https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%91_%D7%90 2026-04-24T05:15:02Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%91_%D7%90&diff=144700&oldid=prev 2020-09-16T08:10:24Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:10, 16 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מנחות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96930:rev-144700:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%91_%D7%90&diff=96930&oldid=prev 2015-07-01T08:57:04Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|מנחות לב א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועושה ריוח&lt;/b&gt; בגליון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמעלה, וריוח מלמטה, ועושה פרשיותיה פתוחות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרתי לו: רבי, מה טעם&lt;/b&gt; אתה עושה אותם פתוחות, והלא בתורה סתומות הן!? שהריוח שלאחר סיום פרשת &quot;שמע&quot; סתום הוא!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לי&lt;/b&gt; רבי מאיר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ואין&lt;/b&gt; שתי הפרשיות שבמזוזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סמוכות מן התורה.&lt;/b&gt; שפרשת שמע כתובה בפרשת ואתחנן ופרשת והיה אם שמוע כתובה בפרשת עקב. ולכן אני עושה אותם פתוחות, להראות שאינן המשך זו לזו, כדין פרשה פתוחה, שסימן ה&quot;פתוחה&quot; היא שלא נאמרו כהמשך של אחת לשניה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;87&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רב חננאל אמר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר!&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;87.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפי סברא זו נראה שגם בפרשת והיה אם שמוע שבתפילין אם עושה אותה פתוחה כשרה כיון שאינה סמוכה לה בתורה, וכן דעת &lt;b&gt;בעל&lt;/b&gt; &lt;b&gt;העיטור&lt;/b&gt;. אכן מדברי &lt;b&gt;הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; (פ&quot;ב מתפילין ה&quot;ב) משמע שאם עשה את הפרשה הרביעית פתוחה פסולה. והקשה &lt;b&gt;הב&quot;י&lt;/b&gt; (סימן לב) מסוגיתנו שמבואר כיון שאין סמוכות לה בתורה כשרה. ותירץ, כיון שבפרשות התפילין הפתוחות אם סתמן פסולות, ה&quot;ה בסתומה אם פתחה פסולה שלא רצו חכמים לחלק בזה. וע&quot;ע &lt;b&gt;בב&quot;ח&lt;/b&gt; מה שתירץ. ובחידושי &lt;b&gt;הגרי&quot;ז&lt;/b&gt; תירץ, שלמזוזה יש דין כתיבה בפני עצמה, מה שאין כן בתפילין הדין הוא לקחת את ה&quot;פרשה הכתובה בתורה&quot; ולתתה בתוך התפילין, ולכן דינם כדין ספר תורה. וראה הערה 70.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו, אפתוחות&lt;/b&gt; אמר רב שהלכה כרבי שמעון בן אלעזר, וקשה על רב הונא שעשה את פרשיותיה סתומות!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: דברי רב שהלכה כרבי שמעון בן אלעזר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; על פתוחות נאמרו, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אריוח&lt;/b&gt; שלמעלה ולמטה אמר דבריו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה&lt;/b&gt; הוא שעור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריוח&lt;/b&gt; שצריך להשאיר במזוזה למעלה ולמטה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב מנשיא בר יעקב, ואמרי לה אמר רב שמואל בר יעקב: כמלא אטבא דספרי!&lt;/b&gt; כגודל עץ סדוק של הסופרים שתופס את דפי הקונטרסים שלא יתקפלו בעודו כותב, והוא כרוחב חצי צפורן (רא&quot;ש) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;88&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;88.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הסיבה שהצריכו רווח כמלא אטבא דסיפרי משום שכשכותב מחזיק את הקלף על ידי האטבא דספרי וצריך שיוכל להתחיל לכתוב מתחתיו (&lt;b&gt;נמוק&quot;י&lt;/b&gt;).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי לרב יוסף: ואת לא תסברא&lt;/b&gt; וכי אינך סבור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכי אמר רב&lt;/b&gt; שהלכה כרבי שמעון בן אלעזר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אריוח&lt;/b&gt; אמר את דבריו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא רב אית ליה&lt;/b&gt; שפסק ההלכה נקבע לפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנהגא, והאידנא&lt;/b&gt; ועכשיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נהוג עלמא&lt;/b&gt; לכתוב את פרשיות המזוזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סתומות!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומנין לנו שרב פוסק כפי המנהג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבה אמר רב כהנא אמר רב: אם יבא אליהו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויאמר: חולצין&lt;/b&gt; ליבמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במנעל&lt;/b&gt; שעשוי מעור דק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שומעין לו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(אף על פי שיש מקום לגזור שלא לחלוץ במנעל שכזה כדי שלא יבואו לחלוץ במנעל מרופט שאינו חופה את הרגל) אבל אם יאמר אליהו ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין חולצין בסנדל&lt;/b&gt; של עור קשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין שומעין לו!&lt;/b&gt; וטעמו של דבר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכבר נהגו העם&lt;/b&gt; לחלוץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסנדל!&lt;/b&gt; ורב יוסף אמר רב כהנא אמר רב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם יבא אליהו ויאמר: אין חולצין במנעל שומעין לו!&lt;/b&gt; ואם יאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין חולצין בסנדל אין שומעין לו!&lt;/b&gt; משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכבר נהגו העם&lt;/b&gt; לחלוץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסנדל&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמרינן: מאי בינייהו&lt;/b&gt; בין שתי הלישנות? הלא לדברי שניהם אם יאמר לא לחלוץ בסנדל אין שומעין לו, ואלו במנעל כל מה שיגיד שומעים לו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: האם חולצין כעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במנעל לכתחילה איכא בינייהו!&lt;/b&gt; שאותו מאן דאמר אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל שומעין לו, סובר שכהיום לא חולצין לכתחילה במנעל אלא לכתחילה צריך לחלוץ בסנדל, עד שיבא אליהו ויורה שחולצין במנעל. והמאן דאמר השני סובר שההלכה היא שחולצין לכתחילה במנעל, עד שיבא אליהו ויאמר שאין חולצין. ומכל מקום, שמענו מכאן שרב פוסק כפי המנהג, ואם כן גם בענין כתיבת המזוזה ודאי סובר שנפסוק כפי המנהג, וכותבין אותה בפרשיות סתומות. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, לאו, שמע מינה&lt;/b&gt; שמה שאמר הלכה כרבי שמעון בן אלעזר לא על עשייתן פתוחות שהוא כנגד המנהג, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אריוח&lt;/b&gt; בלבד קאמר. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב נחמן בר יצחק אמר: מצוה לעשותן&lt;/b&gt; לפרשיות המזוזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סתומות.&lt;/b&gt; ומכל מקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי עבדינהו פתוחות שפיר דמי!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאי פתוחות, דקאמר רבי שמעון בן אלעזר&lt;/b&gt; שמשמע לכאורה שלכתחילה צריך לעשותן פתוחות, אין כונתו כך, אלא כונתו שאפשר לכתוב את המזוזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף&lt;/b&gt; בפרשיות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פתוחות,&lt;/b&gt; וכל שכן סתומות!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימא מסייע ליה&lt;/b&gt; לרב נחמן בר יצחק שאמר, שמצוה לעשות את המזוזה בפרשיות סתומות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ששנינו בברייתא: תפילין של יד עושין אותן לשל ראש. ושל ראש אין עושין אותן לשל יד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיוצא בו ספר תורה שבלה, ותפילין שבלו, אין עושין מהן מזוזה, לפי שאין מורידין מקדושה חמורה&lt;/b&gt; של ספר תורה, ותפילין שיש בהן ארבע פרשיות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקדושה קלה&lt;/b&gt; של מזוזה שיש בה רק שתי פרשיות. ומשמע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; אם היה הדין ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מורידין&lt;/b&gt; מקדושה חמורה לקדושה קלה, היו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עושין&lt;/b&gt; מספר תורה ותפילין שבלו, מזוזה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;89&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמאי&lt;/b&gt; איך אפשר לעשות מהן מזוזה, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא,&lt;/b&gt; בספר תורה ובתפילין &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;90&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, הפרשיות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סתומות&lt;/b&gt; הן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכא,&lt;/b&gt; במזוזה, הפרשיות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פתוחות&lt;/b&gt; הן, ואם עשאן סתומות. המזוזה פסולה! אלא שמע מינה שבמזוזה ג&quot;כ הפרשיות סתומות הן, הילכך אם היה מותר להוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה היתה אפשרות לעשות מספר תורה ומתפילין מזוזות. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;89.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפי קושית הגמרא שאינו משלים פרשת והיה אם שמוע בסמוך לפרשת שמע, אלא נוטל היריעות כמות שהן וקובען בתורת מזוזה, צ&quot;ב הרי במזוזה ישנם רק שתי פרשיות, ואילו בתורה יש הפסק רב בין שמע לוהיה אם שמוע. &lt;b&gt;הקרן אורה&lt;/b&gt; מבאר (על פי רש&quot;י בשבת דף עט) שאכן נוטל הוא כל היריעה שמשמע ועד והיה אם שמוע וקובעה בפתחו, ואין פסול במזוזה במה שכתובים בה פרשות נוספות. אכן &lt;b&gt;ברמב&quot;ם&lt;/b&gt; (פ&quot;ה ממזוזה ה&quot;ג) מבואר שאם הוסיף במזוזה אפילו אות אחת פסול, ולפי זה אי אפשר לפרש כפירוש הנ&quot;ל. ובספר &lt;b&gt;עולת&lt;/b&gt; &lt;b&gt;שלמה&lt;/b&gt; מפרש שנוטל ספר תורה שנמחקו כל הפרשיות שבאמצע ונותרו בו רק פרשת שמע ופרשת והיה אם שמוע. &lt;b&gt;החת&quot;ס&lt;/b&gt; (בשבת עט) מפרש שכתב כל הפרשות שבין שמע לוהיה אם שמוע בדף אחד, והתחיל והיה אם שמוע בראש הדף השני ועתה חותך את חציו התחתון של הקלף ונותרים בידו פרשת שמע ווהיה אם שמוע זו בצד זו. (אלא &lt;b&gt;שרש&quot;י&lt;/b&gt; להלן ל&quot;ג א&#039; סובר שמזוזה שכתבה בשני דפים פסולה, ולשיטתו אי אפשר לפרש כך). &lt;b&gt;הריטב&quot;א&lt;/b&gt; בשבת שם מפרש שחותך פרשת שמע ופרשת והיה אם שמוע מן הספר תורה ותופרן זו מעל זו, ולפי זה הרי הכל כתוב בדף אחד וכשר גם לדעת רש&quot;י.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;90.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה הערה לעיל שדעת &lt;b&gt;בעל העיטור&lt;/b&gt; שבתפילין כשר גם אם השאיר הפרשה פתוחה, ולפי זה צריך לומר שקושית הגמרא רק מספר תורה, שאילו בתפילין יש לומר שעשאן פתוחות וכשרות כמו שמזוזה כשרה. אך לדעת &lt;b&gt;הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; הקושיא גם מתפילין שדעתו היא שגם התפילין פסולים בעשאן פתוחות. וראה &lt;b&gt;בט&quot;ז&lt;/b&gt; (או&quot;ח סימן ל&quot;ב ס&quot;ק כה) שהביא ראיה מקושית הגמרא לשיטת הרמב&quot;ם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלמא&lt;/b&gt; מה שאמרנו שהיו עושין מתפילין מזוזה כונת הברייתא היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להשלים.&lt;/b&gt; שאם חסרה המזוזה שיטה אחת, אם היה מותר להוריד מקדושה חמורה, היו נוטלין שיטה אחת מספר תורה ותופרה במזוזה ומשלימין אותה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;91&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;91.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. ומבואר שדעתו שמזוזה כשרה אפילו אם כתובה בשני עורות. אולם &lt;b&gt;הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; (פ&quot;ה ה&quot;א ממזוזה) פוסל אם עשאן בשני עורות. ולדעתו צריך לפרש כמו שכתבו תוס&#039; שפרשת שמע כתובה בסוף העמוד והוסיף את פרשת והיה אם שמוע בגליון. אפשרות נוספת כתבו &lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt;, שפרשת והיה אם שמוע היתה כתובה בתחילת עמוד, והוסיף פרשת שמע בגליון שעליה. ודבריהם תמוהין, שהרי כתב הפרשיות שלא כסדרן. ותירץ &lt;b&gt;הט&quot;ז&lt;/b&gt; (יו&quot;ד סימן רצ) שבפרשיות אין דין כסדרן, ורק במילים שבתוך הפרשה ישנו דין שיכתבו כסדרן. &lt;b&gt;והנקודות הכסף&lt;/b&gt; חולק ומבאר שדברי התוס&#039; נאמרו רק להו&quot;א, אבל למסקנת הגמרא באמת פסול גם בכתב הפרשות שלא כסדרן. ובחידושי &lt;b&gt;מרן רי&quot;ז הלוי&lt;/b&gt; (וכן &lt;b&gt;באבנ&quot;ז&lt;/b&gt; או&quot;ח תשובה י&#039;) כתבו שדעת תוס&#039; שדין שלא כסדרן אינו על מעשה הכתיבה, אלא על צורת המזוזה לאחר כתיבתה, וכיון שאחר שיוסיף הפרשה למעלה הכל יהיה כתוב כסדר, לא איכפת לנו שסדר מעשה הכתיבה היה שלא כסדרן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד מקשה הגמרא על הברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; אם היה הדין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמורידין&lt;/b&gt; מקדושה חמורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עושין&lt;/b&gt; מספר תורה ותפילין שבלו, מזוזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: הלכה למשה מסיני שתפילין&lt;/b&gt; כותבין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על הקלף&lt;/b&gt; (עור שנחלק לשנים והחלק החיצון נקרא קלף) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומזוזה על הדוכסוסטוס&lt;/b&gt; (החלק הפנימי של העור שנחלק).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קלף&lt;/b&gt; כותבים עליו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקום בשר&lt;/b&gt; היינו, במקום הקרוב לבשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוכסוסטוס&lt;/b&gt; כותבים עליו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקום שער&lt;/b&gt; היינו במקום הקרוב לשער.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן קשה, היאך אפשר לעשות מתפילין, שנכתבים על הקלף, מזוזה, שנכתבת על הדוכסוסטוס!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: הדין שמצוות תפילין היא לכתוב על הקלף, ומזוזה לכתוב על הדוכסוסטוס, היינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למצוה&lt;/b&gt; לכתחילה, אבל אם שינה אין זה פוסל. ולכן אם היו מורידין מקדושה חמורה, אפשר היה לעשות מתפילין, מזוזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: שינה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסול!&lt;/b&gt; וסברה הגמרא שבין בתפילין בין במזוזה אם שינה את עורן פסול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: מה ששנינו פסול, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתפילין&lt;/b&gt; עוסקת הברייתא, שאם כתבן על הדוכסוסטוס פסול. אבל מזוזה על הקלף כשרה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;92&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;92.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם כתב מזוזה על גויל, דעת &lt;b&gt;הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; (פ&quot;א מהלכות תפילין) שהמזוזה כשרה. &lt;b&gt;והרא&quot;ש&lt;/b&gt; בהלכות מזוזה הביא בשם ר&quot;י לפסול על גויל. עוד נחלקו הראשונים אם לכתחילה יש מצוה לכתוב המזוזה על דוכסוסטוס, דעת &lt;b&gt;הרא&quot;ש&lt;/b&gt; &lt;b&gt;והר&quot;ן&lt;/b&gt; שאפשר לכתחילה לכתוב על קלף, אבל &lt;b&gt;הרמב&quot;ם והרי&quot;ף&lt;/b&gt; פסקו שלכתחילה יכתבנה על דוכסוסטוס. (וראה מש&quot;כ בזה בספר &lt;b&gt;בית הלוי&lt;/b&gt; על התורה עמ&#039; 69).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא, שינה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין בזה ובין בזה פסול!&lt;/b&gt; וסברה הגמרא שמה ששנינו בין בזה ובין בזה פירושו שבין בתפילין ובין במזוזה, פסול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אידי ואידי&lt;/b&gt; מדובר ששינה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתפילין,&lt;/b&gt; אלא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא דכתבינהו אקלף במקום שער&lt;/b&gt; ולא במקום בשר, ונפסלו משום השינוי בקלף עצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0062_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלבB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div>

Micropedia bot