https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%90
פרשני:בבלי:מגילה לא א - היסטוריית גרסאות
2026-04-28T18:12:40Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%90&diff=141670&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-09T12:16:29Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:16, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מגילה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98388:rev-141670:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%90&diff=98388&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:20:41Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:20, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בתעניות</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;- קורין <b style='font-size:20px; color:black;'>ברכות וקללות</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;163&nbsp;</b> דפרשת בחקתי, להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם, ויחזרו בתשובה, וינצלו מהצרה שהם מתענין עליה. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בתעניות</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;- קורין <b style='font-size:20px; color:black;'>ברכות וקללות</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;163&nbsp;</b> דפרשת בחקתי, להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם, ויחזרו בתשובה, וינצלו מהצרה שהם מתענין עליה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;163.&nbsp;</b> כתבו התוס' (ל"א ע"ב, ד"ה ראש חודש אב, בסוה"ד), דאנו נוהגין עפ"י מסכת סופרים, לקרות בתעניות "ויחל". וכ"כ הרא"ש במסכת מועד קטן (פ"ג סי' פ'). עיי"ש. וכתב בשו"ת אבקת רוכל (סימן כ"ח): ":. שכבר ידוע שכל הפוסקים שלנו הם על פי התלמוד וכו', עם כל זה, יש דברים שאנו מניחים דבר התלמוד - ונוהגים כספרים אחרים. ואעידה לי עדים נאמנים ששנינו בפרק בני העיר, שבתעניות קורים ברכות וקללות, ואין אנו נוהגים כן, אלא אנו קורים ויחל כדברי מסכת סופרים וכו'. והטעם, לפי שאין דברים אלו תלויים בדבר אסור והתר, הרשות בידינו לקרות או להפטיר כדברי מי שיראה לנו שהוא יותר נכון, ואעפ"י שהוא נגד התלמוד, כיון שאינו דבר תלוי באסור והתר".</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;163.&nbsp;</b> כתבו התוס' (ל"א ע"ב, ד"ה ראש חודש אב, בסוה"ד), דאנו נוהגין עפ"י מסכת סופרים, לקרות בתעניות "ויחל". וכ"כ הרא"ש במסכת מועד קטן (פ"ג סי' פ'). עיי"ש. וכתב בשו"ת אבקת רוכל (סימן כ"ח): ":. שכבר ידוע שכל הפוסקים שלנו הם על פי התלמוד וכו', עם כל זה, יש דברים שאנו מניחים דבר התלמוד - ונוהגים כספרים אחרים. ואעידה לי עדים נאמנים ששנינו בפרק בני העיר, שבתעניות קורים ברכות וקללות, ואין אנו נוהגים כן, אלא אנו קורים ויחל כדברי מסכת סופרים וכו'. והטעם, לפי שאין דברים אלו תלויים בדבר אסור והתר, הרשות בידינו לקרות או להפטיר כדברי מי שיראה לנו שהוא יותר נכון, ואעפ"י שהוא נגד התלמוד, כיון שאינו דבר תלוי באסור והתר".</span> </span></div></td></tr>
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%90&diff=93963&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:52:06Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|מגילה לא א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בתעניות</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;- קורין <b style='font-size:20px; color:black;'>ברכות וקללות</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;163&nbsp;</b> דפרשת בחקתי, להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם, ויחזרו בתשובה, וינצלו מהצרה שהם מתענין עליה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;163.&nbsp;</b> כתבו התוס' (ל"א ע"ב, ד"ה ראש חודש אב, בסוה"ד), דאנו נוהגין עפ"י מסכת סופרים, לקרות בתעניות "ויחל". וכ"כ הרא"ש במסכת מועד קטן (פ"ג סי' פ'). עיי"ש. וכתב בשו"ת אבקת רוכל (סימן כ"ח): ":. שכבר ידוע שכל הפוסקים שלנו הם על פי התלמוד וכו', עם כל זה, יש דברים שאנו מניחים דבר התלמוד - ונוהגים כספרים אחרים. ואעידה לי עדים נאמנים ששנינו בפרק בני העיר, שבתעניות קורים ברכות וקללות, ואין אנו נוהגים כן, אלא אנו קורים ויחל כדברי מסכת סופרים וכו'. והטעם, לפי שאין דברים אלו תלויים בדבר אסור והתר, הרשות בידינו לקרות או להפטיר כדברי מי שיראה לנו שהוא יותר נכון, ואעפ"י שהוא נגד התלמוד, כיון שאינו דבר תלוי באסור והתר".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין מפסיקין בקללות, אלא</b> עולה <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד קורא את כולן,</b> ושנים הראשונים קוראין פרשת ברכות שלפני הקללות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשני ובחמישי,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת במנחה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קורין כסדרן.</b> דהיינו, כסדר פרשיות כל השנה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין עולים להם</b> קריאת שני וחמישי ושבת במנחה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מן החשבון</b> של קריאת הפרשה בשבת, אלא יחזרו ויקראו שוב את אותה קריאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומנלן דבעינן לקרוא ביום המועד - מעניינן של מועדות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר: "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל",</b> ילפינן מהא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מצותן שיהו קורין</b> פרשת <b style='font-size:20px; color:black;'>כל אחד ואחד</b> מהמועדות - <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמנו.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;164&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;164.&nbsp;</b> ביאור הך ילפותא - מובא בסוף המסכת.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: בפסח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קורין בפרשת מועדות, ומפטירין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בפסח גלגל</b> (פסח שעשו ישראל בגלגל, יהושע ה' י').</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאידנא, דאיכא תרי יומי</b> טובים של פסח (בחוץ לארץ), ב<b style='font-size:20px; color:black;'>יומא קמא</b> - מפטירין <b style='font-size:20px; color:black;'>בפסח גלגל, ולמחר,</b> ביום טוב שני - <b style='font-size:20px; color:black;'>בפסח יאשיהו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שאר ימות הפסח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מלקט וקורא מענינו של פסח.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי היא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: מאפ"ו סימן.</b> דהיינו ראשי תיבות של פרשיות אלו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"משכו וקחו לכם צאן", "אם כסף תלוה את עמי", "פסל לך", ו"וידבר ה' אל משה" שבפרשת בהעלתך, שבכל פרשיות אלו מוזכר ענין הפסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יום טוב האחרון של פסח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קורין</b> פרשת <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויהי בשלח",</b> משום שבשביעי של פסח אמרו שירה על הים. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומפטירין "וידבר דוד",</b> שגם היא שירה, ומדבר בה גם בענין יציאת מצרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולמחר</b> - קורין <b style='font-size:20px; color:black;'>"כל הבכור", ומפטירין "עוד היום</b> בנב לעמד וגו'", שמדבר במפלת סנחריב, משום שמפלתו של סנחריב - בליל פסח היתה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;165&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;165.&nbsp;</b> והרש"ש הוסיף, דכתיב התם: "והחרים ה' את לשון ים מצרים וגו' והיתה מסילה לשאר עמו וגו' כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: והאידנא נהוג עלמא למיקרי</b> בימי הפסח פרשיות אלו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משך</b> - דהיינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>"משכו וקחו לכם",</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תורא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"שור או כשב או עז",</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קדש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"קדש לי כל בכור",</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בכספא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"אם כסף תלוה את עמי",</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>פסל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"פסל לך",</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במדברא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"וידבר ה' אל משה במדבר",</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שירת פרשת בשלח,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בוכרא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"קדש לי כל בכור".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעצרת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קוראין "שבעה שבועות", ומפטירין בחבקוק,</b> שמדבר במתן תורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחרים אומרים: קורין "בחדש השלישי</b> וגו'", שהוא המקרא של מתן תורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומפטירין במרכבה,</b> על שם שנגלה הקדוש ברוך הוא בסיני ברבוא רבבות אלפי שנאן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאידנא דאיכא תרי יומי</b> דעצרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדינן כתרוייהו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיפכא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, ביום הראשון קורין כאחרים דהם בתראי - "בחדש השלישי", משום שמתן תורה בו' בסיון היה, דהיינו הזמן שנופל בו יום טוב ראשון, ומפטירין במרכבה. וביום השני - עבדינן כתנא קמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בראש השנה</b> קרינן <b style='font-size:20px; color:black;'>"בחדש השביעי", ומפטירין "הבן יקיר לי אפרים",</b> משום דכתיב בסיפיה דקרא: "זכור אזכרנו, רחם ארח מנו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים</b> דקורין <b style='font-size:20px; color:black;'>"וה' פקד את שרה",</b> להזכיר את עקידת יצחק הכתובה באותה פרשה, כדי שתזכר לנו במשפט <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;166&nbsp;</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומפטירין ב</b>מעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>חנה,</b> מפני שנפקדה בראש השנה. <b style='font-size:20px; color:black;'>והאידנא דאיכא תרי יומי</b> דראש השנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>יומא קמא</b> - קרינן <b style='font-size:20px; color:black;'>כיש אומרים</b> - "וה' פקד את שרה". <b style='font-size:20px; color:black;'>למחר</b> - קרינן <b style='font-size:20px; color:black;'>"והאלהים נסה את אברהם",</b> כדי שתזכר לנו העקדה במשפט, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומפטירין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"הבן יקיר". ביום הכפורים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קורין</b> בפרשת <b style='font-size:20px; color:black;'>אחרי מות, ומפטירין: "כי כה אמר רם ונשא",</b> שמדבר במדת התשובה, דכתיב ביה: "הלא זה צום אבחרהו וגו'". <b style='font-size:20px; color:black;'>ובמנחה</b> של יום הכפורים - <b style='font-size:20px; color:black;'>קורין ב</b>פרשת <b style='font-size:20px; color:black;'>עריות,</b> מפני שעריות עבירה מצויה היא, שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו, מזכירין שמי שיש בידו עבירות - יפרוש מהן <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;167&nbsp;</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומפטירין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>ספר <b style='font-size:20px; color:black;'>יונה,</b> מפני שיש בו תשובת אנשי נינוה, ושקיבל הקדוש ברוך הוא את תשובתם, וניחם על הרעה שדבר לעשות להם. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן</b>: ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כל מקום</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;168&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שאתה מוצא</b> שמוזכרת <b style='font-size:20px; color:black;'>גבורתו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;169&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>של הקדוש ברוך הוא</b> - שם <b style='font-size:20px; color:black;'>אתה מוצא</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>ענוותנותו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;170&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;166.&nbsp;</b> והרע"ב כתב, דהיינו משום דבר"ה נפקדה שרה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;167.&nbsp;</b> ותוס' כתבו, דלפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום, לפיכך צריך להזכירם שלא יכשלו בהם. עוד כתבו, דאיתא במדרש (וכן הוא במחזור ויטרי), דישראל עושין רמז להקב"ה, שכשם שהזהיר אותם לא לגלות ערוה, כך לא תגלה ערותם בעוונותיהם.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;168.&nbsp;</b> הקשה האדמו"ר מקוצק, הא כתיב: "ה' מלך גאות לבש", והיכן אתה מוצא כאן את ענוותנותו ? וביאר, שבמלה "לבש" - נמצאת הענווה. כי בזה נרמז, שהגיאות היא רק לבושו של הקב"ה, אבל פנימיותו - היא הענווה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;169.&nbsp;</b> הנודע ביהודה (תניינא או"ח סי' כ') הביא דיש שואלין, אמאי בנוסח שאנו אומרים במוצ"ש, איתא "גדולתו" ! ? וכתב, דבעצם יש ליישב, מאי שייכא הך עניינא בסוגיא דלעיל? אלא, שבא ליתן טעם, אמאי מפטירין ביום הכפורים: "כי כה אמר רם ונשא וגו"'. והיינו, דהואיל וביוהכ"פ הוא גמר דינו של אדם, וזו היא גבורתו של הקב"ה, להכי אנו מזכירין שיאחז הקב"ה גם במדת ענוותנותו להעביר על המדה, ולהכי נקט בגמרא לשון "גבורתו". אבל אנן, שאומרים מאמר זה בכל מוצש"ק, נקטינן "גדולתו", שהוא מדוקדק יותר בלשון הפסוקים, וכמש"כ מהרש"א. עיי"ש, ובמהרש"א כאן.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;170.&nbsp;</b> היערות דבש (ח"א דרוש ט"ז) ביאר ענין זה עפ"י משל. דהנה מלך, כבודו הוא לדבר רק עם שרים ודוכסים, אבל לא עם כפריים. ואם ידבר עם כפרי, אין אצלו הבדל אם עני הוא או עשיר, שהרי אין זה ערך אצלו כלל. כן הדבר אצל הקב"ה, כי אילו היו מלאכי מעלה קצת מחלק אלף אלפי אלפים בערך לו, יכולים היינו לומר כי כבודו של הקב"ה להיות עניינו עם המלאכים הגבוהים, ולא עם שפלים ונדכאים. אבל באמת כל צבא מעלה אין להם ערך כלל עם הקב"ה, והכל כאין ואפס נחשב למעלתו ויקרתו, וא"כ מאי נ"מ אם משרה שכינתו על גבוה שבגבוהים, או על שפל שבשפלים? והיינו "בכל מקום שאתה מוצא גדולתו וכו' שם אתה מוצא ענותנותו", כי לפי גודל הגדולה, כן ראוי הענוה שהוא שוכן את דכה ושפל רוח.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבר זה כתוב בתורה, ושנוי</b> (כתוב פעם שניה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>בנביאים, ומשולש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בכתובים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כתוב בתורה: "כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים",</b> הרי גבורתו. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב בתריה: "עושה משפט יתום ואלמנה"</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- הרי ענוותנותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנוי בנביאים: "כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש וגו'", וכתיב בתריה: "ואת דכא ושפל רוח</b> להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משולש בכתובים: דכתיב "סולו</b> (שבחו) <b style='font-size:20px; color:black;'>לרוכב בערבות ביה שמו", וכתיב בתריה: "אבי יתומים ודיין אלמנות".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יום טוב הראשון של חג</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים, ומפטירין: "הנה יום בא לה'",</b> דכתיב ביה: "לחוג את חג הסוכות".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאידנא דאיכא תרי יומי, למחר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מיקרא הכי נמי קרינן</b> כמו ביום הראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אפטורי, מאי מפטירין</b> למחר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ויקהלו אל המלך שלמה".</b> שמדבר המקרא בחנוכת בית המקדש, שחגגו אז כל עם ישראל את חג הסוכות בירושלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושאר כל ימות החג</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קורין בקרבנות החג.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב<b style='font-size:20px; color:black;'>יום טוב האחרון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קורין "כל הבכור",</b> אלא שמתחילין מ"עשר תעשר", לפי שיש באותה פרשה הרבה <b style='font-size:20px; color:black;'>מצות וחוקים</b> הנוהגים באותו זמן שחל בו חג הסוכות, שהוא זמן אסיף, ועת שהעניים צריכין לאסוף מאכל לביתם, דכתיבי התם מצות מעשר עני, נתון תתן, פתוח תפתח, ועוד מצוות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ענין <b style='font-size:20px; color:black;'>בכור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומפטירין: "ויהי ככלות שלמה",</b> דכתיב ביה: "ביום השמיני שלח את העם", דמיירי ביום השמיני שלאחר חג הסוכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למחר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קורין</b> פרשת <b style='font-size:20px; color:black;'>וזאת הברכה,</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ומפטירין: "ויעמד שלמה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;171&nbsp;</b> וגו' ויפרש כפיו השמים וגו'", דמיירי בחנוכת הבית, שהיתה במועד חג הסוכות. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;171.&nbsp;</b> כתבו התוס', דיש מקומות שנהגו להפטיר ב"ויהי אחרי מות משה" (כמנהגנו), ושיבוש הוא. וי"א שרב האי גאון תקן כך. עיי"ש. ועיי' עוד ברי"ף, ברא"ש, ובר"ן, שהביאו מנהג זה. ובטור (סי' תרס"ט) כתב: "ובירושלים יש שמפטירין ויהי אחרי מות משה, והכי מנהגינו". וכ"כ בשו"ע שם. ובהגהות מיימוניות (פי"ג מהל' תפילה, אות ח') כתב, דהא דאנו מפטירין "ויהי אחרי מות משה", דלא כדאיתא בגמרא, הוא משום שהגאונים תקנו כן, שהוא מעין הפרשה שקראו: "וימת שם משה". ורשאין הגאונים לשנות, כדאשכחן גבי ט' באב. עיי"ש. וע"ע באור זרוע (הל' קריאת המועדים סי' שצ"ג).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא אמר רב: שבת שחל להיות בחולו של מועד, בין ב</b>חול המועד של <b style='font-size:20px; color:black;'>פסח,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בין ב</b>חול המועד של <b style='font-size:20px; color:black;'>סוכות, מקרא קרינן "ראה אתה".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אפטורי</b> מאי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בפסח</b> מפטירין: <b style='font-size:20px; color:black;'>"העצמות היבשות",</b> שיצאו ממצרים לפני הקץ. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובסוכות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"ביום בוא גוג".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בחנוכה</b> - קוראין <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>פרשת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נשיאים, ומפטירין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בנרות דזכריה,</b> דכתיב התם: "והנה מנורת זהב כולה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי מיקלעי שתי שבתות</b> בחנוכה, אזי <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>שבת <b style='font-size:20px; color:black;'>קמייתא</b> - מפטירין <b style='font-size:20px; color:black;'>בנרות דזכריה,</b> ובשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>בתרייתא</b> - מפטירין <b style='font-size:20px; color:black;'>בנרות שלמה,</b> דהיינו: "ויעש חירום וגו' ואת המנורות חמש מימין וגו'".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בפורים</b> - קוראין <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויבא עמלק".</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בראשי חדשים</b> - קוראין <b style='font-size:20px; color:black;'>"ובראשי חד שיכם".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ראש חדש שחל להיות בשבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפטירין: "והיה מדי חדש בחדשו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חל</b> ראש חודש <b style='font-size:20px; color:black;'>להיות באחד בשבת</b> - בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>מאתמול מפטירין: "ויאמר לו יהונתן מחר חד ש".</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0059_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלאB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div>
Micropedia bot