https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%A7%D7%98%D7%9F_%D7%92_%D7%91פרשני:בבלי:מועד קטן ג ב - היסטוריית גרסאות2026-04-28T13:40:34Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%A7%D7%98%D7%9F_%D7%92_%D7%91&diff=141676&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:17:35Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:17, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מועד קטן (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מועד קטן (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מועד קטן (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93969:rev-141676:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%A7%D7%98%D7%9F_%D7%92_%D7%91&diff=93969&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:52:19Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|מועד קטן ג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא רב דימי</b> מארץ ישראל לבבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמעתי בארץ ישראל את דברי השואל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול ילקה</b> העובד את האדמה בשנה השביעית אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>על ה</b>"<b style='font-size:20px; color:black;'>תוספת</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונסיב לה,</b> והוא חזר והביא <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמודא</b>, לימוד מן הכתוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>לפטורא</b>, שאין חייבים מלקות על ה"תוספת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוסיף רב דימי: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ידענא</b>, איני יודע <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>תלמודא</b>" מהו הלימוד לפטור, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי "תוספת</b>", ובאיזה תוספת הוא דן בכלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא שני ביאורים שונים, מה היתה השאלה במלקות על "תוספת", ומהו הלימוד מן הכתוב לפטור:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר אמר</b>: האי "תוספת" היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>חרישה</b> בשביעית. וקרי לה "תוספת" כיון שאינה מפורשת להדיא בתורה, אלא ילפינן לה מכלל ופרט וכלל <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;35&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;35.&nbsp;</b> הקשו <b>התוס'</b>, אם כן נפשוט מכאן שרבי אלעזר הוא הסובר לעיל שאינו לוקה על חרישה, ולכן פירש גם כן באופן זה את דברי רב דימי. ותירצו, מאחר ורבי אלעזר היה פשוט בעיניו שתוספת שביעית אסורה ולוקין עליה, אם כן בעל כרחו הוצרך לפרש דברי רב דימי לענין חרישה, ואמנם הוא עצמו יתכן שמחייב מלקות בחרישה, מכל מקום פירש כן דברי רב דימי אף על פי שאינו מודה לדבריו (אבל מדברי רבי יוחנן אין לפשוט שהוא סובר שלוקין על חרישה, ולכן לא פירש דברי רב דימי לענין מלקות של חרישה, שהרי אפילו אם הוא סבור שאין לוקין, מכל מקום היה נראה לו יותר לפרש דברי רב דימי לענין תוספת, שכן היא המשמעות הפשוטה של "תוספת" שנקט רב דימי, ועיין חידושי <b>הגרע"ק איגר</b>). ובתירוצם השני כתבו, שזוהי באמת כונת הגמרא, לפשוט מכאן שרבי אלעזר הוא הפוטר בחרישה ממלקות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קאמר</b>, כך אמר השואל בארץ ישראל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול ילקה על החרישה</b> בשביעית, היות <b style='font-size:20px; color:black;'>דאתיא</b> חרישה <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>לימוד של "<b style='font-size:20px; color:black;'>כלל ופרט וכלל</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונסיב</b>, וחזר והביא <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה תלמודא</b>, את הלימוד דלעיל (בעמוד הקודם), <b style='font-size:20px; color:black;'>לפטורא</b>. שרק על בצירה וזמירה חייב, וחרישה לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך הוא הלימוד דלעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>דאם כן</b>, שלוקה על כל התולדות - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל הני פרטי</b> של זריעה וזמירה, וקצירה ובצירה אסור, <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי</b> לכתוב ולפרוט?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, מכאן אתה למד שבא הכתוב למעט שאר תולדות, לפטרן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר</b>: האי "תוספת" - הם <b style='font-size:20px; color:black;'>ימים שהוסיפו חכמים</b> לאיסור <b style='font-size:20px; color:black;'>לפני ראש השנה</b> של שביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קאמר</b> השואל בארץ ישראל: <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול ילקה על</b> עבודה ב"<b style='font-size:20px; color:black;'>תוספת</b> שביעית" בימים שלפני <b style='font-size:20px; color:black;'>ראש השנה</b>, היות <b style='font-size:20px; color:black;'>דאתיא</b> שהיא נלמדת <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>"<b style='font-size:20px; color:black;'>בחריש ובקציר תשבות"</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;36&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;36.&nbsp;</b> הקשו <b>התוס'</b>, איך יתכן לחייב מלקות על עבודה בקרקע בזמן תוספת שביעית, והלא כל איסורה לא נלמד אלא מ"בחריש ובקציר תשבות", שהוא עשה בלבד, ואין בזה לאו כלל. ותירצו, שגדרה של "תוספת שביעית" הוא, שכאילו השביעית מתחלת מאז, וכיון שבשביעית עצמה נאמרו לאוין על עבודות הקרקע, הוא הדין לתוספת שלפניה, שיש לה את כל דיני השביעית. ועיין בריטב"א. ולקמן בהערה 41 נבאר, איך הדין לענין מלקות לפי מסקנת הסוגיא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונסיב לה תלמודא לפטורא, כדבעינן למימר לקמן</b>. שביטלו את התוספת, היות ולומדים בגזירה שוה משבת, שאין צריך להוסיף לפניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>ימים שלפני ראש השנה</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדתנן</b> בתחילת מסכת שביעית: <b style='font-size:20px; color:black;'>עד מתי חורשין בשדה אילן</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ערב שביעית</b>?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים: כל זמן ש</b>החרישה <b style='font-size:20px; color:black;'>יפה לפרי</b> של שישית. שהחרישה מועילה לפירות שגדלו בששית, וזמן זה הוא קרוב לחג השבועות. אבל אחר כך אסור לחרוש משום שהוא מכין את הקרקע לקראת הגידול בשנה השביעית, והוי כמתקן פירות שביעית <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;37&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;37.&nbsp;</b> <b>הר"ש</b> (שביעית ב ב) מבאר, שאף על פי שהחרישה נאסרה בתוספת שביעית, כלשון הכתוב "בחריש ובקציר תשבות", מכל מקום אין איסור בחרישה אלא כשעושה כן לצורך פירות שביעית, אבל אם חורש לצורך פירות שישית, לא יתכן כלל לאסור אפילו בשלושים יום שלפני ראש השנה (שאז הוא זמן התוספת מן התורה, כמבואר לקמן). ומבואר מדבריו, שאין דין תוספת שביעית כתוספת שבת ויום טוב, שבהם דין התוספת הוא לאסור כל מלאכה, אפילו אינה לצורך שבת כלל. ועיין <b>אגרות משה</b> (יו"ד ג קל) שהאריך בענין זה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים</b>: חורשין <b style='font-size:20px; color:black;'>עד העצרת</b>, עד חג השבועות, והם מקילים מעט מבית שמאי <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;38&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;38.&nbsp;</b> <b>התוס'</b> מבארים, שזמן זה הוא מאוחר יותר מזמן של בית שמאי, ולכן לא נמנית מחלוקת זו מקולי בית שמאי וחומרי בית הלל. אבל ב<b>הגהות הגר"א</b> הביא מירושלמי שביעית להיפך, שזמן בעצרת הוא מוקדם לזמן בית שמאי, ומכל מקום, מאחר שיש שנים שבהן הליחה כלה כבר קודם עצרת, וכבר אין תועלת לפירות שישית מחרישה זו, ואז בית הלל מקילים יותר, לכן לא נמנה עם קולי בית שמאי וחומרי בית הלל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו</b>, שלא החמירו בית שמאי על בית הלל אלא בתקופה קצרה שלפני חג השבועות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועד מתי חורשין שדה הלבן</b>, שדה תבואה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ערב שביעית</b>?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משתכלה הליחה</b>. עד שתכלה לחלוחית הקרקע מהגשמים של השנה הששית. כי רק בזמן הגשמים מועילה החרישה לזריעה של אותה שנה (הששית).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>היינו, <b style='font-size:20px; color:black;'>כל זמן שבני אדם חורשין</b> כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>ליטע מקשאות ומדלעות</b>, שצריכים לקישואים ודלועים רטיבות יתירה כדי שיבשילו לפני שביעית. ואף שהוא אינו עתיד לזרעם, הרואה אומר שהוא חורש כדי ליטע קישואין, ואינו נראה כמתקן שדהו לשביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אחר כך אסור, משום שהוא נראה כחורש לצורך שביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון</b> חולק, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אומר: אם כן</b>, שתלוי הדבר בזמן שחורשין בני אדם ליטע במקשאות - <b style='font-size:20px; color:black;'>נתנה תורה שיעור</b> לזמן שמותר לחרוש <b style='font-size:20px; color:black;'>לכל אחד ואחד בידו</b>. כי לא הכל חורשים למקשאות באותה שעה, ונמצא שלאחד מותר לחרוש בשעה שלחבירו אסור כבר לחרוש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין התורה נותנת דבריה לשיעור לכל אחד ואחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, זמן קבוע יש אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בשדה הלבן</b>, והוא <b style='font-size:20px; color:black;'>עד הפסח</b>. וכיון שרוצה לזורעה אחר החרישה, וצריך לחלוחית רבה, לא יחרוש אחר הפסח, שלרוב חסר אז בלחלוחית, ויחשבו הרואים שאין חרישתו לזריעה כעת אלא לצורך השביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובשדה האילן</b> הנטוע מכבר, חורש <b style='font-size:20px; color:black;'>עד העצרת</b>. שאין שדה האילן צריכה קרקע לחה, ומטרת החרישה היא לקלוט מים בעומק, וצורך שנה ששית היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצינו למדים כי ה"ימים שלפני ראש השנה" הם: החל מפסח בשדה תבואה, והחל מעצרת בשדה אילן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו</b>, של פסח בשדה תבואה ושל עצרת בשדה האילן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובטלום</b>, והתירו לחרוש עד ראש השנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והמחלוקת בשדה הלבן היא כמחלוקת בית שמאי ובית הלל בשדה אילן. תנא קמא אמר משתכלה הליחה הוא כבית שמאי, שתלוי בזמן היפה לפרי, ורבי שמעון כבית הלל, שקבע זמן קצוב לעונה זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי זירא לרבי אבהו, ואמרי לה ריש לקיש לרבי יוחנן: רבן גמליאל ובית דינו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי מצו מבטלי תקנתא</b> (שלא לחרוש מפסח ומעצרת) <b style='font-size:20px; color:black;'>דבית שמאי ובית הלל!</b>?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תנן: אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו, אלא אם כן</b> היה <b style='font-size:20px; color:black;'>גדול ממנו בחכמה ובמנין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אשתומם</b>, שתק רבי אבהו, וחשב <b style='font-size:20px; color:black;'>כחדא שעה</b> מה יענה על שאלת רבי זירא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אימור, כך התנו</b> שמאי והלל <b style='font-size:20px; color:black;'>ביניהם</b> בשעת התקנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל הרוצה לבטל</b> את התקנה של תוספת לפני שביעית - <b style='font-size:20px; color:black;'>יבא ויבטל!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;39&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;39.&nbsp;</b> מבארים <b>התוס'</b>, שכאשר תיקנו תוספת זו, חששו חכמים שמא לאחר זמן יבואו דורות שיתקלקלו קרקעותיהם אם לא יחרשו מפסח ומעצרת, ולכן התנו שיהיו יכולים לבטל תקנה זו של תוספת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: וכי תוספת שביעית, תקנה <b style='font-size:20px; color:black;'>דידהו היא</b>, והם התנו שיכולין לבטלה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הלא אסור מלאכה בקרקע בתוספת שביעית, <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה למשה מסיני היא</b>, ואי אפשר להתנות שיוכלו לבטלה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן</b>: על שלש הלכות נשאלו בבית המדרש מנין המקור שלהם מן התורה. והשיבו שהלכה למשה מסיני הן. ואלו הן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>עשר נטיעות</b>", יש היתר מיוחד לחרוש שדה אילן, שיש בו עשר נטיעות של אילנות צעירים, עד ראש השנה (אך סתם שדה אילן אסור לחרוש בו עד ראש השנה, מחמת הדין של תוספת שביעית).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ההיתר המיוחד הזה נובע מהצורך שלהם לטיפול שוטף, ומבלעדי זאת הם יתייבשו וימותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך לא כל שדה של אילנות צעירים מותר בחרישה, אלא רק אם יש בו עשר נטיעות בשטח של בית סאה (שהיא חמישים על חמישים אמה), ובתוכה מפוזרות באורך ורוחב באופן שוה עשר נטיעות צעירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>ערבה</b>" מצוות הקפת המזבח בערבה (חוץ מערבה שבלולב, שהיא מפורשת בתורה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>"<b style='font-size:20px; color:black;'>ניסוך המים</b>", שמנסכין עם תמיד של שחר בימות חג הסוכות גם נסוך המים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושלשתן אינן הלכות המפורשות בתורה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה למשה מסיני הן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מניחה הגמרא, שההלכה למשה מסיני אסרה את הזקינות והתירה את הנטיעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, מוכח שאין תוספת שביעית חידוש שתקנוהו חכמים, אלא הוא הלכה למשה מסיני, ומכוחה נאסרה עבודה קודם שביעית. ותיקשי, איך ביטל רבן גמליאל ובית דינו איסור זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יצחק, כי גמירי הלכתא</b> למשה מסיני שיש להוסיף על השביעית ואין חורשין שדה אילן רגיל עד ראש השנה, היינו רק שאין חורשים <b style='font-size:20px; color:black;'>שלושים יום לפני ראש השנה</b>. אבל עד אז מותר מן התורה לחרוש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואתו הני</b>, הלל ושמאי, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>תקון</b> לאסור חרישה החל <b style='font-size:20px; color:black;'>מפסח</b> בשדה הלבן <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>החל <b style='font-size:20px; color:black;'>מעצרת</b> בשדה האילן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואתנו</b>, והתנו רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>תקנה <b style='font-size:20px; color:black;'>דידהו</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כל הרוצה לבטל</b> את התקופה שהוסיפו בתקנה <b style='font-size:20px; color:black;'>יבוא ויבטל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכשבטלה רבן גמליאל, עדיין נשאר איסור חרישה שלושים יום קודם ראש השנה מהלכה למשה מסיני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>הני</b> שלושים יום לפני ראש השנה מ<b style='font-size:20px; color:black;'>הלכתא</b> למשה מסיני <b style='font-size:20px; color:black;'>נינהו</b> הם נלמדים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והלא <b style='font-size:20px; color:black;'>קראי נינהו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: (שמות לד) "<b style='font-size:20px; color:black;'>בחריש ובקציר תשבות</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הפסוק הזה מתחיל בענין שבת: "ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות". אך את סופו, "בחריש ובקציר תשבות", מעמידה הגמרא שהוא מדבר בשביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אם אינו ענין לשבת, היות ובשבת אסורות כל המלאכות ולא רק קציר וחריש, תנהו ענין לשביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר: אין צריך</b> פסוק זה כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לומר</b> ללמד את האיסור ב<b style='font-size:20px; color:black;'>חריש וקציר של</b> השנה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שביעית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שהרי כבר נאמר</b> לגבי שביעית (ויקרא כה) "<b style='font-size:20px; color:black;'>שדך לא תזרע, וכרמך לא תזמור</b>" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;40&nbsp;</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> קרא "בחריש ובקציר תשבות" בא לאסור את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חריש של ערב שביעית</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;40.&nbsp;</b> הקשו <b>התוס'</b>, הרי שנינו לעיל, שאין לנו לאסור אלא אותם המפורשים בכתוב, ואם כן, לא היינו יודעים לאסור חרישה אם לא היה נזכר כאן "בחריש". ותירצו, שעיקר דרשת רבי עקיבא היא מ"בקציר", שאיסורו נאמר כבר בפירוש. עוד תירצו, שרבי עקיבא ודאי סובר כסברת אביי, שאוסר כל התולדות מריבוי הכתובים. ולכאורה, כונתם לומר, שרבא הוכיח ממה שהתיר התנא של משנתנו להשקות בית השלחין בשביעית, שתנא זה ודאי נחלק על רבי עקיבא, ומתיר התולדות מן התורה. ו<b>החזו"א</b> (שביעית יז א) כתב, שדברי רב דימי דלעיל, אינם מדברי רב דימי עצמו, אלא הם ברייתא, והביא כן מירושלמי, ולכן יכול רבא לפרש כרבי אלעזר, שאין לוקין על החרישה, ופסק כברייתא זו נגד רבי עקיבא.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="דףBדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי מועד קטן (פרשני)]]</div>Micropedia bot