https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%91_%D7%90 2026-04-28T19:55:33Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%91_%D7%90&diff=141672&oldid=prev 2020-09-09T12:16:43Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:16, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l77">שורה 77:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מגילה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94025:rev-141672:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%91_%D7%90&diff=94025&oldid=prev 2015-06-30T15:40:34Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|מגילה לב א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום&lt;/b&gt; דאיכא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאפכי להו,&lt;/b&gt; דאמרי דרבי יהודה אמר כדברי רבי מאיר, ורבי מאיר - כרבי יהודה, להכי לא אמר רבי זירא: &quot;הלכה כרבי יהודה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;: העולה לקרוא בתורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פותח&lt;/b&gt; את הספר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורואה&lt;/b&gt; היכן צריך לקרות, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גולל&lt;/b&gt; את הספר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומברך. וחוזר ופותח&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקורא. דברי רבי מאיר.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: פותח ורואה,&lt;/b&gt; ואינו גולל שוב &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;181&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומברך, וקורא.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;181.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוס&#039; (ד&quot;ה גוללו), דהיינו שאינו מחוייב לגוללו, דלא עביד איסור בהכי, אם מניחו פתוח. אבל אם סותמו ומברך - עדיף טפי (עיי&#039; בהגהות הב&quot;ח). ובשו&quot;ע (סי&#039; קל&quot;ט ס&quot;ד) משמע, שישאיר את הספר פתוח בשעת הברכה (אבל יהפוך פניו, כדי שלא יהא נראה כאילו הברכות כתובות בתורה). וכתב שם המ&quot;ב (סקי&quot;ז), דהיינו משום טרחא דציבורא, שיצטרכו להמתין עד שיחזור ויפתח. ובבה&quot;ל שם הביא, שיש מקומות שנוהגין שרואין וגוללין - ואח&quot;כ מברכין. וסיים: &quot;ונהרא נהרא ופשטיה&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא דרבי מאיר?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדעולא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר עולא: מפני מה אמרו,&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי שלא יאמרו&lt;/b&gt; הרואים ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרגום כתוב בתורה,&lt;/b&gt; ויבואו לכתוב תרגום בתורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא נמי,&lt;/b&gt; צריך לגלול הספר כשמברך, כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא יאמרו: ברכות כתובין בתורה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהודה&lt;/b&gt; אמר לך: גבי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרגום&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא למיטעי&lt;/b&gt; ולמימר שכתוב בתורה, ולהכי לא יסייע למתורגמן. אבל גבי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברכות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליכא למיטעי&lt;/b&gt; בהכי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי זירא אמר רב מתנה: הלכה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פותח ורואה, ומברך וקורא.&lt;/b&gt; ואין צריך לגלול קודם שמברך &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;182&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;182.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הריטב&quot;א, דהיינו דווקא קודם קריאה, אבל בסוף קריאה, דבלא&quot;ה צריך לגלול הס&quot;ת, שהרי אין זה כבודו של הספר, שישאר מגולה בלא קריאה - לכו&quot;ע גולל קודם ואח&quot;כ מברך. וכ&quot;כ התוס&#039; (ד&quot;ה גוללו).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולימא: הלכה כרבי יהודה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום&lt;/b&gt; דאיכא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאפכי להו.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי זירא אמר רב מתנה: הלוחות&lt;/b&gt; (רש&quot;י כתב דיש מפרשים שהם העשויין לספרים שלנו שאינן בגליון. ותוס&#039; הביאו מהערוך דהיינו הגליונים הריקים שבס&quot;ת למעלה ולמטה ובין דף לדף. עיי&quot;ש &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;183&amp;nbsp;&lt;/b&gt;), <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;183.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והרמב&quot;ם (בהל&#039; תו&quot;מ פ&quot;י הל&quot;ד) כתב, דהם הלוחות שכותבין לתינוק להתלמד בהן. והראב&quot;ד השיג עליו, וכתב דהיינו לוחות שהמפטיר והמתרגם עומדין עליהם בשעת שימוש. ובמאירי איתא, דהיינו שמניחין בהם ספר תורה שלא בשעת קריאה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבימות,&lt;/b&gt; דהיינו בימה שהיו עושין למלך, והיה קורא בתורה עליה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;184&amp;nbsp;&lt;/b&gt; (במוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות, במוצאי שנת השביעית, כדאמרינן במס&#039; סוטה דף מ&quot;א ע&quot;א, עיי&quot;ש) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין בהן משום קדושה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;185&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;184.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך כתב רש&quot;י. והרמב&quot;ם שם כתב, דהיינו בימה שעומד עליה ש&quot;צ ואוחז הספר.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;185.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; איתא בירושלמי (פ&quot;ג ה&quot;א), דהא דאמרינן דאין בהם קדושה, היינו שאין להם קדושת ארון, אבל קדושת בית הכנסת - יש להם. וכ&quot;כ הראב&quot;ד בהשגה (הל&#039; תו&quot;מ וס&quot;ת, פרק י&#039; הל&quot;ד), וכ&quot;כ הר&quot;ן. וע&quot;ע בשו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנברג (סי&#039; ש&#039;).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: הגולל ספר תורה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריך שיעמידנו על התפר.&lt;/b&gt; דהיינו, כנגד התפר, שמקום התפר יהיה באמצע &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;186&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. משום ששם ראוי להדקו יפה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;187&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;186.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב בשו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנברג (סי&#039; ס&quot;ט), דנראה דצריך לגוללו לתפר הסמוך ביותר, כדי למעט בגלילה, משום כבוד ס&quot;ת. כדאיתא בסוגיין, דמוטב תיגלל המטפחת - ואל יגלל ס&quot;ת, אלמא, דלמעט בגלילה - כבוד ס&quot;ת הוא.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;187.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובשו&quot;ע (קמ&quot;ז ס&quot;ג) איתא, דטעמא הוא, כדי שאם יקרע, יקרע התפר, ולא הספר עצמו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: ה&lt;/b&gt;יחיד, שקורא בספר תורה, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גולל&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספר&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תורה&lt;/b&gt; מענין לענין, והספר מונח לו על ברכיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גוללו מבחוץ,&lt;/b&gt; דהיינו, שגולל את העמוד שחוצה לו - כלפי פנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין גוללו מבפנים&lt;/b&gt; כלפי חוץ, שמא כשיאחז את העמוד הפנימי לגוללו, יתפשט העמוד החיצון - ויפול לארץ &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;188&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;188.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. ובשו&quot;ת הריב&quot;ש (סי&#039; ל&quot;ב) הביא, שיש שפירשו, דגוללו מבחוץ - היינו מחוץ לתיק, ולא בתוך התיק, כדי שלא יקרע. ועיי&#039; בשו&quot;ע (סי&#039; קמ&quot;ז ס&quot;ו), ובמשנה ברורה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכשהוא מהדקו&lt;/b&gt; לאחר שגמר לגללו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהדקו מבפנים&lt;/b&gt; כלפי חוץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינו מהדקו מבחוץ&lt;/b&gt; כלפי פנים, לפי שאז מכסה את הכתב בזרועותיו, והרי מצוה להראות את הכתב אל העם כשמהדקו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;189&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;189.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. ותוס&#039; פירשו דקאי אקשר מטפחת שקושר בה ס&quot;ת, דיעשה הקשר מבפנים כלפי הכתב. משום דאם יעשה הקשר מבחוץ, הרי כשירצה להתירו - יהא צריך להפוך הספר על הכתב, ואין זה דרך כבוד. וכן הביא הרמ&quot;א (סי&#039; קמ&quot;ז ס&quot;ד). וכתב, דכל זה מיירי כשאחד עושה את כל הגלילה. אבל עכשיו, שנהגו שאחד מגביה ואחד גולל, הכתב יהיה כנגד המגביה, כי הוא עיקר הגולל והאוחז ס&quot;ת. ועיי&#039; במ&quot;ב שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: עשרה שקראו בתורה&lt;/b&gt; (לפי שאין קורין בתורה בפחות מעשרה בני אדם - נקט &quot;עשרה שקראו בתורה&quot;, אבל אין הכוונה שכולן קראו בתורה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הגדול שבהם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גולל&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;190&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספר תורה,&lt;/b&gt; לפי שהוא כבודו. וגם דכיון שהוא גדול שבהם - ראוי הוא ליטול שכר כנגד כולם כדאמרינן להלן (תוס&#039;). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;190.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב המ&quot;ב (סי&#039; קמ&quot;ז סק&quot;ה), דהך &quot;גולל&quot; - היינו מה שאנו קורין היום הגבהה, שהוא עיקר הגולל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הגוללו&lt;/b&gt; לספר התורה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נוטל שכר כולן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי יהושע בן לוי: עשרה שקראו בתורה, הגולל&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספר&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תורה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קיבל שכר כולן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכר כולן סלקא דעתך,&lt;/b&gt; וכי הוא נוטל את שכר המצוה של הציבור?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אימא&lt;/b&gt; הכי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קיבל שכר כנגד כולן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: מנין שמשתמשין בבת קול,&lt;/b&gt; דהיינו, אם אדם חושב להתחיל לעשות דבר, ושמע קול אומר: &quot;הין&quot;, או ששמעו שאומר: &quot;לאו&quot;, שיכול ללכת אחר אותו קול, ואין בזה משום ניחוש &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;191&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;191.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתבו הראשונים דהיינו דווקא כשעושה סימן בעלמא, בלא נחש וקפידא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר: &quot;ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר&lt;/b&gt; זה הדרך לכו בו וגו&#039;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והני מילי,&lt;/b&gt; היכא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דשמע קל גברא,&lt;/b&gt; ואפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במתא, וקל איתתא בדברא&lt;/b&gt; דווקא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;192&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. משום שקול זה אינו מצוי, ועל כרחך דבת קול באה אליו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;193&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;192.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בדברא דווקא ולא בעיר, משום שבעיר הנשים דברניות, ואין בדבריהן ממש. ריטב&quot;א.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;193.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. ועיי&#039; בתוי&quot;ט במס&#039; יבמות (פט&quot;ז משנה ו&#039;), שביאר בדעת רש&quot;י, דהך בת קול - אינו כשאר בת קול דאמרינן עלמא, דהיינו שבאה אליו מהשמים, להודיע סוד ה&#039; ליראיו, אלא, באמת קול אדם הוא, אלא שכיון שאין מצוי לשמוע קול אשה בדברא, או קול גברא במתא - סימנא הוא, ויכול לילך אחר אותו קול. עיי&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוא דאמר: &quot;הין הין&quot;, והוא דאמר: &quot;לאו לאו&quot;,&lt;/b&gt; שכופל דבריו, אז אמרינן דהיא בת קול &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;194&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;194.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהשנות הדבר פעמיים - ראיה כי נכון הדבר. ריטב&quot;א. (כדאיתא בבראשית מ&quot;א ל&quot;ב: &quot;ועל השנות החלום אל פרעה פעמיים, כי נכון הדבר מעם האלקים וגו&quot;&#039;. ועיי&#039; ברש&quot;י וברמב&quot;ן שם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: כל הקורא בלא נעימה, ושונה בלא זמרה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;195&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליו הכתוב אומר: &quot;וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו&#039;&quot;.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;196&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה אביי&lt;/b&gt;: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דלא ידע לבסומי קלא, &quot;משפטים לא יחיו בהם&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרית ביה&lt;/b&gt; (דהוא סיפא דקרא דלעיל &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;197&amp;nbsp;&lt;/b&gt;)?! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;195.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהיו רגילין לשנות בזמרה, לפי שהיו שונין בעל פה, וע&quot;י הזמרה היו נזכרין יותר. תוס&#039;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;196.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בעל מקור ברוך מפרש בדרך צחות, דפסוק זה, קשה להבינו בלי דרשת חז&quot;ל. דאיך יתכן לומר שהנביא אומר, שחוקים ומשפטים שנתן לנו הקב&quot;ה - אינם טובים? ! אבל אפשר להבין את הפסוק, אם אומרים אותו בלשון שאלה: וכי נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם? ! נמצא, שפסוק זה מובן, רק אם הוא נקרא בנעימה, ובלשון תמיהה. אבל הקורא פסוק זה בלא נעימה, אז חלילה הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו&#039;, והוא כעין חירוף וגידוף.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;197.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דמרישא דקרא ד&quot;חוקים לא טובים&quot; - לא קשיא ליה, דודאי טוב הוא לקרוא בנעימה. אלא דקשיא לגמ&#039;, דלא מסתבר שמי שאינו שונה בנעימה - בעונש &quot;לא יחיה&quot; הוא. מהרש&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, כדרב משרשיא. דאמר: שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת, ואין נוחין זה את זה בהלכה,&lt;/b&gt; שאינן מתעסקים זה עם זה בהלכה, כדי ללמוד זה מזה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;198&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליהם הכתוב אומר: &quot;וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;199&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;198.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כדאיתא ברש&quot;י במס&#039; שבת (ס&quot;ג ע&quot;א), על מאמר הגמ&#039;: &quot;שני תלמידי חכמים הנוחין זה לזה בהלכה&quot; - &quot;נושאין ונותנין בה בנחת רוח, מתעסקין כדי שילמדו זה מזה&quot;. עוד כתב שם רש&quot;י לישנא אחרינא: &quot;הנוחין - מנהיגין זה את זה להבנתה של הלכה. כמו: לך נחה&quot;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;199.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והיינו משום דאמרינן בברכות (ס&quot;ג ע&quot;ב), דאין התורה נקנית - אלא בחבורה. כי לא יבוא אדם אל אמיתת התורה, רק ע&quot;י פלפול עם חבריו. ובזולת זה - יבא לטעות בלימודו. וה&quot;פ דקרא: &quot;חוקים לא טובים&quot; - שלא יעמוד בלימודו על טובו ובוריו. &quot;משפטים לא יחיו בהם&quot; - שהרי יבא להתיר דבר האסור בעונש מיתה. מהרש&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: כל האוחז ספר תורה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;200&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערום&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;201&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;,&lt;/b&gt; בלא המטפחת שסביבו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקבר ערום.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;200.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוס&#039; בשבת (י&quot;ד ע&quot;א, ד&quot;ה האוחז) כתבו דנראה דלאו דווקא ספר תורה, אלא ה&quot;ה בשאר ספרים. וכן הביא הרמ&quot;א (סי&#039; קמ&quot;ז סק&quot;א). וכתב דלא נהגו כן, אבל טוב להחמיר אם לא נטל ידיו.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;201.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב המרדכי בשם הראבי&quot;ה, דבידים נקיות - שרי. והרמ&quot;א דלעיל כתב, דבס&quot;ת - אפילו בידים נקיות אסור. ועיי&quot;ש בבה&quot;ל (ד&quot;ה וטוב להחמיר).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: נקבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערום&lt;/b&gt; ממש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלקא דעתך?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אימא&lt;/b&gt; הכי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקבר ערום&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלא מצות.&lt;/b&gt; ותמהינן: ואכתי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלא מצות סלקא דעתך?&lt;/b&gt; וכי משום שאחז ספר תורה ערום - הפסיד את כל המצוות שעשה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר אביי: נקבר ערום&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלא אותה מצוה&lt;/b&gt; שעשה באותה שעה, כגון אם קרא בתורה, ואחז הספר ערום - אין לו שכר מצות קריאה (תוס&#039;, עיי&quot;ש).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי ינאי בריה דרבי ינאי סבא, משמיה דרבי ינאי רבה: מוטב תיגלל המטפחת&lt;/b&gt; על הספר, דהיינו, שיאחז את הספר, ויגלול המטפחת עליו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואל יגלל ספר תורה&lt;/b&gt; בתוך המטפחת, דהיינו, שלא יניח המטפחת בחיקו, ויגלול הספר בתוכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וידבר משה את מועדי ה&#039; אל בני ישראל&quot;, מצותן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיהיו קורין אותן כל אחד ואחד בזמנו.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;: כתיב: &quot;וידבר משה את מועדי ה&#039; אל בני ישראל&quot;. ולמה הוצרך לכתוב כאן: &quot;וידבר משה&quot;, וכי כל המצוות כולן - לא אמרן משה לישראל?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, ילפינן מהא, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משה תיקן להם לישראל, שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;202&amp;nbsp;&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכות פסח&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפסח. הלכות עצרת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעצרת. הלכות חג&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחג&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;203&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;202.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכאו&#039; אפשר לבאר להך עניינא, עפ&quot;י מש&quot;כ הגר&quot;ח מולאזין ברוח חיים (פ&quot;ו מ&quot;ז), על דברי המשנה: &quot;גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושה&quot;. וז&quot;ל הגר&quot;ח: &quot;ר&quot;ל, שאפילו החיות שהמצוה נותנת לעושה, לית לה להמצוה מגרמה כלום, רק מאותיות התורה הכתובים בענין המצוה ההיא&quot;. א&quot;כ, אפשר לומר, דמשו&quot;ה תקן משה הך עניינא, כדי שיזכו כל ישראל לקדושת המצוה של המועד (אחרונים).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;203.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה הב&quot;י (בתחילת סי&#039; תפ&quot;ט), הא אמרינן לעיל (כ&quot;ט ע&quot;ב) דשואלין בהל&#039; הפסח קודם הפסח ל&#039; יום? ותירץ בשם הר&quot;ן, דההיא לאו למימרא דמחוייבין אנו לדרוש קודם הפסח ל&#039; יום, אלא דנ&quot;מ גבי הא דאמרינן דבב&#039; תלמידים שא&#039; שואל כעניין ואחד שלא כעניין, דנזקקין קודם לזה ששואל לעניין, דאם שואל בהל&#039; הפסח קודם לפסח ל&#039; יום - חשיב שואל לעניין (ועיי&quot;ש מה שתירץ עוד). ותמה הב&quot;ח, לפ&quot;ז אמאי אין אנו תופסין לחיוב לדרוש במועד עצמו? ועיי&quot;ש שהאריך.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שכך היה עושה משה, שהיה מדבר עמהן בהלכות כל מועד ומועד - בזמנו, להודיע חוקי האלקים ותורותיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקבלו וקיימו שכר המצוות עליהם ועל בניהם - בזה ובבא (לשון רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך פרק בני העיר<br /> &lt;BR&gt;וסליקא לה מסכת מגילה&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot