https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%96_%D7%91פרשני:בבלי:מנחות טז ב - היסטוריית גרסאות2026-04-11T22:04:19Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%96_%D7%91&diff=144659&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-16T08:05:19Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:05, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מנחות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96899:rev-144659:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%96_%D7%91&diff=96899&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:56:11Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|מנחות טז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא בין</b> בראשונה <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> בשניה <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני,</b> משמע שפיגל באחת מהזריקות ולא בשתים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר, רבי מאיר אומר פיגול וחייבין עליו כרת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומקשינן: מכדי,</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כרת</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מיחייב</b> בפיגול <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיקרבו כל המתירין,</b> שיגמור את כל העבודות המתירות, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר מר,</b> כתיב "פיגול הוא לא <b style='font-size:20px; color:black;'>ירצה",</b> וכיון שגם בקרבן כשר נאמר "ירצה לקרבן אשה", הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כהרצאת כשר כך הרצאת פסול. מה הרצאת כשר,</b> איננו כשר <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיקרבו כל המתירין, אף הרצאת פסול,</b> אין חל על אכילתו חיוב כרת של פיגול, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיקרבו כל המתירין,</b> כלומר שייעשו כל ההזאות. <b style='font-size:20px; color:black;'>והאי, כיון דחשיב בה בפנים</b> מחשבת פיגול, <b style='font-size:20px; color:black;'>פסליה,</b> ואחר כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי מדי</b> (מזה מהדם) <b style='font-size:20px; color:black;'>בהיכל, מיא בעלמא הוא דקא מדי!</b> קרבן פסול הוא נחשב, ולא נחשבת הזאת דמו בכלל הזאה (ואין זה דומה לפיגל בשחיטה, שאין אנו אומרים שהזאה אשר מזה אחר כך מים בלבד הוא מזה, לפי ששם, העבודה שפיגל בה נעשית כולה בקדושתה. אבל כאן, כל ההזאות עבודה אחת היא)!? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> <b>המשנה למלך</b> פי"ח מהלכות פסולי המוקדשים הלכה ז' מסתפק האם כשלא קרבו כל המתירים כדין, ואז אינו נעשה פיגול, האם נהיה פסול או לא. והאחיעזר (ב, כז) מוכיח מהגמרא 'מכדי כרת לא מיחייב עד שיקרבו כל המתירין', ומשמע שפסול הוא כן, ורק כרת אין בו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה, משכחת לה</b> שקרבו כל המתירין <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבעה פרים וארבעה שעירים.</b> שהביא פר ושעיר, וחישב עליהם בפנים מחשבת פיגול, ונשפך <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> הדם אחר הזאות של בין הבדים, והביא פר ושעיר אחר להזאות הפרוכת, וחישב עליהן, ואחר ההזאות נשפך הדם, ועוד הביא פר ושעיר אחר לקרנות המזבח, וחישב עליהן, ולאחר ההזאות נשפך הדם. וכן הביא פר ושעיר אחר להזאות על טהרו של מזבח, שבזה קרבו כל המתירין (ואין צריך לחזור ולהזות מן הפר השני בין הבדים, אלא במקום שפוסק, משם הוא מתחיל). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> רש"י מפרש שנשפך הדם אחר ההזאות, וקשה, מדוע צריך לזה, הרי העבודה היתה בפסול, ולכן חייב להביא פר אחר. ומבאר <b>השיטה מקובצת</b> שהרי כאן מדובר בכהן שטעה וחושב שכך המצוה - להקטיר למחר, אם כן, הסיבה שהפסיק באמצע בהכרח היתה שונה, ולכן פירש רש"י שנשפך הדם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר: אפילו תימא פר אחד ושעיר אחד, ל</b>ענין <b style='font-size:20px; color:black;'>פיגולי</b>, שייחשב פיגול, <b style='font-size:20px; color:black;'>מרצי</b> אלו ההזאות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחוזרת הגמרא ומקשה על הברייתא שכתוב בה מ"ג הזאות של יום הכפורים, ותמהה: וכי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>מ"ג</b> הזאות מזה הכהן הגדול ביום הכיפורים? <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא, ארבעים ושבע</b> הזאות הוא מזה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא. הא</b> הברייתא שלנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן דאמר מערבין</b> את דם הפר ודם השעיר <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>מתן ד' <b style='font-size:20px; color:black;'>קרנות</b> של מזבח הפנימי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא,</b> הברייתא שכתוב בה מ"ז הזאות, היא <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן דאמר אין מערבין</b> דם הפר ודם השעיר, ואם כן, נוספו עוד ד' הזאות שיש ד' הזאות מדם הפר, וד' הזאות מדם השעיר, כל אחד לחוד, ולא רק ד' משניהם יחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b> בברייתא אחרת <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעים ושמונה</b> הזאות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא, הא</b> שכתוב מ"ח <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן דאמר</b> שפיכת <b style='font-size:20px; color:black;'>שיריים</b> של כל ההזאות ליסוד המזבח <b style='font-size:20px; color:black;'>מעכבין</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> ונוספה שפיכת שיריים ויש מ"ח, <b style='font-size:20px; color:black;'>והא דתניא מ"ז כמאן דאמר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שיריים לא מעכבין.</b> ולכן לא נחשב בכלל ההזאות. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> למאן דאמר שיריים מעכבים כתב רש"י במסכת זבחים דף נ"ב ע"ב שצריך להקריב פר נוסף ןלהתחיל ממתנות המזבח כדי שיהיה לזה שם שיריים. <b>והשפת אמת</b> מצדד שצריך לחזור את כל ההזאות, ואפילו של בין הבדים והפרכת, ובשיטה מקובצת בזבחים דף מ"ב ע"ב כתב שמזה הזאה אחת על המזבח, ובזה מספיק לתת לשאר הדם דין שיריים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו: פיגל בהולכה</b> של הקומץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו?</b> האם זה חצי מתיר, שהרי יש גם הולכה של לבונה, וחולקים רבי מאיר ורבנן גם בזה, או לא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: הולכה כקמיצה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b><b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> כמו שקמיצה היא מתיר שלם ולא חצי מתיר, שהרי אין קמיצה בלבונה, כן הדין בהולכה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> הרמב"ם פוסק בפרק ט"ז מהלכות פסולי המוקדשים הלכה ז' שלא מפגלים בקומץ לחוד או בלבונה לחוד, אלא צריך לחשוב בשתיהם, דהיינו בקמיצת הקומץ וליקוט הלבונה או בשעת הולכת שתיהן, וקשה, שהרי מבואר בגמרא שדעת רבי יוחנן, וכן הלכה שבהולכה קומץ הוא מתיר שלם, וכן בקמיצה. ותירצו ה<b>חק נתן</b> <b>והאבן האזל</b> שלמד הרמב"ם שזו מחלוקת הסוגיות, סוגייתנו והברייתא במסכת סוטה דף י"ד ע"ב שמשמע שם שיש ארבע עבודות גם במנחה, אולם הקשה <b>במשנת רבי אהרן</b> שאין שם משמעות בברייתא שזו עבודה ונחשב מתיר, ואפילו נאמר שיש שם משמעות כזו, מכל מקום במה נדחתה סוגייתנו שדברו בה האמוראים, ומשמע שכך ההלכה. ועיין בחידושי רבינו חיים הלוי פי"ח מהלכות פסולי המוקדשים הי"ב שמבאר דעת הרמב"ם ורש"י בדין נתינת הלבונה בכלי, ומיישב הסוגיא בסוטה שגם לרש"י צריך נתינה בכלי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וריש לקיש אמר: הולכה כהקטרה.</b> כמו שהקטרה יש בשניהם, בקומץ ובלבונה, ואם פיגל באחד מהם זה חצי מתיר, כן הדין בהולכה שזה רק חצי מתיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא לריש לקיש,</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא נמי הולכה דלבונה,</b> ולכן מובן שסובר שחולקים רבי מאיר ורבנן גם בזה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לרבי יוחנן, מאי טעמה?</b> הרי יש הולכה גם בלבונה, ואם כן זוהי חצי מתיר <b style='font-size:20px; color:black;'>!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: קסבר רבי יוחנן, כל עבודה שאינה מתרת</b>, כגון הולכה שאינה מעכבת, שהרי אפשר להושיט זה לזה בלי ללכת או לשחוט בצד המזבח, <b style='font-size:20px; color:black;'>עבודה חשובה היא לפגל בפני עצמה,</b> שלא שייך לומר בה עד שיפגל בכל המתיר, שאין זה מתיר, שהרי אינה מעכבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: הרי שחיטת אחד מן</b> שני <b style='font-size:20px; color:black;'>הכבשים</b> של עצרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>דעבודה שאינה מתרת</b> היא, שרק הזריקה מתרת האימורים והבשר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>פליגי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן, שחט אחד מן הכבשים</b> במחשבה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאכול שתי חלות למחר,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>הקטיר אחד הבזיכים</b> של לחם הפנים <b style='font-size:20px; color:black;'>לאכול שני סדרים</b> של לחם <b style='font-size:20px; color:black;'>למחר</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר אומר: פיגול</b> הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחייבין עליו כרת. וחכמים אומרים: אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי סברת לחם בתנור</b> נעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>קדוש?</b> אין הדבר כן, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>שחיטת כבשים מקדשא ליה, והבא לקדש כבא להתיר דמי</b>, ולכן סוברים רבנן שאם פיגל באחד מהכבשים אין זה פיגול, לפי שצריך שיפגל בכל המקדש, דהיינו, דווקא שני הכבשים, ולא אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב רב שימי בר אשי: אחרים אומרים, הקדים</b> בשחיטת הפסח <b style='font-size:20px; color:black;'>מולים</b> (נימולים) <b style='font-size:20px; color:black;'>לערלים,</b> דהיינו ששחט סימן ראשון של הבהמה לשם מולים וסימן שני לשם ערלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר, הקדים ערלים למולים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פסול,</b> וחכמים חולקים, <b style='font-size:20px; color:black;'>וקיימא לן</b> (בפסחים סג א, ושם מפרש גם החילוק בין הקדים מולים לערלים להקדים ערלים למולים) <b style='font-size:20px; color:black;'>דבחצי מתיר פליגי,</b> שסימן אחד הוא חצי מתיר, והרי כאן שחיטה זו אינה מתרת ואינה מקדשת, שבקרבן פסח אין לחם שתקדש אותו שחיטה, וחולקים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי סברת דם בצואר בהמה</b> נעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>קדוש?</b> לא כך, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>דם סכין</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;14&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מקדשא ליה,</b> ולכן נחשבת שחיטה בא לקדש, <b style='font-size:20px; color:black;'>והבא לקדש כבא להתיר דמי.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;14.&nbsp;</b> תירוץ הגמרא דם סכין מקדשא ליה, קשה. אם כן, אין זו עבודת השחיטה המקדשת אלא הסכין, ומדוע נחשבת השחיטה 'באה לקדש', ומסביר <b>החזון איש</b> שאין הכוונה שהסכין מקדש את הדם, וגם לפעמים הסכין בכלל לא נוגע בדם, וגם מבואר לקמן דף ע"ח ע"א שהסכין מקדש את הלחם, ובודאי שאינו נוגע בהם, אלא כוונת הגמרא שעבודת השחיטה מקדשת את כל חלקי הקרבן, כל אחד למה שעומד להעשות בו, ובזה גם מיישב דעת תוספות במסכת חולין שהסכין לא צריך להיות כלי שרת, וקשה, איך מקדש את הדם, ובזה מובן שעבודת השחיטה היא המקדשת, ולא הסכין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> מברייתא דלעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>במה דברים אמורים</b> שלכולם זה פיגול אף שחישב רק בעבודת הקומץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>בקמיצה ובמתן כלי ובהילוך!</b> ובפשוטו, ההילוך הזה שכתוב, הכוונה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>הילוך דהקטרה</b> מדובר, ולא חולקים רבנן, וראיה לרבי יוחנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא,</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>הילוך ד</b>מוליכו ל<b style='font-size:20px; color:black;'>מתן כלי</b> מדובר, שלא נחשב חצי מתיר שאין מתן כלי בלבונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> איך כתוב "<b style='font-size:20px; color:black;'>במתן כלי ובהילוך",</b> הרי לדבריך "<b style='font-size:20px; color:black;'>בהילוך ובמתן כלי" מיבעי ליה,</b> שהרי מדובר בהילוך שקודם מתן כלי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא לא קשיא, תני הכי</b>: בהילוך, ובמתן כלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תו מקשינן: זה שכתוב בסיפא של הברייתא "<b style='font-size:20px; color:black;'>בא לו להקטרה",</b> ולדבריך <b style='font-size:20px; color:black;'>בא לו להולכה מיבעי ליה</b> לומר, שהרי בהולכה של הקטרה גם כן חולקים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשני: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא לא קשיא, כיון דהולכה צורך הקטרה היא, קרי לה הקטרה,</b> ובאמת הכוונה גם כן להולכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: אלא זה שכתוב "<b style='font-size:20px; color:black;'>נתן"</b> את הקומץ בשתיקה וכו' והיינו נתנו על המזבח להקטרה, לדבריך "<b style='font-size:20px; color:black;'>הוליך" מיבעי ליה</b> לומר, שהרי אמרת שאף בהולכה של הקטרה הם חולקים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקנת הגמרא: אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הקטיר</b> כמות של <b style='font-size:20px; color:black;'>שומשום</b> על מנת <b style='font-size:20px; color:black;'>לאכול</b> כמות של שומשום <b style='font-size:20px; color:black;'>למחר,</b> וחזר והקטיר כמות של שומשום על מנת לאכול כמות של שומשום למחר, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכן עשה עד שכלה קומץ כולו</b> בהקטרות כאלו וכן עשה בהקטרת הלבונה, נחלקו בזה <b style='font-size:20px; color:black;'>רב חסדא ורב המנונא ורב ששת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פיגול, וחד אמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פסול</b> אבל איננו פיגול ואין בו כרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר.</b> ואמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא מאן דאמר פיגול כרבי מאיר</b> הוא סובר שאמר מפגלין בחצי מתיר, וכאן גם כן כל שומשום שפיגל נחשב חצי מתיר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דאמר פסול</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבנן</b> הוא סובר שאמרו בחצי מתיר שהוא פסול ולא פיגול, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דאמר כשר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי</b> הוא סובר שאמר לעיל (יד א) השוחט את הכבש לאכול חצי זית מחלה זו וכן חבירו לאכול חצי זית מחלה זו שכשר, שאין מצטרפים ב' החצאים לפיגול?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ממאי</b> שזה הביאור? <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא, עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם</b> שהוא פיגול, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא דחישב</b> מחשבת פיגול <b style='font-size:20px; color:black;'>בשיעורו,</b> בכמות של שיעור הקטרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא, דלא חישב בשיעורו</b>, שכל מחשבה ומחשבה לא היתה אלא בשיעור שומשום - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> יהיה פיגול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועד כאן לא קאמרי רבנן התם</b> שפסול, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא דלא חישב ביה בכוליה מתיר,</b> אלא רק בקומץ או בלבונה שהוא חצי מתיר. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא, דחישב ביה בכוליה מתיר,</b> שהרי השלים כל הקומץ והלבונה במחשבות פיגול - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי דפגיל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועד כאן לא קאמר רבי התם</b> שכשר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא דלא הדר מלייה</b> לשיעור אכילה של כזית מאותה עבודה של הכבש הראשון, וחלה ראשונה, אלא חישב על חצי זית בחלה השניה בכבש השני. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא, דהדר מלייה מאותה עבודה,</b> שהרי חישב סוף סוף בכל הקומץ והלבונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי דפסול.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, מאן דאמר פיגול,</b> סובר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>דברי הכל</b> הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דאמר פסול,</b> סובר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>דברי הכל הוא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דאמר כשר</b>, סובר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>דברי הכל הוא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והשתא מבארינן: מאן דאמר פיגול דברי הכל, קסבר דרך אכילה בכך</b> לאכול כמה פעמים שיעור שומשום עד שיסיים האכילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ודרך הקטרה בכך</b> להקטיר כמה פעמים שיעור שומשום, ואם כן, הרי הוא פיגול גמור כמקטיר כזית על מנת לאכול כזית למחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דאמר פסול דברי הכל, קסבר דרך אכילה בכך ואין דרך הקטרה בכך, והואי ליה כמנחה שלא הוקטרה.</b> ולכן, פיגול לא נהיה, שלא נחשב מחשבה על הקטרה. וגם לא הותרו שיריים באכילה, שהרי זה כאילו לא הוקטרה המנחה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דאמר כשר דברי הכל, קסבר דרך הקטרה בכך</b>, ולכן הותרו שיריים באכילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין דרך אכילה בכך</b>, ואין זה מחשבה "לאכול", ולכן אין זה פיגול.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0031_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי מנחות (פרשני)]]</div>Micropedia bot