https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%90_%D7%90 פרשני:בבלי:מגילה כא א - היסטוריית גרסאות 2026-04-28T21:09:21Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%90_%D7%90&diff=141650&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-09T12:13:59Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:13, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l108">שורה 108:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 108:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת מגילה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93943:rev-141650:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%90_%D7%90&diff=93943&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:51:28Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|מגילה כא א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולעריפת העגלה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מנלן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי דבי רבי ינאי&lt;/b&gt;: משום ד&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפרה&quot; כתיב בה&lt;/b&gt; (&quot;כפר לעמך ישראל&quot;) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כקדשים,&lt;/b&gt; והקרבת קדשים, הא ילפינן לעיל דביום היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולטהרת מצורע.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מנלן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב: &quot;זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל הלילה כשר לקצירת העומר וכו&#039;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מנלן? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר מר: קצירה וספירה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלילה, והבאה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביום&lt;/b&gt; (וילפינן לה במס&#039; מנחות ס&quot;ו ע&quot;א מקראי).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולהקטר חלבים ואברים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מנלן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt;: &quot;על מוקדה על המזבח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל הלילה עד הבוקר&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה הכלל, דבר שמצותו ביום כשר כל היום.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: האי דקתני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה הכלל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאתויי מאי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאתויי סידור בזיכין וסלוק בזיכין&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;119&amp;nbsp;&lt;/b&gt; (שתי כפות מלאות לבונה) הבאים עם לחם הפנים, שנעשה דווקא ביום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכרבי יוסי.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;119.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; האי דנקט סידור וסילוק בזיכין, ולא נקט סידור וסילוק הלחם, היינו משום דפשיטא מלתא דכי הדדי נינהו, ולאשמועינן, דאפילו סידור בזיכין שלא בזמנו - פוסל. ריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: רבי יוסי אומר&lt;/b&gt;: אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סילק את&lt;/b&gt; המערכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הישנה&lt;/b&gt; של לחם הפנים ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחרית&lt;/b&gt; (בשחר), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וסידר את&lt;/b&gt; המערכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;החדשה ערבית&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;120&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין בכך כלום,&lt;/b&gt; אף על פי שהיה במשך היום זמן שהיה השלחן בלא לחם. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;120.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; האי ערבית - לא בערב ממש קאמר, אלא לפנות היום. דהא כתיב: &quot;ביום השבת יערכנו&quot;. וגם במשנה משמע דכשר כל היום דווקא, ולא בלילה. רש&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה אני מקיים&lt;/b&gt; &quot;ונתת על השלחן לחם פנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפני תמיד&quot;,&lt;/b&gt; דמשמע שצריך שיהא תמיד לחם על השלחן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מהאי קרא ילפינן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא ילין&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;121&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שולחן&lt;/b&gt; בלילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלא לחם&lt;/b&gt; (ורבנן פליגי התם אדרבי יוסי, וסברי דאף ביום אסור שיהא השלחן בלא לחם). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;121.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך נראה שהיתה גירסת רש&quot;י הכא, וכן הוא בגמ&#039; מנחות. אבל הגירסא בגמ&#039; שלפנינו &quot;שלא יהא&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר שמצותו בלילה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשר כל הלילה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: האי כללא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאתויי מאי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאתויי אכילת פסחים,&lt;/b&gt; שמצותה כל הלילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודלא כרבי אלעזר בן עזריה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא,&lt;/b&gt; כתיב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ואכלו את הבשר בלילה הזה&quot;. אמר רבי אלעזר בן עזריה: נאמר כאן: &quot;בלילה הזה&quot;, ונאמר להלן&lt;/b&gt; גבי מכת בכורות: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה&quot;. מה להלן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד חצות,&lt;/b&gt; כדכתיב התם: &quot;כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים וגו&#039;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כאן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד חצות&lt;/b&gt; דווקא מותר לאכול את קרבן הפסח, ותו לא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;122&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;122.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אמנם גם לשיטת חכמים עשו סייג, ואוכלין רק עד חצות. ורשב&quot;ג פליג, ואית ליה דאוכלין כל הלילה. ועיי&#039; בתוס&#039; (ד&quot;ה לאתויי), שכתבו, דנראה דהלכה כראב&quot;ע, ולהכי צריך למהר לאכול מצה בלילי פסחים קודם חצות. ושמא דווקא בקדשים עשו רבנן סייג, אבל באכילת מצה - לא. ועיי&#039; בצל&quot;ח בברכות (ט&#039; ע&quot;א).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך פרק הקורא למפרע&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$^--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0002_L5&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;פרקBשלישיB-BהקוראBעומד&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-size:39px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק שלישי - הקורא עומד&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקורא את המגילה,&lt;/b&gt; יכול לקראה בין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עומד ו&lt;/b&gt;בין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יושב&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י והר&quot;ן והריטב&quot;א סוברים, דאין צריך לעמוד בקריאה אפילו לכתחילה. אבל בטור (סי&#039; תר&quot;צ) איתא: &quot;בין עומד בין יושב - יצא&quot;. משמע דיצא בדיעבד, אבל לכתחילה - צריך עמידה. וכתב הב&quot;ח, דלפי זה, בקריאת התורה - אפילו בדיעבד לא יצא בישיבה. דהא איתא בגמ&#039;: &quot;מה שאין כן בתורה&quot;. אמנם המג&quot;א (סי&#039; קמ&quot;א) פליג עליה. וברמב&quot;ם (פ&quot;ב מהל&#039; מגילה הל&quot;ז) ובשו&quot;ע איתא: &quot;אבל לא יקרא בצבור יושב לכתחילה מפני כבוד צבור&quot;. ועיי&#039; בבה&quot;ל שם, שהביא בשם המטה יהודא, דסמיכה מותר. וכתב, דנראה דבשעת הדחק - יש לסמוך על זה. ועיי&#039; בלחם משנה שדן בשיטת הרמב&quot;ם, אי ביחיד קורא בישיבה לכתחילה, או דווקא בדיעבד. ועיי&#039; בטורי אבן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בין אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קראה אחד,&lt;/b&gt; ובין אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קראוה שנים&lt;/b&gt; יחד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצאו.&lt;/b&gt; ולא אמרינן הכא: &quot;תרי קלי לא משתמעי&quot; (והטעם יבואר בגמ&#039;).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקום שנהגו לברך&lt;/b&gt; לאחר קריאת המגילה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יברך&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; והיכא דנהגו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא לברך&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יברך.&lt;/b&gt; כלומר, אין צריך לברך. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הריטב&quot;א הביא, דבירושלמי (פ&quot;ב ה&quot;א) איתא, דרשאי להיות אחד קורא ואחד מברך. והיינו דווקא בברכות שלאחריה, אבל שלפניה - קורא עצמו חייב לברך. אבל בהגהת אשר&quot;י כתב בשם או&quot;ז, דאפילו לפניה יכול אחר לברך. והיינו, דנחלקו הראשונים בברכות שאחריה, אי הוו על הקריאה, או דהוו על הנס. עיי&#039; בר&quot;ן וברשב&quot;א בברכות (דף י&quot;א). אבל הברכות שלפניה - ודאי אקריאה קאי. וטעם האו&quot;ז, משום דשומע - כעונה. ועיי&#039; בעמק ברכה עמ&#039; מ&quot;ה ובזכרון שמואל סי&#039; ל&quot;ג. עוד כתב הריטב&quot;א, דמה שנהגו לכתוב הברכות בגופה של מגילה - אין בכך כלום. והכור לזהב דייק כן מהירושלמי, דאיתא התם: &quot;ומעשה בר&quot;מ, שקראה מיושב, ונתנה לאחר ובירך אחריה&quot;. דלאיזה צורך נתנה לזה שבירך? אלא ודאי דהברכות היו כתובות בה. ובמחבר (סי&#039; תרצ&quot;א סק&quot;ט) משמע דלא יכתבן לכתחילה במגילה, וכ&quot;כ שם המ&quot;ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;ימי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני וחמישי,&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשבת במנחה,&lt;/b&gt; שתקן עזרא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שיהו קורין בתורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קורין שלשה&lt;/b&gt; קרואין, כהן לוי וישראל. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין פוחתין מהן,&lt;/b&gt; משלשה קרואין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין מוסיפין עליהן.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. ותמה הברכי יוסף, הא במס&#039; בבא קמא (פ&quot;ב ע&quot;א) מסקינן, דמשה תיקן קריאת התורה, ועזרא רק תקן שיקראו ג&#039; גברי י&#039; פסוקין !&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומאי טעמא דאין מוסיפין עליהן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בשני וחמישי - משום בטול מלאכה, שהרי ימי מלאכה הן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובשבת - משום שכל היום היו רגילין לדרוש, והיו מתפללין מנחה רק סמוך לחשכה, ואם יוסיפו על הקרואין, יקשה לציבור העיכוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מפטירין&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנביא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בהני זימני, משום הני טעמי. בשבת - משום דטורח הוא לציבור. ובשני וחמישי - משום ביטול מלאכה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בטעם ההפטרה בנביא, הביא התוי&quot;ט (פ&quot;ג מ&quot;ד), דבספר התשבי כתב, שמצא כתוב, שאנטיוכוס הרשע גזר על ישראל שלא יקראו בתורה ברבים. מה עשו ישראל, לקחו פרשה א&#039; מהנביאים שענינה דומה לאותה פרשה - וקראוה. ועתה, אעפ&quot;י שבטלה הגזירה - המנהג הזה אינו בטל.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והביא הר&quot;ן: &quot;כתב רב האי גאון, שמנהגות חלוקות הן בענין להפטיר בשבת במנחה, ועדיין יש בפרס ומדי הפטרות ידועות לשבת במנחה וכו&quot;&#039;. עיי&quot;ש. ועיי&#039; בתוס&#039; ד&quot;ה הקורא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הפותח והחותם בתורה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מברך לפניה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולאחריה.&lt;/b&gt; כלומר, הפותח - מברך לפניה, והחותם - מברך לאחריה, ושאר הקרואין לא מברכין כלל &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; (וטעם מנהגנו שכל העולים מברכים - יבואר בגמרא). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בראשי חדשים ובחולו של מועד, קורין ארבעה. אין פוחתין מהן, ואין מוסיפין עליהן,&lt;/b&gt; משום דאיכא בהני זימני ביטול מלאכה, דאף בחולו של מועד - מלאכת דבר האבד מותרת. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין מפטירין בנביא&lt;/b&gt; משום האי טעמא גופיה (דביטול מלאכה). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הר&quot;ן, דהיינו משום שכולה חדא מצוה היא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף בימים אלו, שמוסיפין בהם קרואין, רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הפותח והחותם בתורה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מברך לפניה ולאחריה,&lt;/b&gt; ואין הקרואין הנוספים מוסיפין ברכה לפניה ולאחריה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עפ&quot;י תוס&#039; ד&quot;ה הפותח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה הכלל&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קורין ארבעה,&lt;/b&gt; והיינו, ראש חודש וחולו של מועד &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. ובימים אלו, אין פוחתין, ואין מוסיפין, ואין מפטירין - וכדלעיל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרא&quot;ש במס&#039; מועד קטן (פ&quot;א סי&#039; א&#039;), דהכא משמע, דאין איסור מלאכה מדאורייתא בחולו של מועד, מדאינו יום טוב. ועוד, מדכייל ליה בהדי ראש חודש, דאין בו איסור מלאכה - אלא מנהג לנשים. ועיי&quot;ש דמסיק, דמלאכת חול המועד לא מתסרא - אלא מדרבנן. וכ&quot;כ התוס&#039; במס&#039; חגיגה (י&quot;ח ע&quot;א, ד&quot;ה חולו של מועד). אמנם הביאו שם התוס&#039;, דגבי הא דאיתא במס&#039; פסחים (קי&quot;ח ע&quot;א): &quot;כל המבזה את המועדות - כאילו עובד עבודה זרה&quot;, וילפינן לה התם מקרא, כתב הרשב&quot;ם: &quot;כגון עושה מלאכה בחולו של מועד&quot;. וכתבו התוס&#039;, דהא ליתא, דהא מדרבנן הוי !&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביום טוב&lt;/b&gt; - קורין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמשה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביום הכפורים&lt;/b&gt; - קורין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ששה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשבת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבעה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובימים אלו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין פוחתין מהן, אבל מוסיפין עליהן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומפטירין בנביא.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב התוי&quot;ט, דאכולהו קאי. שבכולן מוסיפין - אם ירצו. אבל הר&quot;ן כתב, דדווקא בשבת מוסיפין, משום דליכא יומא דעדיף מיניה. ועיי&#039; בתוס&#039; רעק&quot;א שתמה על זה, ונשאר בצע&quot;ג. ובשו&quot;ת הריב&quot;ש (סי&#039; פ&quot;ד) הביא דיש מפרשים כהר&quot;ן, דדווקא בשבת מוסיפין. אבל ביו&quot;ט - אין מוסיפין, שלא להשוותו לשבת. וכתב, דלפי זה, בשמחת תורה, היה אסור להוסיף. ומסיק, דשרי להוסיף גם ביו&quot;ט. והכי נמי איתא ברמב&quot;ם (פי&quot;ב מהל&#039; תפילה הלט&quot;ז). והרמ&quot;א (סי&#039; רפ&quot;ב ס&quot;א) כתב, דנהגו לא להוסיף ביום טוב, מלבד בשמחת תורה, דנהגו להוסיף. וכתב שם המשנה ברורה, דהיינו טעמא, כדי שיזכה כל אחד לקרוא בתורה בעת סיום התורה. ומשו&quot;ה, אוקמי אדינא, כרוב הפוסקים, שמתירין להוסיף ביו&quot;ט.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף שמוסיפין בימים אלו קרואים, רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הפותח והחותם בתורה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מברך לפניה ולאחריה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא: מה שאין כן ב&lt;/b&gt;קריאת ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תורה,&lt;/b&gt; שאין קוראה בציבור - אלא מעומד &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; המאירי הביא, דבירושלמי (פ&quot;ד ה&quot;א) איתא, דאסור אפילו בסמיכה. דכשם שניתנה התורה באימה, כך צריך לנהוג בה באימה. וכתב, דמכאן סמכו קצת חכמים למחות על החזן שסומך על הבימה. אלא, שאפשר לסמוך על הא דאיתא להלן: &quot;משמת ר&quot;ג ירד חולי לעולם וכו&quot;&#039;. וכן בתוס&#039; בזבחים (י&quot;ט ע&quot;ב, ד&quot;ה עמידה) כתבו שלא לסמוך. וכן פסק המחבר (סי&#039; קמ&quot;א סעיף א&#039;), דאסור לסמוך, אלא אם כן הוא בעל בשר (והמ&quot;ב הוסיף, דה&quot;ה חולה או זקן). ועיי&quot;ש עוד מש&quot;כ במ&quot;ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנהני מילי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אבהו: דאמר קרא,&lt;/b&gt; דאמר ליה קודשא בריך הוא למשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ואתה פה עמד עמדי&quot;, ו&lt;/b&gt;כי הא דדייק ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אפשר לאומרו. כביכול&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף הקדוש ברוך הוא בעמידה.&lt;/b&gt; דהא אמר הקדוש ברוך הוא למשה &quot;עמד עמדי&quot;, וכביכול עמד אף הוא כאדם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;חזינן דבעינן עמידה כשקורא ומשמיע לאחרים, דהא הקב&quot;ה עמד כשהשמיע למשה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש התוי&quot;ט. עיי&quot;ש. והמהרש&quot;א פירש, דהא דבעינן עמידה, ילפינן לה רק מהך דכתיב: &quot;ואתה פה עמד עמדי&quot;. והך דמייתי: &quot;אלמלא מקרא כתוב וכו&#039; כביכול אף הקב&quot;ה בעמידה&quot;, איצטריך ליה באידך דרבי אבהו, לאשמועינן דאף הרב - בעמידה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;עוד דייק ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אבהו&lt;/b&gt; מהאי קרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנין לרב שלא ישב על גבי מטה, וישנה לתלמידו&lt;/b&gt; היושב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על גבי קרקע&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;,&lt;/b&gt; אלא, או ישבו שניהם על גבי המטה, או שניהם על גבי קרקע, <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הביא המאירי, דכתבו התוס&#039; (אינם לפנינו), דהיינו דווקא בגירסא, אבל לעיין בסברא - רשאי הרב לישב למעלה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר: &quot;ואתה פה עמד עמדי&quot;.&lt;/b&gt; חזינן דתרווייהו, הרב והתלמיד, צריכין להיות באותו מקום בישיבתם או בעמידתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: מימות משה ועד רבן גמליאל, לא היו למדין תורה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מעומד&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה הרשב&quot;א, הא אמרינן בב&quot;מ (פ&quot;ד ע&quot;ב), דר&quot;ג (כך גרס הרשב&quot;א. אבל לפנינו הגירסא רשב&quot;ג. ועיי&#039; בקרבן נתנאל, שכתב משום כך, שתלמיד טועה כתב כן בשם הרשב&quot;א) וריב&quot;ק הוו יתבי אספסלי וכו&#039;, חזינן דבימי ר&quot;ג למדו תורה מיושב, והכא אמרינן דעשו כך רק משמת ר&quot;ג ! ? עיי&quot;ש. והשפת אמת כתב, דאפשר דהיינו דווקא בתורה שבכתב, אבל תורה שבע&quot;פ - היו לומדין מיושב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משמת רבן גמליאל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירד חולי לעולם, והיו למדין תורה מיושב&lt;/b&gt; מחמת חולשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיינו דתנן: משמת רבן גמליאל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטל כבוד תורה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביאר בילקוט הגרשוני, דכוונת חז&quot;ל, דעד זמנו של ר&quot;ג היו למדים מעומד, כלומר, שהיתה להם אפשרות לפרנס את עצמם (כדאיתא בחז&quot;ל על הפסוק: &quot;ואת כל היקום אשר ברגליהם&quot; - זה ממונו של אדם, שמעמידו על רגליו). והיות ולא היו צריכים שום חיזוק מאחרים, היו מכובדים בעיני העם, והיו דבריהם נשמעים. אבל משמת ר&quot;ג, ירד חולי לעולם. כלומר, שלא היה להם ממון - שמעמיד את האדם על רגליו, והיו למדים מיושב. כלומר, שהיו נסמכין על בעלי בתים, שתמכו בידם כדי שיוכלו לישב באהלה של תורה. ועי&quot;כ בטל כבוד תורה, כי חכמת המסכן בזויה, ודבריו אינם נשמעים. וזהו שאמרו: משמת ר&quot;ג - בטל כבוד תורה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתוב אחד אומר&lt;/b&gt; במשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ואשב בהר&quot;. וכתוב אחד אומר: &quot;ואנכי עמדתי בהר&quot;.&lt;/b&gt; קשו קראי אהדדי!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב: עומד&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולומד&lt;/b&gt; מפי הגבורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יושב&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושונה&lt;/b&gt; שוב לבדו מה שלמד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי חנינא אמר: לא עומד&lt;/b&gt; ממש היה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא יושב&lt;/b&gt; ממש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; שהיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוחה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כמשתחוה, ואפשר דהיינו משום כבוד שכינה. מהרש&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן אמר&lt;/b&gt;: באמת עומד היה, והאי דכתיב: &quot;ואשב בהר&quot; היינו שנתעכב שם, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין ישיבה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לשון עכבה&lt;/b&gt; (עיכוב). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר: &quot;ותשבו בקדש ימים רבים&quot;,&lt;/b&gt; והיינו, שנתעכבו שם ימים רבים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא אמר: רכות,&lt;/b&gt; דברים רכים ונוחין שקל לאדם לשמען - שמען משה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעומד, וקשות&lt;/b&gt; - שמען &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיושב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קראה אחד קראוה שנים יצאו וכו&#039;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0039_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכאB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי מגילה (פרשני)]]</div> Micropedia bot