם השלישית לחוד, ועם הרביעית לחוד, וכן בשניה ובשלישית, (ואף הרביעית צריך להניף עם כולם אף שכבר הונפה עם כולם כדי שלא תהיה טפילה מהם, שיטמ&quot;ק) ובזה ודאי שקיים תנופה של שתים הקדושות בבת אחת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרוה רבנן&lt;/b&gt; לברייתא זו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמיה דרב חסדא,&lt;/b&gt; וסברו לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא כרבי&lt;/b&gt; הסובר דבשחיטה חלה קדושת הגוף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי רבי&lt;/b&gt; היא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דאמר שחיטה מקדשא,&lt;/b&gt; יש בשנים מלחמים אלו דיני קדושת הגוף, ואין אנו יודעים איזה מהן קידש הזבח ואיזה הן השתים שנותרו, שאין להן אלא קדושת דמים. וכדי לאוכלן הוא מוכרח לפדות השניים האחרים, ולהביא מעות, ולומר: בכל מקום שהן השתים שנתקדשו רק בקדושת דמים יתחללו על הללו, ויצא לחול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, יש לשאול - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דפריק להו, היכא?&lt;/b&gt; היכן פודם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי דפריק להו מאבראי,&lt;/b&gt; שמוציא את כולן, כיון שאינו יודע איזה שנים הם הקדושים בקדושת דמים ולכך מוציא את כולן חוץ לחומת העזרה, הרי אי אפשר לעשות כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דכתיב&lt;/b&gt; בשתי הלחם, &quot;והניף הכהן אותם על לחם הביכורים תנופה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפני ה&#039;&quot;&lt;/b&gt;, ומשמעות הפסוק שהם קדשי פנים, ואם כן, כשיצאו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איפסיל להו&lt;/b&gt; השתים שמקודשות בקדושת הגוף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביוצא?!&lt;/b&gt; ומתוך שאין ניכרות, כולן פסולות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם תאמר שפודם בעודם בפנים, אם כן יהיה קשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי גוואי&lt;/b&gt; אם בפנים פודה להם, נמצא שלאחר הפדיון יש לחם חולין בעזרה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא מעייל מ&lt;/b&gt;כניס &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חולין לעזרה,&lt;/b&gt; וסוברת הגמרא עתה שבכלל זה שאסור ליצור מצב שיהיו חולין בעזרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפיכך, סברו רבנן קמיה רב חסדא לפרש הברייתא כרבי אלעזר ברבי שמעון, שאין נפסל ביוצא כיון שלא נתקדשו ע&quot;י השחיטה, ולכן מועילה התקנה שימשוך איזה שתי חלות שירצה ויניפם עם הכבשים לפני זריקה, והשתים שנותרו אין בהם שום קדושת הגוף אלא קדושת דמים, ויפדה אותן בחוץ &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;29&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;29.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;השיטה מקובצת&lt;/b&gt; ביאר דברי הגמרא שלדעת רבי אליעזר ברבי שמעון יכול לפדותן בחוץ, אף שכשמוציא שתים מהם הרי יכול להיות שזה השנים שנתקדשו בשחיטה, ואם הם השנים שנתקדשו בשחיטה, איך עכשיו יתקדשו האחרים, וביאר השיטה, כיון שהשנים האחרים הם לאחריות, הרי הם נעמדים במקומם, כיון שהשנים שיצאו אינם עומדים עכשיו לזריקה, ולכך הם השנים, שהם לחם הכבשים. והקשה השיטה, הרי כיון שיכול להיות שהשנים שיצאו הם השנים שנתקדשו ועתה הרי הם נפסלו ללחם, ואם כן, הרי כיון שהם נפסלו צריך להיות הדין שאבדו הכבשים שהרי אבד הלחם. ותירץ השיטה, שכיון שיש שתי הלחם אחרים לאחריות אין זה נחשב שאבד הלחם, שהשנים האחרים עומדים במקומם ונחשב כאלו לא נאבדו הראשונים, ולכך כשרים הכבשים. &lt;b&gt;ובחזון איש&lt;/b&gt; ביאר באופן אחר, שלדעת ראבר&quot;ש כיון שאינו אלא קדושת דמים, בזה שייך שכל הארבעה לחמים יהיו הלחם של הכבשים בשחיטה, וכיון שכן כשהוא מוציא שנים אין הבאור שהשנים האחרים הם ספק אלא שהשנים שבפנים גם נזקקו עם הלחם אף שאלו שבחוץ גם נזקקו, שכיון שאינו אלא קדושת דמים שייך שיהיה זיקה בארבעה, וכשמוציא לפני זריקה ממילא השנים שבפנים מתקדשים אתם, ולכך לא קשה שיהיה אבד הלחם, שהרי לא אבד מעולם משום שהלחם שבפנים גם נזקק איתם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להו רב חסדא&lt;/b&gt;: אין הכרח להעמידה כרבי אלעזר ברבי שמעון. אלא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם כרבי&lt;/b&gt; ניתן לפרשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופריק להו גוואי&lt;/b&gt; דהיינו בפנים כדי שלא יפסלו ביוצא. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחולין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממילא קא הוויין&lt;/b&gt; בעזרה, על ידי שנפדו, ולא הכניסם בעודם חולין, ואין בכך איסור &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;30&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;30.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;המקדש דוד&lt;/b&gt; נסתפק בדין המבואר במסכת זבחים (נו א) שלשכות הבנויות בחול ופתוחות בקודש אף שטמא הנכנס שם אינו חייב כיון שאין זה נחשב כחלק מהעזרה, אולם אפשר לאכול שם קדשי קדשים שלגבי אכילה נתרבה שאפשר לאכול שם, ונסתפק המקדש דוד, מה הדין לגבי האיסור שאסור להכניס חולין בעזרה, האם בלשכות אלו יהיה מותר להכניס את החולין כיון שאינם כעזרה לגבי טומאה, או שכיון שאפשר לאכול שם קדשי קדשים הרי זה כמו עזרה וממילא יהיה אסור להכניס לשם חולין שזה בכלל חולין בעזרה. והוכיח המקדש דוד מגמרא זו שיש בזה איסור חולין בעזרה, שאם נאמר שבלשכות אלו אין חולין בעזרה, אם כן הרי הוא יכול להוציא הלחם שפודה לשם, ואין בזה פסול יוצא כיון שזה מקום אכילתו, ויפדה שם, ולא יהיה בזה חולין בעזרה כיון שבמקום זה אין איסור חולין בעזרה, ומזה שהגמרא לא תירצה כן, מוכח מזה שלשכות אלו יש בהם איסור חולין לעזרה ולכך אינו יכול להכניסם לשם ולפדותם שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבינא לרב אשי: והתניא&lt;/b&gt; והרי כתוב בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהוא פודן&lt;/b&gt; לשתים מתוך הארבע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין פודן אלא בחוץ,&lt;/b&gt; ומשמע דפודן בחוץ משום הבאת חולין בעזרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושני ליה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; מה שכתוב פודן בחוץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודאי&lt;/b&gt; כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון היא&lt;/b&gt; הסובר שאין נעשית קדושתן קדושת הגוף אלא בזריקה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי רבי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא איפסלו להו ביוצא!&lt;/b&gt; ולדעת רבי אלעזר ברבי שמעון שאפשר להוציאן ודאי עדיף לפדותן בחוץ. לכן, לדעת רבי אלעזר ברבי שמעון יכול ליחד שתי חלות כדי לזרוק עליהם, ושתים יוציאם בחוץ ויפדה אותם &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;31&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;span style=&#039;background-color:cyan;&#039;&gt;xxx&lt;/span&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;31.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל אינו מוציא כל הד&#039; בחוץ לפדות מתוכן שתים, שכיון דאינו מברר איזו חולין ואיזו קודש, אם חוזר ומכניסם בשעת זריקה הרי שוב מכניס חולין לעזרה. &lt;b&gt;חז&quot;א&lt;/b&gt; מנחות סימן לב סק&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: לימא תיהוי תיובתיה דרבי יוחנן,&lt;/b&gt; במחלוקתו עם חזקיה דלהלן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהא&lt;/b&gt; ברייתא, שכתוב בברייתא ששתי לחמים מתוך הארבע מתקדשים אף שדין ההבאה הוא בשתים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיתמר: תודה ששחטה על שמונים חלות&lt;/b&gt;, ונמצא שיש כאן ארבעים חלות מיותרות, ואין הקדושה מבוררת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזקיה אמר: קדשו ארבעים מתוך שמונים&lt;/b&gt;, ומושך ארבעים מהן לתנופה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוחנן אמר: לא קדשו ארבעים מתוך שמונים,&lt;/b&gt; כיון שאין הקדושה מבוררת, ואינו יוצא ידי תודתו כיון שלא תפסה בהם קדושה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולדעת רבי יוחנן, נאמר אף כאן בארבעת לחמי עצרת שאינם קדושים, ומדברי הברייתא דמושך שתים מהן מוכח ששתים מהם קדושים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולאו מי איתמר עלה,&lt;/b&gt; אודות מחלוקת רבי יוחנן וחזקיה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי זירא: הכל מודים היכא דאמר ליקדשו ארבעים מתוך שמונים דקדשה&lt;/b&gt; ויוצא ידי תודתו אף על פי שלא פירש איזה מהם קידשום, שהרי זה כתולה בבירור שלאחר מכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא נמי&lt;/b&gt; יש לפרש הברייתא בארבעה לחמי תודה וכגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר ליקדשו תרתי מתוך ארבע,&lt;/b&gt; שבאופן שכזה קדשו גם לרבי יוחנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני ר&#039; חנינא טירתא קמיה דרבי יוחנן: שחט ארבעה כבשים על ב&#039; חלות&lt;/b&gt; ונמצא שיש כאן ב&#039; כבשים שחוטים שלא ניתן לגמור הקרבתם לשם שלמי עצרת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מושך שנים מהן&lt;/b&gt; מן הכבשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזורק דמן שלא לשמן&lt;/b&gt; להפקיעם מתורת שלמי עצרת, ועושה זאת קודם שיזרוק דם השנים האחרים לשמו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאם אי אתה אומר כך,&lt;/b&gt; אלא יזרוק תחילה את דם שני הכבשים שמיועדים לשלמי עצרת, לשמן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הפסדת את האחרונים!&lt;/b&gt; כי אף אם לאחר מכן יזרוק דמן שלא לשמן, לא יועיל להן, משום שכבר נדחו מלהזרק לשמן, ואין מועילה בהן זריקה שלא לשמן כמו שמבואר לעיל (מז ב) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;32&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;32.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt; הקשו, הרי בשחיטת הכבשים הוזקקו רק שנים מתוכם רק שאין אנו יודעים איזה מהם, ואם כן איך מועיל עתה לשחוט שנים מהם שלא לשמה, הרי אינו יודע איזה מהם הוזקק עם הכבשים ואיזה לא, ותירצו התוספות שבשחיטה זו שהיא על ארבעה כבשים לא הוזקקו הכבשים כיון שאי אפשר לברר איזה מהם מתקדש. &lt;b&gt;ובשיטה מקובצת&lt;/b&gt; ביאר, בזה על פי הדרך שביאר למעלה, שבהפרשה הוא מפריש שנים ללחם, ועוד שנים לאחריות, ולכך כשבא לשחוט שלא לשמה אף אם באמת הכבשים האלו ששוחטן עתה שלא לשמו הם הכבשים שהוזקקו עם הלחם, אולם כיון שהכבשים השניים באים לאחריות הרי הם נעמדים במקום הכבשים שהוזקקו וזה נחשב כאילו הם הוזקקו עם הראשונים, ולכך אין בזה גם משום אבדו הכבשים, שהרי השניים במקומם ואין זה נקרא שהם אבדו. &lt;b&gt;ובקרן אורה&lt;/b&gt; הקשה, איך השניים כשרים, אף אם נאמר שהם לאחריות אולם כל זמן שלא זרק השניים שלא לשמה אין בהם צורך ומיד כששחטום נפסלו, ואם כן למי שסובר שאין כבשים בלא לחם הרי הכבשים האלו פסולים, ובפשטות נראה שלא שחט את כולם בבת אחת, ואם כן כבר נפסלו ואיך יוכלו אחר כך להקריבם במקום הראשונים, וצריך עיון.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו רבי יוחנן&lt;/b&gt;: הרי מחשבת שלא לשמן בקרבן היא חטא, לפי שאסור לשנות הקדשים, ואם כן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי אומר לו לאדם עמוד וחטא&lt;/b&gt; במעשה זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשביל שתזכה&lt;/b&gt; בדבר אחר!? וכגון כאן, שחוטא במחשבה כדי להתיר אכילת בשר של השנים הנותרים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתנן&lt;/b&gt; דאין אומרים כן, דשנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אברי חטאת שנתערבו באברי עולה,&lt;/b&gt; ודין אברי החטאת להאכל ואברי העולה להקטרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר אומר: יתנו&lt;/b&gt; כל אברי התערובת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעלה&lt;/b&gt; על המערכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורואה אני את בשר חטאת למעלה,&lt;/b&gt; אף שהוא באיסור בל תקטירו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאילו היא עצים,&lt;/b&gt; ואין כאן הקטרת חטאת, כיון שאינו מתכוין להקטירם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים&lt;/b&gt;: אין מועיל להחשיב החטאת כעצים, ולפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תעובר צורתן&lt;/b&gt; בלינה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויצאו לבית השריפה,&lt;/b&gt; שאין תקנה לכל התערובת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כדבריך, שאומרים לו חטא כדי שתזכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי&lt;/b&gt; סוברים חכמים שיפסל וישרף, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עמוד וחטא&lt;/b&gt; בהקטרת החטאת שאינה ראויה להקטרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשביל שתזכה&lt;/b&gt; שלא להפסיד עולה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת אמרינן,&lt;/b&gt; וכמו כן החטא של ההקרבה שלא לשמן בכבשי עצרת מזכה אותו במצות אכילת הכבשים הנותרין, שגם הם שלמי עצרת. מה שאין כן בתערובת חטאת ועולה, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עמוד וחטא בחטאת&lt;/b&gt; להקטיר בשרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשביל שתזכה בעולה&lt;/b&gt; להקטירה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אמרינן,&lt;/b&gt; אלא כל התערובת נשרפת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובחדא מילתא,&lt;/b&gt; כגון מחטאת לחטאת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי אמר&lt;/b&gt; חטא כדי שתזכה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא תניא: כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן&lt;/b&gt; שאינם עולים לחובת קרבן עצרת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או ששחטן בין לפני זמנן בין לאחר זמנן&lt;/b&gt; שעתה ניתן להכשירם רק שלא לשמן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדם יזרק&lt;/b&gt; שלא לשמן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והבשר יאכל!&lt;/b&gt; שקודם השחיטה לא קדשו הכבשים ויכול לשנותם לזבח אחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם היתה&lt;/b&gt; שחל עצרת ביום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבת&lt;/b&gt; ואין זורקין בשבת דם קדשים שאינו קרבן ציבור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יזרוק,&lt;/b&gt; וממילא יפסל הקרבן בשקיעת החמה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם זרק ב&lt;/b&gt;איסור שבות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הורצה להקטיר אימורין לערב,&lt;/b&gt; שאין הקטרה זו מותרת בשבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמאי&lt;/b&gt; לא יזרוק בשבת לכתחילה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימא&lt;/b&gt; לו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עמוד חטא&lt;/b&gt; בזריקה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשביל שתזכה&lt;/b&gt; בהקטרה ואכילה של קרבן זה עצמו שהרי עתה שלא זורק הרי הוא מפסיד הקרבן!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עמוד וחטא בשבת כדי שתזכה בשבת&lt;/b&gt; עצמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרינן,&lt;/b&gt; כגון כבשים שזוכה לאוכלם בו ביום, אולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עמוד וחטא בשבת כדי שתזכה בחול לא אמרינן!&lt;/b&gt; וכאן הקטרת האימורים והאכילה יהיו בחול, דודאי אין בשבת הקטרת קרבן שאינו חובת ציבור, דהקטרה אסורה מדאורייתא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;33&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;33.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt; ביארו שכל הדין של הגמרא שאומרים לאדם חטא בחטאת כדי שתזכה בחטאת, אין זה דין בכל מקום שהרי מבואר בזבחים (צז, ב) שאין עשה של אכילת הפסח דוחה לא תעשה של שבירת עצם, ואנו לא אומרים חטא כדי שתזכה, דדין זה הוא רק במקום שעל ידי זה יתוקן הקרבן, ואף לתקנת הקרבן הוא רק במקום שכבר נשחט, אולם בלא נשחט אין שוחטים אותו כיון שאומרים חטא כדי שתזכה שהרי בזה אין תקנת קרבן. &lt;b&gt;ובקרן אורה&lt;/b&gt; הקשה, כיון שקרבן זה לא נדחה כל זמן שלא זרק השניים לשמה, אם כן, אף לכתחלה הוא יכול לזרוק שלא לשמה, שכל מה שמבואר למעלה בדין של אבד הלחם שאי אפשר לזרוק שלא לשמה זה רק בגלל שאבד ונדחה, ואם כן כאן שלא אבד ולא נדחו הכבשים כל מה שזורק עכשיו שלא לשמה הוא להתיר בשר באכילה, ואיך מבואר בתוספות שזה תקנת קרבן הרי הקרבן ודאי שלא יפסל. ותירץ הקרן אורה באופן אחר, שכל מה שמבואר בסוגייתנו שאומרים חטא בחטאת כדי שתזכה בחטאת, הוא רק במקום שזה איסור דרבנן, ולכך אף בדין שלא לשמה אין זה איסור מדאורייתא, שכיון שהוא בא לתקן הקרבן אין בזה איסור מן התורה, וכן בנתערבו ששאלה הגמרא שנאמר חטא כדי שתזכה, מבואר בתוספות במסכת זבחים שהוא רק איסור חכמים, ובזה אומרים לאדם חטא כדי שתזכה, אולם בשבירת עצם שהוא איסור מן התורה בזה לא אומרים לאדם חטא כדי שתזכה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובתרתי מילי&lt;/b&gt; כמו מחטאת לעולה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אמר&lt;/b&gt; עמוד וחטא בזה בשביל שתזכה בזה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתנן&lt;/b&gt; במשנה במסכת תרומות: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה,&lt;/b&gt; ועתה אם לא יקבלוה בכלי תזוב לתוך הגת התחתונה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובתחתונה&lt;/b&gt; היינו בבור שהיין יורד לתוכה, נמצאים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חולין טמאין&lt;/b&gt; ואף התרומה תטמא מחמתם והכל יהא אסור באכילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מודה רבי אליעזר ורבי יהושע&lt;/b&gt; החולק לקמן (וחושש להפסד חולין) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאם יכול להציל ממנה רביעית&lt;/b&gt; הלוג מן התרומה שבעליונה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטהרה, יציל&lt;/b&gt; ואף אם תוך כדי כך שיטרח למצא כלי טהור לרביעית זו ירד מן התרומה לגת התחתונה ויפסדו החולין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם לאו,&lt;/b&gt; שאין לו כלי טהור להציל אף כשיעור רביעית בטהרה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0094_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBמחB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div>

Micropedia bot