https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%93_%D7%91פרשני:בבלי:מכות ד ב - היסטוריית גרסאות2026-04-23T08:47:18Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%93_%D7%91&diff=144084&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T15:21:39Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:21, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l96">שורה 96:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 96:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מכות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מכות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מכות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96349:rev-144084:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%93_%D7%91&diff=96349&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:33:01Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|מכות ד ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא לרבנן</b>, שאמרו ברישא, אין העדים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> לוקים ומשלמים, יש להם מקור לכך. היות ו"<b style='font-size:20px; color:black;'>כדי רשעתו</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b>, ולמדנו מכאן כי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>משום רשעה אחת אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> היינו ברישא, אבל על מה שאמרו בסיפא שלא לוקים שמונים על עדות אחת, נאמר טעם אחר בסוף הסוגיא, דמשום כדי רשעתו אינו נפטר, כמו שכתבו תוס' (במו"ק ב ב) דכל שם מלקות חד הוא. וכמו שמצינו דהאוכל נמלה לוקה חמש מלקויות. ולפי ביאור <b>הרמב"ן</b> במשנה, שרבי מאיר מחייב משום שאין בלא תענה אזהרה לעונש כאשר זמם, ורבנן נחלקו עליו בזה, כמבואר בסוף הסוגיא, אין צורך לטעם של כדי רשעתו. ולכן כתב <b>הריטב"א</b>, שלפירושו, לרווחא דמילתא נקט טעם זה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן אין העדים נענשים בשני עונשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא רבי מאיר</b>, שאמר לוקה ומשלם - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמיה?</b> והרי אף על גב שחיובי ממון ומלקות נלמדים משני פסוקים, יש לנו לפוטרו מאחד העונשים, משום דכתיב "כדי רשעתו"! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כך פירש <b>המהר"ם שי"ף</b> (בכתובות לב ב), שלפי רש"י במשנה שכבר פירש רבי מאיר טעמו, ואמר שכל עונש נלמד מפסוק אחר, בהכרח קושית הגמרא היא, שאפילו הכי נפטרנו משום כדי רשעתו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר עולא: גמר</b>, למד רבי מאיר לחייב את שני העונשים של מלקות וממון כאחד, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ממוציא שם רע</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> <b>החזון איש</b> (ב"ק ג א) הוכיח מכאן, שדין קים ליה בדרבה מיניה פוטר אף כששני העונשים נאמרו על עבירה אחת, שהרי לכך הוצרך לימוד ממוציא שם רע לעדים זוממין, שנענשין שני עונשים במעשה אחד. (ועיי"ש <b>שמהר"ם</b> ביאר בדעת תוס' ההפך), ועיין לקמן בביאור דברי הרמב"ם, שיש לדחות ראיה זו. שבעדים זוממין המלקות על עדות שקר. והממון על ההפסד, עיי"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם אמר בעלה של נערה בתולה לאביה של אשתו, לאחר שנשאה: "לא מצאתי לבתך בתולים, והיא זינתה תחתי, בהיותה נערה המאורסה לי", ונמצא שהעליל שקר - נאמר בו "ויסרו אותו", שהוא עונש מלקות, וגם "וענשו אותו מאה כסף", ליתן לאביה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שענשו הכתוב בשניהם יחד, במלקות ובממון, וממנו למדים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה,</b> כמו שה<b style='font-size:20px; color:black;'>מוציא שם רע, לוקה ומשלם</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף כל</b> המחוייב שני עונשים של ממון ומלקות, הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>לוקה ומשלם!</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> תמה <b>הגבורת ארי</b>, הלא במוציא שם רע משלם מאה כסף לאב, ומלקות הוא לוקה על הלשון הרע שאמר על הנערה. והיינו ממון לזה ומלקות לזה, ובכהאי גוונא אפילו בחייבי מיתות אין קים ליה בדרבה מיניה, ואיך נלמד מדין זה לכל חייבי מלקות שהתחייבו ממון ומלקות לאחד. ובקושייתו מבואר שהבין כהגר"ח (פ"ב מנערה הי"ג) שלא חל חיוב ממון כלל לבת, אלא החוב הוא רק לאב, והבת היא רק סיבה הגורמת לחוב. אך <b>הגר"ש רוזובסקי</b> נקט, שעל אף שהחיוב של מאה כסף הוא לאב, בכל זאת לענין קים ליה בדרבה מיניה, החיוב תלוי במחייב ובסיבת החיוב, ולא במי שזוכה בתשלומין, ולכן נפטר. ועיין בדבריו, שדן אם גם במלקות וממון שייכת הסברא דבמלקות לזה וממון לזה, לא נפטר. כי שמא רק ב"לא יהא אסון", שהוא גדר פטור, אמרינן ששני חיובים לשני אנשים אינם נפטרים בקים ליה בדרבה מיניה, אך בפטור של "כדי רשעתו", לעולם אין עונשין אדם אחד בשני עונשין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא נאמר הפטור של "כדי רשעתו" על שני עונשים אלו של ממון ומלקות, אלא על מיתה ומלקות בלבד, שאין לוקה ומת כאחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושמא תאמר, אי אפשר ללמוד ממוציא שם רע לשאר המקומות, כי -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה למוציא שם רע</b>, שיש בו חידוש, <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>קנס</b>, שקנסה אותו התורה לשלם ממון לאבי הנערה, למרות שלא הפסיד לו ממון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שהתחדש כאן תשלום זה, לכן אפילו במקום שמתחייב עמו גם מלקות, ילקה וישלם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> אך אי אפשר ללמוד מדין מחודש זה לשאר דיני ממונות, שגם בהם ילקה וישלם. ושוב אין לנו מקור לטעמו של רבי מאיר שאינו פוטר מ"כדי רשעתו" בממון ומלקות. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> אף שהלימוד הוא לצורך המלקות, שלא נאמר שמשלם ואינו לוקה, מכל מקום אפשר לפרוך, מה למוציא שם רע שהוא קנס, או שיש חידוש בעונש עבירה זו, ולכן אי אפשר ללמוד מעונשיה, וכמבואר בפנים. או שאף טעם החיוב למלקות גם הוא קנס. <b>ובשם הגרי"ז</b> התבאר, שמלקות של מוציא שם רע אינם כדין מלקות של עונש, אלא בגדר קנס הם, כדכתיב "ויסרו אותו", ולכן לומדים מהם שהוא הדין בעדים זוממין. ועיין בספר <b>"ברכת אברהם"</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יש לומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר לה</b> רבי מאיר <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי עקיבא, דאמר: עדים זוממין</b> המשלמים ממון מדין "כאשר זמם" - <b style='font-size:20px; color:black;'>קנסא הוא</b>, ולא תשלום על נזק ממוני, לפי שעדיין לא הפסידוהו בעדותם ממון בפועל, אלא רק זממו להפסידו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שהתשלום של עדים זוממים קנס הוא, אפשר ללמוד אותו מהקנס של מוציא שם רע, שמשלם ולוקה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b> שהרי אין במוציא שם רע חידוש יותר מעדים זוממים, לפי ששניהם משלמים קנס ולא ממון. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> <b>הרמב"ם</b> (פי"ח מעדות ה"ח) פסק כרבי עקיבא, שעדים זוממין קנס הוא. ותמהו האחרונים שהרי פסק שם (בה"א) שאין עדים זוממין לוקין ומשלמין. ולכאורה למבואר כאן בסוגיא, דרבי מאיר שסובר דעדים זוממין קנסא, ילפינן ממוציא שם רע דלוקין ומשלמין, ורבנן חולקים עמו בזה ובזה, ואיך פסק הרמב"ם בקנס הוא כרבי מאיר, ואין לוקין ומשלמין כרבנן. ועיין <b>תשובות הרשב"א</b> (ח"ב סי' רפ"ח) דיישב קושיא זו <b>כדברי הריצב"א</b> (בתוס' בכתובות) דאף לרבנן אפשר לומר דעדים זוממין קנס, אך אין לדמותם למוציא שם רע, כיון דכתיב בהם "כדי רשעתו", שאין לוקין ומשלמין. ובאור שמח (פ"א ממעילה הל"ג) כתב דאין ללמוד ממוציא שם רע שהממון והתשלומין בו על דבר אחד. ואילו עדים זוממין לוקין על עדות שקר, ומשלמין על הפסדו, ובזה נאמר "כדי רשעתו", שאין נענשין בשני עונשין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דמתני להא דעולא</b>, יש השונים את המימרא של עולא, שלומדים ממוציא שם רע לענין אחר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אהא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: נאמר בדין אכילת קרבן פסח (שמות יב) "<b style='font-size:20px; color:black;'>לא תותירו ממנו עד בקר</b>, והנותר ממנו באש תשרופו" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בא הכתוב ליתן עשה</b> של שריפת הנותר <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר לא תעשה</b>, שאסור להותיר מבשר הזבח -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לומר, שאין לוקין עליו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שהלאו האוסר להותיר מבשר הקרבן, ניתק לעשה, שמצוה מן התורה לשרוף בבוקר את הבשר שנותר, ויתקן בכך את עבירת הלאו, ויכפר לו על כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יהודה</b>, הסובר שלאו הניתק לעשה, אין לוקים עליו מלקות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יעקב אומר: לא מן השם הוא זה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אין פטורו ממלקות של המותיר מבשר הזבח נלמד מן המקרא הזה. כי לא משום שניתק הכתוב את הלאו של מותיר לעשה של שריפה, אין לוקים עליו. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> הפטור של המותיר ממלקות הוא מטעם אחר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום דהוי ליה</b> האיסור להותיר מבשר הזבח, <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו שאין בו מעשה</b>, שהרי העבירה נעשית באי אכילת בשר הקרבן, ואין הוא מותיר את הבשר בידים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל לאו שאין בו מעשה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לוקין עליו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא בדברי הברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> דברי רבי יעקב הללו אתה למד, <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי יהודה</b> שפטר את המותיר ממלקות רק בגלל הטעם שהלאו ניתק לעשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן לא פטר אותו מטעמו של רבי יעקב, שהנותר הוא לאו שאין בו מעשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כך תמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא ליה</b> לרבי יהודה שלוקין על לאו שאין בו מעשה? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;14&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר עולא: גמר</b>, למד זאת רבי יהודה <b style='font-size:20px; color:black;'>ממוציא שם רע</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;14.&nbsp;</b> הקשה <b>הגבורת ארי</b>, הרי יש לומר שלמד זאת מקרא זה גופא, שהרי מזה הוצרכה התורה לנתק לאו של נותר לעשה, משמע שבלאו הכי היו לוקין עליו אף שאין בו מעשה. ותירץ <b>הבית הלוי</b> (ח"א ל"ה ט), שמלשונו של רבי יהודה, שבא הכתוב לומר שאין לוקין עליו, משמע כי אלולי פסוק זה, היה לוקה על נותר. הרי שממקום אחר ידוע לנו שלוקין אף שאין מעשה. (ועיין <b>במהרי"ק</b> שורש קל"ד).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה מוציא שם רע</b>, שהוא עובר על לאו שאין בו מעשה, שאינו עושה מעשה בידים, אלא עובר על הוצאת שם רע בדיבור בלבד, שאין הדיבור נחשב למעשה, ובכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>לוקין עליו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף כל לאו שאין בו מעשה, לוקין עליו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן לעולא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה למוציא שם רע, שכן</b> יש בו חומרא, שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לוקה ומשלם</b>, מה שאין כן בשאר הלאוין, שאינו לוקה ומשלם. ורק כאן חידשה זאת התורה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;15&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;15.&nbsp;</b> פירכא זו צריכה ביאור, וכפי שתמה <b>הגרעק"א</b> בגליון. כי למה לא נלמד ממוציא שם רע לשאר הלאוין שלוקה ומשלם? ואם משום החידוש בו שהוא קנס, הוי לגמרא לפרוך בקיצור: מה למוציא שם רע שהוא קנס! ואם אכן הקושיא שנלמד שלוקין ומשלמין אין הלשון מדויק. ועיי"ש מה שתלה בתירוצי התוס' (בכתובות לב א).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שמוציא שם רע חמור הוא יותר, אין ללמוד ממנו לשאר הלאוין הקלים ממנו, גם לענין מלקות שלוקים על לאו שאין בו מעשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן מביאה הגמרא מקור אחר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר ריש לקיש</b>: רבי יהודה שאמר לוקין על לאו שאין בו מעשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>גמר</b>, למד זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>מעדים זוממין</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה עדים זוממין</b>, שחיובם הוא על עבירת <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו שאין בו מעשה</b>, שהרי על עדותם על בן גרושה ובן חלוצה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;16&nbsp;</b> הם חייבים רק משום הלאו של "לא תענה ברעך עד שקר" על דבורם, שאינו נחשב מעשה בידים, ובכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>לוקין עליו</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;16.&nbsp;</b> כך <b>פירש"י</b>, <b>ותוס'</b> בב"ק עד ב. וביאור דבריהם, שרק בעדות זו לוקים על הלאו ולא על הזממה, ולכן דומה עונש מלקות זה לשאר הלאוין. <b>ובתוס' שאנץ</b> (בב"ק שם) פירש, שלומדים ממלקות דכאשר זמם. וביאר <b>הגר"ש רוזובסקי</b> (בשיעור כללי א'), שסבירא ליה שהכלל האומר שלוקין אף בלי מעשה, אינו רק בלאו, אלא בכל עבירה שלוקין עליה. ולפי זה אפשר לומר שאף רש"י לא נחלק אלא בכך שאין למדים ממלקות שלוקה משום "כאשר זמם". אך מחיוב מלקות בעדות בן גרושה, אפילו הוא בא במקום עונש הזממה, אפשר ללמוד לכל הלאוין, ועי"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף כל לאו שאין בו מעשה, לוקין עליו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמא תאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לעדים זוממין, שכן אין צריכין התראה</b> (ומבואר הטעם במסכת כתובות לג א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן אי אפשר ללמוד מהם לשאר הלאווים שילקו על לאו שאין בו מעשה, כיון שעדים זוממים אינם כשאר הנענשין בתורה, שאינם נענשים בלי התראה קודם עבירתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תשובתך: <b style='font-size:20px; color:black;'>מוציא שם רע יוכיח</b>, שלוקה על לאו שאין בו מעשה, אף שצריך התראה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן נלמד משניהם יחד, בלימוד של "<b style='font-size:20px; color:black;'>וחזר הדין</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא ראי זה</b>, איו חומרתו של מוציא שם רע, שהוא לוקה ומשלם, <b style='font-size:20px; color:black;'>כראי זה</b>, כעדים זוממין. שהמוציא שם רע צריך התראה, ועם כל זה הוא לוקה, אף על פי שאין בו מעשה</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ראי זה</b>, עדים זוממין, אין חומרתם <b style='font-size:20px; color:black;'>כראי זה</b>, כמוציא שם רע. שהרי עדים זוממים אינם לוקים ומשלמים, ועם כל זה הם לוקים בלי מעשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכרח, לא החומרות הללו הן הגורמות שילקו, אלא עלינו למצוא דבר משותף שיש בשניהם, שהוא הגורם שילקו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הצד השוה שבהן</b>, ששניהם הם <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו שאין בו מעשה, ולוקין עליו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף כל לאו שאין בו מעשה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לוקין עליו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמא תאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה להצד השוה שבהן שכן</b> תשלומיהן הם <b style='font-size:20px; color:black;'>קנס</b>, ובכך הם חמורים מכולם, ולכן, אף מחיוב המלקות שבהם אי אפשר ללמוד ללאוין אחרים הקלים מהם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תשובתך: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא לא קשיא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא סבר לה כרבי עקיבא</b> בעדים זוממין, האומר שתשלומיהם הם קנס, אלא סבר שתשלומיהם הם בגדר תשלומי ממון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אפשר ללמוד מהצד השוה, מעדים זוממין ומוציא שם רע, לחייב מלקות בכל לאו שאין בו מעשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, אם יש מקום להקשות, כך יש לך לשאול:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה להצד השוה שבהן, שכן יש בהן צד חמור</b>, שבכל אחד מהם יש חומר מיוחד שאין בשאר חייבי מלקות. שהרי לא מצינו שנענשין בלי התראה כמו שמצינו בעדים זוממים, ולא מצינו שלוקין במקום שמשלמים, כמו שמצינו במוציא שם רע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, האיך נלמד מהם לחייב מלקות בשאר הלאוים שאין בהם מעשה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ואכן, מכח הפירכא הזאת, סוברים רבי יעקב ושאר חכמים שאין לוקים על לאו שאין בו מעשה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>התשובה על שאלה זו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה</b>, שלומד משניהם יחד, לחייב מלקות בכל הלאוין שאין בהם מעשה, לא חש לפירכא זו, כיון שרבי יהודה מ"<b style='font-size:20px; color:black;'>צד חמור</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא פריך!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שסובר רבי יהודה, כיון שאין חומרתם שוה, מוכח שאין חומרתם גורמת שילקו על אף שאין בהם מעשה. שהרי בכל אחד אין חומר כמו בחבירו, ובכל אופן לוקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה חוזרת הגמרא לבאר את הסיפא של משנתנו, את שיטת חכמים, החולקים על רבי מאיר, שמחייב עדים זוממים שתי מלקויות, משום "לא תענה" ומשום "כאשר זמם":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b>, שאמרו בסיפא, שעדים אשר זממו להלקות, לוקין רק ארבעים משום "כאשר זמם", ואין לוקין על "לא תענה" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> קרא ד"<b style='font-size:20px; color:black;'>לא תענה ברעך עד שקר</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי דרשי ביה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדוע הם אינם מחייבים מלקות גם מצד הלאו של עדות שקר? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;17&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;17.&nbsp;</b> <b>הגרעק"א</b> תמה על לשון הגמרא "מאי דרשי ביה", שמשמע ממנו, שלפי רבנן פשוט הדבר שאין לוקים על "לא תענה", והרי מצינו במפורש במשנה הראשונה שגם לרבנן לוקים על הלאו של לא תענה בעדות על בן גרושה. וכל הקושיה צריכה להיות שילקו שמונים! <b>אמנם</b>, כבר התבאר לעיל, כי ניתן לומר שהמלקות בעדות בן גרושה אינן על הלאו של "לא תענה", אלא הן באות במקום עונש הזמה, ואין צריך לזה כלל לאזהרה של לא תענה. וכך פירשנו בפנים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: לדעתם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> קרא <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה</b>, יש צורך בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>לאזהרה ל</b>כל <b style='font-size:20px; color:black;'>עדים זוממין</b>. כי מבלעדי אזהרה זו לא היו חייבים אפילו מצד "כאשר זמם", כי אין עונש בלי אזהרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואזהרתם היא מהלאו "לא תענה", שהוא עצמו לא ניתן כדי ללקות עליו, אלא להזהיר את הזוממין על עונשם, "כאשר זמם", ולכן לא ניתן לחייבם בעונש מלקות נוסף, מלבד העונש "כאשר זמם".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>אידך</b>, רבי מאיר, הסובר שלוקים עדים זוממים גם בנפרד על לאו של לא תענה, אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אזהרה לעדים זוממין</b>, שחייבים מצד "כאשר זמם" - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא ליה?</b> והרי הלאו של "לא תענה" נצרך לאזהרה למלקות, שלוקים עליו, ומנין לו אזהרה לעונש "כאשר זמם"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי ירמיה: נפקא ליה</b> לרבי מאיר אזהרה ל"כאשר זמם", <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>המשך דברי הכתוב "ועשיתם לו כאשר זמם" - שנאמר "<b style='font-size:20px; color:black;'>והנשארים ישמעו ויראו, ולא יוסיפו לעשות עוד</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: אם כן, ל<b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b>, למה הם לומדים אזהרה לעונש "כאשר זמם" מ"לא תענה ברעך עד שקר"? והרי בפרשת עדים זוממין עצמה נאמרה האזהרה ש"לא יוסיפו לעשות" כן!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> קרא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה</b>, לרבנן -</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0006_L2"></nowiki><nowiki name="דףBהB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי מכות (פרשני)]]</div>Micropedia bot