https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%92_%D7%91
פרשני:בבלי:מגילה כג ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-28T23:07:14Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%92_%D7%91&diff=141655&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-09T12:14:36Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:14, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מגילה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98379:rev-141655:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%92_%D7%91&diff=98379&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:20:21Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:20, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דמשום כבוד תורה הוא</b> דעולה, לקרות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כנגדו</b> בנביא - <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי לא בעי.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;59&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דמשום כבוד תורה הוא</b> דעולה, לקרות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כנגדו</b> בנביא - <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי לא בעי.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;59&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;59.&nbsp;</b> הקשו התוס' והרא"ש, לפי מנהגנו שאנו נוהגין בכל שבתות השנה, שהמפטור חוזר וקורא מה שקראו הראשונים, ואין קורא כלל אח"כ, אם כן, מאי קא משני: "כיון דמשום כבוד התורה הוא - כנגדו נמי לא בעינן", היה לו לומר בפשיטות, דכיון דאין קורא - אלא מה שקראו הראשונים, כנגדו - לא בעינן ! ? אלא, הוכיחו מכאן הראשונים, דבימי התנאים היה המפטיר קורא מה שלא קראו הראשונים. ותמהו אמאי נשתנה המנהג. עיי"ש.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;59.&nbsp;</b> הקשו התוס' והרא"ש, לפי מנהגנו שאנו נוהגין בכל שבתות השנה, שהמפטור חוזר וקורא מה שקראו הראשונים, ואין קורא כלל אח"כ, אם כן, מאי קא משני: "כיון דמשום כבוד התורה הוא - כנגדו נמי לא בעינן", היה לו לומר בפשיטות, דכיון דאין קורא - אלא מה שקראו הראשונים, כנגדו - לא בעינן ! ? אלא, הוכיחו מכאן הראשונים, דבימי התנאים היה המפטיר קורא מה שלא קראו הראשונים. ותמהו אמאי נשתנה המנהג. עיי"ש.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93948:rev-98379:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%92_%D7%91&diff=93948&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:51:38Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|מגילה כג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דמשום כבוד תורה הוא</b> דעולה, לקרות <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כנגדו</b> בנביא - <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי לא בעי.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;59&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;59.&nbsp;</b> הקשו התוס' והרא"ש, לפי מנהגנו שאנו נוהגין בכל שבתות השנה, שהמפטור חוזר וקורא מה שקראו הראשונים, ואין קורא כלל אח"כ, אם כן, מאי קא משני: "כיון דמשום כבוד התורה הוא - כנגדו נמי לא בעינן", היה לו לומר בפשיטות, דכיון דאין קורא - אלא מה שקראו הראשונים, כנגדו - לא בעינן ! ? אלא, הוכיחו מכאן הראשונים, דבימי התנאים היה המפטיר קורא מה שלא קראו הראשונים. ותמהו אמאי נשתנה המנהג. עיי"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רבא: והרי</b> הפטרת <b style='font-size:20px; color:black;'>"עולותיכם ספו"</b> (היא הפטרת פרשת צו), <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא הויין עשרין וחד</b> פסוקין - <b style='font-size:20px; color:black;'>וקרינן!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני התם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דסליק עניינא</b> (שמסתיים הענין) קודם עשרין וחד פסוקין, ולהכי לא קרינן טפי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והיכא דלא סליק עניינא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> פחתינן מעשרים ואחד פסוקין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רב שמואל בר אבא: זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרבי יוחנן, וכי הוה קרינן עשרה פסוקי</b> בהפטרה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לן</b> רבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפסיקו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מקום שיש תורגמן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני,</b> משום דאיכא טרחא דציבורא אם יקראו הרבה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;60&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;60.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. ובר"ן כתב, דבהדי תרגום - הוו עשרים פסוקים, ופסוק אחרון שחוזר וכופל אשורית - קרי עשרים ואחת. וכן הוא ברמב"ם (פי"ב מהל' תפילה הי"ג).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתני רב תחליפא בר שמואל: לא שנו</b> דאין פוחתין מעשרין וחד פסוקין, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא במקום שאין תורגמן. אבל מקום שיש תורגמן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פוסק</b> היכא דסליק עניינא, ואף אי לית בה כ"א פסוקין <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;61&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;61.&nbsp;</b> אבל בעינן לכל הפחות י' פסוקין. ובירושלמי גרסינן דסגי בג' פסוקין.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין פורסין על שמע,</b> דהיינו, אם באו מנין אנשים לבית הכנסת לאחר שקראו הציבור קריאת שמע, עומד אחד, ואומר קדיש, וברכו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;62&nbsp;</b>, וברכה ראשונה של קריאת שמע <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;63&nbsp;</b> ("פורסין" מלשון פרוסה, דהיינו חצי הדבר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;64&nbsp;</b>), <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;62.&nbsp;</b> כתב הריטב"א, דמה שנוהגין בקצת מקומות לומר ברכו אחר תפילה, מפני שקצת בני אדם לא היו שם בפתיחות ברכות - טעות הוא. שלא תקנו לומר ברכו - אלא בראשי ברכות. וכן הביא הב"י (סי' קל"ג) בשם הריב"ש. ועיי' במחבר (סי' קל"ג) ובמ"ב שם.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;63.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. והרמב"ם בפירוש המשניות כתב, דפורסין - הוא מלשון פריסה והצעה (ובהגה"מ על הרמב"ם מביא, ד"פורס" היינו "מברך" בארמית). והיינו שיסדר אדם אחד את ברכת יוצר המאורות ואהבה רבה. ועיין מה שכתבו בתוס' ובראשונים.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;64.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. והמאירי כתב, ד"פורסין" - לשון מברכין הוא. כדמתרגמינן לקרא ד"כי הוא יברך הזבח" - "ארי הוא יפרוס על דבחא" (שמואל א' פרק ט' פסוק י"ג. ובתרגום שלפנינו איתא: "ארי הוא פריס מזונא").</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין עוברין לפני התיבה</b> (שליח ציבור) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;65&nbsp;</b>, <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;65.&nbsp;</b> כך פירש רש"י, וכ"כ הרע"ב. אבל הר"ן כתב, דקאי אדלעיל, אפורסין על שמע. דאחר שסיים הפורס את הברכה הראשונה של ק"ש, היה מתחיל את תפילת שמו"ע, לפי שיש בה קדושה, כדי להוציא מי שלא שמע קדושה יד"ח. וכתב התפארת ישראל, די"א שהיו אומרים אבות וגבורות וקדושה, וי"א שהיו אומרים כל השמונה עשרה ברכות. והאי דאפסיק להו בתרתי, אין פורסין, ואין עוברין לפני התיבה, מפרש בירושלמי, דקמ"ל, דאם התחיל לפרוס בעשרה, ואח"כ הלכו להם - גומר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין</b> הכהנים <b style='font-size:20px; color:black;'>נושאין את כפיהם</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;66&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>,</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;66.&nbsp;</b> כתב הרשב"א, דה"ט דבעינן עשרה, משום שמזכיר את השם, שאומר: "יברכך ה' וישמרך וגו"', והו"ל כזימון דבעינן י' משום שאומר "נברך לאלקינו", כדלקמן בגמ'. והר"ן כתב, דהטעם הוא משום דאין דבר שבקדושה - פחות מעשרה. וילפינן לה מדכתיב בברכת כהנים: "כה תברכו את בני ישראל", וכתיב: "ונקדשתי בתוך בני ישראל". ומהאי קרא ילפינן להלן, דאין דבר שבקדושה - פחות מעשרה. ועיי' בעמק ברכה. ובטורי אבן תמה, אמאי לא נימא דטעמא משום דהוי דבר שבקדושה? דהא זה הטעם דאין פורסין על שמע, ואין עוברין לפני התיבה - בפחות מי', כדאיתא לקמן בגמ'. ובמהרי"ל (מנהגים, הל' שופר) כתב: "תקיעת שופר א"צ מנין. כי זה הכלל: כל דבר דאורייתא - א"צ מנין". ולכאו' קשה מהכא, הרי נשיאת כפיים - דאורייתא היא, ובעינן עשרה !</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין קורין בתורה</b> בציבור, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מפטירין בנביא,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין עושין מעמד ומושב</b> למת, שכשהיו נושאין את המת לקברו, היו יושבין לבכותו - ועומדין, וכך היו עושין שבע פעמים, והרוצה להספידו - סופדו,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין אומרים ברכת אבלים,</b> דהיינו ברכת רחבה (ובגמרא יתבאר מאי היא),</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן אין עושין <b style='font-size:20px; color:black;'>תנחומי אבלים,</b> דהיינו, שכשהיו חוזרין מן הקבר, היו עומדים ומנחמים את האבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן אין מברכין <b style='font-size:20px; color:black;'>ברכת חתנים,</b> דהיינו שבע ברכות,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מזמנין</b> על ברכת המזון <b style='font-size:20px; color:black;'>בשם,</b> דהיינו, לומר: "נברך אלקינו",</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל הדברים הללו - אין עושין אותם ב<b style='font-size:20px; color:black;'>פחות מעשרה</b> בני אדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וב</b>פדיון <b style='font-size:20px; color:black;'>קרקעות</b> של הקדש <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;67&nbsp;</b> - בעינן עשרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>תשעה</b> מהם ישראלים - <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>חד <b style='font-size:20px; color:black;'>כהן.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;67.&nbsp;</b> רש"י פירש, דמיירי בבא לפדות קרקע מהקדש. אבל הרמב"ם בפיה"מ כתב, דמיירי בהקדש שבא לגבות חובו מקרקע הדיוט.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואדם,</b> אם בא להפדות מיד הקדש - דינו <b style='font-size:20px; color:black;'>כיוצא בהן,</b> כקרקעות (ובגמרא מפרש לה היאך אדם קדיש).</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מנא הני מילי</b> דבעינן עשרה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: דאמר קרא: "ונקדשתי בתוך בני ישראל".</b> ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל דבר שבקדושה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יהא</b> נעשה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>פחות מעשרה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;68&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;68.&nbsp;</b> כתב בשו"ת הר"י מיגש (סימן קל"א): "אם רצה היחיד לקרוא פסוקי הקדושה בניגון, על הדרך שנקראים במקרא, מותר לו לעשות. לפי שכשהוא קורא אותם בניגון - הוי כאדם הקורא אותם, ויצא מכלל מה שאמרו: כל דבר שבקדושה - לא יהא בפחות מעשרה. וכזה הורו הגאונים ז"ל. וכ"כ בשו"ע (סי' נ"ט ס"ג), גבי קדושה שביוצר, דראוי ליזהר ביחיד האומרה, לאומרה בניגון וטעמים כקורא בתורה. וכן היא מסקנת המ"ב שם (ס"ק י"א). עיי"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי משמע,</b> היכי משתמע מהך קרא האי מלתא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתני רבי חייא: אתיא</b> בגזירה שוה ד<b style='font-size:20px; color:black;'>"תוך"</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>"תוך".</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב הכא: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", וכתיב התם,</b> במעשה קורח: <b style='font-size:20px; color:black;'>"הבדלו מתוך הע דה".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואתיא</b> מעשה קרח בגזירה שוה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"עדה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"עדה"</b> ממרגלים. <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב התם,</b> במרגלים: <b style='font-size:20px; color:black;'>"עד מתי לעדה הרעה הזאת".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה להלן,</b> במרגלים - <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרה</b> הוו, שהרי היו שנים עשר מרגלים, ויצאו יהושע וכלב מכלל "עדה רעה", שהרי לא היו באותה עצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף כאן,</b> במעשה קרח - <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא ילפינן מקרח, בגזירה שוה ד"תוך - תוך", לדבר שבקדושה, דכתיב ביה: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", דבעינן ביה עשרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין עושין מעמד ומושב</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>פחות מעשרה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מאי טעמא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דבעי</b> הממונה <b style='font-size:20px; color:black;'>למימר</b> להו לאותן מנחמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>"עמדו יקרים עמודו, שבו יקרים שבו"</b> (דהיינו, שלאחר שהיו יושבין מעט, היה אומר להם הממונה: עמדו ולכו למקום אחר. רשב"ם בבבא בתרא דף ק' ע"ב), ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בציר מעשרה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו אורח ארעא</b> להטריח שליח לכך, לקרותן "יקרים". דאם כן, מה הנחת למרובין?! שנינו במשנתינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין אומרים ברכת אבלים וברכת חתנים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי ברכת אבלים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ברכת רחבה.</b> דהיינו, שכשהיו מברין את האבל, היו עושין סעודה ראשונה ברחבה, ושם היו מברכין (כדאמרינן במס' כתובות דף ח' ע"ב, עיי"ש. וע"ע בתוס' הכא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: ברכת אבלים</b> - מברכין <b style='font-size:20px; color:black;'>בעשרה, ואין אבלים מן המנין,</b> שהרי אומרין ברכה מיוחדת לאבלים בפני עצמן, ולמנחמין בפני עצמן, ואין כוללין אותן יחד (כדאמרינן התם במס' כתובות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ברכת חתנים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בעשרה, וחתנים מן המנין</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;69&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;69.&nbsp;</b> כתב המאירי, דהיינו משום שהכל לשמחה נתקן, והרי הוא (החתן) בכלל הברכה. ועיי' בספר זכרון שמואל (להגר"ש רוזובסקי) סי' כ"ד, מה שכתב בזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מזמנין על המזון בשם פחות מעשרה.</b> מאי טעמא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דבעי למימר: "נברך לאלהינו"</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;70&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>,</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בציר מעשרה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו אורח ארעא</b> למימר ברכה בשם. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;70.&nbsp;</b> בתוס' בברכות (מ"ט ע"ב, ד"ה נברך) כתבו, דצריך לומר "נברך אלקינו" בלא למ"ד, דלא מצינו גבי ברכה לשון זה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>והקרקעות תשעה וכהן, ואדם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כיוצא בהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מנא הני מילי</b> דבקרקעות בעינן תשעה וכהן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר שמואל: עשרה "כהנים" כתובים בפרשה</b> דהקדשות. <b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b> "כהן" - בעינן <b style='font-size:20px; color:black;'>לגופיה,</b> למימר דבעינן כהן בפדיון קרקעות הקדש. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b> קראי ד"כהן" - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי מיעוט אחר מיעוט, ואין מיעוט אחר מיעוט</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לרבות,</b> דאפילו ישראל מהני. להכי בעינן <b style='font-size:20px; color:black;'>תשעה ישראלים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>וחד כהן</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;71&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;71.&nbsp;</b> הקשו תוס', אמאי לא בעינן אחד עשר, הא אין ב"ד שקול? ותירץ הריטב"א והרשב"א, דשאני הכא שפרט הכתוב בהדיא י'. ואילו היה צריך עוד אחד - היה הכתוב פורט אותו. ובשם הגרי"ז מתרצים, דבשומא לא שייך הענין של ב"ד שקול. דהא טעמא דאין ב"ד שקול הוא כדי שיתקיים הכתוב "לנטות". אבל בשומא הרי יכולות להיות כמה דעות, וא"כ, אפילו אם נוסיף עוד אחד, אכתי אין זה ודאי שתהיה הכרעה, דשמא הוא יאמר שומא אחרת. וכדבריו משמע ברמב"ם בפיה"מ, שכתב, דבעינן שיסכימו כולן לדעה אחת. ואין זה מתורת ב"ד, אלא שומא. וכן ביאר באבי עזרי (פ"ח מערכין ה"ב), דאם לא הסכימו כולם לשומא - לא חשיב עשרה, דע"י מה מצטרפין !</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא</b> דבעינן <b style='font-size:20px; color:black;'>חמשה כהנים וחמשה ישראלים,</b> דהא כהן שני שכתוב בפרשה - למעוטי אתא, אבל כהן שלישי - כבר לא בעינן ליה למעוטי, אם כן, אמר קרא דבעינן עוד כהן, וכן בכולן, חד למעוטי ולמימר דסגי ישראל, וחד למימר דבעינן עוד כהן!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואדם</b> הבא להפדות - <b style='font-size:20px; color:black;'>כיוצא בהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אדם מי קדוש</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;72&nbsp;</b> ? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;72.&nbsp;</b> הקשו התוס', אמאי לא קאמר דמיירי בעבד כנעני, שיכול אדם להקדישו (ועבד כנעני איקרי אדם, כדאיתא בפרק השולח. עיי' בתוס' ראייתם) ! ? ותירצו, דאם כן, הוה בעינן דווקא שלשה, ולא עשרה. כדאיתא בירושלמי, גזירה שמא ישמעו ויברחו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבהו: ב</b>אדם ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אומר: "דמי עלי"</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מיירי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: האומר "דמי עלי", שמין אותו כעבד</b> ונותן דמיו להקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועבד</b> - הא <b style='font-size:20px; color:black;'>איתקש לקרקעות</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;73&nbsp;</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b>בהו: <b style='font-size:20px; color:black;'>"והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה".</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;73.&nbsp;</b> תוס' מפרשים דשמין אותו כעבד עברי. והקשו, הא דווקא עבד כנעני אתקש לקרקעות, אבל עבד עברי - לא מצינו בשום מקום דאתקש ! אבל המהרש"א כתב, דודאי דהך דשמין אותו כעבד - היינו כעבד כנעני. וכ"כ הר"ח בסנהדרין (ט"ו ע"א). ועיי' רש"י ורא"ש ריש פרק החובל, וש"ך חו"מ (סי' צ"ה סעיף י"ח).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולהכי, כי היכי דבקרקעות - בעינן עשרה, הכי נמי באומר "דמי עלי", ששמין אותו כעבד - בעינן עשרה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הקורא בתורה, לא יפחות משלשה פסוקים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד,</b> כדי שלא יטעה המתורגמן, שהרי הוא מתרגם על פה, ועלול לטעות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;74&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;74.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. ובר"ן כתב, דה"ט לפי שהתורה צריך שיבינוה יפה.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0044_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div>
Micropedia bot