https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%92_%D7%90
פרשני:בבלי:מגילה כג א - היסטוריית גרסאות
2026-04-28T21:09:28Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%92_%D7%90&diff=141654&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-09T12:14:28Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:14, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מגילה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98378:rev-141654:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%92_%D7%90&diff=98378&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:20:20Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:20, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חייא בר אבין: חזינא להו לאביי</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ורבא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דמצלי אצלויי.</b> דהיינו, שהיו מטין על צידיהן, ולא היו נופלין על פניהם ממש, לפי שאין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;47&nbsp;</b>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חייא בר אבין: חזינא להו לאביי</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ורבא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דמצלי אצלויי.</b> דהיינו, שהיו מטין על צידיהן, ולא היו נופלין על פניהם ממש, לפי שאין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;47&nbsp;</b>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;47.&nbsp;</b> כך פירשו רש"י והר"ן ועוד ראשונים. אבל הרא"ש מפרש, דקאי אדלעיל מיניה, דאע"ג דמן התורה אין השתחואה על הרצפה אסורה - אלא בפישוט ידים ורגלים, מ"מ מדרבנן אסרו אפילו בלא פישוט ידים ורגלים, ולהכי אינהו הוו מצלי אצלויי. וכ"כ המאירי, דמתוך דברים אלו נלמד, שבתחינה אין ראוי לאדם להיות נופל על פניו לגמרי, אלא מטה על צדו. וכתב, דנהגו להטות על צד שמאל, וכ"כ בשו"ע (סי' קל"א ס"א). וכתב שם הרמ"א, דהעיקר להטות בבוקר כשיש לו תפילין - על צד ימין, משום כבוד התפילין. ובערב - על צד שמאל. ועיי' שם במ"ב. וע"ע בכסף משנה (פ"ה מתפילה הלי"ד), מה שכתב בדעת הרמב"ם.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;47.&nbsp;</b> כך פירשו רש"י והר"ן ועוד ראשונים. אבל הרא"ש מפרש, דקאי אדלעיל מיניה, דאע"ג דמן התורה אין השתחואה על הרצפה אסורה - אלא בפישוט ידים ורגלים, מ"מ מדרבנן אסרו אפילו בלא פישוט ידים ורגלים, ולהכי אינהו הוו מצלי אצלויי. וכ"כ המאירי, דמתוך דברים אלו נלמד, שבתחינה אין ראוי לאדם להיות נופל על פניו לגמרי, אלא מטה על צדו. וכתב, דנהגו להטות על צד שמאל, וכ"כ בשו"ע (סי' קל"א ס"א). וכתב שם הרמ"א, דהעיקר להטות בבוקר כשיש לו תפילין - על צד ימין, משום כבוד התפילין. ובערב - על צד שמאל. ועיי' שם במ"ב. וע"ע בכסף משנה (פ"ה מתפילה הלי"ד), מה שכתב בדעת הרמב"ם.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93947:rev-98378:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%92_%D7%90&diff=93947&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:51:36Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|מגילה כג א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חייא בר אבין: חזינא להו לאביי</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ורבא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דמצלי אצלויי.</b> דהיינו, שהיו מטין על צידיהן, ולא היו נופלין על פניהם ממש, לפי שאין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;47&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;47.&nbsp;</b> כך פירשו רש"י והר"ן ועוד ראשונים. אבל הרא"ש מפרש, דקאי אדלעיל מיניה, דאע"ג דמן התורה אין השתחואה על הרצפה אסורה - אלא בפישוט ידים ורגלים, מ"מ מדרבנן אסרו אפילו בלא פישוט ידים ורגלים, ולהכי אינהו הוו מצלי אצלויי. וכ"כ המאירי, דמתוך דברים אלו נלמד, שבתחינה אין ראוי לאדם להיות נופל על פניו לגמרי, אלא מטה על צדו. וכתב, דנהגו להטות על צד שמאל, וכ"כ בשו"ע (סי' קל"א ס"א). וכתב שם הרמ"א, דהעיקר להטות בבוקר כשיש לו תפילין - על צד ימין, משום כבוד התפילין. ובערב - על צד שמאל. ועיי' שם במ"ב. וע"ע בכסף משנה (פ"ה מתפילה הלי"ד), מה שכתב בדעת הרמב"ם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב חמשה ביום הכפורים ששה וכו'.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין מני, לא רבי ישמעאל ולא רבי עקיבא!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: ביום טוב</b> - קורין <b style='font-size:20px; color:black;'>חמשה. וביום הכפורים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ששה. ובשבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה. אין פוחתין מהן, ואין מוסיפין עליהן. דברי רבי ישמעאל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר: ביום טוב</b> - קורין <b style='font-size:20px; color:black;'>חמשה. וביום הכפורים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה. ובשבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ששה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;48&nbsp;</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אין פוחתין מהן, אבל מוסיפין עליהן.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;48.&nbsp;</b> בטורי אבן תמה, מאי טעמא דרבי עקיבא? דבשלמא טעמא דר"י, משום דכל דטפי ליה מלתא מחבריה - טפי ליה גברא יתירא. ושבת חמירא מיוהכ"פ, דענוש סקילה. אבל טעמא דר"ע לא נתפרש ! וביאר, דה"ט, משום דאיכא ביוהכ"פ צלותא יתירתא, דהיינו תפלת נעילה (עיי"ש).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, מתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>מני?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אי רבי ישמעאל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא תוספת,</b> דהא במתניתין קתני דמוסיפין עליהן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אי רבי עקיבא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא ששה ושבעה,</b> דאיהו אמר דביום הכפורים שבעה, ובשבת ששה, ואילו במתניתין קתני דביום הכפורים ששה, ובשבת שבעה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: מתניתין - כ<b style='font-size:20px; color:black;'>תנא דבי רבי ישמעאל היא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנא דבי רבי ישמעאל: ביום טוב</b> - קורין <b style='font-size:20px; color:black;'>חמשה. ביום הכפורים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ששה. בשבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה. אין פוחתין מהן, אבל מוסיפין עליהן, דברי רבי ישמעאל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא</b> הא <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>תנא דבי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ישמעאל</b> דשרי להוסיף - <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבי ישמעאל</b> דברייתא דלעיל!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי תנאי</b> נינהו, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אליבא דרבי ישמעאל.</b> דחד אמר משמיה הכי, וחד אמר הכי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן תנא להא דתניא: ביום טוב</b> בשחרית - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאחרין לבוא</b> לבית הכנסת, משום שצריכין לטרוח בסעודת היום <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;49&nbsp;</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;50&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>וממהרין לצאת</b> משום שמחת יום טוב. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;49.&nbsp;</b> ואע"ג דאיתא במס' ברכות (י"ד ע"א), דאסור לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל, היינו דווקא בצרכי עצמו, אבל סעודת יו"ט - חפצי שמים היא, ושרי. כדאיתא בפמ"ג גבי שבת (הל' תפילה, סי' פ"ט סקט"ו, ובהל' שבת, סי' ר"נ סק"א), דצרכי שבת - צרכי מצוה נינהו, ומותר לטרוח בהם קודם התפילה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;50.&nbsp;</b> כתב היעב"ץ, דאע"פ שאין הכנת הסעודה ממלאכת אנשים (שהאשה אופה ומבשלת, כדאיתא בכתובות נ"ט ע"ב), ואם כן, הרי האנשים אינם טורחין בסעודה, מ"מ, כיון דצריכין האנשים לשמור הבית בעוד נשותיהם עוסקות בצרכי סעודה, וגם צריכות הנשים סיוע מאנשיהן, להכי מאחרין לבוא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ביום הכפורים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ממהרין לבוא, ומאחרין לצאת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובשבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ממהרין לבוא,</b> לפי שאין טרודין בצרכי סעודה, שהרי הכינו כבר הכל מבעוד יום, ואם כן, יכולין למהר ביאתן לבית הכנסת, כדי לקרות קריאת שמע כותיקין. <b style='font-size:20px; color:black;'>וממהרין לצאת</b> - משום עונג שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לימא רבי עקיבא</b> היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאית ליה גברא יתירא</b> בקריאת יום הכפורים, שקורין בו שבעה, ואילו בשבת - קורין ששה, ולהכי מאחרין לצאת יותר מבשבת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: לא. <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו תימא רבי ישמעאל</b> היא. והאי דמאחרין יותר לצאת ביום הכפורים, היינו משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דנפיש סידורא דיומא</b> (סדר תפילת היום).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הני שלשה, חמשה, ושבעה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;51&nbsp;</b> קרואין, <b style='font-size:20px; color:black;'>כנגד מי</b> הם? <b style='font-size:20px; color:black;'>פליגי בה רבי יצחק בר נחמני וחד</b> אמורא <b style='font-size:20px; color:black;'>דעמיה. ומנו</b> (מיהו אותו אמורא דפליג עליה)? <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן פזי.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;51.&nbsp;</b> הקשו תוס', אמאי לא בעי הגמ', ד' קרואין דר"ח וחולו של מועד - כנגד מי הם? ותירצו, דקים לה לגמ' טעמא, דמוסף חשיב לטפויי חד גברא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>איכא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי לה</b> הכי: פליגי בה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן פזי וחד דעמיה, ומנו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יצחק בר נחמ ני.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>איכא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי לה: רבי שמואל בר נחמני</b> הוא דפליג עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר: כנגד ברכת כהנים.</b> דבפסוק ראשון של ברכת כהנים יש שלש תיבות, בפסוק שני - חמש תיבות, ובפסוק השלישי - שבע תיבות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר</b>: שלשה קרואין - <b style='font-size:20px; color:black;'>כנגד שלשה שומרי הסף</b> (דאיתא במלכים ב' כ"ה י"ח). חמשה קרואין - כנגד <b style='font-size:20px; color:black;'>חמשה מ</b>תוך שבעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רואי פני המלך</b> - שהיו חשובים, כדאיתא התם (שם פסוק י"ט). ושבעה - כנגד <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה רואי פני המלך,</b> כדכתיב: "שבעת שרי פרס ומדי רואי פני המלך" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;52&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;52.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. והקשו תוס', וכי תקנו חכמים כנגד עניינו של אותו רשע? לכך פירש ר"ת, דהיינו אותן ז' רואי פני המלך דספר ירמיהו (נ"ב כ"ה). אבל הריטב"א הביא ירושלמי, דאיתא התם: יבוא ג' ה' וז', ויבטל ג' ה' וז', דמשמע כפירש"י. וכתב דהיינו כנגד אותם שכנגדם במרום, דמלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רב יוסף</b>: הני <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה חמשה ושבעה</b> - כנגד <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה שומרי הסף, חמשה מרואי פני המלך, שבעה רואי פני המלך.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: עד האידנא, מאי טעמא לא פריש לן מר</b> האי מילתא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: לא הוה ידענא דצריכתו ליה. ומי בעיתו מינאי מילתא ולא אמרי לכו?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה יעקב מינאה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;53&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לרב יהודה: הני ששה</b> קרואין <b style='font-size:20px; color:black;'>דיום הכפורים, כנגד מי</b> הם? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;53.&nbsp;</b> כתבו תוס' (ד"ה אמר יעקב), דלא גרסינן הכי, שאם היה מין - לא היה מזכיר את שמו, דהא כתיב: "שם רשעים ירקב" (ובתוס' בע"ז (י"ז ע"א ד"ה ויעקב) לא משמע הכי. עיי"ש). והיעב"ץ כתב, דשמא על שם מקומו נקרא כך.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: כנגד ששה שעמדו מימינו של עזרא, וששה משמאלו. שנאמר: "ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר, ויעמוד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על ימינו, ומשמאלו פדיה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ומישאל ומלכיה וחשום וחשבדנה זכריה משלם".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותמהינן</b>: והא <b style='font-size:20px; color:black;'>הני</b> דעמדו משמאלו - <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה הוו!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו זכריה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו משלם</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;54&nbsp;</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמאי קראו</b> לזכריה <b style='font-size:20px; color:black;'>משלם?</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דמישלם בעובדיה,</b> שהיה תמים במעשיו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;54.&nbsp;</b> כתב המהרש"א, דאפשר דאמרינן הכי, משום דלא כתיב "זכריה ומשולם" - בוי"ו, דבכל השמות האחרים - נקט וי"ו בשמות הנוספים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: הכל עולין למנין שבעה. ואפילו קטן</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;55&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו אשה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;56&nbsp;</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;57&nbsp;</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אמרו חכמים: אשה לא תקרא בתורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני כבוד צבור.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;55.&nbsp;</b> כתבו הרמב"ם בפירוש המשניות, הב"י (סי' קל"ה), והמג"א (סי' רפ"ב), דקטן קורא רק אחרי השלישי. והיינו משום דסבירא להו, דא"א לצאת ידי התקנה דג' קרואין - ע"י קטן.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;56.&nbsp;</b> תוס' בראש השנה (ל"ג ע"א, ד"ה הא ר"י) כתבו, דר"י בר יהודה מוכיח מהכא, דאעפ"י שנשים פטורות ממ"ע שהזמ"ג, אם רצו, מברכות עליהן, דהכי חזינן הכא, דעולות למנין ז', למרות שנשים אינן מצוות לעסוק בת"ת. וע"ע בתוס' בעירובין (צ"ו ע"א, ד"ה דלמא) ובתוס' הרא"ש שם. ור"ת כתב דליכא ראיה מהכא, משום דברכת התורה לפניה ולאחריה לאו משום ת"ת היא. ועוד, דאיכ"ל דהאי דאשה עולה למנין ז' - היינו באמצע, שלא היו רגילין לברך אלא תחלה וסוף, עיי"ש. וכ"כ המאירי כאן. ועיי' בטורי אבן.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;57.&nbsp;</b> כתבו הר"ן והריב"ש, דאשה וקטן מצטרפין למנין הקרואין, דווקא כשיש קרואין אחרים אנשים. אבל אין יכולין להיות כל הקרואין קטנים ונשים. והביאם הרמ"א (בסי' רפ"ב). וכתב בלבוש הטעם, דאינו כבוד הציבור.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו: מפטיר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו שיעלה למנין שבעה</b> הקרואין, האם קריאתו חשיבא כחד מן הקרואין, או דלמא, בעינן שבעה קרואין - לבד מהמפטיר? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;58&nbsp;</b> פליגי בה <b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא ורבי ירמיה בר אבא. חד אמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עולה, וחד אמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו עולה.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;58.&nbsp;</b> כך משמע מרש"י. וברשב"א כתב, דהספק הוא אם המפטיר קורא בשביעי, או שקורא דווקא בשמיני - משום "ברוב עם הדרת מלך". אבל ודאי שעולה למנין הקרואין. ועיי' בתוס' בתענית (כ"ט ע"ב, ד"ה בשני), שהוכיחו מברייתא דהתם, דמפטיר עולה למנין שבעה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכי פליגי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאמר עולה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא קרי</b> ככל הקרואין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דאמר אינו עולה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדעולא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר עולא: מפני מה המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מפני כבוד תורה,</b> שלא יהא כבוד תורה וכבוד נביא שוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכיון דמשום כבוד תורה הוא</b> דקורא בתורה, ולא חובה הוא - <b style='font-size:20px; color:black;'>למנינא לא סליק.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי: המפטיר בנביא, לא יפחות מעשרים ואחד פסוקין, כנגד שבעה שקראו תורה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם איתא</b> דהמפטיר אינו עולה למנין הקרואין, אלא קורין שבעה מלבדו, הא <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרים וארבעה</b> פסוקין <b style='font-size:20px; color:black;'>הויין</b> כנגד הקרואין, דהא שמונה הם!?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0043_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכגB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div>
Micropedia bot